מעלת הצדקה היא מהמעלות הגדולות והחשובות שיש לעם ישראל, וכבר אמרו חז"ל: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה", כל גזירה אשר נגזרת על האדם על ידי הצדקה יכול לבטלה, וידוע את אשר אומר המהר"ם מרוטרנבורג: שהנותן צדקה, אפילו אם ניתן למלאך רע לבא ולהזיק לוף מלאך הממונה על הצדקה אינו נותן לו להזיק, והולך המלאך של הצדקה ונלחם ומונע מהמלאכים הרעים לפגוע במי שנותן צדקה, ולכן יקפיד האדם בכל כוחו על מצוה גדולה זו.
וידוע המעשה המובא בהגדות חז"ל, על איש עני, פשוט, תמים וצנוע, אשר נפשו הייתה קרובה מאוד לבורא עולם, באחד הימים יצא מן העיר בעצבות, בצער על מצבו הקשה בכל עניני הפרנסה, והנה, זכה לגילוי אליהו הנביא, עמד אליהו הנביא ואמר לו: בשביל תמימותך וצידקותיך ואמונתך בבורא עולם, מן השמים רוצים לתת לך 7 שנים של עשירות גדולה, ואתה תבחר מתי השבע שנים, האם כעת או בסוף חייך? ענה ואמר לו: אשתי צדקת גדולה ואין אני עושה מאומה בלי רשותה, רוצה אני לילך אליה ולשאול את עצתה האם העושר טוב כעת או לשבע שנים האחרונות של החיים, אמרה אשתו לבעלה: חזור לאליהו ותאמר לו, שברכת ה' תרד כעת מהר, והעושר יבא בעת הזאת.
וכך היה, מצאו מטמון גדול ונהיו עשירים מופלגים, עמדה האשה החכמה בתוקף על בני משפחתה להרבות בכל הכח בצדקה, אך עמדה שכל פרוטה אשר נותנים לצדקה ירשמו את אשר נתנו, וכך מילאו הרגזים על גבי ארגזים מלאים בפנקסים ויומנים של כל הצדקה אשר נתנו, והנה חלפו ועברו 7 שנים, באחד הימים יוצא הבעל מחוץ לעיר ופוגש שוב את אליהו הנביא, אמר לו אליהו הנביא: הנה הסתימו 7 שנים, וכעת הברכה צריכה להילקח ממך חזרה וללכת לאדם אחר, אמר האדם לאליהו הנביא: כשם שכשפגשתי אותך לא לקחתי הברכה בלי רשות אשתי הצדקת, אף כעת אלך לאשתי ואספר ואומר לה את אשר היה, הסכים עמו אליהו הנביא, בא לפני אשתו בפחד ויגון וסיפר לה את אשר היה עימו, לקחה אשתו את כל הרגזים מלאי הפנקסים עם כל החסד והצדקות אשר עשו, ואמרה לו: לך לאליהו הנביא ותשאל אותו אם יכול למצוא אנשים אשר יעשו חסד יותר מאיתנו שיקח חזרה את הברכה ונחזור לפשטות ועניות, אך אם אין אנשים בעלי חסד כמונו תישאר הברכה מנת חלקנו, לבסוף הברכה נשארה על המשפחה הזו.
כח הצדקה אין גדול ממנו "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", לפעמים צריך להיות לאדם בחייו דין ומשפט ומידת הדין מתוחה עליו, אך כאשר שב אל ה' ועל ידי נתינת הצדקה, שערי הצדקה נפתחים לו לאדם!
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
שבוע טוב ומבורך!
וידוע המעשה המובא בהגדות חז"ל, על איש עני, פשוט, תמים וצנוע, אשר נפשו הייתה קרובה מאוד לבורא עולם, באחד הימים יצא מן העיר בעצבות, בצער על מצבו הקשה בכל עניני הפרנסה, והנה, זכה לגילוי אליהו הנביא, עמד אליהו הנביא ואמר לו: בשביל תמימותך וצידקותיך ואמונתך בבורא עולם, מן השמים רוצים לתת לך 7 שנים של עשירות גדולה, ואתה תבחר מתי השבע שנים, האם כעת או בסוף חייך? ענה ואמר לו: אשתי צדקת גדולה ואין אני עושה מאומה בלי רשותה, רוצה אני לילך אליה ולשאול את עצתה האם העושר טוב כעת או לשבע שנים האחרונות של החיים, אמרה אשתו לבעלה: חזור לאליהו ותאמר לו, שברכת ה' תרד כעת מהר, והעושר יבא בעת הזאת.
וכך היה, מצאו מטמון גדול ונהיו עשירים מופלגים, עמדה האשה החכמה בתוקף על בני משפחתה להרבות בכל הכח בצדקה, אך עמדה שכל פרוטה אשר נותנים לצדקה ירשמו את אשר נתנו, וכך מילאו הרגזים על גבי ארגזים מלאים בפנקסים ויומנים של כל הצדקה אשר נתנו, והנה חלפו ועברו 7 שנים, באחד הימים יוצא הבעל מחוץ לעיר ופוגש שוב את אליהו הנביא, אמר לו אליהו הנביא: הנה הסתימו 7 שנים, וכעת הברכה צריכה להילקח ממך חזרה וללכת לאדם אחר, אמר האדם לאליהו הנביא: כשם שכשפגשתי אותך לא לקחתי הברכה בלי רשות אשתי הצדקת, אף כעת אלך לאשתי ואספר ואומר לה את אשר היה, הסכים עמו אליהו הנביא, בא לפני אשתו בפחד ויגון וסיפר לה את אשר היה עימו, לקחה אשתו את כל הרגזים מלאי הפנקסים עם כל החסד והצדקות אשר עשו, ואמרה לו: לך לאליהו הנביא ותשאל אותו אם יכול למצוא אנשים אשר יעשו חסד יותר מאיתנו שיקח חזרה את הברכה ונחזור לפשטות ועניות, אך אם אין אנשים בעלי חסד כמונו תישאר הברכה מנת חלקנו, לבסוף הברכה נשארה על המשפחה הזו.
כח הצדקה אין גדול ממנו "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", לפעמים צריך להיות לאדם בחייו דין ומשפט ומידת הדין מתוחה עליו, אך כאשר שב אל ה' ועל ידי נתינת הצדקה, שערי הצדקה נפתחים לו לאדם!
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
שבוע טוב ומבורך!
No comments:
Post a Comment