בס"ד
יום כיפורים אצל הבעל שם טוב הי מיוחד וקדוש, עד כמה ששכל אנושי יכול להבין בדור יתום זה מה זה חמימות וקירבה להקב"ה.
והנה באחד השנים, הבעל שם טוב אמר לכל הזוכים להתפלל איתו, שישנה גזרה קשה בשמים וצריכים להתפלל ולהשתדל בכל הכח לבטל את הגזרה, והנה כל התלמידים הקדושים וכל מי שזכה להצטופף בבית מדרשו של הבעל שם טוב, היו באימה וחרדה וצער גדול מאוד, ושפכו את ליבם לאבינו שבשמים שירחם על הכלל ועל הפרט, ובאותה שנה איש פשוט כפרי זכה אף הוא לזכות להיות בבית מדרשו הקדוש והביא עימו את בנו, אשר לא היה חכם כל כך גדול, והבן הקטן הביא איתו משרוקית וכל רגע היה רוצה לשרוק בבית המדרש עם המשרוקית ואביו היה מונע ממנו לעשות את המעשה הזה, אשר היה נראה כמעשה שטות וקונדס.
והנה בתפילת הנעילה עומד הבעל שם טוב ובבכי ביקש מהמתפללים, שכל אחד ישתדל מעומק ליבו לבקש מהקב"ה שיבטל את הגזרה הקשה, אשר מרגיש שעומדת להתרחש בעולם, והנה ברגע אחד לקח הילד את המשרוקית והחל בכח הכוח לשרוק ובלי מעצור, לא נתן לשום אדם להתקרב אליו, כשסיים, עמד הבעל שם טוב בדמעות ואמר: השמים היו סגורים והשריקות מהלב והתמימות של הנער הזה, פתחו את שערי השמים וכל התפילות נכנסו לשמים והגזרה התבטלה.
שנים רבות, בכל עת תפילה וצרה, אנו חושבים על מעשה זה והלימוד הגדול אשר טמון בו, לימוד אשר מחוייבים אנו לשימו נגד עינינו בכל עת ובכל שעה, העוונות הנעשים גורמים מחיצה בינינו לבין הקב"ה וישנם זמנים אשר אין כוח לפרוץ המסכים האלו, עד שבא דבר אחד, אפילו הנראה קטן, פשוט, ואפילו דבר הנראה לא כל כך חכם אך בא מעומק הלב, ושובר את כל המסכים המבדילים בינינו לבין הקב"ה, ואז יש כח לכל התפילות לעלות ולהיכנס לפני הקב"ה, וברגע אחד ישועות רבות יורדות לאדם!
וכך מצאנו אצל יעקב אבינו, כאשר איבד את יוסף בנו וחשב שחיה רעה אכלתו, עשרים ויותר שנים התפלל, הצטער, כל מה שאפשר עשה בכדי להבין את אשר קורה עימו ועם בנו יוסף, עד שבסוף סרח בת אשר אשר הייתה מנגנת בניגון, פרצה את כל המסכים והודיעה לו "עוד יוסף חי ומלך במצרים נולדו לו שני בנים מנשה ואפרים", וברגע אחד כל השמחה והטוב נכנסו "ותחי רוח יעקב",
לכן ישמר ויזהר האדם מן הדברים הקטנים אשר יש בכוחם לשנות את כל העולמות ולהביא את הישועה המיוחלת על האדם.
לדברים הנראים קטנים יש כח עצום לבנות עולם ומלואו, וחס ושלום להחריב עולם ומלואו, אנשים זוכרים דברים קטנים לדיראון עולם, וביותר בימים אלו נחפש את הדבר הנראה קטן אך שורש וזרע הוא לדברים עצומים וגדולים, הזרע הקטן שזורעים אותו אינו יודע איזה עץ גדול עתיד לצאת ממנו, כך אנו ננהג בזרע הקטן של הטוב ונזהר מאוד בזרע הפורענות.
נחזק עצמנו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", נחזק עצמנו ונתקרב לבוראינו ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
גמר חתימה טובה לכל בית ישראל!
יום כיפורים אצל הבעל שם טוב הי מיוחד וקדוש, עד כמה ששכל אנושי יכול להבין בדור יתום זה מה זה חמימות וקירבה להקב"ה.
והנה באחד השנים, הבעל שם טוב אמר לכל הזוכים להתפלל איתו, שישנה גזרה קשה בשמים וצריכים להתפלל ולהשתדל בכל הכח לבטל את הגזרה, והנה כל התלמידים הקדושים וכל מי שזכה להצטופף בבית מדרשו של הבעל שם טוב, היו באימה וחרדה וצער גדול מאוד, ושפכו את ליבם לאבינו שבשמים שירחם על הכלל ועל הפרט, ובאותה שנה איש פשוט כפרי זכה אף הוא לזכות להיות בבית מדרשו הקדוש והביא עימו את בנו, אשר לא היה חכם כל כך גדול, והבן הקטן הביא איתו משרוקית וכל רגע היה רוצה לשרוק בבית המדרש עם המשרוקית ואביו היה מונע ממנו לעשות את המעשה הזה, אשר היה נראה כמעשה שטות וקונדס.
והנה בתפילת הנעילה עומד הבעל שם טוב ובבכי ביקש מהמתפללים, שכל אחד ישתדל מעומק ליבו לבקש מהקב"ה שיבטל את הגזרה הקשה, אשר מרגיש שעומדת להתרחש בעולם, והנה ברגע אחד לקח הילד את המשרוקית והחל בכח הכוח לשרוק ובלי מעצור, לא נתן לשום אדם להתקרב אליו, כשסיים, עמד הבעל שם טוב בדמעות ואמר: השמים היו סגורים והשריקות מהלב והתמימות של הנער הזה, פתחו את שערי השמים וכל התפילות נכנסו לשמים והגזרה התבטלה.
שנים רבות, בכל עת תפילה וצרה, אנו חושבים על מעשה זה והלימוד הגדול אשר טמון בו, לימוד אשר מחוייבים אנו לשימו נגד עינינו בכל עת ובכל שעה, העוונות הנעשים גורמים מחיצה בינינו לבין הקב"ה וישנם זמנים אשר אין כוח לפרוץ המסכים האלו, עד שבא דבר אחד, אפילו הנראה קטן, פשוט, ואפילו דבר הנראה לא כל כך חכם אך בא מעומק הלב, ושובר את כל המסכים המבדילים בינינו לבין הקב"ה, ואז יש כח לכל התפילות לעלות ולהיכנס לפני הקב"ה, וברגע אחד ישועות רבות יורדות לאדם!
וכך מצאנו אצל יעקב אבינו, כאשר איבד את יוסף בנו וחשב שחיה רעה אכלתו, עשרים ויותר שנים התפלל, הצטער, כל מה שאפשר עשה בכדי להבין את אשר קורה עימו ועם בנו יוסף, עד שבסוף סרח בת אשר אשר הייתה מנגנת בניגון, פרצה את כל המסכים והודיעה לו "עוד יוסף חי ומלך במצרים נולדו לו שני בנים מנשה ואפרים", וברגע אחד כל השמחה והטוב נכנסו "ותחי רוח יעקב",
לכן ישמר ויזהר האדם מן הדברים הקטנים אשר יש בכוחם לשנות את כל העולמות ולהביא את הישועה המיוחלת על האדם.
לדברים הנראים קטנים יש כח עצום לבנות עולם ומלואו, וחס ושלום להחריב עולם ומלואו, אנשים זוכרים דברים קטנים לדיראון עולם, וביותר בימים אלו נחפש את הדבר הנראה קטן אך שורש וזרע הוא לדברים עצומים וגדולים, הזרע הקטן שזורעים אותו אינו יודע איזה עץ גדול עתיד לצאת ממנו, כך אנו ננהג בזרע הקטן של הטוב ונזהר מאוד בזרע הפורענות.
נחזק עצמנו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", נחזק עצמנו ונתקרב לבוראינו ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
גמר חתימה טובה לכל בית ישראל!
No comments:
Post a Comment