בס"ד
הגמרא במסכת (ברכות דף נ"ח) אומרת: הרואה את חברו אחרי שתיים עשרה חודשים מברך ברוך מחיה המתים בשם ומלכות.
המהרש"א שם מסביר שהסיבה שצריך לברך מחיה המתים בשם ומלכות כי בוודאי בשתיים עשרה חודש שעברו על חברו עבר בתוכם יום הדין ראש השנה ויום הכיפורים וניצל ונשאר חי, לכן מברך עליו בשם ומלכות שניצל מהדין של ראש השנה ונשאר בחיים.
הנה דברים אלו צריכים להחריד את נפשנו, במרוצת החיים נשחק בנפש האדם האימה והחרדה מראש השנה ויום הכיפורים, אך צריך האדם לדעת כל הקורה איתו במשך השנה, הטוב הפחות טוב, הקשה, השמחה, הצער, הבריאות, החולי, הכל נחתם בימים המיוחדים האלו.
לכן יחדד האדם בנפשו, ימים אלו אינם ימים כשאר ימות השנה, אלו ימי דין, אלו ימים אשר ספרי חיים ומתים לפניו נפתחים.
נתבונן בדברי מורנו ורבנו רבי אליעזר פאפו אשר מפרש ואומר ששורש כל התורה כולה הוא משני עניינים: א': אהבת ה', ב': יראת ה'.
וכך כתוב בפסוק: מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה ולאהבה את ה' אלוקיך. וצריך האדם לדעת שמכוח אהבת ה' מקבלים את הכוח לקיים את כל מצוות עשה ומכח יראת ה' מקבלים את הכח לעמוד בכל הלא תעשה.
וממשיך רבנו אליעזר פאפו ומפרש ואומר, שהשבתות וכל החגים חוץ מיום ראש השנה נותנים לאדם את הכח להתחזק באהבת ה' ואילו ראש השנה נותן לאדם את הכח להתחזק ביראת ה',
וכח היראה שיש בראש השנה הוא, שלפי כמה שהיה ירא ופוחד בראש השנה כך יהיה לו כח לכל ימות השנה בעניינים של יראת ה'.
ומסביר רבנו אליעזר פאפו שיראת ה' אי אפשר לקבל אותם בפתאומיות ביום ראש השנה, צריך להחדיר אותה בלב במשך כל ימות חודש אלול, משום שאדם לא יכול להכנס פתאום לראש השנה ולהיות ירא מיום הדין, זו עבודה של בניה בימי חודש אלול. ולכן עבודת חודש אלול להכניס בלב יראה וביום ראש השנה עיצומו של יום מוסיף בלב האדם עוד יראה וחרדה מיום הדין וזה הכח לכל ימות השנה שיראת ה' תיהיה בלבו.
נחזק בלבנו כל דבר אשר יעורר את יראת ה' ואהבת ה' בימים אלו ובכח אותו צדיק רבנו אליעזר פאפו, אשר מקפידים אנו ללמוד וללמד מתורתו ולהשתטח על קברו בירח האיתנים, נזכה ליראת ה' ולאהבת ה'. וכך נזכה להתבשר בשורות טובות ולסיעתא דשמיא גדולה.
הגמרא במסכת (ברכות דף נ"ח) אומרת: הרואה את חברו אחרי שתיים עשרה חודשים מברך ברוך מחיה המתים בשם ומלכות.
המהרש"א שם מסביר שהסיבה שצריך לברך מחיה המתים בשם ומלכות כי בוודאי בשתיים עשרה חודש שעברו על חברו עבר בתוכם יום הדין ראש השנה ויום הכיפורים וניצל ונשאר חי, לכן מברך עליו בשם ומלכות שניצל מהדין של ראש השנה ונשאר בחיים.
הנה דברים אלו צריכים להחריד את נפשנו, במרוצת החיים נשחק בנפש האדם האימה והחרדה מראש השנה ויום הכיפורים, אך צריך האדם לדעת כל הקורה איתו במשך השנה, הטוב הפחות טוב, הקשה, השמחה, הצער, הבריאות, החולי, הכל נחתם בימים המיוחדים האלו.
לכן יחדד האדם בנפשו, ימים אלו אינם ימים כשאר ימות השנה, אלו ימי דין, אלו ימים אשר ספרי חיים ומתים לפניו נפתחים.
נתבונן בדברי מורנו ורבנו רבי אליעזר פאפו אשר מפרש ואומר ששורש כל התורה כולה הוא משני עניינים: א': אהבת ה', ב': יראת ה'.
וכך כתוב בפסוק: מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה ולאהבה את ה' אלוקיך. וצריך האדם לדעת שמכוח אהבת ה' מקבלים את הכוח לקיים את כל מצוות עשה ומכח יראת ה' מקבלים את הכח לעמוד בכל הלא תעשה.
וממשיך רבנו אליעזר פאפו ומפרש ואומר, שהשבתות וכל החגים חוץ מיום ראש השנה נותנים לאדם את הכח להתחזק באהבת ה' ואילו ראש השנה נותן לאדם את הכח להתחזק ביראת ה',
וכח היראה שיש בראש השנה הוא, שלפי כמה שהיה ירא ופוחד בראש השנה כך יהיה לו כח לכל ימות השנה בעניינים של יראת ה'.
ומסביר רבנו אליעזר פאפו שיראת ה' אי אפשר לקבל אותם בפתאומיות ביום ראש השנה, צריך להחדיר אותה בלב במשך כל ימות חודש אלול, משום שאדם לא יכול להכנס פתאום לראש השנה ולהיות ירא מיום הדין, זו עבודה של בניה בימי חודש אלול. ולכן עבודת חודש אלול להכניס בלב יראה וביום ראש השנה עיצומו של יום מוסיף בלב האדם עוד יראה וחרדה מיום הדין וזה הכח לכל ימות השנה שיראת ה' תיהיה בלבו.
נחזק בלבנו כל דבר אשר יעורר את יראת ה' ואהבת ה' בימים אלו ובכח אותו צדיק רבנו אליעזר פאפו, אשר מקפידים אנו ללמוד וללמד מתורתו ולהשתטח על קברו בירח האיתנים, נזכה ליראת ה' ולאהבת ה'. וכך נזכה להתבשר בשורות טובות ולסיעתא דשמיא גדולה.
No comments:
Post a Comment