"מצווה הבאה לידך על תחמצינה" - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

ישנו מעשה אשר מוסר גדול אפשר ללמוד ממנו: היה מדינה אשר היה בה מועצת זקנים חכמים ונבונים, ופחדו שיבוא מלך וישלוט עליהם ועל בני בניהם ועל האוצרות העצומים של המדינה, לכן היה בידם דרך ומנהג אייך להמליך את מלכיהם, בכל שלוש שנים היו מחליפים את מלכם, ואייך היו בוחרים ומחליפים את מלכם? היה זה בדרך תמוהה ביותר, בכל שלוש שנים היו הולכים ומחפשים בפינות הדרכים עניים מרודים אשר אין להם כלום, והיו בחכמה משקים אותם בשכר עד אשר היו מאבדים את דעתם ונופלים לתרדמה עמוקה ביותר, ואז היו מועצת הזקנים חוטפים את העני ולוקחים אותו לארמון גדול ומלבישים אותו בגדי מלוכה ולא מגלים לו מאומה, וכך היו נותנים בידו את הממלכה למשך שלוש שנים, ובסוף השלוש שנים היו שוב משקים אותו שכר ומרדימים ותו ומחזירים אותו ערום עם הבגדים אשר לקחו אותו לפני שלוש שנים, וכך במחזוריות של כל שלוש שנים היו הופכים ומשנים את הממלכה.

והאנשים אשר זכו למלוכה לא הבינו את אשר קורה עימם, והיו חושבים שבחלום טוב נמצאים ובסוף השלוש שנים היו חושבים שחזרו למציאות חייהם, באחד הפעמים, נלקח עני רש אך חכם גדול, כשבבוקר מצא עצמו במיטת המלך הבין שדבר תמוהה מאוד קורה עימו אך התנהג כמלך וכמצופה ממנו, אך בחוכמה האיר פנים לאחד מן השרים הטיב עימו קירבו והתחיל בחוכמה לשאול אותו מה פשר מעמדו, הרי זוכר הוא שהיה עני ואביון, לאט לאט פתח השראת ליבו וסיפר לו את הדרך בה ממליכים מלכים, הבין האדם וידע שבעוד שנתיים יחזור להיות עני וערייה, מיד לקח את חייליו ואת מקרוביו בכח מצוות המלך אשר הוא, והלך מחוץ לעיר לאחד הערים וציווה עליהם לבנות שם ארמון גדול, ובנו כמצוותו, וכך החל מידי יום לשלוח לשם כרכרות מלאות באבנים טובות ומרגליות ולבנות שם אוצרות על גבי אוצרות אטומים חתומים ועצורים לו באופן אישי.

ברבות הימים, הבינו מועצת הזקנים את אשר עושה אך לא יכלו לעשות מאומה, משום שהוא המלך, כשסיים את השלוש שנים הרדימו אותו, ובבוקר כשהתעורר מצא את עצמו עם הבגדים הקרועים אשר היו לו לפני כשלוש שנים, מיד התעשת, קם והלך לארמון אשר בנה, אשר כל טוב לו שם וחייו היו חיים, לא כשאר המלכים בזו הממלכה, אשר מעושר וממלכות חזרו לשפלות.

וכך יראה האדם את חייו, הקב"ה מביא כל אחד לעולם הזה לזמן קצוב, אף אחד לא יודע את יומו, מי שחכם ממלא אוצרות ושומרם ליום אשר יצטרך אותם, כמו שחז"ל אומרים: "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", ומי שדעתו אינו עימו, חי את החיים מרגע לרגע, ומעביר את זמנו ובסוף חוזר ערום וערייה חסר כל ואוי לו ואוי לנפשו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

לשאוף לעלות למעלה -הרב פינטו שליט"א http://youtu.be/1sgqgdTTlwM