קלות ראש היא הרס גדול וקשה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד 

בכל שנה וזמן כאשר מתבוננים בעניין אברהם ושרה, כאשר שרה דורשת מאברהם אבינו לגרש את ישמעאל מביתם, דבר זה קשה ביותר.

הנה ישמעאל הוא בנו של אברהם אבינו, שרה אימנו היא עמדה וביקשה מאברהם להתחתן עם אמו עם הגר, ופתאום עומדת שרה ודורשת מאברהם לזרוק את בנו את ישמעאל, מדוע? היכן הרחמנות, את הכנסת את אמו לביתך, זה בן ממש של אברהם, מה עם הרחמנות לבן, גם אם ישמעאל לא מתנהג טוב זה לא עילה לזרוק אותו בחוסר כל, תחזיקו אותו בביתכם, תחזקו אותו, תקרבו אותו להקב"ה, הרי כל המהות של אברהם ושרה הוא מגיירים את האנשים ומקרבים אותם להקב"ה, מדוע פה כך שרה מתנהגת והקב"ה נותן אישור לדבר שרה "כל אשר תאמר לך שרה שמה בקולה"?

אלא פה נלמד יסוד גדול בחיים: יש אנשים שחוטאים ועושים עוונות ודברים קשים, על כל חטא, על כל עוון יש תשובה ויש כפרה, הקב"ה רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד, אך יש דבר אחד, אם יש אותו באדם זה חורבן גדול והרס גדול שאין לו תקנה, וכל תשובה וכל דרך טובה לא מתאפשרת עם הדבר הרע הזה, וזה - מצחק - כל דבר טוב לוקח אותו ישמעאל לצד של צחוק וקלות ראש, וברגע שכל דבר הופך להיות צחוק וקלות ראש, קלות ראש מצוות, ממעשים טובים, ומכל עניין טוב וחיובי, זה ההרס הגדול ביותר והקשה ביותר!

ולכן שרה אימנו מתגברת על הרחמנות ועל הכאב שזה בנו של אברהם אבינו ומתעלה על הכל ומגרשת אותו מביתה.

האדם צריך להזהר ממידת מצחק, הקלות ראש מדברים רציניים ומדברים קדושים הם חורבן אשר אין ממנו תקנה והם הרס חמור ביותר וכשיש את המידה הרעה הזאת הכל נחרב ויחרב בסוף.

לכן שרה אימנו חינכה את בנה יצחק - פחד יצחק - שהכל יהיה בכובד ראש, ברצינות, לא פחד מלשון אדם שפוחד וירא מדבר, אלא פחד מלשון ישוב הדעת, רצינות ואחריות גדולה ביותר.

החיים צריכים הבנה, אחריות, ולא קלות ראש ושאננות!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

הכל הולך אחרי ההתחלה, וכאשר ההתחלה טובה גם ההמשך טוב - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

דוד מלך ישראל מבקש מהקב"ה:
"הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני"( תהילים ל"ט).

והגמרא: (מסכת שבת דף ל'): השיב לו הקב"ה גזרה היא מלפני אין מודיעים קיצו של בשר ודם ואין מודיעים מידת ימיו של אדם ע"ש.

ולכאורה קשה, כשנתבונן בדברי דוד המלך נמצא שיש פה שתי בקשות שמבקש דוד, בקשה אחת "הודיעני ה' קצי", בקשה שניה "מידת ימי מה היא" והרי אלו שתי בקשות שהם בקשה אחת.

ורש"י פירש שם: קיצי, העתידות לבוא עלי. מידת ימי, כמה ימי חיי וכו'.

ואפשר לבאר ולאמר יסוד גדול, דוד המלך בבקשתו ביקש שני דברים: בקשה ראשונה הודיעני ה' קיצי, הפרוש הוא רבונו של עולם תודיע לי מתי יהיה יום המוות שלי. ומידת ימי מה היא. בקשתו ושאלתו של דוד להקב"ה שיאמר לו האם יזכה להיות אדם נצחי ששמו וכוחו יהיה לנצח, כפי שכך זכה דוד "דוד מלך ישראל חי וקיים". ולכן אלו שתי בקשותיו של דוד הודיעני ה' קצי. מתי יהיה יום מותי ומה חדל אני, זה הבקשה האם שמו וכוחו יונצח לנצח נצחים חי וקיים.

והנה כשנתבונן ונתעמק יותר בפרשת השבוע פרשת בראשית, ראשית חדשה, סיעתא דישמיא גדולה חדשה, נראה את מה שמובא בחז"ל מדרש רבה פרשת נשא: שהיה ראוי אדם הראשון לחיות אלף שנים, קיומו של אדם הראשון אלף שנים, אלא שחיסר אדם הראשון שבעים שנה משנותיו נתן לדוד המלך.

ומובא בזהר הקדוש: "חיים שאל ממך נתת לו" (תהילים כ"א), דדוד מלכא לא היה לו חיים כלל ואדם הראשון נתן לו חיים.

ונקשה מדוע בחר אדם הראשון דווקא בדוד ולא בכל היקום כולו העתידי?.

אלא אפשר לפרש ולאמר אדם הראשון חטא ואכל מעץ הדעת והביא מיתה לעולם והחדיר והכניס בתוך כל לבבות העולם יצר הרע ויצר הטוב. וזה "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", שני לבבות לב הטוב ולב הרע. ולא היה שום אדם הראוי לקבל את שנותיו של אדם הראשון בכדי לתקן את מעשיו אשר עשה והביא מיתה לעולם מלבד דוד המלך, משום שדוד המלך היה נפל, עובר בבטן אמו שעתיד למות בבטן אמו בגיל שלושה חודשים ועובר בן שלושה חודשים בבטן אמו אין לו שום יצרים לא יצר טוב ולא יצר הרע ואין זה כאדם חי אשר מוסיפים לו חיים ושנים שכבר היצרים טבועים בתוכו.

לכן דוד המלך הנפל בן שלושה חודשים קיבל שבעים שנה מאדם הראשון והיה מחוייב לחטוא בכדי לעשות תשובה שהתשובה הזו תתקן גם את חטאו של אדם הראשון. ואחרי שתיקן את חטאו ותיקן את אדם הראשון והגיע למה שהעיד על עצמו "וליבי חלל בקירבי", שהמית את היצר הרע, אשר אדם הראשון בנה לו משכן בליבות בני אדם, יכל להגיע לדרגה של חיים לנצח כפי שזה דוד לדורי דורות מלכותו וכסאו לנצח,

"דוד מלך ישראל חי וקיים" והשלים ותיקן את אדם הראשון שהיה צריך לחיות ולא לראות מות.

וזו הייתה בקשתו של דוד המלך, מתי ימות והאם יזכה לחיי נצח.

וידע האדם שכח הראשית חזק ביותר וכאשר הראשית חזקה הכל ממשיך חזק וטוב ואל לאדם ליפול בעצבות בדכדוך הנפש, יכנס לימים האלו ימי משיב הרוח ומוריד הגשם בתעצומות נפש ובכח גדול וחזק אשר צברנו בחודש אלול ובירח האיתנים, "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תרשיעי זאת נחלת עבדי ה'".

וכח הקבלה הגדולה אשר קיבלנו על עצמנו ביום ראש השנה ללמוד הזהר דבר יום ביומו, חזקה שרבי שמעון מליץ יושר על הכלל ועל הפרט ובמיוחד על בני קהילתנו הקדשה קהילת קודש שובה ישראל בכל אתר ומקום, אשר שנה זו תהיה שנת אורה, שנת ברכה, שנת הצלחה, שנת ישועה, שנת חילוץ עצמות, שנת צדקה, שנת תשובה ונעתיר לך ותעתיר לנו ונראה כל אויבנו הקמים לפננו ניגפים, שנה שנתבשר בה בשורות טובות ישועות ונחמות.

כאיש אחד בלב אחד נחזק ונגדל את תורתנו הקדושה ונרבה חילה להורייתא ונזכה לשוב ה' את שיבת ציון במהרה בימינו.

החותם באהבה מרובה באמונה ובדבקות בריבון העולמים.
ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.

"רבי לוי יצחק מברדיצוב" - "ורבי משה סופר (שרייבר)" - שהערב חל יום הילולא שלהם, הציבור הקדוש מוזמן להדליק לעילוי נשמת הצדיקים - זכות הצדיקים זיע"א תעמוד לנו ולמורנו ורבנו בנש"ק האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

מעשה על "רבי לוי יצחק מברדיצוב" זיע"א - סנגורן של ישראל!

מעשה ברבי לוי יצחק מברדיצ'ב אשר נפל לחולי ולמשכב מסוכן ביותר, הרופאים כבר ראו את סופו והנה באחד הימים נכנסו תלמידיו ומצאו אותו עם עיניים עצומות, הדופק חלש ביותר וכל הסימנים של שעת יציאת נשמה, הצטערו תלמידיו וקרובי משפחתו צער גדול, הניחוהו על המיטה והדליקו נרות למראשותיו ויצאו מהחדר לחדר הסמוך, עבר מעט זמן ופתאום שמעו נפילה גדולה מהחדר, נכנסו כולם בבהלה גדולה לראות מה קרה והנה מצאו את רבי לוי יצחק זרוק על הריצפה, הקימוהו והניחוהו שוב על המיטה וחיכו זמן שיחלוף ויעבור והנה הוטב לאט לאט מצבו. וכך היה למחורת היום, נכנסו לבקרו ומצאו שמצבו לא בטוב ומתדרדר שוב וראו את כל הסימנים של יציאת הנשמה, השכיבוהו על המיטה הדליקו נרות מראשותיו וחיכו בחדר החיצון לראות מה יעשה לו. וכך עבר זמן ושוב שמעו רעש גדול, נכנסו ושוב מצאו את רבי לוי יצחק מונח על הריצפה, הרימוהו והניחוהו על המיטה, ניסו לחזקו ולעודדו עד אשר שוב קם והתחזק. למחורת היום שוב באו משפחתו ותלמידיו לדרוש ולשאול בשלומו והנה פלא. מוצאים כולם שרבי לוי יצחק יושב על כסאו בשמחה, לומד בהשתוקקות ובדבקות בה' ואין שום זכר לימים אשר עבר, ימי החולי והעברה.

לאט לאט נכנסו עמו בדברים ושאלו את רב לוי יצחק מברדיצ'וב: רבי, מה היה אתמול ושלשום ומה היום מיומיים אשר כך אתם מרגישים?.

ענה ואמר להם רבי לוי: שלשום הרגשתי רע מאוד וראיתי את שערי מות וכל היאוש שבעולם היה מול עיני, אך הייתה לי תקוה שה' יעזור לי ואני אצא מאפלה לאור גדול ויוכל לצאת מן המחלה הקשה, אך בתוך הדין ודברים בראשי גבר היצר הרע ואמר אי אפשר לצאת ממחלה וצרה כזאת. והנה, בכל אופן התחזקתי, מכח המחשבה שלפני כן הייתה איתי שכן אפשר לקום מחולי כזה, קמתי, אך משום שהמחשבה לקום לא הייתה חזקה ועדיין הייתה משקל למחשבה שאי אפשר לקום, לכן נפלתי ולא יכלתי להרים את עצמי ולהתרומם מן החולי ומן הרצפה וכך היה גם ביום השני, החולי היה קשה מאוד מאוד, אך אמונה בה' הייתה פתאום שאפשר לקום, אך שוב היאוש והעצבות התחזקו בליבי, לא עבר זמן קמתי מכח התקוה והאמונה, אך מקום היאוש והעצבות הכריע את הכף ונפלתי שוב. ביום השלישי, היום מרגע שפתחתי את עיני, לא נתתי לשום יצר הרע ולשום יאוש אף אחיזה בדעתי, רק טוב חשבתי, רק טוב אמרתי לעצמי, בלי שום מקום ליצר הרע, בלי מקום ליאוש, בלי מקום למחשבות רעות, רק טוב ואמונה ובטחון שלמים בהקב"ה וכך היה בכוחי לקום ולהתרומם ולנצח את כל החולי הקשה אשר היה לי.

מעשה על "רבי משה סופר" זיע"א - החתם סופר!

מסופר שבזמן החתם סופר, אשר היה מהמיוחדים שבחכמי ישראל וידוע שמו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא לא ירד משולחנו הקדוש הספר חתם סופר והקפיד כל חייו להכיר את כל יוצאי חלציו של החתם סופר. בימיו היה רב גדול וצדיק, אשר נסע מעירו אשר ישב בכס הרבנות לעיר של נופש ובריאות, להבריא את גופו ובעיר הזו, בזמן שהבריא את גופו, נפטר אותו צדיק באופן פתאומי. אנשי העיר הזאת ביקשו לקוברו איפה שנפטר ולזכות שצדיק וקדוש יקבר בעירם. ואנשי העיר אשר שימש כרב לה, התנגדו בכל תוקף וביקשו להביא את רבם לעירם. כל גדולי הדור דנו בשאלה הזו ולבסוף הכריעו שיקבר בעיר המרפא. והנה לאחר כחצי שנה, באחד הימים, קם רבנו החתם סופר ועמד בתוקף גדול להעביר את קבורתו של אותו צדיק לעירו, אשר בה שימש כרבם. ולאחר ימים רבים סיפר החתם סופר, שבאותו לילה שפסק את הפסק להחזירו לעירו, חלם את אותו צדיק אשר אמר לו בחלום: דע לך כשהייתי צעיר, הייתי מאורס לאשה בת העיר הזו, עיר המרפא, אך לבסוף שברתי השידוך וחצי שנה אחרי ששברתי את השידוך אותה אשה הייתה בצער ושיברון לב עד שזכתה לשידוך חדש, הייתי צריך להענש ולהקבר בעיר הזו חצי שנה, לתקן את הכאב ואת הצער אשר נגרם לאותה אשה.

זכות הצדיקים תעמוד לכם ולכלל בית ישראל!

מעלת הצדקה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

בס"ד

שמענו מעשה מידיד נפש מנגידי עם ישראל, אשר עולם התורה בדור זה עומד על גביו, שבזמן השואה האיומה, ברחו ארבעים ושתים רבנים חשובים ונכבדים לאיטליה, ושם נתפסו על ידי הממשלה אשר רצתה להסגירם ולהעבירם לידי הרשעים הארורים, בארה"ב שם נשמע הדבר, הייתה חרדה גדולה על ארבעים ושתים רבנים ואדמורי"ם, מגדולי עם ישראל ימסרו להריגה מידית ולעינויים קשים, ניסו כל העסקנים כל אשר בידם לעשות, הכל בכדי להצילם, ולא עלה בידם מאומה.

הלכו לפני אחד מבני עליה, אשר הקים עולה של תורה באמריקה, הגאון רבי אהרון קוטלר, וסיפרו לו בצער גדול את אשר קורה, שאל אותם מי יכול לעזור? ענו ואמרו לו: בכל הדרכים הרגילות כבר ניסנו וכלום לא עלה בידינו, אחר ענו ואמרו לו: הנה גרים כאן בניו יורק משפחה של אנשים מאיטליה, שידועה כמשפחה אלימה ומסוכנת, שכל הדברים הקשים והלא הגונים בידיהם, אולי הם יצליחו, מיד עמד הרב אהרון קוטלר ואמר: תקראו לראש שלהם שיבוא אלי מיד לישיבה, אמרו לו: אייך כבוד הרב יפגוש איש כזה? אמר להם הצלת חיים של ארבעים וכמה גדולים בעם ישראל הוא לפני הכל, וכל המציל נפש מישראל קיים עולם ומלואו.

הביאו את אותו אדם לישיבה של רבי אהרון קוטלר, נכנס אותו אדם שלא ידע מה רוצים ממנו, לפני הרב, שאל אותו אדם את הרב אהרון קוטלר מה אתה עובד ומה עושה? ענה לו הרב אהרון קוטלר: אני הראש של הישיבה הזו, שאלו רבי אהרון קוטלר ומה אתה עושה? ענה ואמר: אני ראש של משפחה הגדולה והחזקה ביותר באמריקה, אמר לו רבי אהרון קוטלר: ראש עם ראש יעשו עסק, תדאג שישחררו את הארבעים ושתים רבנים, ובתמורה אני אתפלל עליך שתאריך ימים, ותמות מיתת עצמך בשיבה טובה, ולמחרת בדרך פלא יצאו כל הרבנים לחופשי.

עברו יותר מעשרים וחמש שנים, והנה, באחד הימים מגיעים לישיבה מכוניות עם אנשים אשר לא נראים בני המקום כלל, ומבקשים דחוף את הרב קוטלר, יצא הרב קוטלר לקבלם, ואמרו לו: לא את הרב קוטלר הזה אנו רוצים, את המבוגר, אמרו התלמידים שכבר נפטר לפני שנים, נענו ואמרו אל הרב קוטלר: אבינו הוא זה שעשה עסק עם אביך, והברכה התקיימה, והוא נפטר כעת בן יותר מתשעים ושלוש שנים בשיבה טובה, כעת רצינו לעשות עסק שוב, שגם לנו תהיה ברכה לשיבה טובה ואריכות ימים.

הרי לנו, כי אדם שנותן, אדם שמקריב, אדם שעושה, אינו יודע כמה שכר וכמה טוב תהיה אחריתו.

ומובא בספרים הקדושים: שכל צדקה וחסד ומעשה טוב אשר עושה האדם, נבראים מלאכים מאותם מעשים אשר עולים לשמים, וכאשר יש מלאכים שחורים וקשים אשר באים להזיק לאדם, עומדים מלאכי הצדקה בשמים ונלחמים בכל כוחם להכניעם, שלא יגרם שום נזק ושום צער לאדם!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

שמיני עצרת - שמחת תורה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

בחג זה אנו שמחים ומודים להקב"ה על שזכינו שוב לסיים את התורה הקדושה, וזכינו למחילת עוונות, מובא בספרים הקדושים, שיום הושענא רבה נקרא בשם זה, כיון שנ"א ימים אנו מרבים בתפילה ותחנונים לה', ויום הושענא רבה הוא יום הנ"א (51), יום חיתום ומסירת הפתקאות, ואנו מתפללים לה' "הושענא" הושע אותנו בנ"א ימים שאנו זועקים אליך, ולכן, כאשר מאמינים אנו ובטוחים שנחתמנו לחיים טובים ולשלום, עושים אנו שמחה גדולה.

מובא במדרש (קהלת רבה א,א) על הפסוק (מ"א,ג) "ויבא (שלמה המלך) ירושלים ויעמד לפני ה' ויעל עולות ושלמים ויעש משתה לכל עבדיו", אמר רבי יצחק: מכאן שעושים סעודה לגמרה של תורה, מיד שרתה עליו רוח הקודש ואמר (שלמה המלך) שלשה ספרים הללו, משלי ושיר השירים וקהלת, ומכאן מקור ויסוד למשתה ושמחה שנוהגים לעשות בשמחת תורה, לשמוח ולהלל לה' על שזכינו לגמרה של תורה, (שו"ע או"ח תרסט), ובספר "בבכורי יעקב" כתב, שיש המזלזלים בשמחה זו, ורעה עושים, וביזוי כבוד התורה גרם שהתורה מונחת בקרן זווית, לכן עיקר העבודה ביום קדוש ונשגב זה, היא להחדיר בנפשנו כי קיום ולימוד התורה , היא השמחה הגדולה ביותר והתענוג הנשגב שיש לאדם עלי אדמות, ועל ידי הכרה וידיעה זו תהא השמחה באה ועולה וממלאת את לב האדם.

והנה כל אדם צריך לחזק בדעתו שכל השפע שבא לעולם הוא על ידי לימוד התורה, ואין קיום לעולם כלל בלי עמל ולימוד התורה, ואם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, וכאשר האדם דואג לרוחניות שלו וקובע איתים לתורה ומחזיק לומדי תורה, בזה זוכה לקבלת השפע והברכה מאת השי"ת, אך אם האדם סבור שאפשר לעולם להתברך גם בלי התורה, על ידי כך ח"ו מגיע מצב של אבדה הארץ, ומחת שלא ברכו בתורה תחילה ועמ"י לא הרגישו שהטוב והשפע האמיתי טמון בתורה, ושזו תחילת הברכה עצמה, וממנה באה ונמשכת הברכה כולה לעולם, לכן נענשו שאיבדו את גשמיותם והארץ נהפכה שממה כמדבר.

מספרים חסידים, שפעם נכנס יהודי פשוט אל רבינו שניאור זלמן מלאדי זיע"א, בעל "התניא", ושאלו: מה ענין יום שמחת תורה? ענה ואמר להם: יום שמחת תורה הוא כמו תמצית מרוכזת שמספיקה להמתיק כמות גדולה של מים, כך יום שמחת תורה הוא תמצית השמחה של כל השנה, וממנה נמשכת השמחה לכל השנה כולה.

ונזכה בירח האיתנים לראות: ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

חג שמח ובשורות טובות וישועה וגאולה בקרוב ממש!

ליל הושענא רבה הלילה המיוחד - מאת האדמו"ר בנש'ק רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

יום זה מכובד מכל ימים כי בו בחר צור עולמים.
והמיוחדות של ליל הושענא רבה היא שביום זה מסתיימים חמישים ואחד הימים שהקב"ה נתן לנו לתקן את מעשנו, ליישר את אורחותנו ולהכנס לדרך אשר בה ישכון האור.

ולכן בליל הושענא רבה שזה היום שהמלאכים יוצאים לבצע את השליחות של הקב"ה על מה שנכתב על האדם ונחתם בראש השנה ויום הכיפורים, ישתדל האדם ביום הזה להיות בקדושה גדולה, כל מעשיו יהיו לשם שמים ברוממות הנפש גבוהה כי כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן. וכאשר המלאכים יוצאים ביום זה לשליחותם והאדם נמצא ברוממות הנפש המלאכים יוצאים לעשות את שליחותם גם הם בשלמות ובתכלית הנרצה.

וישתדל האדם ויקפיד לישב סעודה ביום זה בסוכה, אפילו אם הוא בן חוץ לארץ שקשה הדבר יעשה כל אשר באפשרותו לזכות לישב ביום זה בסוכה.
וישתדל האדם בליל הושענא רבה ללמוד בדבקות גדולה ולא לעצור אף לרגע וסגולה גדולה היא להנצל מכרת וכבר מהיום יכין את עצמו ללילה הקדוש, יכון לקראת אלוקיך ישראל.

ישתדל בכל היום הזה להרבות בצדקה ובכח היום הזה ניצל האדם משיעבוד מלכויות ומגזרות קשות.
ודורשי רשומות נתנו סגולה גדולה אשר בדוקה היא, ישתדל האדם להקפיד בה ולפרסמה בשער בת רבים לחזק סגולה זו אשר סודותיה גדולים ביום קדוש זה, לאמר עלינו לשבח לאדון הכל עד אין עוד, שלושה פעמים ישר ושלושה פעמים לאחור ובפעם השביעית ישר. ואם יוכל לאמר האדם ברוב עם הדרת מלך בפני עשרה או יותר, כח הסגולה כפול ומכופל.

ויקפיד על חיבוט הערבה על הקרקע וכח חיבוט הערבה מתקן לשון הרע שדיבר וכן לתקן לזות שפתיים אשר מדברים על האדם.
ובכח יום קדוש זה נזכה לשנה מבורכת אשר בה יתרבה כבוד שמים ונזכה לתקן עולם במלכות
שד-י.

"עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית, שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה שלא שם חלקנו כהם, וגורלנו ככל המונם (שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע), ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עוזו בגבהי מרומים הוא אלוהינו אין עוד, אמת מלכנו אפס זולתו, ככתוב בתורתו וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".

"עוד אין מתחת הארץ ועל ממעל בשמים האלוהים הוא ה' כי לבבך אל והשבות היום וידעת בתורתו ככתוב זולתו אפס מלכנו אמת עוד אין אלוהינו הוא מרומים בגבהי עוזו ושכינת ממעל בשמים יקרו ומושב ארץ ויוסד שמים נוטה שהוא הוא ברוך הקדוש המלכים מלכי מלך לפני ומודים ומשתחווים כורעים ואנחנו (יושיע לא אל אל ומתפללים וריק להבל משתחווים שהם) המונם ככל וגורלנו כהם חלקנו שם שלא האדמה כמשפחות שמנו ולא הארצות כגויי עשנו שלא בראשית ליוצר גדולה לתת הכל לאדון לשבח עלינו".

אגירת מיוחדת מאת כבוד האדמו"ר בנם של קדושים רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א לכבוד ההילולא של הצדיק הקדוש רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בעל ה"פלא יועץ".

בס"ד

ימים אלו ימים קדושים ביותר וכל השפע והברכה וכל משאלת לב אפשריים אפשר להשיג בימים קדושים אלו.

דורשי רשומות דרשו שמשמחה בימים אלו אפשר לזכות לבנים זכרים גדולים בתורה וביראת שמים הרה"ק רב מנחם מנדל מרימינוב זצוק"ל דרש ואמר שמכח ימים אלה כאשר אדם שרוי בשמחה אפשר לזכות לפרנסה מרובה ביותר וכן רבו הסגולות של הימים הקדושים הללו וככל שאדם מתדבק באושפיזין של אותו היום מעלתו רמה ויכול להשיג את ההשגות ואת הבחינות שהיו באותו אושפיזין של אותו היום.

והנה בימים אלו יומא דהילולה של רבנו הקדוש רבי אליעזר פאפו זצוק"ל אשר לאורו אנו הולכים בקהילת קודש שובה ישראל וחזקה שהרבה מהישועות אשר קרו וקורים בקהילתנו הקדושה מכוחו. ואנו באופן אישי ראינו ניסים ונפלאות אשר הם בגדר שינוי סדרי מעשה בראשית מכוחו הגדול של אותו צדיק. וככל שמתדבקים בתורתו ובפשטותו ובהנהגותיו זוכים להרגיש מרגוע בנפש וקבלה והבנה של כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד.

והנה ערב הילולתו חשבנו בדעתנו לחזק ולהתחזק, רבנו בעל הפלא יועץ אומר שהוא היה מקפיד בכל שנה לפני תפילת כל נדרי לחזק את כל בני קהילתו בדבר אחד, שימחלו בלב לכל מי שגזל מחברו ממון או כל דבר אחר, משום שמי שיש בידו גזל אין תפילתו מתקבלת בשמים.

והנה כמה תפילות אדם מתחנן ומתפלל להקב"ה ולא נושע ומי יודע איזה אבק גזל או גזל יש ביד האדם ולכן כאשר מוחל האדם לכולם נכנס גם בלב בעלי החוב שלו למחול לו.

לכן נשתדל לחזק בנפשנו להקפיד בענייני ממון וידוע השאלה הראשונה כאשר אדם עולה לשמים שואלים אותו בבית דין של מעלה האם נשאת ונתת באמונה ולאחר מכן האם עסקת בתורה, השאלה הראשונה איך נהג האדם בענייני ממון, האם כל דרכיו היו דרכים ישרות.

וידוע מעשה שמביא רבנו בספרו עורות אילים על יהודי אשר היה לו כמה סוסים אך סוס אחד שהיה נראה חלש ותשוש היה עובד ועושה מלאכה של כמה סוסים יחד, יום אחד בא קונה לקנות ממנו סוס וכאשר ראה את הסוס הקטן והחלוש עושה מלאכה כל כך גדולה ביקש לקנות ממנו את הסוס הזה, נכנסו הקונה והמוכר למשרדו של המוכר ובעל הבית היה מעיין ומסתכל בניירותיו ומסמכיו ופתאום נפל לידו שטר חוב שאדם היה חייב לו לפני שנים רבות והאדם הזה נפטר מן העולם ולא שילם לו, אמר בעל הבית: אני מתייאש מאותו חוב ומוחל לאדם שנפטר מן העולם על אותו חוב וקרע את השטר. מיד יצאו לראות את הסוסים בכדי למכור לקונה והנה פלא גדול הסוס היה מוטל על הארץ מת. ומביא בעל הפלא יועץ בשם צדיק קדמון שאותו בעל חוב בא בגלגול בסוס לעבוד יותר מהכח הרגיל של סוס, לשלם את חובו אך ברגע שקרע את השטר ומחל לו ניהיה לו תיקון לאותה נשמה ואותו סוס נפל ומת.

ולכן יזהר האדם זהירות מרובה בכל ענייני גזל, אבק גזל והונאת דברים אשר שערי שמים סגורים לאדם עד אשר יפייס וירצה את חברו וגם יורד האדם בגלגול לשלם את מה שלקח ולא פרע בחייו. ולא רק בענייני ממון אלא גם בהונאת דברים וכפי שאומר רבי שמעון בר יוחאי, קשה לפני הקב"ה הונאת דברים יותר מהונאת ממון.

ונשתדל בימים אלו של פטירתו של אותו צדיק בעל הפלא יועץ, שכל מהות חייו הייתה למען הכלל כפי שמסופר בתולדות חייו ששנה לפני פטירתו חלה בחולי קשה אך הבריא וקם ממיטת חוליו ובימים אלו בחוה"מ סוכות אסף את בני ביתו ואת קהל עדתו ואמר להם: אפילו שצעיר הוא בימים רק בגיל 42 רואה הוא שמגפה גדולה עומדת לבוא והוא ימות כפרה על כלל עם ישראל, שכב במיטתו ולא קם בערב ליל הושענא רבה.

נשתדל לעשות רצון יראיו ולקבל על עצמנו ללמוד בתורתו ומספריו הקדושים המאירים את החיים ומחזקים את הלב ונותנים ראיה נכונה ובריאה בחיים. בטוח שהבטחתו של אותו צדיק: ממי שאקבל טובה אם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, יהיה מליץ יושר בעדנו ובעד כלל עם ישראל ובכח הימים האלה, ימי השמחה אשר עליהם נאמר: ושמחת בחגיך והיית אך שמח, יושפע שפע רב מכל העולמות וכח האושפיזין יעמדו עימנו וישפיעו את כוחם בכל המובנים ונכנס לימות החורף, ימי הבניה של השנה, נחושים, בטוחים, עם שמחה של מצוה ועם הקבלה הגדולה שקיבלנו על עצמנו ביום הרת עולם, ראש השנה להשתדל לחזק בעולם את הלימוד היומי של הזהר הקדוש אשר רבי שמעון בר יוחאי אומר לפני ביאת המשיח תורת הזהר תתגלה ואפילו פשוטי העם וילדים יבינו וידעו את הזהר הקדוש. וכוחו של רבי שמעון בר יוחאי יאיר את העולם.

ונזכה להרבות כבוד שמים ולעשות רצון אבינו שבשמים והאור הגדול יעלה ויתעלה ונזכה לגאולה שלמה בקרוב. שמחנו ה' אלוקנו באליהו הנביא עבדיך ובמלכות בית דוד משיחך יבוא ויגאלנו.

איגרת מיוחדת מפי מורנו ורבנו האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א לכבוד חג הסוכות .

בס"ד

לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
הנה עברנו את ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים בהתעלות הנפש גדולה ובחיזוק גדול וראינו בחוש, חסדי ה' כי לא תמו, בחסד הגדול של הישיבה הקדושה, יותר משלוש עשרה אלף משפחות נעזרו בקהילת קודש שובה ישראל בערב ראש השנה.

וכן החיזוק וההתעלות ברבי אליעזר פאפא זצוק"ל בעל הפלא יועץ ובודאי שיעמוד מליץ יושר בשמים יחד עם החיזוק ביום הכיפורים והקבלה הקדושה אשר כבר מאות רבים מקפידים בקריאת הזהר בכל יום וחזקה שכל המצוות והמעשים טובים האלו מליצי יושר בשמים וישועת ה' כהרף עין ונזכה לשנת אורה, שנת ברכה, שנת הצלחה ושכל השערים יפתחו לכל כלל ישראל ולכל בני הקהילה הקדושה.

הנה נמצאים בערב חג הסוכות אשר נאמר על החג הזה "ושמחת בחגיך והיית אך שמח". והדינים וההלכות רבות והסגולות של החג הזה מרובים מאוד ומשפיעים לכל השנה כולה.

והנה נשתדל כיד ה' הטוב לקצר ולהעלות לאחי ורעי כמה עניינים שישתדלו בכל כח להקפיד בהם.

א', ישתדל האדם הוא בעצמו להכין את כל הכנות הסוכה ומצוה בו יותר מבשלוחו ומשלו למצוה זו משל: לאדם חשוב אין כבודו להרים ברחוב אבנים או עצים אך יהלומים ודברים יקרים כן כבודו, כך כל עץ או כל דבר ששייך למצוות הסוכה כאבן יקרה מאוד.

ב', ומובא בתיקוני הזהר שכל מי שמבטל מצוות סוכה עונשו גדול שדומה לכופר בהקב"ה .

ג', ומובא בשם רבנו האר"י הקדוש שערב חג הסוכות הוא זמן מיוחד ליתן בו צדקה ומובא בספרים הקדושים מי המעמיד עליונים ותחתונים צדקה שעושים ביד ודרשו: יד זה י"ד תשרי, ערב חג הסוכות.

ד', וישתדל האדם לטבול ערב חג הסוכות כדברי (הגמרא במסכת ראש השנה ט"ז): אמר רבי יצחק חייב אדם לטהר את עצמו ברגל. ויקפיד שהטבילה תיהיה אחרי השעה החמישית שאז מתחיל אור וקדושת היום להימשך.

ה', ישתדל האדם להכין בסוכה כיסא מיוחד עם כיסוי מעליו ככסא אליהו הנביא לכבוד האושפיזין.

ו', וכשישב בליל החג בסוכה יכוון שני דברים: א', שציוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים. ב', וגם זכר לענני כבוד שהעמידם הקב"ה להגן עלינו במדבר.

ז', וידועים דברי האבודרהם שכל רגע שנמצא האדם מחוץ לסוכה שלא לצורך עובר האדם על מצות עשה מן התורה.

ח', יקפיד האדם באכילת כזית ראשונה בסוכה בלילה הראשון לבני ארץ ישראל ולבני חוץ לארץ גם בלילה שני שזו מצוה מדאוריתא.

ט', עיקר הכוונה לכוון על הניסים ועל הנפלאות שעשה עמנו הקב"ה.

י', וידע שראש השנה עד אחרי יום כיפור זה דין ומסוכות מתחיל חסד וככל שמקפיד יותר האדם מושך חסדים לכל ימות השנה.

י"א, ויזהר האדם זהירות גדולה מכל דבר שלא לצורך לעשות בסוכה ובעיקר לשון הרע וכעס.

י"ב, וידוע שהסוכה ר"ת ס-ומך ו-עוזר כ-ל ה-נופלים, שזה זמן להושע בכל הישועות.

י"ג, וכתוב בספרים הקדושים שביאת אליהו הנביא תיהיה בחג סוכות.

י"ד, ומובא בתיקוני הזהר שבזכות מצות סוכה ביום מותו של האדם הסוכה מגינה עליו מכל המזיקים ומלאכי חבלה וכן כל מי שמקפיד במצוות סוכה זוכה לישב לעתיד בסוכת לויתן.

ט"ו, ודרשו ואמרו המצטער פטור מן הסוכה פירוש מי שיש לו יסורים וצער כשישב ויקפיד בסוכה פטור נהיה, פטור מן היסורים.

ט"ז, וידוע שמי שמקפיד בסוכה אם נגזר עליו גלות הקב"ה מצילו מן הגלות כי הסוכה היא כגלות וזה תיקונו.

י"ח, וכן מי שיש עליו קטרוגים על ידי מצות הסוכה מתבטלים ממנו כל הקטרוגים.

י"ט, יזהר בסוכה משום שכח האושפיזין נמצא בסוכה.

כ', יקפיד ללמוד משניות סוכה ויכון שחמש הפרקים הם כנגד חמישה ענני כבוד.

כ"א, חג סוכות הוא חג של עבדו את ה' בשמחה אך יזהר האדם וגילו ברעדה.

כ"ב, ויקפיד לפני כל סעודה להזמין את השם של האושפיזין בפיו.

כ"ג, יזדרז כשיסיים מיד התפילה לעשות קידוש היום.

כ"ד, ויקפיד שיהיו עניים על שולחנו ובתיקוני הזהר מובא: מי שלא מכניס אורחים עניים ודוחה אותם האשפיזין מקללו בעצמו.

הקב"ה יזכנו לעובדו בלבב שלם ובאמת ונזכה לאורה וישועה גדולה בקרוב ממש.

הצרה היא כמו מכה מאבא אוהב - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

יסוד גדול צריך האדם לדעת: לפעמים, נגזר עלינו כובד ומשקל של צער בחיים, והקב"ה, שהוא הטוב ומטיב, משמיע לנו רופא או על ידי מבשרי בשורות או כביכול על ידי יודעי דבר על צרה או מחלה או בעיה קשה המבקשת לבוא על האדם, או על העולם, ואדם נכנס לצער, לפחד, לדאגה, והתקופה הקשה אשר עובר מן הבהלה, היא במשקל כנגד הבעיה ממש, ובסופו של דבר, האדם את סבלו סבל, את כאבו כאב, והוא כבר פתור מן הבעיה, משום שכבר סבל את אשר היה צריך לסבול, ואז הוא יוצא בלי שום נזק פגע ומחלה.

וזה עומק דברי דוד המלך: "משמים השמעת דין, ארץ יראה גם שקטה", הקב"ה משמיע שדין גדול עומד לבוא לעולם, ארץ יראה - אנשים יראים ופוחדים אך הפחד מספיק ואחרי כן בלי שום צרה ובעיה, ושקטה - הכל נשתק כלא היה.

לכן, כשבאים לאדם דאגות ושמועות, על עוד שזה לא צרה, אלא בגדר של שמועות, ישמח בהם, משום שהצער של הדאגה אשר הוא בלי בעיה, רק דאגה מורידה מהבעיה האמיתית שצריכה לבוא, ולכן, ידע האדם, שכל אשר נותן לו הקב"ה, ישמח ויודה ואינו יודע כמה טוב טמון בו.

וזה יסוד שצריך לחקוק האדם בתוכו בכל כוחו, כל צרה ובעיה, זה רק הר קשה שצריך לעבור אותו, צריך להתאמץ, אבל אחרי המאמץ נמצאים בפיסגה.

לכן יקח האדם את כל מכלול הכאב בחיים ויפרשהו, ככפרת עוונות מצרה גדולה, כתשלום, על דבר גדול, העתיד לבוא לו בחיים, וכטיפוס על הר גבוה אשר מובילו לפסגה!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

מהות היום הקדוש והנורא - יום הכיפורים - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

יום כיפורים אצל הבעל שם טוב הי מיוחד וקדוש, עד כמה ששכל אנושי יכול להבין בדור יתום זה מה זה חמימות וקירבה להקב"ה.

והנה באחד השנים, הבעל שם טוב אמר לכל הזוכים להתפלל איתו, שישנה גזרה קשה בשמים וצריכים להתפלל ולהשתדל בכל הכח לבטל את הגזרה, והנה כל התלמידים הקדושים וכל מי שזכה להצטופף בבית מדרשו של הבעל שם טוב, היו באימה וחרדה וצער גדול מאוד, ושפכו את ליבם לאבינו שבשמים שירחם על הכלל ועל הפרט, ובאותה שנה איש פשוט כפרי זכה אף הוא לזכות להיות בבית מדרשו הקדוש והביא עימו את בנו, אשר לא היה חכם כל כך גדול, והבן הקטן הביא איתו משרוקית וכל רגע היה רוצה לשרוק בבית המדרש עם המשרוקית ואביו היה מונע ממנו לעשות את המעשה הזה, אשר היה נראה כמעשה שטות וקונדס.

והנה בתפילת הנעילה עומד הבעל שם טוב ובבכי ביקש מהמתפללים, שכל אחד ישתדל מעומק ליבו לבקש מהקב"ה שיבטל את הגזרה הקשה, אשר מרגיש שעומדת להתרחש בעולם, והנה ברגע אחד לקח הילד את המשרוקית והחל בכח הכוח לשרוק ובלי מעצור, לא נתן לשום אדם להתקרב אליו, כשסיים, עמד הבעל שם טוב בדמעות ואמר: השמים היו סגורים והשריקות מהלב והתמימות של הנער הזה, פתחו את שערי השמים וכל התפילות נכנסו לשמים והגזרה התבטלה.

שנים רבות, בכל עת תפילה וצרה, אנו חושבים על מעשה זה והלימוד הגדול אשר טמון בו, לימוד אשר מחוייבים אנו לשימו נגד עינינו בכל עת ובכל שעה, העוונות הנעשים גורמים מחיצה בינינו לבין הקב"ה וישנם זמנים אשר אין כוח לפרוץ המסכים האלו, עד שבא דבר אחד, אפילו הנראה קטן, פשוט, ואפילו דבר הנראה לא כל כך חכם אך בא מעומק הלב, ושובר את כל המסכים המבדילים בינינו לבין הקב"ה, ואז יש כח לכל התפילות לעלות ולהיכנס לפני הקב"ה, וברגע אחד ישועות רבות יורדות לאדם!

וכך מצאנו אצל יעקב אבינו, כאשר איבד את יוסף בנו וחשב שחיה רעה אכלתו, עשרים ויותר שנים התפלל, הצטער, כל מה שאפשר עשה בכדי להבין את אשר קורה עימו ועם בנו יוסף, עד שבסוף סרח בת אשר אשר הייתה מנגנת בניגון, פרצה את כל המסכים והודיעה לו "עוד יוסף חי ומלך במצרים נולדו לו שני בנים מנשה ואפרים", וברגע אחד כל השמחה והטוב נכנסו "ותחי רוח יעקב",

לכן ישמר ויזהר האדם מן הדברים הקטנים אשר יש בכוחם לשנות את כל העולמות ולהביא את הישועה המיוחלת על האדם.

לדברים הנראים קטנים יש כח עצום לבנות עולם ומלואו, וחס ושלום להחריב עולם ומלואו, אנשים זוכרים דברים קטנים לדיראון עולם, וביותר בימים אלו נחפש את הדבר הנראה קטן אך שורש וזרע הוא לדברים עצומים וגדולים, הזרע הקטן שזורעים אותו אינו יודע איזה עץ גדול עתיד לצאת ממנו, כך אנו ננהג בזרע הקטן של הטוב ונזהר מאוד בזרע הפורענות.

נחזק עצמנו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", נחזק עצמנו ונתקרב לבוראינו ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.

(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

גמר חתימה טובה לכל בית ישראל!

בכוח האחדות לעכב את הדינים - דברים מתוך ספריו של מרונו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

ולזה מסוגל הזמן של יום הדין ויום חתימת גזר הדין, כי כמה שנצרכת אחדות בין בני ישראל תמיד בכל עת ובכל שעה, שבעתיים תאיר ותועיל אחדות אמיתית ופנימית ביום הכיפורים!

וביאר האדמו"ר רבי בונם מפשייסחא זיע"א: כי בניגוד למלך בשר ודם המעניש את האדם שחטא כנגדו מבלי לבדוק אם השלכות העונש המגיעות לקרוביו ואנשי ביתו אכן צריכות להגיע להם, ופעמים הרבה מעניש את פלוני ומצער את משפחתו וקרוביו שלא חטאו, הרי שמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אינו מעניש את האדם כי אם לאחר שנבדקו כל מי שיצטערו מעונש זה ונקבע כי לכולם מגיעה מידת הצער שבה יצטערו, אם לא מגיע להם שיצטערו, לא יטיל הקב"ה את העונש על מי שחטא כנגדו כדי שלא לצער את ההוא שלא חטא.

ועוד, ישנם בעם ישראל שני לילות קדושים: ליל כיפור וליל הסדר.

ליל כיפור - הוא יום הדין ובו אומרים "כל נדרי" רגע קדוש, וליל הסדר - הוא יום חסד ורחמים, ובו אומרים כל "חמירא וחמיעא".

ההכנות לליל כיפור - הן הכנות של פחד ואימה רטט וחלחלה, ההכנות לליל הסדר - הם חסד, עזרה לזולת, שמחה ומעשים טובים, וזה חג של חרות ומסמל את החרות לעם ישראל, ולכל יהודי יש את השעבוד שלו, והחג הזה הוא גאולה והפורקן מן השעבוד ומן הצער אשר עבר בימי השנה החולפת.

(אמרות טהורות הימים הנוראים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

"שובה ישראל עד ה' אלוקיך" דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

 בס"ד

 

לשון הפסוק "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך, קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" ויש לבאר מדוע הכפיל הנביא נבואתו "שובה ישראל", ואחרי כן "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'"?

 

ואפשר לפרש ולומר, כי כאשר נכנסים בלב היהודי הרהורי תשובה הרי מיד הוא חפץ לחזור בתשובה, אך אין תשובתו שלמה מאחר והוא אינו יודע איך לעשות תשובה בשלמות, אך אחרי שהאדם לומד תורה ויודע את הערך של כל מעשה ומעשה ושל כל מצווה ומצווה, יודע הוא מה מותר ומה אסור וכיצד הוא מחויב לקיים את המצוות, הרי אז התשובה מושלמת, וכמו שאמרו רז"ל באבות: "ולא עם הארץ חסיד" כי כשאינו יודע תורה, הרי אינו יודע מה עליו לעשות.

 

והנה צריך בימים אלו ימים של קדושה ימים של התקרבות להקב"ה להתחזק ולהתעלות בכל מילי דשמיא!

 

ויש לחקור ולדרוש מהו שורש של ירידת עם ישראל בעבודת ה', דכשם שאדם חולה הולך לרופא שימצא רפואה למחלתו, והרופא כדי לטפל בו מחפש מה שורשה ומקורה של המחלה, כי רק כשידע הרופא מהו שורש המחלה יוכל לטפל בחולה ובלא כן אם יטפל בו, הרי גם אם יעלמו כאביו, מכל מקום המחלה תוסיף לקנן ולהכאיבו אחרי זמן.

 

והנה בימים אלו נמצא הקב"ה בפתחו של עולם יותר מכל זמן אחר בשנה, אלו הם ימים של "קראוהו בהיותו קרוב" וכאשר צעוק נצעק ישמענו ה' ויושיענו, אך אם נעמוד ח"ו בלי אף מעשה ובלי השתדלות לא תשמע צעקתנו, ואייך נוושע מן המעמקים אשר אנו נמצאים בהם?

 

(אמרות טהורת הימים הנוראים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

 

בשורות טובות!

בכח תפילה מעומק הלב ובדמעות ניתן לשבור כל גזירה - דבר חיזוק מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

בימים קדושים אלו עשרת ימי תשובה, נעמוד בשברון הלב בכניעה, והדמעות אשר מזילים הם תיקון גדול לנשמה, כי דמעות הם כמין תמצית הנפש של האדם ומעלתם גדולה ביותר, ומצאנו אייך לאה שינתה את המהות שלה שנבראה בשביל להתחתן עם עשיו, ועל ידי דמעותיה נשאה ליעקב כי בכח הדמעות אפשר לשנות, כי שערי דמעה אינם ננעלו לעולם!

ידוע אשר מסופר על מו"ר זקננו הקדוש רבנו חיים פינטו זצוק"ל שבאה אשה לבקש תשועה על ביתה החולה והרב שלח אותה לביתה, אחר זמן שלח זקננו הקדוש עם שמשו בקבוק עם מעט מים וציווה שתמרח האשה מן המים על מקום מכאובה, אחר זמן התרפאה, באו ושאלו את הרב מה הייתה סגולתם של המים ששלחת? השיב להם: אלו דמעות אשר בכיתי אחרי שהלכה האשה ובזכותם התרפאה!

בכי דמעות האדם יכול לקרוע גזר דין על אדם אשר פרנסתו קשה, אשה חולה, אשר אינו מתחתן, אשר לא זכה לפרי בטן, ומכל מכאוב ומכל צער יכול להושיע.

והנה היצר הרע נלחם עם האדם להכניס בליבו יאוש, ואומר לאדם: חטאת חטאים קשים ביותר והקב"ה לא יקבל את תשובתך משום שהתרחקת מדי, והוא כאדם אשר נפל לבור עמוק מתייאש ואומר: אבדה כל עצה ןכל תקווה, לא אוכל לצאת מן המצר, אך האדם חייב לאזור כח בנפשו ואל יתייאש, ובכל כוחו יבקש מבעל הרחמים שיושיעו מכל צרה וירחם ויסלח על עוונותיו!

(אמרות טהורות הימים הנוראים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

צום גדליה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

היום הוא יום אשר מתענים בו על שנהרג גדליה בן אחיקם.

מי הוא גדליה בן אחיקם?

נבוכדנצר ראה אותו אדם מיוחד ומיוחד ומרומם מעם ומינה אותו להיות ראש שארית הפליטה בארץ ישראל, היה אדם בשם ישמעאל בן נתינה אשר לא קיבל על עצמו את המינוי הזה, אשר נבוכדנצר מינה על הנשארים בארץ ישראל ותיכנן אייך להרוג את גדליה בן אחיקם, דבר זה הגיע לאוזני אדם בשם יוחנן בן קרח אשר מיד בא לפני גדליה בן אחיקם והזהיר אותו מישמעאל בן נתינה, אשר מתכנן לבא לפגוש אותו ובתוך הסעודה ואז סעודה או לשלוף את חרבו ולהרגו.

אך גדליה היה איש אציל הרוח ועמד ואמר: אני לא מקבל את הלשון הרע הזה ואין מציאות כזאת שיהודי יעמוד להרוג רב ומנהיג בעם ישראל, הפצירו הסובבים ובני ביתו שימנע מלפגוש את ישמעאל בן נתינה או יזהר וכו', אך גדליה לא יקבל את כל הדברים ועמד ופגש את ישמעאל בן נתינה, בתוך הפגישה הוציא את חברו והרגו ומאותו היום אסונות קשים ביותר פקדו את עם ישראל ודם רב נשפך.

וכשנתבונן בדברי רבותינו נמצא דבר פלא גדול, חכמנו מאשימים את גדליה בן אחיקם בכל הדברים אשר קרו לבני ישראל וכך דבר חז"ל: "תנא הוא הבור שמילא ישמעאל בן נתינה חללים דכתיב: והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי אנשים אשר היכה ביד גדליה וכי גדליה הרגן הלא ישמעאל הרגן? אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן (נידה ס"א).

בדברי חז"ל אלו לומדים יסוד גדול בחיינו, צריך להיזהר ולכבד כל אדם ולא לקבל ח"ו לשון הרע על שום אדם, אך האדם צריך לנהוג בזהירות גדולה ביותר ולהיות עם עין פקוחה לכל עניין ועניין, ואם לא נהג כך, לא יוכל לאחר מכן להצדיק עצמו שלא רצה לקבל לשון הרע, הנה גם גדליה לא רצה לקבל לשון הרע וחורבן גדול נגרם לעולם מדבר זה.

והנה במוצאי ראש השנה לאחר רוממות הנפש אשר כולנו עוברים והקירבה הגדולה להקב"ה ומחילה וסליחה לכל בן ישראל, בכל אופן אנו צמים ומזכירים את הזהירות לערנות בחיינו מכל עניין ועניין,

"ימלוך ה' לעולם", קדש שמך בעולמך", ותחזיינה עיננו בשובך לציון במהרה אמן כן יהי רצון, ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"

(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

צום קל ומועיל, ושנה טובה ומבורכת!

מעלת הזוהר הקדוש, ורבי שמעון בר יוחאי אשר אמר: יכול אני לפטור את העולם מן הדין, לפני יום הכיפורים - דבר תורה יומי מפי הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
עומדים אנו במוצאי ראש השנה ושבת תשובה אשר זכינו לרוממות הנפש גדולה ולהתעלות והתקדשות גדולה יחד עם בני הישיבה בארץ הקודש. וב"ה זיכה אותנו הקב"ה, ביום בו נכנסנו לגיל הבינה, לייסד ולקבל על עצמנו לחזק בשער בת רבים את חובת היום לחלק את הזוהר הקדוש לימות השנה.

ב"ה היום בהתאספות ובדיבוק חברים קיבלו אהובינו וחביבנו, כבנים הם לנו, לחזק כרבבה מאחינו להקפיד בלימוד חובת היום הזוהר הקדוש ולסיים הלימוד של כל הזוהר עד ראש השנה שיבוא עלינו בשנה הבאה לטובה ולברכה.

וידוע מה שמובא בזוהר הקדוש שכל מי שלומד בזוהר הקדוש מידת הדין סרה ממנו. וחזקה שלפני יום הכיפורים עם קבלות כל כך גדולות ונשגבות ומסירות נפש עצומה של בני הישיבה לגדל ולקדש את העולם כולו ולטהר את העולם בלימוד הזוהר הקדוש, ודאי שרבי שמעון בר יוחאי שהעיד על עצמו: יכול אני לפטור את העולם מן הדין, יעמוד ויהיה מליץ יושר בעדנו ובעד כל קהילת קודש שובה ישראל ובעד כל כלל עם ישראל ונצא זכאים בדין ונכתב ונחתם לחיים טובים בספר הצדיקים והחסידים. ומכח הקבלה הזו ודאי נעשה רעש גדול בשמים ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה.

וידוע אשר מובא בספר ( דברים ז'): "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם". וקשה, מדוע נאמר והיה עקב תשמעון את המשפטים, היה צריך לאמר והיה עקב תעשו את המשפטים?. אלא מפה לימוד ששמיעה וקבלה אפילו שעדין לא עשה האדם כבר הדבר מצטרף למעשה. והמחשבה הטובה והקבלה של רבבה מאחינו בני ישראל בעשרת ימי תשובה ודאי זיכוך גדול ורבי שמעון בר יוחאי וכל גורן התלמידים אשר חיברו עמו את הזוהר הקדוש עומדים ומליצי יושר בשמים וחזקה שהמחשבה הטובה הזו והרצון והמסירות נפש בראה רבבות של מלאכים שאין כח היכול לעמוד כנגדם.

וידוע אשר מובא בילקוט שמעוני תהילים, שביום הכיפורים בא הס"מ ומניח את כל עוונותיהם של ישראל לפני הקב"ה וכן בא גם מיכאל המלאך ומניח כל הזכויות של עם ישראל ושוקלים אותם לפני הקב"ה ומיד מבקש הס"מ רשות מהקב"ה ללכת ולחפש ולהביא עוד עוונות וחטאים של בני ישראל להכביד ולנצח ולהוציא שנה קשה וגזרות קשות חס ושלום על עם ישראל וכשיוצא מבית דינו של הקב"ה לחפש עוד עוונות, לוקח הקב"ה חלק מהעוונות ומטמינם ומחביאם במקום נסתר וכשחוזר הס"מ ומביא עמו כמה עוונות מוצא שהרבה מן העוונות שכבר הביא נעלמו ועל זה אומר הס"מ (תהילים פ"א): "נשאת עוון עמיך", וקשה, מדוע הקב"ה נוהג כך, לוקח בסתר מהעוונות וכן מדוע מחביאם במקום נסתר, הרי לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה ועל פיו ישק דבר ואין מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל?, אלא כאשר האדם מערער בתשובה ובנפשו ובליבו מקבל על עצמו לשוב באהבה אל ה', דברים שבמחשבה ובלב אף אדם ואף מלאך לא יכול להבין ולא יכול לדעת, הנסתרות לה' אלוקנו ורק הקב"ה יודע תעלומות ויודע את אשר בסיתרי הלב ולשבת ולהסביר לס"מ מה אדם ערער בליבו ומה האדם קיבל על עצמו בינו לבין בוראו, השטן לא יבין ולא יכול להבין. וכאשר אדם ערער בליבו תשובה ומעשים טובים וקבלות גדולות וקדושות, רוב עוונותיו נעשים כזכויות ולכן הקב"ה לוקח אותם ומניח אותם במקום גבוה משום שהערעורים של התשובה והקבלות שבלב הם בין האדם לבין בוראו. וזה מה שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עלכם לטהר אתכם מכל חאטתכם לפני ה' תטהרו", "לפני ה", הערעורים והמחשבות הם רק לפני ה', רק הוא יודע את מה שערערנו וקיבלנו על עצמנו. ויותר מכך אותם עוונות כשעושים תשובה מאהבה נהפכים כזכויות.

ימים אלו הם ימים של תיקון הנפש, יום ראשון אפשר לתקן את כל ימי ראשון של השנה וכן יום שני את כל ימות שני של השנה וכמו ששבת הזו נקראת שבת תשובה אף יום ראשון נקרא יום ראשון תשובה ואף יום שני נקרא יום שני תשובה וכל ימות השבוע הזה נקראים שם היום ויחד עמו תשובה.

וזכינו השבת יחד עם קבלת הזוהר הקדוש המחולק לימות השנה וביום שלישי נזכה כולנו כאיש אחד בלב אחד לעמוד על ציון רבנו הקדוש רבי אליעזר פאפו בעל הפלא יועץ, אשר הבטיח הבטחות מרובות מי שיעמוד על קברו וממי שיקבל טובה יחזיר לו.

אלו דברים של הכנה לעמוד ביום הכפורים ולעמוד ולצאת זכאים ומחוזקים לקראת השנה הבאה עלינו לטובה, שתיהיה שנה של עשיה, שנה של ברכה, שנה של הצלחה, שנה שתהיה אבן פינה ליסודות גדולים בקהילתנו הקדושה שובה ישראל, לפרט ולכלל, שנה ששערי שמים יפתחו בה לפרנסה מרובה ולהצלחה גדולה. כולם ימסרו נפש לעלות ביום שלישי לציונו של רבנו הקדוש ונישא ליבנו אל אבינו שבשמים בקבלות ובהכנה גדולה ונזכה שיושפע עלינו שפע רב מכל העולמות וברכת ה' היא תעשיר ולא תוסיף עצב עימה.

ה' קל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד וגו'.
ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על ראש השנה!

בס"ד

הנה עומדים לפני יום הדין ופחד ואימה אוחזים בכל מי שבר דעת הוא, יום המשפט "ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים", מי לחיים מי למוות, מי לא נפקד כהיום הזה!

יראים ושלמים וכן כל בר דעת מחפש דרכים אייך להינצל מן הדין, מן המשפט, אך ישנה עצה גדולה אשרהגמרא במסכת ראש השנה י'ז נותנת לנו: אמר רבא: "כל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו", שנאמר (מיכה ז', י'ח): "נושא עוון עובר על פשע", והגמרא ממשיכה ומספרת: רבי הונא הבן של רבי יהושע חלה, ראה אותו רב פפא, אמר לקרוביו: הכינו לו צידה לדרך, פירוש: ראה שמחלתו קשה וביקש מקרוביו שיכינו לו את התכריכין, לבסוף התרפא רב הונא, רב פפא בא לראות אותו אחרי שהתרפא, שאל אותו רב פפא, מה ראית בשעת חולייך? ענה ואמר לו: ראיתי שמיתה נקנסה עלי, אך הקב"ה אמר: הואיל ואינו מקפיד על מידותיו גם אתם המלאכים אל תדקדקו אחריו וכך הוסיפו לו ימים ושנים.

הנה סגולה הגדולה ביותר לחיים ארוכים ולמחילה על פשעים היא להעביר על המידות, לסלוח למי שפגע בך, למי שציער אותך, ומי שהוא רחום וחנון ומוחל וסולח שערי שמים פתוחים לפניו.

וידוע הגמרא במסכת תענית כ"ה: הייתה שנת בצורת קשה ובני ישראל התאספו ביום של צום ותענית לבקש מהקב"ה רחמים שיפתחו שערי שמים, רבי אלעזר ירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד רבי עקיבא אחריו ואמר: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו, וירדו גשמים, היו חכמים מרננים ואומרים: מדוע תפילת רבי עקיבא נענתה ותפילותיו של רבי אלעזר לא נענו? יצעה בת קול מן השמים ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא זה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו.

וכך מצאנו בגמרא מגילה כ"ח: שאלו תלמידיו של רב זירא את רבם: במה הארכת ימים? ענה ואמר להם: מעולם לא הקפדתי בתוך ביתי.

וידוע המעשה בחפץ חיים אשר באחד הימים ראו אותו יושב ובוכה בכי גדול, שאלו אותו מדוע בוכה? ענה ואמר להם: חז"ל נתנו לנו עצה אייך לזכות לכפרת עוונות, בלי צומות, בלי סיגופים, בלי כל הקושי והטורח ועמל בסיגופים, רק דבר אחד להעביר על המידות, ומי שמעביר על המידות מעבירים לו על כל פשעיו וקשה לי להגיע למידה זאת, לכן אני בוכה ומצטער, אוי לנו כמה סיגופים ותעניות אנו צריכים לפני יום הדין.

אנו חיים בדור קשה מאוד, בדור אשר הנסיונות רבים וקשים ובעיקר בבן אדם לחברו, הערכים הבסיסיים של בן אדם לחברו נשחקו לגמרי, כל אחד רואה את טוב עצמו ואת חיסרון חברו, האמונה הולכת ופוחתת וכל העולם הולך ונהיה על פי מה שנוח ומשתלם לאדם, לכל איסור מוצאים התרים ומי שיתיר מחלוקת ובאמתלאות של לשם שמים התרים לכל האיסורים, וכך אנו אומרים ומתוודים ביום כיפור: את אשר התרת אסרנו ואת אשר אסרת התרנו, ורואים אייך אנשים הולכים אחרי שרירות ליבם ומאבדים את כל עולמם.

ובסיום השנה מבקשים מכל קהל עדתנו, שיקבלו על עצמם לסיים ספר תהלים ביום ראשון וביום שני של ראש השנה למען הצלחת עם ישראל ועלינו ועל בתינו ועל משפחתנו, ולמען הצלחת הישיבה הקדושה.

"ותעל שועתם אל האלוקים" "ה' ה' אל רחום וחנון" " וטהר ליבנו לעובדך באמת"

(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בברכת "תחל שנה וברכותיה" ושנה טובה ומבורכת מקהילת קודש בראשות האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א לכל בית ישראל!

וצדקנו במשפט המלך המשפט - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

עומדים אנו בערב יום הדין ראש השנה, אשר בו כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, וכל אדם יעורר לבו ויזדעזע בבוא יום הדין, כי יחשוב כי כל מעשיו בספר נכתבים, ובעת ההיא האלוקים יביא במשפט את על מעשה וכל נעלם, אם טוב ואם רע, כי כל אדם נידון בראש השנה וגזר דינו נחתם ביום הכיפורים (ראש השנה טז.), מי לחיים ומי למיתה ח"ו, מי בחרב ומי בחיה, מי ברעב ומי בצמא, מי בשבי ומי בביזה.

והנה ידמה האדם בנפשו, בשעה שמביאים האדם למשפט לפני מלך בשר ודם בענין ממון או הליכה ח"ו לבית האסורים, ובוודאי אם יש חשש לעונש מיתה רח"ל, הלוא יחרד חרדה גדולה וישית עצות בנפשו, כל מאכל לא יערב לחכו ושינה ידיר מעינו, ולא יעלה על לבו לעשות שום דבר אחר זולתי למצוא זכות אייך ינצל מן המשפט, קל וחומר הוא בשעה שעומד האדם לדין לפני מלך מלכי המלכים ברוך הוא, והוא מוסר הקדמונים "מה נואלו ומה נשתטו אלו שאינם יודעים אייך יהיה משפטם, ועוסקים בדברים בטלים זולתי התשובה למצוא חן לפני הדיין הגדול" (אורחות צדיקים שער התשובה).

והנה ראש השנה הוא תחילת הדין והכפרה לאדם, ובו מחויב האדם לשים ליבו בכל כוחו להשתדל ולהכין עצמו בכל עוז להיות זכאי בדינו ביום תחילת הדין הנורא, ובוודאי בשעה זו בה פורש האדם את כפיו בתחינה בבקשה לסליחה ולכפרה מאת אל מלך רם ונישא, למען ימחלו כל חטאותיו ועוונותיו אשר עשה, מחויב הוא למחול ולסלוח בכל לב לכל אדם אשר עשה עמו רעה, ולא תהיה בלבו חלילה שום שמץ על כל איש ישראל.

ובאמת ביד האדם לאוקמי שכינתא מעפרא, כאשר על ידי מחשבה נכונה ומתוך הרהורי תשובה אמיתיים, מיד יתהפך לבבו להיות כבריאה חדשה, ויכול להכריע כל העולם כולו לכף זכות!

(אמרות טהורות הימים הנוראים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

הקפדה במצוות תפילין וציצית - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

כתב בעל הטורים (דברים כ'ח): סגולה לאריכות ימים, הקפדה במצוות תפילין!

והנה בימים אלו, אשר ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו, וכל אחד מחפש לו סגולות לאריכות ימים, ישתדל כל אדם להוסיף הידור בקיום מצוות תפילין על ידו, וכגון, אם היה מנהגו להסיר תפילין במקום פלוני בתפילה, ישהה עימם עוד מעט, וימתין עד אחר התפילה, ומי שמעוטרים בתפילין בלאו הכי עד סוף התפילה, יקפידו ללמוד מעט אחר התפילה ותפילין בראשם.

בימים אלו של חודש אלול, אשר כל אדם שואל עצות לנפשו אייך להתקרב להקב"ה, יהדר אדם לאחוז בכל דבר שבקדושה, ובפרט במאכל צדיקים שכוחם רב לרחוץ הנפש ולטהרה מכל חלאה וטומאה.

כתב "בכף החיים" (סימן כ'ד א' כ'ה) בשם תיקוני זוהר (תיקון י'ח): שמלבוש הציצית הוא סגולה להיות מכוסה ממזיקין וממלאכי חבלה. ובספר "דבש לפי" (מערכת צ' א' כ'ז) כתב: שמצילו מעין הרע.

ונמצא בשם קדושמים (עי' אליה או"ח סי' כ'ד): שכל המעביר ציצית על עיניו כשהוא קורא פרשת ציצית יהא מובטח שלא יבוא לידי סימוי עיניים, והוסיף עוד הא"ר: גם הסתכלות בכנף של ציצית, טובה להסיר כעס, שכנ"ף בגמטריא כע"ס.

(אמרות טהורות הימים הנוראים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

"כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו" - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

 

אמרו חכמים (תענית כה, ב): מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה בתענית של עצירת גשמים, ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ולא ירדו גשמים.

 

ירד רבי עקיבא אחריו, ואמר: "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו", וירדו גשמים, היו החכמים מרננים אחרי רבי אליעזר, שכל כך הרבה בתפילה, עשרים וארבע ברכות, ולא נענה, ורבי עקיבא נענה מיד, יצאה בת קול מן השמים ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו.

 

ולא שחלילה רבי אליעזר לא היה מעביר על מידותיו, אלא, רבי אליעזר בן גדולים היה, ומקטנותו חונך והודרך למידות טובות וישרות ואורחות צדיקים, כשבא אפוא להעביר על מידותיו, לא נותרה בפניו מלאכה מרובה, ובקלות העביר על מידותיו, אך רבי עקיבא בן גרים היה, ועדין היו טמונים בו שורשי המידות הרעות, לכן כשבא להעביר על מידותיו, היה צריך להתאמץ מאוד כדי לשרש כל נטייה שאינה הגונה, לכן נענה ה' לו ולא לרבי אליעזר.

 

ועוד אמרו חכמים, ששני משיחים עתידים לעמוד בעם ישראל, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, ובמה זכו שבט יהודה ושבט יוסף למתנה נפלאה זו, שגואלן ומושיען של ישראל יעמוד מצאצאיהם, בכח ההעברה על המידות, כשהעביר יהודה על מידותיו, ואמר קבל עם ועדה: שתמר כלתו צדקה ממנו, בזה קנה לעצמו את המלוכה והזכות שמחלציו יצא משיח, וכן יוסף הצדיק, העביר על מידותיו, ולא שמר טינה לאחיו, אלא עודד את רוחם וחיזקם, בכח זה זכה יוסף שיעמוד מזרעו משיח שיושיע את עם ישראל.

 

הרי לנו כמה גדולה מעלת המעביר על מידותיו, שבזכותה נושא ה' פנים ומקבל את התפילות, כי כה גדול כח תיקון המידות, המצמיח ישועות ומקרב הגאולה, ופודה מכל צרה וצוקה!

 

(אמרות טהורות הימים הנוראים - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

 

בשורות טובות!