בס"ד
ערב שבת קודש פרשת חזון, זמן של התבוננות והתכנסות בתוך עצמנו בשבוע אשר בו חל תשעה באב.
הנה בכל שבת צריך האדם לערער במעשיו ולתקן את אורחותיו והזמן המיוחד של תשובה ביום השבת הוא לפני הקידוש בליל שבת, כמו שמסופר על הרב החיד"א אשר התארח באחד מן השבתות בביתו של בעל התולדות יעקב, לפני הקידוש בליל שבת אמר לו הרב התולדות יעקב: אתה תלמיד של רבנו הגדול רבי חיים בן עטר אמור נא לנו דבר תורה מפיהו, עמד ואמר: ידוע שרשע פסול לעדות והקידוש זה עדות ולכן את הקידוש אומרים בעמידה ולכן מחוייב כל אדם לפני הקידוש לעשות תשובה מעומק הלב ולא להיות פסול לעדות, אז הקידוש אינו מגיע למקום הגבוה והנרצה שצריך להגיע.
פרש הבעל תולדות יעקב לחדר באימה וחרדה ויותר משעה הרהר בתשובה, קיבל על עצמו קבלות ואז יצא לאמר את הקידוש.
הכח של הרהורי תשובה וקבלה לעתיד לפני הקידוש גדול ביותר בודאי בשבת קדושה זו ובהתקרב חודש אלול והימים הנוראים נקפיד בכל כח לדקדק ולשמור לקיים ולעשות.
והנה בימים שנותרו לנו עד תשעה באב נדע למלאות את הלב במחשבות על חורבן בית במקדש וידוע המובא בספרים הקדושים כל מי שמצטער מעומק הלב על חורבן בית המקדש זוכה לבנים תלמידי חכמים ויראי ה', אך יזהר לא ליפול לעצבות, העצבות אסורה, המרמור על החורבן מותר ומחוייב בימים אלה.
ידוע המעשה בחוזה מלובלין שהיה מקפיד מאוד לא לישון על מיטה שאדם זר ישן עליה משום שכאשר היה שוכב במיטה היה מרגיש אפילו מחשבות שאדם אחר חשב בשעה ששכב במיטה, באחד הימים הגיע לעיר אחרת והרב שקיבל את פניו ידע שהחוזה מלובלין מקפיד במיטה שיושן בלילה ומבעוד מועד היה לו מיטה שמורה חדשה בשביל החוזה מלובלין. בלילה, כשפרש החוזה מלובלין ללכת לישון, איך ששכב על המיטה צעק צעקה קשה וקם בבהלה מהמיטה, הרב בעל הבית נכנס בבהלה לחוזה מלובלין שאל אותו על מה ולמה נחרד, החוזה מלובלין ענה לו: יש במיטה הזו פגם גדול כששכבתי הרגשתי כמו חרב בליבי והחרב הזו הייתה חרב של עצבות, אמר לו הרב בעל הבית: המיטה חדשה אף אחד לא ישב עליה מעולם, הלכו מהר לנגר לשאול אותו על המיטה אמר להם הנגר: את המיטה הזו בניתי בתשעת הימים כשהייתי בונה אותה הייתי עצוב ומר לב. ואז הבינו שבניה ועשיה של דבר בעצבות, ביאוש, במרמור בתשעת הימים היא פגומה מיסודה, המרמור על החורבן ועל אורך הגלות מותר ממלא את האדם בכח לפעול ולבנות להקים שכינתא מעפרה.
נשתדל אף בשבת זו להרבות בתפילה ותחינה בקריאת תהילים מרובה אשר מעלתה גדולה ועצומה ומעוררת רחמים ומיתוקי הדינים וכן להרבות בברכות בשבת קודש ובעניית אמנים. ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' ויושפע שפע רב מכל העולמות.ובני ישראל יוצאים ביד רמה.שבת שלום.
ערב שבת קודש פרשת חזון, זמן של התבוננות והתכנסות בתוך עצמנו בשבוע אשר בו חל תשעה באב.
הנה בכל שבת צריך האדם לערער במעשיו ולתקן את אורחותיו והזמן המיוחד של תשובה ביום השבת הוא לפני הקידוש בליל שבת, כמו שמסופר על הרב החיד"א אשר התארח באחד מן השבתות בביתו של בעל התולדות יעקב, לפני הקידוש בליל שבת אמר לו הרב התולדות יעקב: אתה תלמיד של רבנו הגדול רבי חיים בן עטר אמור נא לנו דבר תורה מפיהו, עמד ואמר: ידוע שרשע פסול לעדות והקידוש זה עדות ולכן את הקידוש אומרים בעמידה ולכן מחוייב כל אדם לפני הקידוש לעשות תשובה מעומק הלב ולא להיות פסול לעדות, אז הקידוש אינו מגיע למקום הגבוה והנרצה שצריך להגיע.
פרש הבעל תולדות יעקב לחדר באימה וחרדה ויותר משעה הרהר בתשובה, קיבל על עצמו קבלות ואז יצא לאמר את הקידוש.
הכח של הרהורי תשובה וקבלה לעתיד לפני הקידוש גדול ביותר בודאי בשבת קדושה זו ובהתקרב חודש אלול והימים הנוראים נקפיד בכל כח לדקדק ולשמור לקיים ולעשות.
והנה בימים שנותרו לנו עד תשעה באב נדע למלאות את הלב במחשבות על חורבן בית במקדש וידוע המובא בספרים הקדושים כל מי שמצטער מעומק הלב על חורבן בית המקדש זוכה לבנים תלמידי חכמים ויראי ה', אך יזהר לא ליפול לעצבות, העצבות אסורה, המרמור על החורבן מותר ומחוייב בימים אלה.
ידוע המעשה בחוזה מלובלין שהיה מקפיד מאוד לא לישון על מיטה שאדם זר ישן עליה משום שכאשר היה שוכב במיטה היה מרגיש אפילו מחשבות שאדם אחר חשב בשעה ששכב במיטה, באחד הימים הגיע לעיר אחרת והרב שקיבל את פניו ידע שהחוזה מלובלין מקפיד במיטה שיושן בלילה ומבעוד מועד היה לו מיטה שמורה חדשה בשביל החוזה מלובלין. בלילה, כשפרש החוזה מלובלין ללכת לישון, איך ששכב על המיטה צעק צעקה קשה וקם בבהלה מהמיטה, הרב בעל הבית נכנס בבהלה לחוזה מלובלין שאל אותו על מה ולמה נחרד, החוזה מלובלין ענה לו: יש במיטה הזו פגם גדול כששכבתי הרגשתי כמו חרב בליבי והחרב הזו הייתה חרב של עצבות, אמר לו הרב בעל הבית: המיטה חדשה אף אחד לא ישב עליה מעולם, הלכו מהר לנגר לשאול אותו על המיטה אמר להם הנגר: את המיטה הזו בניתי בתשעת הימים כשהייתי בונה אותה הייתי עצוב ומר לב. ואז הבינו שבניה ועשיה של דבר בעצבות, ביאוש, במרמור בתשעת הימים היא פגומה מיסודה, המרמור על החורבן ועל אורך הגלות מותר ממלא את האדם בכח לפעול ולבנות להקים שכינתא מעפרה.
נשתדל אף בשבת זו להרבות בתפילה ותחינה בקריאת תהילים מרובה אשר מעלתה גדולה ועצומה ומעוררת רחמים ומיתוקי הדינים וכן להרבות בברכות בשבת קודש ובעניית אמנים. ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' ויושפע שפע רב מכל העולמות.ובני ישראל יוצאים ביד רמה.שבת שלום.
No comments:
Post a Comment