דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת השבוע - פרשת בהעלותך!
"דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"
כיצד איפה צריך לנהוג אדם השואף לעלות בהר ה', וכיצד צריך לנהוג תלמיד עם רבו כשהוא חותר להיות כלי קיבול לתורתו ויראתו של רבו?
ידוע כי המנורה שבבית המקדש רומזת לחכמה, וכשם שששת הנרות אשר משני צידי המנורה היו פונים אל עבר הנר האמצעי, משמע כך גם בלימוד התורה על התלמיד לכופף את קומתו הרוחנית לפני רבו, עליו לראות את רבו כנר האמצעי המשפיע אורה לכל סביבותיו, וכשהתלמידים נוטים לרבם מייחדים אוזן ומטים לב לשמוע את מה שאומר רבם, לראות את שנוהג רבם ולזכור את שראו ושמעו, עליהם לזכור כי הם כלי הקיבול אשר יתמלאו ממה שראו ושמעו מרבם, וכי בעתיד יהא עליהם להעביר את שקבלו הלאה, זוהי דרך מסירתה של התורה מדור לדור.
כך השתבח רבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא, על שורש השגותיו הכבירות הוא התבטא ואמר: "האי דמחדדנא טפי מחבראי, דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה, ואלמלי חזיתיה מקמיה הוה מיחדנא טפי" (עירובין יג,ב), כלומר: מחודד אני ושנון מחבירי, מפני שראיתי את רבי מאיר מאחוריו, ואילו ראיתיו מלפניו האיתי שנון עוד יותר, הרי - "שראייתו" של רבי יהודה הנשיא את רבי מאיר, התבוננותו בדרכיו ובמעשיו, היא זו שהחכימתו מעל כל חבריו.
ואף שבדורות האחרונים היה רבי משה סופר בעל "החתם סופר" זי"ע, ידוע בהתבטלותו לפני רבו וכתלמיד מובהק שקד לפני רבו איש האלוקים רבי נתן אדלר זי"ע, בניו מספרים עליו, כי אחרי שדבק ברבו ועזב את בית אביו, לקחו רבו לביתו, מפתו אכל ומימיו שתה, והיה בן ביתו ממש, ועזב את אביו ואמו ודבק ברבו בדביקות גדולה.
צריך לדעת יסוד גדול: אלו הבאים ללמוד תורה, מתחלקים על פי רוב לשלושה, יש את הסוג החפצים בכל נפשם ומאודם ללמוד, הם שקועים בלימודם עד למעלה מראשיהם, כרוכים אחרי רבותיהם ואוזנם פתוחה לקלוט כל הגה ושיח שנשמעים במחיצת רבותיהם, ויש להם שאיפה ומטרה בלימודם, הסוג השני הם אלו שבאים ללמוד מפני "שכולם עושים כך", אין להם שאיפה מיוחדת, אין להם תוכנית עצמית, אך הם נמשכים אחרי הזרם ואחרי החברה, הסוג השלישי הם אלו שבאים ללמוד כמו מי שבא אל "עיר מקלט", אין להם היכן לפנות, אין להם להיכן ללכת, אז הם יושבים במסגרת "הגלות" שגזרו על עצמם עד "שיגאלו.
שלושת הסוגים הללו אינם קיימים רק בלומדי התורה, גם בשאר מקצועות החיים ישנם כאלו שדרכם סלולה להם וחייהם מלאים אתגרים חיוביים, ומן הקצה השני ישנם את אלו שמחפשים גאולה ומקלט לנפשם בעיסוק זה או אחר.
יקיים הקב"ה בכולנו, דברי חז"ל: "והריקותי לכם ברכה עד בלי די שיבלו שפתותיכם מלומר די"
שבת שלום ומבורך!
No comments:
Post a Comment