בס"ד
יסוד גדול צריך האדם לדעת: לפעמים, נגזר עלינו כובד ומשקל של צער בחיים, והקב"ה, שהוא הטוב ומטיב, משמיע לנו רופא או על ידי מבשרי בשורות או כביכול על ידי יודעי דבר על צרה או מחלה או בעיה קשה המבקשת לבוא על האדם, או על העולם, ואדם נכנס לצער, לפחד, לדאגה, והתקופה הקשה אשר עובר מן הבהלה, היא במשקל כנגד הבעיה ממש, ובסופו של דבר, האדם את סבלו סבל, את כאבו כאב, והוא כבר פתור מן הבעיה, משום שכבר סבל את אשר היה צריך לסבול, ואז הוא יוצא בלי שום נזק פגע ומחלה.
וזה עומק דברי דוד המלך: "משמים השמעת דין, ארץ יראה גם שקטה", הקב"ה משמיע שדין גדול עומד לבוא לעולם, ארץ יראה - אנשים יראים ופוחדים אך הפחד מספיק ואחרי כן בלי שום צרה ובעיה, ושקטה - הכל נשתק כלא היה.
לכן, כשבאים לאדם דאגות ושמועות, על עוד שזה לא צרה, אלא בגדר של שמועות, ישמח בהם, משום שהצער של הדאגה אשר הוא בלי בעיה, רק דאגה מורידה מהבעיה האמיתית שצריכה לבוא, ולכן, ידע האדם, שכל אשר נותן לו הקב"ה, ישמח ויודה ואינו יודע כמה טוב טמון בו.
וזה יסוד שצריך לחקוק האדם בתוכו בכל כוחו, כל צרה ובעיה, זה רק הר קשה שצריך לעבור אותו, צריך להתאמץ, אבל אחרי המאמץ נמצאים בפיסגה.
לכן יקח האדם את כל מכלול הכאב בחיים ויפרשהו, ככפרת עוונות מצרה גדולה, כתשלום, על דבר גדול, העתיד לבוא לו בחיים, וכטיפוס על הר גבוה אשר מובילו לפסגה!
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
יסוד גדול צריך האדם לדעת: לפעמים, נגזר עלינו כובד ומשקל של צער בחיים, והקב"ה, שהוא הטוב ומטיב, משמיע לנו רופא או על ידי מבשרי בשורות או כביכול על ידי יודעי דבר על צרה או מחלה או בעיה קשה המבקשת לבוא על האדם, או על העולם, ואדם נכנס לצער, לפחד, לדאגה, והתקופה הקשה אשר עובר מן הבהלה, היא במשקל כנגד הבעיה ממש, ובסופו של דבר, האדם את סבלו סבל, את כאבו כאב, והוא כבר פתור מן הבעיה, משום שכבר סבל את אשר היה צריך לסבול, ואז הוא יוצא בלי שום נזק פגע ומחלה.
וזה עומק דברי דוד המלך: "משמים השמעת דין, ארץ יראה גם שקטה", הקב"ה משמיע שדין גדול עומד לבוא לעולם, ארץ יראה - אנשים יראים ופוחדים אך הפחד מספיק ואחרי כן בלי שום צרה ובעיה, ושקטה - הכל נשתק כלא היה.
לכן, כשבאים לאדם דאגות ושמועות, על עוד שזה לא צרה, אלא בגדר של שמועות, ישמח בהם, משום שהצער של הדאגה אשר הוא בלי בעיה, רק דאגה מורידה מהבעיה האמיתית שצריכה לבוא, ולכן, ידע האדם, שכל אשר נותן לו הקב"ה, ישמח ויודה ואינו יודע כמה טוב טמון בו.
וזה יסוד שצריך לחקוק האדם בתוכו בכל כוחו, כל צרה ובעיה, זה רק הר קשה שצריך לעבור אותו, צריך להתאמץ, אבל אחרי המאמץ נמצאים בפיסגה.
לכן יקח האדם את כל מכלול הכאב בחיים ויפרשהו, ככפרת עוונות מצרה גדולה, כתשלום, על דבר גדול, העתיד לבוא לו בחיים, וכטיפוס על הר גבוה אשר מובילו לפסגה!
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
No comments:
Post a Comment