בס"ד
"לא תלבש שעטנז מצר ופישתים יחדיו"
צריך להבין מה האיסור החמור שיש בשעטנז?
הרמב"ם מביא (חינוך מצווה תקנ"א) ביאור: לפי שהיו כומרי הגוים לובשים בזמן ההוא בגדים של צמר ופישטים יחדיו, ועד היום מפורסם הדבר אצל כומרים שיש במצרים, לכן אסרה תורה שלא יהיו לובשים כמותם, ובדעת זקנים מבעלי התוספות כתב: משום שהפרוכת הייתה נעשית מצמר ופישטים ולא רצה הקב"ה שיעשו בניו דוגמתו.
ובמדרש כתב טעם אחר: "ה' חפץ למען צידקו יגדיל תורה ויאדיר", לכן נתן הקב"ה תורה לישראל כדי להנחילם חיי עולם הבא ולא הניח דבר שלא נתן בו מצוה לישראל, בא ללבוש - לא תלבש שעטנז, בגד שעטנז לא יהיה עליך.
במדרש רבה פרשת בראשית מביא טעם אחר: לפי שהקריב קין זרע פשתן והבל הביא מבכורות צאנו והוא מין צמר, לא רצה הקב"ה שיתערבו יחד, דאינו דין שהתערב אחד חוטא עם אחד זכאי, וכך כתב רבנו בחיי בפרשת קדושים: לפי שחיבור שניהם בכרס אחד לא יעלה יפה, כי היה בזה עירבוב כוחות, הגורם שהוא הפך לשלום, וסופו הוכיח על תחילתו כי צח זה חיבור של שני הפכים אשר חיבורם עולה יפה, ובשל"ה הקדוש מביא בשם רבי מנחם הבבלי לא ללבוש שעטנז הטעם: כדי לא לערבב הכוחות להזכיר עוון קין שהרב את הבל.
שעטנז: שטן - עז, עומד על ימינו לשיטנו, ועוד מובא בספרים הקדושים בשם הרקנטי: שמי שלובש שעטנז נידמה לו השטן לסנדלפון המלאך המוכר בספרים הקדושים בשם כוח לרוח הטומאה, והלובש שעטנז מחבר כוחות הללו לערבב תפילותם של ישראל, והנודע ביהודה בסיפרו דרושי הצלח אומר: שמי שלובש שעטנז יום אחד אין תפילתו מתקבלת 40 יום, ואף אמרו שבשוגג מעכב התפילה.
מסופר על צדיק גדול: אשר באחד השנים באמצע תפילות יום הכיפורים קם ויצא מבית המדרש, וכשחזר חזר לבוש עם בגדי חול, במוצאי יום כיפור, כששאלו אותו לפשר הדבר, ענה ואמר להם: שהנה מערב יום כיפור אינו מצליח להתרכז בתפילה, הכניע את ליבו, למד בסיפרי מוסר, אך הרגיש עורלת הלב חזקה, ונזכר בדברי חז"ל: שבגד שעטנז מונע את התפילה, והנה הבגד שלבש היה חדש לפני יום כיפור, לכן רץ להחליף בגדים, ואיך שהחליף הבגדים הרגיש שתפילתו שגורה בפיו והרגיש קירבה להקב"ה.
ישתדל האדם בכל כוחו לא לעלות על גופו שום בגד עד אשר יהיה בטוח שאין בו שעטנז, ואף אם הפסד כספי הרבה יש לו, שכרו גדול מאוד בשמים, בגמרא ירושלמי (כלאים פרק ט'): רבי הילל בן רבי וולס היה לו בגד ששווה שישים ריבוא דינר, ושלחו לרבי , מצא בו רבי כלאים ושרפו, השיטה מקובצת (זבחים י"ח) מובא: ששלח הרב אפרים לרבי נתן תשובות מלאות שערות שתלש מזקנו מרוב צער על מנהג העולם שלובשים כלאים.
הנה כשעומדים בימים קדושים אלו, נקבל על עצמנו קבלות חמורות להקפיד הקפדה גדולה ביותר בכל עניין שעטנז, ונתחרט חרטה גמורה מי שלא הקפיד, והוא רחום יכפר עוון, סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו כי פשענו והושיענו למען שמך להודות לשמך, עזרנו מעם ה' עושה שמים וארץ.
(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
שבת שלום ומבורך!
"לא תלבש שעטנז מצר ופישתים יחדיו"
צריך להבין מה האיסור החמור שיש בשעטנז?
הרמב"ם מביא (חינוך מצווה תקנ"א) ביאור: לפי שהיו כומרי הגוים לובשים בזמן ההוא בגדים של צמר ופישטים יחדיו, ועד היום מפורסם הדבר אצל כומרים שיש במצרים, לכן אסרה תורה שלא יהיו לובשים כמותם, ובדעת זקנים מבעלי התוספות כתב: משום שהפרוכת הייתה נעשית מצמר ופישטים ולא רצה הקב"ה שיעשו בניו דוגמתו.
ובמדרש כתב טעם אחר: "ה' חפץ למען צידקו יגדיל תורה ויאדיר", לכן נתן הקב"ה תורה לישראל כדי להנחילם חיי עולם הבא ולא הניח דבר שלא נתן בו מצוה לישראל, בא ללבוש - לא תלבש שעטנז, בגד שעטנז לא יהיה עליך.
במדרש רבה פרשת בראשית מביא טעם אחר: לפי שהקריב קין זרע פשתן והבל הביא מבכורות צאנו והוא מין צמר, לא רצה הקב"ה שיתערבו יחד, דאינו דין שהתערב אחד חוטא עם אחד זכאי, וכך כתב רבנו בחיי בפרשת קדושים: לפי שחיבור שניהם בכרס אחד לא יעלה יפה, כי היה בזה עירבוב כוחות, הגורם שהוא הפך לשלום, וסופו הוכיח על תחילתו כי צח זה חיבור של שני הפכים אשר חיבורם עולה יפה, ובשל"ה הקדוש מביא בשם רבי מנחם הבבלי לא ללבוש שעטנז הטעם: כדי לא לערבב הכוחות להזכיר עוון קין שהרב את הבל.
שעטנז: שטן - עז, עומד על ימינו לשיטנו, ועוד מובא בספרים הקדושים בשם הרקנטי: שמי שלובש שעטנז נידמה לו השטן לסנדלפון המלאך המוכר בספרים הקדושים בשם כוח לרוח הטומאה, והלובש שעטנז מחבר כוחות הללו לערבב תפילותם של ישראל, והנודע ביהודה בסיפרו דרושי הצלח אומר: שמי שלובש שעטנז יום אחד אין תפילתו מתקבלת 40 יום, ואף אמרו שבשוגג מעכב התפילה.
מסופר על צדיק גדול: אשר באחד השנים באמצע תפילות יום הכיפורים קם ויצא מבית המדרש, וכשחזר חזר לבוש עם בגדי חול, במוצאי יום כיפור, כששאלו אותו לפשר הדבר, ענה ואמר להם: שהנה מערב יום כיפור אינו מצליח להתרכז בתפילה, הכניע את ליבו, למד בסיפרי מוסר, אך הרגיש עורלת הלב חזקה, ונזכר בדברי חז"ל: שבגד שעטנז מונע את התפילה, והנה הבגד שלבש היה חדש לפני יום כיפור, לכן רץ להחליף בגדים, ואיך שהחליף הבגדים הרגיש שתפילתו שגורה בפיו והרגיש קירבה להקב"ה.
ישתדל האדם בכל כוחו לא לעלות על גופו שום בגד עד אשר יהיה בטוח שאין בו שעטנז, ואף אם הפסד כספי הרבה יש לו, שכרו גדול מאוד בשמים, בגמרא ירושלמי (כלאים פרק ט'): רבי הילל בן רבי וולס היה לו בגד ששווה שישים ריבוא דינר, ושלחו לרבי , מצא בו רבי כלאים ושרפו, השיטה מקובצת (זבחים י"ח) מובא: ששלח הרב אפרים לרבי נתן תשובות מלאות שערות שתלש מזקנו מרוב צער על מנהג העולם שלובשים כלאים.
הנה כשעומדים בימים קדושים אלו, נקבל על עצמנו קבלות חמורות להקפיד הקפדה גדולה ביותר בכל עניין שעטנז, ונתחרט חרטה גמורה מי שלא הקפיד, והוא רחום יכפר עוון, סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו כי פשענו והושיענו למען שמך להודות לשמך, עזרנו מעם ה' עושה שמים וארץ.
(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
שבת שלום ומבורך!
No comments:
Post a Comment