בס"ד
"וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום"
יושב פתח האוהל: לראות אם יש עובר ושב ויכניסם לביתו. כחום היום: הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים אליו בדמות אנשים (רש"י).
והנה דברים אלו תמוהים ביותר, בהשקפה ראשונה יחשוב האדם שצריכים לתת צדקה לעני כאשר העני דופק בביתו של האדם ומבקש צדקה, אך פה לומדים לימוד חדש מהנהגותיו של אברהם אבינו, החמה יצאה מנרתיקה, חום גדול, אין עוברי דרכים ברחוב, מעיקר הדין אברהם אבינו פטור מהרבה סיבות מהכנסת אורחים וגם אין אורחים ברחוב, מה עושה אברהם אבינו?, יוצא ומחפש אורחים.
ופה אברהם אבינו מלמד אותנו שלתת צדקה זה לא רק מתי שיש עני דופק בדלת אלא נתינת הצדקה והחסד זה לא רק השפעה על העני והמסכן אלא דבר נפשי, רוחני אשר משפיע ומחייה ומיישר ובונה את נפש האדם וגם אם אין לאדם למי לעשות חסד ולתת צדקה או כל דבר אחר, מחוייב הוא לחפש ולהשתדל בכל דרך אפשרית גם אם חמה נמצאת מחוץ לנרתיקה למצוא למי לעשות עימו חסד.
וזה לימוד גדול אשר יחזק האדם בנפשו וישימהו כמגדל אור בחייו, חסד וצדקה לא רק אם דופקים בדלת האדם מחוייב האדם לתת אלא, גם אם לא דופקים ולא מבקשים צדקה, יחפש האדם עם מי לעשות צדקה וחסד.
וכך אנו מוצאים אצל אברהם אבינו, אחרי שהמלאכים התגלו לאברהם אבינו ואברהם הבין וידע שאלו מלאכים ליווה אותם אברהם אבינו, בשביל מה צריך ללוות אותם, הרי מצוה ללוות אדם זה רק על בשר ודם זה לא על מלאכים ופה אברהם מלווה מלאכים, מה תועלת יש לו בזה?.
אלא יסוד גדול, אברהם מחפש לקיים מצוות לא רק להטיב לאחרים ולחלשים ולמסכנים אלא קיום המצוות הוא צו וחובה נפשית לחפש ולקיים מצוות בשביל האדם עצמו בשביל נפשו ולא רק בשביל אחרים.
ולכן ישתדל האדם בכל כוחו להיות מחפש הוא אחר המצוות כי המזון לנפש אלו המצוות והמעשים הטובים.
נמצאים אנו בדור של נסיונות קשים ומרים והנפש של האדם מתמודדת עם התמודדויות אשר לא היו קיימים באף דור, חייב האדם לחסן את נפשו עם כל הרוחות הרעים והמזיקים על ידי רדיפה בתמימות אחרי המצוות, החסד, המעשים הטובים, גם אם לא באים אליו בדרך טבע יצור ויברא אותם בכוחות עצמו.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר. רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".
"וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום"
יושב פתח האוהל: לראות אם יש עובר ושב ויכניסם לביתו. כחום היום: הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים אליו בדמות אנשים (רש"י).
והנה דברים אלו תמוהים ביותר, בהשקפה ראשונה יחשוב האדם שצריכים לתת צדקה לעני כאשר העני דופק בביתו של האדם ומבקש צדקה, אך פה לומדים לימוד חדש מהנהגותיו של אברהם אבינו, החמה יצאה מנרתיקה, חום גדול, אין עוברי דרכים ברחוב, מעיקר הדין אברהם אבינו פטור מהרבה סיבות מהכנסת אורחים וגם אין אורחים ברחוב, מה עושה אברהם אבינו?, יוצא ומחפש אורחים.
ופה אברהם אבינו מלמד אותנו שלתת צדקה זה לא רק מתי שיש עני דופק בדלת אלא נתינת הצדקה והחסד זה לא רק השפעה על העני והמסכן אלא דבר נפשי, רוחני אשר משפיע ומחייה ומיישר ובונה את נפש האדם וגם אם אין לאדם למי לעשות חסד ולתת צדקה או כל דבר אחר, מחוייב הוא לחפש ולהשתדל בכל דרך אפשרית גם אם חמה נמצאת מחוץ לנרתיקה למצוא למי לעשות עימו חסד.
וזה לימוד גדול אשר יחזק האדם בנפשו וישימהו כמגדל אור בחייו, חסד וצדקה לא רק אם דופקים בדלת האדם מחוייב האדם לתת אלא, גם אם לא דופקים ולא מבקשים צדקה, יחפש האדם עם מי לעשות צדקה וחסד.
וכך אנו מוצאים אצל אברהם אבינו, אחרי שהמלאכים התגלו לאברהם אבינו ואברהם הבין וידע שאלו מלאכים ליווה אותם אברהם אבינו, בשביל מה צריך ללוות אותם, הרי מצוה ללוות אדם זה רק על בשר ודם זה לא על מלאכים ופה אברהם מלווה מלאכים, מה תועלת יש לו בזה?.
אלא יסוד גדול, אברהם מחפש לקיים מצוות לא רק להטיב לאחרים ולחלשים ולמסכנים אלא קיום המצוות הוא צו וחובה נפשית לחפש ולקיים מצוות בשביל האדם עצמו בשביל נפשו ולא רק בשביל אחרים.
ולכן ישתדל האדם בכל כוחו להיות מחפש הוא אחר המצוות כי המזון לנפש אלו המצוות והמעשים הטובים.
נמצאים אנו בדור של נסיונות קשים ומרים והנפש של האדם מתמודדת עם התמודדויות אשר לא היו קיימים באף דור, חייב האדם לחסן את נפשו עם כל הרוחות הרעים והמזיקים על ידי רדיפה בתמימות אחרי המצוות, החסד, המעשים הטובים, גם אם לא באים אליו בדרך טבע יצור ויברא אותם בכוחות עצמו.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר. רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".
No comments:
Post a Comment