בס"ד
דוד מלך ישראל מבקש מהקב"ה:
"הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני"( תהילים ל"ט).
והגמרא: (מסכת שבת דף ל'): השיב לו הקב"ה גזרה היא מלפני אין מודיעים קיצו של בשר ודם ואין מודיעים מידת ימיו של אדם ע"ש.
ולכאורה קשה, כשנתבונן בדברי דוד המלך נמצא שיש פה שתי בקשות שמבקש דוד, בקשה אחת "הודיעני ה' קצי", בקשה שניה "מידת ימי מה היא" והרי אלו שתי בקשות שהם בקשה אחת.
ורש"י פירש שם: קיצי, העתידות לבוא עלי. מידת ימי, כמה ימי חיי וכו'.
ואפשר לבאר ולאמר יסוד גדול, דוד המלך בבקשתו ביקש שני דברים: בקשה ראשונה הודיעני ה' קיצי, הפרוש הוא רבונו של עולם תודיע לי מתי יהיה יום המוות שלי. ומידת ימי מה היא. בקשתו ושאלתו של דוד להקב"ה שיאמר לו האם יזכה להיות אדם נצחי ששמו וכוחו יהיה לנצח, כפי שכך זכה דוד "דוד מלך ישראל חי וקיים". ולכן אלו שתי בקשותיו של דוד הודיעני ה' קצי. מתי יהיה יום מותי ומה חדל אני, זה הבקשה האם שמו וכוחו יונצח לנצח נצחים חי וקיים.
והנה כשנתבונן ונתעמק יותר בפרשת השבוע פרשת בראשית, ראשית חדשה, סיעתא דישמיא גדולה חדשה, נראה את מה שמובא בחז"ל מדרש רבה פרשת נשא: שהיה ראוי אדם הראשון לחיות אלף שנים, קיומו של אדם הראשון אלף שנים, אלא שחיסר אדם הראשון שבעים שנה משנותיו נתן לדוד המלך.
ומובא בזהר הקדוש: "חיים שאל ממך נתת לו" (תהילים כ"א), דדוד מלכא לא היה לו חיים כלל ואדם הראשון נתן לו חיים.
ונקשה מדוע בחר אדם הראשון דווקא בדוד ולא בכל היקום כולו העתידי?.
אלא אפשר לפרש ולאמר אדם הראשון חטא ואכל מעץ הדעת והביא מיתה לעולם והחדיר והכניס בתוך כל לבבות העולם יצר הרע ויצר הטוב. וזה "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", שני לבבות לב הטוב ולב הרע. ולא היה שום אדם הראוי לקבל את שנותיו של אדם הראשון בכדי לתקן את מעשיו אשר עשה והביא מיתה לעולם מלבד דוד המלך, משום שדוד המלך היה נפל, עובר בבטן אמו שעתיד למות בבטן אמו בגיל שלושה חודשים ועובר בן שלושה חודשים בבטן אמו אין לו שום יצרים לא יצר טוב ולא יצר הרע ואין זה כאדם חי אשר מוסיפים לו חיים ושנים שכבר היצרים טבועים בתוכו.
לכן דוד המלך הנפל בן שלושה חודשים קיבל שבעים שנה מאדם הראשון והיה מחוייב לחטוא בכדי לעשות תשובה שהתשובה הזו תתקן גם את חטאו של אדם הראשון. ואחרי שתיקן את חטאו ותיקן את אדם הראשון והגיע למה שהעיד על עצמו "וליבי חלל בקירבי", שהמית את היצר הרע, אשר אדם הראשון בנה לו משכן בליבות בני אדם, יכל להגיע לדרגה של חיים לנצח כפי שזה דוד לדורי דורות מלכותו וכסאו לנצח,
"דוד מלך ישראל חי וקיים" והשלים ותיקן את אדם הראשון שהיה צריך לחיות ולא לראות מות.
וזו הייתה בקשתו של דוד המלך, מתי ימות והאם יזכה לחיי נצח.
וידע האדם שכח הראשית חזק ביותר וכאשר הראשית חזקה הכל ממשיך חזק וטוב ואל לאדם ליפול בעצבות בדכדוך הנפש, יכנס לימים האלו ימי משיב הרוח ומוריד הגשם בתעצומות נפש ובכח גדול וחזק אשר צברנו בחודש אלול ובירח האיתנים, "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תרשיעי זאת נחלת עבדי ה'".
וכח הקבלה הגדולה אשר קיבלנו על עצמנו ביום ראש השנה ללמוד הזהר דבר יום ביומו, חזקה שרבי שמעון מליץ יושר על הכלל ועל הפרט ובמיוחד על בני קהילתנו הקדשה קהילת קודש שובה ישראל בכל אתר ומקום, אשר שנה זו תהיה שנת אורה, שנת ברכה, שנת הצלחה, שנת ישועה, שנת חילוץ עצמות, שנת צדקה, שנת תשובה ונעתיר לך ותעתיר לנו ונראה כל אויבנו הקמים לפננו ניגפים, שנה שנתבשר בה בשורות טובות ישועות ונחמות.
כאיש אחד בלב אחד נחזק ונגדל את תורתנו הקדושה ונרבה חילה להורייתא ונזכה לשוב ה' את שיבת ציון במהרה בימינו.
החותם באהבה מרובה באמונה ובדבקות בריבון העולמים.
ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.
דוד מלך ישראל מבקש מהקב"ה:
"הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני"( תהילים ל"ט).
והגמרא: (מסכת שבת דף ל'): השיב לו הקב"ה גזרה היא מלפני אין מודיעים קיצו של בשר ודם ואין מודיעים מידת ימיו של אדם ע"ש.
ולכאורה קשה, כשנתבונן בדברי דוד המלך נמצא שיש פה שתי בקשות שמבקש דוד, בקשה אחת "הודיעני ה' קצי", בקשה שניה "מידת ימי מה היא" והרי אלו שתי בקשות שהם בקשה אחת.
ורש"י פירש שם: קיצי, העתידות לבוא עלי. מידת ימי, כמה ימי חיי וכו'.
ואפשר לבאר ולאמר יסוד גדול, דוד המלך בבקשתו ביקש שני דברים: בקשה ראשונה הודיעני ה' קיצי, הפרוש הוא רבונו של עולם תודיע לי מתי יהיה יום המוות שלי. ומידת ימי מה היא. בקשתו ושאלתו של דוד להקב"ה שיאמר לו האם יזכה להיות אדם נצחי ששמו וכוחו יהיה לנצח, כפי שכך זכה דוד "דוד מלך ישראל חי וקיים". ולכן אלו שתי בקשותיו של דוד הודיעני ה' קצי. מתי יהיה יום מותי ומה חדל אני, זה הבקשה האם שמו וכוחו יונצח לנצח נצחים חי וקיים.
והנה כשנתבונן ונתעמק יותר בפרשת השבוע פרשת בראשית, ראשית חדשה, סיעתא דישמיא גדולה חדשה, נראה את מה שמובא בחז"ל מדרש רבה פרשת נשא: שהיה ראוי אדם הראשון לחיות אלף שנים, קיומו של אדם הראשון אלף שנים, אלא שחיסר אדם הראשון שבעים שנה משנותיו נתן לדוד המלך.
ומובא בזהר הקדוש: "חיים שאל ממך נתת לו" (תהילים כ"א), דדוד מלכא לא היה לו חיים כלל ואדם הראשון נתן לו חיים.
ונקשה מדוע בחר אדם הראשון דווקא בדוד ולא בכל היקום כולו העתידי?.
אלא אפשר לפרש ולאמר אדם הראשון חטא ואכל מעץ הדעת והביא מיתה לעולם והחדיר והכניס בתוך כל לבבות העולם יצר הרע ויצר הטוב. וזה "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", שני לבבות לב הטוב ולב הרע. ולא היה שום אדם הראוי לקבל את שנותיו של אדם הראשון בכדי לתקן את מעשיו אשר עשה והביא מיתה לעולם מלבד דוד המלך, משום שדוד המלך היה נפל, עובר בבטן אמו שעתיד למות בבטן אמו בגיל שלושה חודשים ועובר בן שלושה חודשים בבטן אמו אין לו שום יצרים לא יצר טוב ולא יצר הרע ואין זה כאדם חי אשר מוסיפים לו חיים ושנים שכבר היצרים טבועים בתוכו.
לכן דוד המלך הנפל בן שלושה חודשים קיבל שבעים שנה מאדם הראשון והיה מחוייב לחטוא בכדי לעשות תשובה שהתשובה הזו תתקן גם את חטאו של אדם הראשון. ואחרי שתיקן את חטאו ותיקן את אדם הראשון והגיע למה שהעיד על עצמו "וליבי חלל בקירבי", שהמית את היצר הרע, אשר אדם הראשון בנה לו משכן בליבות בני אדם, יכל להגיע לדרגה של חיים לנצח כפי שזה דוד לדורי דורות מלכותו וכסאו לנצח,
"דוד מלך ישראל חי וקיים" והשלים ותיקן את אדם הראשון שהיה צריך לחיות ולא לראות מות.
וזו הייתה בקשתו של דוד המלך, מתי ימות והאם יזכה לחיי נצח.
וידע האדם שכח הראשית חזק ביותר וכאשר הראשית חזקה הכל ממשיך חזק וטוב ואל לאדם ליפול בעצבות בדכדוך הנפש, יכנס לימים האלו ימי משיב הרוח ומוריד הגשם בתעצומות נפש ובכח גדול וחזק אשר צברנו בחודש אלול ובירח האיתנים, "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תרשיעי זאת נחלת עבדי ה'".
וכח הקבלה הגדולה אשר קיבלנו על עצמנו ביום ראש השנה ללמוד הזהר דבר יום ביומו, חזקה שרבי שמעון מליץ יושר על הכלל ועל הפרט ובמיוחד על בני קהילתנו הקדשה קהילת קודש שובה ישראל בכל אתר ומקום, אשר שנה זו תהיה שנת אורה, שנת ברכה, שנת הצלחה, שנת ישועה, שנת חילוץ עצמות, שנת צדקה, שנת תשובה ונעתיר לך ותעתיר לנו ונראה כל אויבנו הקמים לפננו ניגפים, שנה שנתבשר בה בשורות טובות ישועות ונחמות.
כאיש אחד בלב אחד נחזק ונגדל את תורתנו הקדושה ונרבה חילה להורייתא ונזכה לשוב ה' את שיבת ציון במהרה בימינו.
החותם באהבה מרובה באמונה ובדבקות בריבון העולמים.
ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.
No comments:
Post a Comment