בס"ד
"ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכתה" (בראשית כג ,ב)
כתוב: "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה", לבכותה כתוב בתורה בכ' קטנה, ובעל הטורים כתב: שלא בכה הרבה.
והנה קשה, מדוע אברהם אבינו לא בוכה על אשתו הצדקת, שרה אמנו, בכי גדול, אמרו חז"ל: מעלת ושבח הבוכה על תלמידי חכמים בשעת פטירתם, ומדוע אברהם לא מקיים מצווה זו על שרה אמנו אשר שמה היה גם יסכה - שסוכה ברוח הקודש וכל הדברים הגדולים והחשובים אשר נאמרו על שרה.
אלא אפשר לבאר ולומר, הנה שרה אמנו, כל חייה בעולם הזה היו חיים קדושים, חיים של התעלות הנפש, חיים של דבקות בהקב"ה, שרה מגיירת את הנשים, מול עיניה היה רק הקב"ה להגדיל את שמו בעולם, חייה בעולם הזה - היו מעיין עולם הבא, ולכן, כשנפטרה מהעולם והלכה מהעולם הזה, לעולם הבא, צערה לא היה צער גדול, כי עולם הבא היה לה גם בעולם הזה, חייה היו מעין עולם הבא, ולכן, אברהם בכה בכי את הבכי המחויב בתורה, אך בכי על נפשה ועל צערה לא היה צריך לבכות, לכן כ' קטנה, בכי קטן.
וידע האדם יסוד גדול: כמה שמתרחק מן התאווה, כך נפשו נשארת נפש נקייה וצרופה, ושינויים, אף הקשים ביותר - אינם משפעים עליו, אך אדם שחייו, חיים גשמיים, חיים של תאוות, חיים של רצונות, קשה עליו כל דבקות בהקב"ה, שבתות שהם ימים קדושים, מעין עולם הבא, לו הם מרים, והמצוות הם כעול עליו.
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
"ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכתה" (בראשית כג ,ב)
כתוב: "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה", לבכותה כתוב בתורה בכ' קטנה, ובעל הטורים כתב: שלא בכה הרבה.
והנה קשה, מדוע אברהם אבינו לא בוכה על אשתו הצדקת, שרה אמנו, בכי גדול, אמרו חז"ל: מעלת ושבח הבוכה על תלמידי חכמים בשעת פטירתם, ומדוע אברהם לא מקיים מצווה זו על שרה אמנו אשר שמה היה גם יסכה - שסוכה ברוח הקודש וכל הדברים הגדולים והחשובים אשר נאמרו על שרה.
אלא אפשר לבאר ולומר, הנה שרה אמנו, כל חייה בעולם הזה היו חיים קדושים, חיים של התעלות הנפש, חיים של דבקות בהקב"ה, שרה מגיירת את הנשים, מול עיניה היה רק הקב"ה להגדיל את שמו בעולם, חייה בעולם הזה - היו מעיין עולם הבא, ולכן, כשנפטרה מהעולם והלכה מהעולם הזה, לעולם הבא, צערה לא היה צער גדול, כי עולם הבא היה לה גם בעולם הזה, חייה היו מעין עולם הבא, ולכן, אברהם בכה בכי את הבכי המחויב בתורה, אך בכי על נפשה ועל צערה לא היה צריך לבכות, לכן כ' קטנה, בכי קטן.
וידע האדם יסוד גדול: כמה שמתרחק מן התאווה, כך נפשו נשארת נפש נקייה וצרופה, ושינויים, אף הקשים ביותר - אינם משפעים עליו, אך אדם שחייו, חיים גשמיים, חיים של תאוות, חיים של רצונות, קשה עליו כל דבקות בהקב"ה, שבתות שהם ימים קדושים, מעין עולם הבא, לו הם מרים, והמצוות הם כעול עליו.
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
No comments:
Post a Comment