לפני זמן מה היה אצלנו יהודי אשר היה בעברו בעל חסד גדול, והפחית מהצדקות אשר היה נותן, שאלנו אותו: מדוע כבודו מחסיר והפחית בצדקות? ענה ואמר לנו: הנה הפרנסה פחתה ולכן הפחתתי מן הצדקות.
ענינו ואמרנו לו: משל הדבר למה הוא דומה, לבעל עגלה אשר העגלה שקעה בבוץ ואינו מצליח להוציאה מן הבוץ, החל להוריד מהכובד אשר היה על העגלה בכדי שיוכל לצאת מהבוץ, ובאותו שעה ראו אותו מנסה לשבור היתדות אשר הסוסים רתומים אליהם, אמר לו איש חכם: אם תוריד את היתדות האלו אייך תוציא את העגלה, זו לא הדרך, תוריד מהמזוודות, מן הדברים אשר בתוך העגלה, לא את היתדות של העגלה.
כך גם בצדקה, מי שחושב שעסקיו וחייו שקעו בבוץ, לא יעזור לו להפחית מן הצדקה, הצדקה היא היתדות אשר אחרי כן איתם אפשר להמשיך, תקצץ בדברים אחרים ולא בצדקה, הצדקה היא העיקר, היא העתיד, היא הכל, תפחית בדברי חולין ולא בצדקה.
צדקתכם עומדת לעד, ובזכות הצדקה זוכה האדם לדור ישרים יבורך, בנים העוסקים בתורה אשר הם היתדות לנו ולבננו עד עולם.
ויחד נזכה לגאולה לישועה ולדור ישרים יבורך!
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
http://youtu.be/PVAUusrN1eM
No comments:
Post a Comment