בס"ד
ישנה גמרא במסכת חגיגה, אשר הרבה שנים הייתה קשה לנו, אך החונן לאדם דעת, זיכנו בתקופה האחרונה להבינה.
הגמרא מספרת: ארבע נכנסו לפרדס: רבי עקיבא, אלישע בן אבויה המכונה אחר, בן עזאי, ובן זומא, רבי עקיבא - נכנס ויצא בשלמות ואמונה בהקב"ה, אלישע בן אבויה - כפר בהקב"ה, בן עזאי ובן זומא - אחד נפטר מן העולם, ואחד איבד את דעתו.
וקושייתינו: הפרדס, פירושו: "לפני ולפנים" לפני הקב"ה, אייך יעלה על הדעת, שאלישע בן אבויה, זוכה להיכנס לקודש הקודשים בשמים, מקום משכנו של הקב"ה, ולכפור בהקב"ה? להיפך, היה צריך להיות שיתחזק יותר, שיעלה יותר במעלות היראה - יראת הרוממות - וההיפך קורה, שכופר ונהיה מהכופרים הגדולים בעם ישראל?
וכך גם הקושיה על כהן גדול, ששירת 80 שנה בבית המקדש ונכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים לפני ולפנים, ובאחרית ימיו - כפר וחירף וגידף צבאות ה' - הייתכן?!!!
אלא, יש נשמות פגומות, אשר בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, כדתן ואבירם, קורח ועדתו וכל עוכרי ישראל, שהיו עוד מהיותינו עם, וכל התקרבותם להקב"ה ולתורה, היא מכוחות הסיטרא אחרא, והקדושה שהם יונקים בשעה שנמצאים ליד הקדושה - הכח הזה הולך כולו לס"א וזה מה שאומר הנביא: "לכו נירו לכם ניר".
ופירשו המפרשים: אדם שזורע בשדה, צריך לנקות טוב מאוד את הקוצים והדרדרים, משום שאם יזרע ועדיין יש קוצים ודרדרים, כל מה שישקה את האדמה ויזבלה, הכל הולך לקוצים ולדרדרים - וזה מה שקרה עם אלישע בן אבויה ויוחנן כהן גדול - לקחו את הקדושה והשתמשו בה להחריב את עם ישראל, כמו שאלישע בן אבויה היה עושה: אחרי שכפר בהקב"ה, היה הולך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות והיה משדל את התלמידים: בשביל מה לכם ללמוד תורה? מה יצא לכם מזה? לכו לעבוד! אך עם ישראל קדושים, "וביערת הרע מן הכרם", וכך, היה עם קורח ועדתו, אשר עמדו על משה רבינו, בדברי מדון וריב והיה טוען על משה: ראו אייך משה רבינו השמין, ראו את בגדיו המפוארים אשר לובש, מהיכן זה? מצדקות עם ישראל אשר תרמו למשכן ומשה לקחם, וכן קורח המשיך וטען על משה: "ויקנאו למשה במחנה" ואמרו חז"ל: "חשדוהו באשת איש" - על נביאם של עם ישראל? רבנם של ישראל? אייך היה אפשר לטעון ולומר דבר פשע חמור ונבזה כזה?!
אך הרשע, כאשר רוצה להצדיק את עצמו, יעשה כל מה שבאפשרותו, ובשביל טובת הנאתו הקטנה, יכול להחריב עולמות שלמים בעם ישראל.
צריך האדם, לשמור את עצמו לא להידרדר לעשות את התורה קרדום לחפור בה, "תורת ה' תמימה" - הייתה תמימה, תישאר תמימה! הקוצים יכלו את הכרם ונצח ישראל לא יכזב!
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
ישנה גמרא במסכת חגיגה, אשר הרבה שנים הייתה קשה לנו, אך החונן לאדם דעת, זיכנו בתקופה האחרונה להבינה.
הגמרא מספרת: ארבע נכנסו לפרדס: רבי עקיבא, אלישע בן אבויה המכונה אחר, בן עזאי, ובן זומא, רבי עקיבא - נכנס ויצא בשלמות ואמונה בהקב"ה, אלישע בן אבויה - כפר בהקב"ה, בן עזאי ובן זומא - אחד נפטר מן העולם, ואחד איבד את דעתו.
וקושייתינו: הפרדס, פירושו: "לפני ולפנים" לפני הקב"ה, אייך יעלה על הדעת, שאלישע בן אבויה, זוכה להיכנס לקודש הקודשים בשמים, מקום משכנו של הקב"ה, ולכפור בהקב"ה? להיפך, היה צריך להיות שיתחזק יותר, שיעלה יותר במעלות היראה - יראת הרוממות - וההיפך קורה, שכופר ונהיה מהכופרים הגדולים בעם ישראל?
וכך גם הקושיה על כהן גדול, ששירת 80 שנה בבית המקדש ונכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים לפני ולפנים, ובאחרית ימיו - כפר וחירף וגידף צבאות ה' - הייתכן?!!!
אלא, יש נשמות פגומות, אשר בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, כדתן ואבירם, קורח ועדתו וכל עוכרי ישראל, שהיו עוד מהיותינו עם, וכל התקרבותם להקב"ה ולתורה, היא מכוחות הסיטרא אחרא, והקדושה שהם יונקים בשעה שנמצאים ליד הקדושה - הכח הזה הולך כולו לס"א וזה מה שאומר הנביא: "לכו נירו לכם ניר".
ופירשו המפרשים: אדם שזורע בשדה, צריך לנקות טוב מאוד את הקוצים והדרדרים, משום שאם יזרע ועדיין יש קוצים ודרדרים, כל מה שישקה את האדמה ויזבלה, הכל הולך לקוצים ולדרדרים - וזה מה שקרה עם אלישע בן אבויה ויוחנן כהן גדול - לקחו את הקדושה והשתמשו בה להחריב את עם ישראל, כמו שאלישע בן אבויה היה עושה: אחרי שכפר בהקב"ה, היה הולך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות והיה משדל את התלמידים: בשביל מה לכם ללמוד תורה? מה יצא לכם מזה? לכו לעבוד! אך עם ישראל קדושים, "וביערת הרע מן הכרם", וכך, היה עם קורח ועדתו, אשר עמדו על משה רבינו, בדברי מדון וריב והיה טוען על משה: ראו אייך משה רבינו השמין, ראו את בגדיו המפוארים אשר לובש, מהיכן זה? מצדקות עם ישראל אשר תרמו למשכן ומשה לקחם, וכן קורח המשיך וטען על משה: "ויקנאו למשה במחנה" ואמרו חז"ל: "חשדוהו באשת איש" - על נביאם של עם ישראל? רבנם של ישראל? אייך היה אפשר לטעון ולומר דבר פשע חמור ונבזה כזה?!
אך הרשע, כאשר רוצה להצדיק את עצמו, יעשה כל מה שבאפשרותו, ובשביל טובת הנאתו הקטנה, יכול להחריב עולמות שלמים בעם ישראל.
צריך האדם, לשמור את עצמו לא להידרדר לעשות את התורה קרדום לחפור בה, "תורת ה' תמימה" - הייתה תמימה, תישאר תמימה! הקוצים יכלו את הכרם ונצח ישראל לא יכזב!
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
No comments:
Post a Comment