כל ההתחלות קשות ואחרי שחולפים ועוברים את הראשית אחריתנו תשגה מאוד - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

בס"ד

"ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות י"ט, י"ז).
מלמד שכפה הקב"ה עליהם הר כגיגית (חבית) ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לא שם תיהיה קבורתכם. (שבת פ"ח).
והתוספות הקשו: הרי כבר בני ישראל אמרו נעשה ונשמע, מדוע היה צריך לכפות עליהם את ההר שוב כגיגית ולעשות איתם תנאי אם לא יקבלו את התורה שם תהיה קבורתכם, רצו וקיבלו בשמחה באמירת נעשה ונשמע ?.
אלא בני ישראל והקב"ה, חז"ל מושלים את הקשר הזה כקשר של בני זוג וכך מובא: "תורה ציוה לנו משה מורשה" ודרשו חז"ל: אל תקרא מורשה אלא מאורסה וכן דמויים רבים התורה מדמה את הקשר הזה.
והנה ידוע, מובא בתורה הקדושה אדם שאנס אשה בתולה התורה מחייבת אותו להתחתן איתה ואסור לו להוציאה מביתו והתורה בספר דברים כ"ב , כ"ט: "ולו תהיה לאשה וגו', לא יוכל שלחה כל ימיו". ואמרו חז"ל אפילו הוא אדם חולה מוכה שחין זו חתונה לכל החיים.
ועל פי זה יובן, הקב"ה הציע לבני ישראל לקבל את התורה ומיד בני ישראל עמדו ואמרו נעשה ונשמע אך הקב"ה ידע שיבואו ימים קשים, משברים, תקופות לא קלות ובתקופות האלו הברית בין הקב"ה לעם ישראל יכולה להפגע, כשם שבין זוג ישנם זמנים ומשברים מורכבים ואם אין יסודות חזקים של ילדים ושל דברים אשר הקב"ה נטע אותם בטבע העולם שיהיו המבצרים בזמנים קשים, כך הקב"ה לא רצה שהברית הזאת תפגע ולכן נהג עם בני ישראל כפי שהתורה מצוה באדם שאונס אשה, חייב לחיות איתה ברצונו או לא ברצונו בעל כורחו וכו'.
וזה מה שעשה הקב"ה, כפה את ההר כגיגית על בני ישראל וכאשר כפה את ההר זה אינוס ואז נכרתה הברית בינינו ובין הקב"ה ומשום שזה אינוס לעולם הקב"ה לא יכול להפר את בריתו ולפרום את הקשר בין עם ישראל לבינו.
וזה העומק של דברי חז"ל: "וארסתיך לי לעולם" בלי יכולת שיחרור ממנם ולכן ההר נכפה על בני ישראל כגיגית.
ונדע בנים אנו לה' אלוקנו ובהתקרב ימי החג הקדוש, חג השבועות זמן מתן תורתנו, נעורר עצמנו באהבת קדומים ונדע שעלינו הקב"ה אומר: אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאמה אחת היא ליולדתה ואף אם הראשית קשה האחרית תשגה מאוד וכל פעם שאדם מרגיש קשיים סימן שזו התחלה של דבר טוב מאוד והצלחה גדולה, וזה מה שאמרו חז"ל: "כל ההתחלות קשות", אבל מכאן ואילך יערב לכם (רש"י שמות י"ט, ה').
ואפשר להוסיף ולדקדק מדברי בועז לרות: "ישלם ה' פעלך ותיהיה משכורתך שלמה מעם ה' אלוקי ישראל אשר באת לחסות" (רות ב' י"ב). וכשנדקדק נמצא שהשכר הוא על אשר באת לחסות, ההתחלה שבאת זה הקושי הגדול ועל זה השכר המיידי.
ונבאר, רות באה מארץ רחוקה עניה ומוסרת את נפשה להדבק בבועז, ההתחלה הייתה קשה לאחר מכן האור והקדושה והטוב של בועז השפיע עליה והיא הבינה את מקומה ואת הזכות שלה, אם כן ההתחלה זה הקושי ועל זה, על ההתחלה ישלם ה' פעלך היא תקבל את שכרה.
לכן נחדד בנפשנו שכל ההתחלות קשות ואחרי שחולפים ועוברים את הראשית אחריתנו תשגה מאוד.
וידע האדם החיים מחולקים לתקופות וכל תקופה שאדם מסיים נכנס לתקופה חדשה וכל סיום הוא נוח, יפה, טוב אבל מיד מתחיל ההתחלה של תקופה חדשה שהיא מלאה באתגרים ובמשברים ונסיונות. האדם חייב ליישב את דעתו ולראות משבר משבר, בעיה בעיה לעצמו ולא לקשור את כל צרותיו מיום עומדו על דעתו ולשזור את כולם יחד, היום כאב לך הראש זה לא בגלל שכשהיית תינוק כאב לך השן, אין עניין ואין קשר בין בעיה לבעיה, בין עניין ועניין וכל התמודדות מבשרת על ראשית של עידן וזמן חדש מרומם יותר ברוח, בנפש, בגשמיות ובכל תחום בחיים.
יש זמנים שזמן המעבר ממצב למצב הוא קצר, המעבר מתקופה לתקופה יכולה לקחת יום, שבוע, חודש ויש שנה ויש יותר אך האדם צריך לראות את הזמן הזה בצורה החיובית ביותר, הקליפה המכסה את הפרי, את הטוב כאשר מקלפים אותה, מסירים אותה, מוצאים את הטוב המסתתר אחרי כל רע וקושי.
וההתמודדויות הם הכנה והם כחבל, כמה שההתמודדות יותר ארוכה זה חבל יותר ארוך לרדת יותר עמוק לבאר המים ולשאוב ממעמקים את המים המשובחים והצלולים והנקיים ביותר.
הנה בעוד ימים נעמוד כולנו יחד בהיכל הישיבה הקדושה במצות הנחת תפילין לבני יקירי, הלב מלא ברגשות ובמחשבות איך חלפו הימים י"ג שנים והמחשבות על השנים שקדמו להולדתו שנים שחונות, שנים אשר החיים היו חיים אחרים אך האמונה והביטחון היו חזקים ביותר בהקב"ה וידענו אז ויודעים היום, "חסדי ה' כי לא תמו רחמיו".
זה יום מיוחד של הנחת תפילין לקהילה שלמה קהילה שהרבתה בתחינה ובקשה מהקב"ה שנפקד בזרע של קיימא, כמה דמעות, כמה כאב, כמה תחינות והיום עומדים באימה ויראה ברתת ובחלחלה להשיב לה' במה על כל תגמוליו.
במשך השנים אשר חלפנו ועברנו ראינו את יד ה' בכל צעד ושעל, לא סגר שער עד שפתח שני שערים ובכל עת וזמן הקדים רפואה למכה וראינו בחוש ועוד ימים יגידו, דברים שהשתיקה יפה להם "ממכותך ארפה", המכה עצמה היא התרופה, אך לפעמים צריך שיעבור זמן עד שהתרופה מתבשלת ונהיית ראויה לאכילה.
דבר דבור על אופניו, כאשר יענו אותו כן יפרה וכן ירבה.
וכשם שבערב יום הכיפורים עמדנו ואמרנו בדרשה דברים קשים שהימים שלנו עומדים להיות מרים וקשים ונסיון מר עומד לפתחנו, עומדים אנו בפתח ימים קדושים ומיוחדים ואומרים: אחי ורעי כי ה' דיבר טוב על ישראל ושליחי מצוה אינם ניזוקים לא בהליכתם ולא בחזרתם וכל מצוה אשר אדם עושה בורא מלאך והמלאך עומד לשומרו, "כי מלאכיו יצוה לך לשמורך בכל דרכיך". כעת נעמוד גיבורים בפרץ זו התחלה חדשה זמן חדש "עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו".
רב חובל צריך לדעת מתי להכניס את אונייתו למגננה של סערה ומתי לשחרר המגננה.
ה' דיבר טוב על ישראל והשפע והברכה והישועה וההצלחה יהיו מנת חלקינו ונרבה תלמידים וכבר בימים הקרובים בע"ה יצאו בשובה ישראל הנחיות חדשות וקבלות חדשות ורעיונות חדשים של קירוב לאבינו שבשמים.
יהי רצון שתשרה הברכה במעשה ידינו והרוח של אבותי הקדושים לבית פינטו ולבית אבוחצירא יבואו לשמחתינו ביום חמישי ויאיר לנו הקב"ה אור חדש בקרוב ממש.