"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל"
בספר זה סגולות רבות יש, וכבר אמרנו שצדיקים גדולים, היו מקפידים במשך כל השנה לקרוא וללמוד מספר דברים, ואמרו: שסגולה היא לחזרה ולהתקרב לאבינו שבשמים, ואף אפשר לומר סימן טוב בפרשות ספר דברים.
מסופר על יהודי, אשר פרנסתו הייתה חנות אשר בה היה מוכר דברי מאכל, את החנות היה משכיר מאדון גוי, באחד הימים פנה האדון הגוי ליהודי ואמר לו: יש לי הצעה כספית טובה משלך ורוצה אני להוציא אותך מן החנות ולהעבירה לאיש אחר.
הלך היהודי הכשר לפני צדיק גדול וביקש ממנו: אנא תעתיר עליי ברחמים לפני הקב"ה שפרנסתי לא תיפגע, ענה ואמר לו על פי פרשות השבוע ברכה: דין "ודברים" יש לך עם אדם, "ואתחנן" אתפלל לה' שתצליח, אבל "עקב" קודם לזה, "ראה" ושכור חנות אחרת, "שופטים" אחר כך תיקח אותו למשפט, "תצא" מהחנות, "תבא" לחנות חדשה, "ניצבים" תעמוד במצב טוב, "וילך" ילך לך טוב, "האזינו" האם הבנת, "וזאת הברכה" זאת בירכתי אליך.
כך הם פרשות ספר דברים משבוע זה עד אחרי ימים נוראים, אשר מתחילים בראשית.
צריכים אנו ברכת חכמים, צריכים אנו להתנהג בחכמה ובתבונה, ואף אם רואים רגעים וזמנים קשים נמצא דרך אחרת נוחה, ובעתו ובזמנו הקב"ה דן ושופט והשפע והברכה חוזרים לקדמותם.
לא יפול האדם ברוחו בשום עניין, האמונה והביטחון בה' תהיה מנת חלקנו, ובעל הרחמים יקבל תפילתנו ובקשתנו.
עוד בפרשת השבוע מצאנו "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו".
מצאנו בחכמי ישראל בכל הזמנים אייך עמדו והנהיגו את קהל עדתם עם חכמת ה' עליהם, מסופר בזמן הנודע ביהודה על אדם, אשר היה סוחר גדול ביין לכל היהודים במדינה ובמדינות אחרות, לקח את אחד מפועליו, יהודי כשר ונסע להונגריה לקנות יין לכבוד חג הפסח, היהודי, אשר היה עימו, לקח עימו ארנק אשר כל כספו אשר עבד שנים רבות היה מונח בתוכו, פחד היהודי על כספו וחשב היכן טוב לשומרו, החליט שבאחד מן חביות היין ישים בפנים את כל הצרור, וכך עשה.
אחרי ימים מרובים וכל טלטלת הדרך הגיעו לביתם ולמחוז חפצם, כאשר פתח היהודי את החבית וחיפש את כספו, שוד ושבר, כל עמלו הלך לריק ונעלם.
בא לפני בית דינו של הנודע ביהודה ותבע ואמר: איני חושד באיש, אך כספי היה בתוך החבית ונעלם, מה עלי לעשות? קרא הנודע ביהודה לבעל הבית, אשר היה מעשירי ונכבדי הקהל ושאלו האם יודע אתה היכן ממונו של פלוני?
התפרץ בעל הבית בקול צעקה גדולה בקללות ובגידופים על פועלו ולא נתן מילה אחת שיוציא מפיו, עצר אותו הנודע ביהודה ואמר לו: גם אני איני חושד בך, אך דבר אחד רוצה אני לומר לך: הייתם 2 יהודים ועוד פועלים גוים בכל המסע, ובוודאי גוי גנב את הכסף, ואם הגנב נגע ביין, כל היין יין נסך, אם כך עלי להוציא קול קורא לכל יהודי המדינה ומחוצה לה שהיין הוא יין נסך, עצר אותו בעל הבית את הנודע ביהודה וביקש להיכנס איתו לחדר ולדבר איתו ביחידות, עמד ואמר: מתבייש אני, סליחה, אני לקחתי את הכסף.
הנודע ביהודה, אמר לו "אדם משים עצמו רשע" אתה לא יכול לומר את זה ובוודאי אני לא חושד בך.
אמר לו בעל הבית: אני אחזיר את הארנק עם הסימנים שלו, אמר לו הנודע ביהודה: זה לא מספיק, רק אם תבוא לבית הכנסת בליל שבת ותשבע שבועה שזה אתה, רק אז היין מותר.
צריך לדעת יסוד גדול: יש דין ויש דיין, כשאדם עושה רע, אף שבתחילה קבוצת אנשים מאמינים ושומעים לו, לאט לאט, כל קשר רשעים אינו מן המניין, וסופם להיות לעג וקלס, וסופם להודות על כל פשעיהם וחרפתם תצא לאור!
(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
שבת שלום ומבורך!
http://youtu.be/CofJH8iH9qA שותף בצער חברו -שיעור ממיאמי -הרב פינטו שליט"א
No comments:
Post a Comment