העיקר והטפל בחיים - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:
העולם הזה, זה רק פרוזדור, והרבה אנשים לוקחים את העולם הזה כעיקר אך טעות היא בידם, כאשר האדם מבין בדעתו, שכל הסובב אותו ביום יום - זהו פרוזדור ולא טרקלין, חייו קלים יותר ומובנים יותר!
ידוע המעשה בבעל שם טוב: אשר אחד מעשירי העיר מז'יבוז בא לפני הבעש"ט ואמר לו: נוסע אני לעיר פלונית ומבקש את ברקת הרב, אמר לו הבעל שם טוב: כשתגיע לעיר, תיכנס לרב בער מלמד ותפרוש עליו את ברכת שלומי, חשב אותו עשיר: שרב בער מלמד, שמו בער ומשפחתו מלמד ובוודאי איש חשוב הוא מחשובי העיר, כשהגיע לעיר, מיד במצוות רבו חיפש את ביתו של הרב בער מלמד, תושבי המקום לא הבינו את מי מחפש, אין בעיר הזו אדם בשם רב בער מלמד, אחרי זמן גבאי בית הכנסת אמר: אולי אתה מתכוון לרב בער, מלמד הילדים? הוא היחיד בשם בער בעיר.
הלך העשיר לביתו של רב בער, ומצא בית שבור, קורות עץ המונחים על הקרקע - זה הכיסאות, קורה מוגבהת - זה השולחן, עוני עצום, ובבית יושב אדם עם אור בפנים ולומד עם ילדים תורה, עמד אותו עשיר בצד והיה מתבונן והרגיש רוממות הנפש גדולה, כשסיימו הילדים את משנתם, התפנה רב בער לאותו עשיר ושאלו: האם חפץ אתה בדבר? ענה אותו עשיר: הבעל שם טוב שלח אותי לדרוש בשלומך.
שמח רב בער, ביקש מהרבנית שתכין סעודה, בכמה רגעים היה על השולחן כלים פשוטים ביותר וקצת מים עם חתיכות לחם, ובשמחה ובדבקות ובאהבת ה' ביקש רב בער מהעשיר שיאכל עימו, אך העשיר נרתע לאחור, שאלו רב בער: מדוע נרתע? ענה ואמר לו: מזועזע אני ממראה הבית, הכלים פשוטים ביותר והעוני והדלות, אני רגיל בביתי בית מפואר ביותר, כלים עשויים מזהב ואוכל אשר טובי המבשלים מבשלים לכבודי, ענה לו רב בער: כשכבודו נוסע בדרך לענייני עסקיו, האם לוקח איתו את המבשלים הכלים ואת כל ביתו המפואר והגדול או מסתדר עם מה שיש בלכתך בדרך? ענה העשיר: מסתדר אני בכל מה שיש בדרך, אמר לו רב בער: גם אני הולך בדרך, החיים בעולם הזה הם הדרך, הבית שלי הוא בעולם הבא, ושמא בוודאי יש לי כלים מזהב בית מפואר, וכל טוב לא חסר לי בו.
צריך האדם לשים מול עיניו, העולם הזה הוא פרוזדור ואסור לנו לשנות את היוצרות, ואת הפרוזדור לעשות טרקלין ולעיקר, ואת העיקר לעשות לטפל.
ערב שבועות, הוא זמן של תשובה, זמן לתקן, ולחזור ולהבין שאנו בפרוזדור, ורואים בגדולתו של דוד מלך ישראל, שבכל גדולתו ורוממתו, כל חייו, היה חי כאורח, וראה את חייו כפרוזדור ולא כעיקר.
הקב"ה ישמח את כולנו, ושמחת החג - תהיה שמחה של קדושה, שמחה של תורה, שמחה יהודית של מצווה אשר תישאר בליבנו ימים רבים!
(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
חג שמח ובשורות טובות!
העולם הזה, זה רק פרוזדור, והרבה אנשים לוקחים את העולם הזה כעיקר אך טעות היא בידם, כאשר האדם מבין בדעתו, שכל הסובב אותו ביום יום - זהו פרוזדור ולא טרקלין, חייו קלים יותר ומובנים יותר!
ידוע המעשה בבעל שם טוב: אשר אחד מעשירי העיר מז'יבוז בא לפני הבעש"ט ואמר לו: נוסע אני לעיר פלונית ומבקש את ברקת הרב, אמר לו הבעל שם טוב: כשתגיע לעיר, תיכנס לרב בער מלמד ותפרוש עליו את ברכת שלומי, חשב אותו עשיר: שרב בער מלמד, שמו בער ומשפחתו מלמד ובוודאי איש חשוב הוא מחשובי העיר, כשהגיע לעיר, מיד במצוות רבו חיפש את ביתו של הרב בער מלמד, תושבי המקום לא הבינו את מי מחפש, אין בעיר הזו אדם בשם רב בער מלמד, אחרי זמן גבאי בית הכנסת אמר: אולי אתה מתכוון לרב בער, מלמד הילדים? הוא היחיד בשם בער בעיר.
הלך העשיר לביתו של רב בער, ומצא בית שבור, קורות עץ המונחים על הקרקע - זה הכיסאות, קורה מוגבהת - זה השולחן, עוני עצום, ובבית יושב אדם עם אור בפנים ולומד עם ילדים תורה, עמד אותו עשיר בצד והיה מתבונן והרגיש רוממות הנפש גדולה, כשסיימו הילדים את משנתם, התפנה רב בער לאותו עשיר ושאלו: האם חפץ אתה בדבר? ענה אותו עשיר: הבעל שם טוב שלח אותי לדרוש בשלומך.
שמח רב בער, ביקש מהרבנית שתכין סעודה, בכמה רגעים היה על השולחן כלים פשוטים ביותר וקצת מים עם חתיכות לחם, ובשמחה ובדבקות ובאהבת ה' ביקש רב בער מהעשיר שיאכל עימו, אך העשיר נרתע לאחור, שאלו רב בער: מדוע נרתע? ענה ואמר לו: מזועזע אני ממראה הבית, הכלים פשוטים ביותר והעוני והדלות, אני רגיל בביתי בית מפואר ביותר, כלים עשויים מזהב ואוכל אשר טובי המבשלים מבשלים לכבודי, ענה לו רב בער: כשכבודו נוסע בדרך לענייני עסקיו, האם לוקח איתו את המבשלים הכלים ואת כל ביתו המפואר והגדול או מסתדר עם מה שיש בלכתך בדרך? ענה העשיר: מסתדר אני בכל מה שיש בדרך, אמר לו רב בער: גם אני הולך בדרך, החיים בעולם הזה הם הדרך, הבית שלי הוא בעולם הבא, ושמא בוודאי יש לי כלים מזהב בית מפואר, וכל טוב לא חסר לי בו.
צריך האדם לשים מול עיניו, העולם הזה הוא פרוזדור ואסור לנו לשנות את היוצרות, ואת הפרוזדור לעשות טרקלין ולעיקר, ואת העיקר לעשות לטפל.
ערב שבועות, הוא זמן של תשובה, זמן לתקן, ולחזור ולהבין שאנו בפרוזדור, ורואים בגדולתו של דוד מלך ישראל, שבכל גדולתו ורוממתו, כל חייו, היה חי כאורח, וראה את חייו כפרוזדור ולא כעיקר.
הקב"ה ישמח את כולנו, ושמחת החג - תהיה שמחה של קדושה, שמחה של תורה, שמחה יהודית של מצווה אשר תישאר בליבנו ימים רבים!
(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
חג שמח ובשורות טובות!
No comments:
Post a Comment