בס"ד
מובא במסכת סנהדרין ל"ט: קיסר אמר לרבי תנחום: בוא ונהיה לעם אחד, וכוונת הקיסר הייתה, שעם ישראל, יהיה כמו אומות העולם - כגויים, ענה לו רבי תנחום: אני מוכן לעמוד בדרישתך, אל ישנה בעיה בסיסית אחת בדרישה שלך והיא, השינוי המהותי במבנה הגוף שלנו ושלכם, שאלו הקיסר: במה? ענה ואמר: אנחנו מהולים ואתם לא ואי אפשר שנהיה כמותכם, אתם כן יכולים להיות מהולים ולהידמות אלינו.
ענה הקיסר ואמר: אין לי תשובה, ונכנס הקיסר למבוכה גדולה, אך, חוק המלכות קובע כי מי שעונה תשובה ומביך את המלכות, לוקחים אותו לתוך מכלאה של חיות רעות והם יעשו את מלאכתם, וכך עשו, שמו את רבי תנחום במכלאה הזאת, אך אף חיה לא התקרבה לרבי תנחום מרוב קדושתו, הקיסר וכל השרים, הבינו שפה יש יד משמים ופחדו, אך ביניהם היה עוכר ישראל, יהודי מומר, מוסר את עמו, אשר עליהם נאמר: שאין להם חלק לעולם הבא, ואמר למלך: החיות אינן מזיקות לרבי תנחום, משום שהן שבעות ואכלו לפני זמן קצר, נמתין יום אחד ולא ניתן להן לאכול והן תאכלנה אותו, ענה הקיסר: נשליך אותך ונראה, אם הן רעבות או לא, השליכו את המומר והחיות עשו בו את משפטם.
והנה, זה סגולה המובאת בעץ החיים: מי ששומר על ברית הקודש - ניצול מחיות רעות, וידוע המעשה על רבינו חיים בן עטר זצוק"ל, שקדושתו הייתה רמה, שאף הוא, בזכות ברית הקודש, ניצל מחיות רעות, ואפשר לתת לדבר בגמרא במסכת שבת כ"ב: דרש רבי נתן משמיה דרב תנחום מאי דכתיב (בראשית ל"ז - כ"ב) "והבור ריק אין בו מים" - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו, יוסף ניצל מבור נחשים, רבי תנחום מבור חיות, ומובא בספרים הקדושים: דרב תנחום ניצוץ של יוסף הצדיק.
ידע האדם, שמירה זו, של שמירת הברית, נקראת מידת היסוד, כשמה כך היא - יסוד - היא יסוד בכל עניין ודבר, ואם נקפיד ונשמור היסוד - כל הבניין יהיה חזק ולתפארת.
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
מובא במסכת סנהדרין ל"ט: קיסר אמר לרבי תנחום: בוא ונהיה לעם אחד, וכוונת הקיסר הייתה, שעם ישראל, יהיה כמו אומות העולם - כגויים, ענה לו רבי תנחום: אני מוכן לעמוד בדרישתך, אל ישנה בעיה בסיסית אחת בדרישה שלך והיא, השינוי המהותי במבנה הגוף שלנו ושלכם, שאלו הקיסר: במה? ענה ואמר: אנחנו מהולים ואתם לא ואי אפשר שנהיה כמותכם, אתם כן יכולים להיות מהולים ולהידמות אלינו.
ענה הקיסר ואמר: אין לי תשובה, ונכנס הקיסר למבוכה גדולה, אך, חוק המלכות קובע כי מי שעונה תשובה ומביך את המלכות, לוקחים אותו לתוך מכלאה של חיות רעות והם יעשו את מלאכתם, וכך עשו, שמו את רבי תנחום במכלאה הזאת, אך אף חיה לא התקרבה לרבי תנחום מרוב קדושתו, הקיסר וכל השרים, הבינו שפה יש יד משמים ופחדו, אך ביניהם היה עוכר ישראל, יהודי מומר, מוסר את עמו, אשר עליהם נאמר: שאין להם חלק לעולם הבא, ואמר למלך: החיות אינן מזיקות לרבי תנחום, משום שהן שבעות ואכלו לפני זמן קצר, נמתין יום אחד ולא ניתן להן לאכול והן תאכלנה אותו, ענה הקיסר: נשליך אותך ונראה, אם הן רעבות או לא, השליכו את המומר והחיות עשו בו את משפטם.
והנה, זה סגולה המובאת בעץ החיים: מי ששומר על ברית הקודש - ניצול מחיות רעות, וידוע המעשה על רבינו חיים בן עטר זצוק"ל, שקדושתו הייתה רמה, שאף הוא, בזכות ברית הקודש, ניצל מחיות רעות, ואפשר לתת לדבר בגמרא במסכת שבת כ"ב: דרש רבי נתן משמיה דרב תנחום מאי דכתיב (בראשית ל"ז - כ"ב) "והבור ריק אין בו מים" - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו, יוסף ניצל מבור נחשים, רבי תנחום מבור חיות, ומובא בספרים הקדושים: דרב תנחום ניצוץ של יוסף הצדיק.
ידע האדם, שמירה זו, של שמירת הברית, נקראת מידת היסוד, כשמה כך היא - יסוד - היא יסוד בכל עניין ודבר, ואם נקפיד ונשמור היסוד - כל הבניין יהיה חזק ולתפארת.
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
No comments:
Post a Comment