מידת התורה הקודשה -דבר תורה מפי מו'ר עט'ר הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

בס"ד

"ויקרא ה' אל משה אל ראש ההר ויעל משה". והגמרא מביאה: אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם מה לילוד אשה ביננו, אמר להם לקבל את התורה בא, אמרו המלאכים לפניו: חמדה גנוזה בבית גנזיו וכו', וכך המשיך הוויכוח בין משה רבנו למלאכי השרת על התורה הקדושה האם תשאר בשמים או תנתון בארץ.

ומובא בספרים הקדושים: עומק המחלוקת בין משה למלאכים היה, משה טען בתורה יש מצוות אשר רק בני אדם יכולים לקיים, כיבוד אב ואם אין את זה למלאכים, לא תגנוב, לא תרצח וכו'. אם כן אין לכם המלאכים מה לעשות בכל הדברים האלו. אך המלאכים טענו כנגד משה רבנו: יש בתורה סודות עמוקים מאוד וזה לא לבני אדם אלו סודות הראויים רק לנו יודעי הסוד המלאכים.

והנה חז"ל משלו את החיכוך בין משה למלאכים לאבא ששלח את בניו לארץ רחוקה, עברו ימים, עברו שנים והאבא לא שמע מבניו והם לא שמעו ממנו, באחד הימים מגיע לבנים קופסה מאביהם המלך פותחים את הקופסה ומוצאים שם חולצה משובצת ביהלומים יקרים מאוד, הבנים התחילו לריב בינהם למי שייכת הקופסה אחד טען: זה שלי כי אני הבכור, השני טען: לא היא שלי האבא אוהב אותי יותר ואני בנו יקירו וגם הבטיח לי שיעזור לי וישלח לי ברבות הימים ממון. וכך רבו והתווכחו ימים רבים עד שהגיעו בפני הדין,
 רגע לפני ההכרעה עמד האח האחד ואמר: כל הויכוחים וכל הראיות אשר כל אחד מביא לפה או לפה אינם נכונים, בבקשה תסתכלו על המידה של החולצה היא המידה המדוייקת שלי וזה הסימן שהבגד נשלח לי ולא לאחי.

כך אפשר לבאר ולאמר הויכוח בין משה לבין המלאכים משה רצה את התורה לעם ישראל גם המלאכים בקשו ורצו והתווכחו בראיות ובסימנים עד שמשה רבנו עמד ואמר נמדוד את התורה למי המידה מתאימה לבני אדם או למלאכים? לבני אדם להם יש לא תרצח למלאכים זו לא מדתם לבני אדם יש לא תגנוב למלאכים זו לא מידתם וכן הלאה, עד אשר הכניע משה רבנו את המלאכים וקיבל את התורה הקדושה.

והנה המידה של התורה היא מידה ניצחית פעם, היום ולעתיד בכל זמן זה הבגד שלנו ומידתנו משתנת לפי ערך האדם דרגתו מעמדו, התורה מתאימה לכל מידה ולכל זמן ועלינו לדעת איך לנהוג בה ואיך להשתמש בבגד המיוחד הזה.
 הנה ימים אלו ימים מיוחדים ערב ר"ח סיון זמן המיוחד לתפילה על בנים שנזכה לבנים תלמידי חכמים, יראי ה' הולכים בדרכי האבות בשמחה מרובה.
 ובני ביתנו ולכל קהילת קודש שובה ישראל, ביום אשר בני יקירי רבי יואל משה נ"י נכנס לתקופה חדשה בחייו, תקופה של אחריות משלו, עבודה עצמית ללבוש את הבגד שהיא תורתינו הקדושה, מייחלים ומבקשים מהקב"ה שיזכרנו בזכרון טוב מלפניו ויפקדנו ברחמים ובשלום ובנחת ונזכה לראות בנועם ה' ויחד מחר ברוב עם הדרת מלך נכנס לתקופה חדשה בחיים הפרטיים ובחיי הקהילה הקדושה שובה ישראל, זמן של ישוב הדעת זמן של עשיה ובניה של הקהילה הקדושה, ויקויים בנו ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה. וברכת ה' היא תעשיר ולא תוסיף עצב עימה.