הפסגה היא תחילת הירידה, והנפילה היא תחילת העלייה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

 

כשאדם מגיע למעלה הרמה ביותר, יזהר וישמר ששם תחילת הירידה, וכשהאדם מגיע לתחתית, יאמין וידע שמשם תחילת העלייה!

 

וכך מסופר על אחד הצדיקים הגדולים שחי בדורות הקודמים במצרים והמלך אהבו אהבה מרובה ביותר, וכל יום שעבר מעלתו גדלה ועלתה לפני השרים ולפני כל טובי העם, עד שבאחד הימים, המלך הכין סעודה גדולה ומפוארת, ובעיצומה של הסעודה, לקח המלך את טבעתו ונתנה כאות אמון ואות הוקרה בידי אותו צדיק, כשקיבל בצדיק את הטבעת וראה את הכבוד העצום שקיבל מן המלך, אמר אותו צדיק: הגעתי למעלה אשר אין גדולה ממנה, ומפה רק תחל הירידה, מיד רץ לביתו השאיר את הטבעת על השולחן, סידר בחופזה מזוודה קטנה עם בגדיו האישיים, רץ לנמל עלה על אוניה הראשונה המפליגה אל מחוץ למצרים, ברח והשאיר אחריו את כל רכושו, את כל כבודו, ואת כל עברו.

 

ובאמת כך היה, אותו לילה אחרי הסעודה, ישבו בני משפחת המלך יחד עם חבריו יועציו ושריו ואמרו דברים קשים וחמורים עד שלב המלך, מאוהב גדול נהפך לשונא גדול, שלח מיד את השומרים והחיילים לתפוס את אותו צדיק לכובשו ולהוציאו להורג.

 

כשפרצו החיילים לבית הצדיק, מצאו שאינו נמצא שם וטבעת המלך מונחת על השולחן, ואותו צדיק הלך מדחי לדחי, רעב מחסור ועוני היה מנת חלקו ומה שאחז בו בימים קשים: האמונה והביטחון בהקב"ה.

 

כך עברו שבועות חודשים אשר מאיגרא רמה ירד לבירא עמיקתא והיה עובד עבודת כפיים מזדמנת, בכדי להשיג בדוחק את מאכלו.

 

באחד הימים, הכיר אלמנה עניה, אשר הסכימה לעשות עימו הכנסת אורחים ושישן בביתה ולא ילון בבתי כנסיות וברחובות וביקשה ממנו שהיא תשתדל להביא לו את מאכלו אפילו שהוא דל, אבל יתחייב לה שישב כל היום וילמד תורה לע"נ בעלה.

 

וכך, בעוני, בצער, בדוחק, חלפו הימים, היו ימים אשר היה נשאר רעב, היו ימים אשר האלמנה השיגה לחם יבש, אך הצדיק בשמחה מרובה היה מודה לה' על אשר גמלהו ועל אשר זוכה לשבת ללמוד תורה, באחד הימים, אשר היו ימי חורף קשים וכבר ימים מרובים פת לא באה לפיו והקור והרעב היה מנת חלקו, הכינה האלמנה מרק דל ונתנה לו לשתות, ובתוך שהוא שותה ומשתדל להחיות את נפשו, רואה בתוך המרק לטאה מתה, באותו רגע קם אותו צדיק והתחיל לשמוח ואמר: זו השיפילות הגדולה ביותר, ואין יותר שיפילות מזו, ומפה בוודאי עליה גדולה תהיה!

 

אסף את בגדיו המועטים, הלך לנמל, עלה לאוניה הראשונה הנוסעת למצרים וחזר למצרים, כשהגיע למצרים, ראוהו כולם וכיבדוהו כבוד גדול וסיפרו לו: המלך רצה להורגך, משום ששמע לשון הרע ודברים קשים וחמורים עליך, אלא שאחרי זמן נודע לו שאותם אנשים אשר דיברו סרה עליך זממו להרוג את המלך, ומאותו יום, ליבו של המלך שבור ואינו מוצא מזור לנפשו ומחפש ודורש אחריך.

 

הלך הצדיק לפני המלך, כשראהו המלך, התפרץ בבכי והחזירו למעלתו הרמה, אך שאלו המלך: אייך באותו לילה, ידעת שסכנה מרחפת על ראשך וברחת? ענה ואמר למלך: כשמגיעים לראש הגדולה, משם הנפילה באה, כשמגיעים לסוף הנפילה, משם העליה מתחילה.

 

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

 

בשורות טובות!

 

http://youtu.be/oeHJ5ng0GwY רבות מחשבות בלב איש -הרב פינטו שליט"א