רחמנה ליבא בעיי - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

מסופר על הבעל שם טוב: אשר באחד השנים קרא לאחד מתלמידיו, רב זאב וולף, וציווהו להכין את כל ההכנות שאפשר לכוון בתקיעות שופר והוא יהיה בעל תוקע בראש השנה, תלמיד הבעל שם טוב קיבל עליו את הזכות הגדולה הזו בשמחה מרובה, ומראש חודש אלול, התחיל להכין את עצמו בכוונות וללמוד את כל הכוונות כולם בהתרגשות מרובה ובהכנעה גמורה.

כשהגיע יום הרת עולם, יום ראש השנה, נכנס לבית הכנסת של הבעל שם טוב ברטט ואימה כמלאך ה' צבאות, ואת נייר הכוונות התקיעה שם בתוך המחזור, ראה הבעל שם טוב את הנייר הזה ולקחו מן הספר בלי שישים לב ושם את זה בכיסו, כשהגיע שעת התקיעה, חיפש הרב זאב את נייר הכוונות ולא מצא, התחיל להצטער צעד גדול ביותר ולבכות, היה בשברון הלב גדול מאוד, רבנו הבעל שם טוב לא התמהמה ומיד ביקש ממנו להתחיל את סדר התקיעות, בלב שבור ובצער מרובה התחיל בבכיות גדולות את תקיעות השופר, אמר לו הבעל שם טוב בסיום התקיעות: אף שנה לא היו תקיעות אשר עלו כל כך גבוה עד כיסא הכבוד, השנה יותר מכל שנה והנה דף הכוונות, הקב"ה מעדיף ורוצה לב שבור יותר מכוונות גדולות ועצומות של תקיעות השופר.

"קודשא בריך הוא ליבא בעיי" הקב"ה רוצה את לב האדם "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה".

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!