בס"ד
מעשה על "רבי לוי יצחק מברדיצוב" זיע"א - סנגורן של ישראל!
מעשה ברבי לוי יצחק מברדיצ'ב אשר נפל לחולי ולמשכב מסוכן ביותר, הרופאים כבר ראו את סופו והנה באחד הימים נכנסו תלמידיו ומצאו אותו עם עיניים עצומות, הדופק חלש ביותר וכל הסימנים של שעת יציאת נשמה, הצטערו תלמידיו וקרובי משפחתו צער גדול, הניחוהו על המיטה והדליקו נרות למראשותיו ויצאו מהחדר לחדר הסמוך, עבר מעט זמן ופתאום שמעו נפילה גדולה מהחדר, נכנסו כולם בבהלה גדולה לראות מה קרה והנה מצאו את רבי לוי יצחק זרוק על הריצפה, הקימוהו והניחוהו שוב על המיטה וחיכו זמן שיחלוף ויעבור והנה הוטב לאט לאט מצבו. וכך היה למחורת היום, נכנסו לבקרו ומצאו שמצבו לא בטוב ומתדרדר שוב וראו את כל הסימנים של יציאת הנשמה, השכיבוהו על המיטה הדליקו נרות מראשותיו וחיכו בחדר החיצון לראות מה יעשה לו. וכך עבר זמן ושוב שמעו רעש גדול, נכנסו ושוב מצאו את רבי לוי יצחק מונח על הריצפה, הרימוהו והניחוהו על המיטה, ניסו לחזקו ולעודדו עד אשר שוב קם והתחזק. למחורת היום שוב באו משפחתו ותלמידיו לדרוש ולשאול בשלומו והנה פלא. מוצאים כולם שרבי לוי יצחק יושב על כסאו בשמחה, לומד בהשתוקקות ובדבקות בה' ואין שום זכר לימים אשר עבר, ימי החולי והעברה.
לאט לאט נכנסו עמו בדברים ושאלו את רב לוי יצחק מברדיצ'וב: רבי, מה היה אתמול ושלשום ומה היום מיומיים אשר כך אתם מרגישים?.
ענה ואמר להם רבי לוי: שלשום הרגשתי רע מאוד וראיתי את שערי מות וכל היאוש שבעולם היה מול עיני, אך הייתה לי תקוה שה' יעזור לי ואני אצא מאפלה לאור גדול ויוכל לצאת מן המחלה הקשה, אך בתוך הדין ודברים בראשי גבר היצר הרע ואמר אי אפשר לצאת ממחלה וצרה כזאת. והנה, בכל אופן התחזקתי, מכח המחשבה שלפני כן הייתה איתי שכן אפשר לקום מחולי כזה, קמתי, אך משום שהמחשבה לקום לא הייתה חזקה ועדיין הייתה משקל למחשבה שאי אפשר לקום, לכן נפלתי ולא יכלתי להרים את עצמי ולהתרומם מן החולי ומן הרצפה וכך היה גם ביום השני, החולי היה קשה מאוד מאוד, אך אמונה בה' הייתה פתאום שאפשר לקום, אך שוב היאוש והעצבות התחזקו בליבי, לא עבר זמן קמתי מכח התקוה והאמונה, אך מקום היאוש והעצבות הכריע את הכף ונפלתי שוב. ביום השלישי, היום מרגע שפתחתי את עיני, לא נתתי לשום יצר הרע ולשום יאוש אף אחיזה בדעתי, רק טוב חשבתי, רק טוב אמרתי לעצמי, בלי שום מקום ליצר הרע, בלי מקום ליאוש, בלי מקום למחשבות רעות, רק טוב ואמונה ובטחון שלמים בהקב"ה וכך היה בכוחי לקום ולהתרומם ולנצח את כל החולי הקשה אשר היה לי.
מעשה על "רבי משה סופר" זיע"א - החתם סופר!
מסופר שבזמן החתם סופר, אשר היה מהמיוחדים שבחכמי ישראל וידוע שמו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא לא ירד משולחנו הקדוש הספר חתם סופר והקפיד כל חייו להכיר את כל יוצאי חלציו של החתם סופר. בימיו היה רב גדול וצדיק, אשר נסע מעירו אשר ישב בכס הרבנות לעיר של נופש ובריאות, להבריא את גופו ובעיר הזו, בזמן שהבריא את גופו, נפטר אותו צדיק באופן פתאומי. אנשי העיר הזאת ביקשו לקוברו איפה שנפטר ולזכות שצדיק וקדוש יקבר בעירם. ואנשי העיר אשר שימש כרב לה, התנגדו בכל תוקף וביקשו להביא את רבם לעירם. כל גדולי הדור דנו בשאלה הזו ולבסוף הכריעו שיקבר בעיר המרפא. והנה לאחר כחצי שנה, באחד הימים, קם רבנו החתם סופר ועמד בתוקף גדול להעביר את קבורתו של אותו צדיק לעירו, אשר בה שימש כרבם. ולאחר ימים רבים סיפר החתם סופר, שבאותו לילה שפסק את הפסק להחזירו לעירו, חלם את אותו צדיק אשר אמר לו בחלום: דע לך כשהייתי צעיר, הייתי מאורס לאשה בת העיר הזו, עיר המרפא, אך לבסוף שברתי השידוך וחצי שנה אחרי ששברתי את השידוך אותה אשה הייתה בצער ושיברון לב עד שזכתה לשידוך חדש, הייתי צריך להענש ולהקבר בעיר הזו חצי שנה, לתקן את הכאב ואת הצער אשר נגרם לאותה אשה.
זכות הצדיקים תעמוד לכם ולכלל בית ישראל!
מעשה על "רבי לוי יצחק מברדיצוב" זיע"א - סנגורן של ישראל!
מעשה ברבי לוי יצחק מברדיצ'ב אשר נפל לחולי ולמשכב מסוכן ביותר, הרופאים כבר ראו את סופו והנה באחד הימים נכנסו תלמידיו ומצאו אותו עם עיניים עצומות, הדופק חלש ביותר וכל הסימנים של שעת יציאת נשמה, הצטערו תלמידיו וקרובי משפחתו צער גדול, הניחוהו על המיטה והדליקו נרות למראשותיו ויצאו מהחדר לחדר הסמוך, עבר מעט זמן ופתאום שמעו נפילה גדולה מהחדר, נכנסו כולם בבהלה גדולה לראות מה קרה והנה מצאו את רבי לוי יצחק זרוק על הריצפה, הקימוהו והניחוהו שוב על המיטה וחיכו זמן שיחלוף ויעבור והנה הוטב לאט לאט מצבו. וכך היה למחורת היום, נכנסו לבקרו ומצאו שמצבו לא בטוב ומתדרדר שוב וראו את כל הסימנים של יציאת הנשמה, השכיבוהו על המיטה הדליקו נרות מראשותיו וחיכו בחדר החיצון לראות מה יעשה לו. וכך עבר זמן ושוב שמעו רעש גדול, נכנסו ושוב מצאו את רבי לוי יצחק מונח על הריצפה, הרימוהו והניחוהו על המיטה, ניסו לחזקו ולעודדו עד אשר שוב קם והתחזק. למחורת היום שוב באו משפחתו ותלמידיו לדרוש ולשאול בשלומו והנה פלא. מוצאים כולם שרבי לוי יצחק יושב על כסאו בשמחה, לומד בהשתוקקות ובדבקות בה' ואין שום זכר לימים אשר עבר, ימי החולי והעברה.
לאט לאט נכנסו עמו בדברים ושאלו את רב לוי יצחק מברדיצ'וב: רבי, מה היה אתמול ושלשום ומה היום מיומיים אשר כך אתם מרגישים?.
ענה ואמר להם רבי לוי: שלשום הרגשתי רע מאוד וראיתי את שערי מות וכל היאוש שבעולם היה מול עיני, אך הייתה לי תקוה שה' יעזור לי ואני אצא מאפלה לאור גדול ויוכל לצאת מן המחלה הקשה, אך בתוך הדין ודברים בראשי גבר היצר הרע ואמר אי אפשר לצאת ממחלה וצרה כזאת. והנה, בכל אופן התחזקתי, מכח המחשבה שלפני כן הייתה איתי שכן אפשר לקום מחולי כזה, קמתי, אך משום שהמחשבה לקום לא הייתה חזקה ועדיין הייתה משקל למחשבה שאי אפשר לקום, לכן נפלתי ולא יכלתי להרים את עצמי ולהתרומם מן החולי ומן הרצפה וכך היה גם ביום השני, החולי היה קשה מאוד מאוד, אך אמונה בה' הייתה פתאום שאפשר לקום, אך שוב היאוש והעצבות התחזקו בליבי, לא עבר זמן קמתי מכח התקוה והאמונה, אך מקום היאוש והעצבות הכריע את הכף ונפלתי שוב. ביום השלישי, היום מרגע שפתחתי את עיני, לא נתתי לשום יצר הרע ולשום יאוש אף אחיזה בדעתי, רק טוב חשבתי, רק טוב אמרתי לעצמי, בלי שום מקום ליצר הרע, בלי מקום ליאוש, בלי מקום למחשבות רעות, רק טוב ואמונה ובטחון שלמים בהקב"ה וכך היה בכוחי לקום ולהתרומם ולנצח את כל החולי הקשה אשר היה לי.
מעשה על "רבי משה סופר" זיע"א - החתם סופר!
מסופר שבזמן החתם סופר, אשר היה מהמיוחדים שבחכמי ישראל וידוע שמו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא לא ירד משולחנו הקדוש הספר חתם סופר והקפיד כל חייו להכיר את כל יוצאי חלציו של החתם סופר. בימיו היה רב גדול וצדיק, אשר נסע מעירו אשר ישב בכס הרבנות לעיר של נופש ובריאות, להבריא את גופו ובעיר הזו, בזמן שהבריא את גופו, נפטר אותו צדיק באופן פתאומי. אנשי העיר הזאת ביקשו לקוברו איפה שנפטר ולזכות שצדיק וקדוש יקבר בעירם. ואנשי העיר אשר שימש כרב לה, התנגדו בכל תוקף וביקשו להביא את רבם לעירם. כל גדולי הדור דנו בשאלה הזו ולבסוף הכריעו שיקבר בעיר המרפא. והנה לאחר כחצי שנה, באחד הימים, קם רבנו החתם סופר ועמד בתוקף גדול להעביר את קבורתו של אותו צדיק לעירו, אשר בה שימש כרבם. ולאחר ימים רבים סיפר החתם סופר, שבאותו לילה שפסק את הפסק להחזירו לעירו, חלם את אותו צדיק אשר אמר לו בחלום: דע לך כשהייתי צעיר, הייתי מאורס לאשה בת העיר הזו, עיר המרפא, אך לבסוף שברתי השידוך וחצי שנה אחרי ששברתי את השידוך אותה אשה הייתה בצער ושיברון לב עד שזכתה לשידוך חדש, הייתי צריך להענש ולהקבר בעיר הזו חצי שנה, לתקן את הכאב ואת הצער אשר נגרם לאותה אשה.
זכות הצדיקים תעמוד לכם ולכלל בית ישראל!
No comments:
Post a Comment