Thursday, May 16, 2013

דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת שבוע:

פרשת נשא!

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורתנו הקדושה, ובה התורה מלמדת אותנו עד כמה צריך האדם זהירות לשמור על ליבו טהור וקדוש ושלם, ואחד הדברים אשר תמוהים ביותר ומאריכים את הפרשה, זה קורבנות הנשיאים אשר הביאו למשכן, והנה פלא גדול, כולם הביאו אותו קורבן והתורה הקדושה חוזרת על אותו קורבן תיים עשרה פעמים, וקשה, מדוע לא יאמרו פעם אחת מה הקורבן והתורה תכתוב כז קורבן הביאו 12 הנשיאים של 12 השבטים הקדושים, הרי אין מילים חוזרות או מיותרות בתורתנו הקדושה ומדוע להאריך כך את הפרשה?

אלא יסוד גדול התורה באה ללמדנו, דהנה כל נשיא אשר הביא קורבנו להקב"ה היה בליבו כוונה אחרת ויחודים אחרים ובקשות ותחנונים על שבטו אחרים, וכך הקב"ה מביא בתורה שתים עשרה קורבנות עם שתים עשרה יחודים ובקשות שונות ותחנונים שונים ומשאלות שונות, ולכן אנו קוראים ומעוררים שתים עשרה קורבנות עם שתים עשרה יחודים ותחנונים ותפילות שונות.

וזה מלמד אותנו לימוד גדול: שהלב צריך להיות שלם בשלמות גדולה בדבר המסויים אשר אתה עושה אותו, וכן בתפילה אשר אתה מתפלל צריך שלמות הלב גדולה מאוד.

והנה יש מדרש מופלא מאוד: בשעה שהגיע זמנו של משה רבנו למות מהעולם, שלח הקב"ה את מלאך המוות לקחת את נשמתו של משה רבנו, מיד אומ המדרש: התמלא ליבו של מלאך המוות רע ושנאה ורצון גדול לעשות את השליחות הזאת, רץ מלאך המוות לבצע את שליחותו, אך כשהגיע למשה ראה משה את מלאך המוות מלא ברצון לעשות את אשר רוצה לעשות, לקח משה רבנו את המטה אשר שם המפורש היה חקוק עליו והכה בכל כוחו את מלאך המוות ומעוצמת המכה התעוור מלאך המוות.

והנה קשה, הרי מלאך המוות היה שליח של הקב"ה ואיזה רשות יש למשה רבנו לעשות כזה מעשה ולהכות את שלוחו של הקב"ה שבא לעשות את מצוות ה', זה כמו מלך ששולח את השליח שלו לבקש ממך דבר ואתה מכה את השליח זה כמו להכות את המלך, אם כן אייך משה רבנו נוהג כך?

אלא, משה רבנו ראה כאן דבר רע מאוד שמלאך המוות עושה, הקב"ה שלח אותך לקחת נשמה, תיקח, אך פה היה שמחה למלאך המוות, רצונות עצמיים למלאך המוות, על זה משה רבנו הכה אותו, במעשיו מלאך המוות איבד את הכח של השליחות מהקב"ה כשליח הקב"ה, נכנסו תאוות ובקשות עצמיות, באותו הרגע איבד את כוחו.

אדם צריך להיות שלם ונאמן למה שהקב"ה שלח אותך בלי לקלקל את זה עם רצונות עצמיים!

כך מובא בחכמי ההלכה: אם התאספו החכמים לנדות אדם על מעשה שעשה ונידוהו, ואחד מן החכמים יש לו רצון והנאה אישית על האדם המנודה הנידוי אינו נידוי, מדוע? משום שאחד מן המנודים נהנה אישית מהנידוי הזה ונידוי צריך להיות שלם ומושלם לשם שמים בלי רצונות עצמיים של האדם המנדה.

ולכן יזהר וישמר האדם מנטיות ליבו, שכל הנטיות יהיו שלמות ומשלמות בלי להכניס דברים לא הגונים במעשים שלך!

הקב"ה יזכנו לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.

שבת שלום ומבורך!



No comments:

Post a Comment