העצה לזכות לאושר - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
בס"ד
"ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך"
הנה יום זה קדוש ביותר לנו, נזכה אנו בע"ה בעוד שעות להשתטח על ציון מו"ר זקני הקדוש חסידא קדישא ופרישא רבנו חיים פינטו זצוק"ל, בכל פעם אשר זכינו להשתטח על קברו ראינו ישועות מרובות ואין בקשה אשר ביקשנו ולא נעננו, חזקה שבע"ה יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטוב. ימלא הקבה משאלות ליבם של כל כלל עם ישראל לטובה ולברכה ובפ...רט בני קהילתנו הקדושה שובה ישראל בכל מקום שהם יפתחו שערי הצלחה והרווחה בכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו, בע"ה נגדיל ונרחיב יחד כאיש אחד את התורה והחסד בקהילתנו הקדושה.
כל יהודי שואף מבקש ורוצה אושר בנפשו אך את האושר כמה שרודפים אחריו בורח הוא מן האדם וכל האנשים אשר רדפו אחרי האושר האושר ברח מהם וככל שכפו על האושר להיות חלק מחייהם חייהם הפכו חיי מרורים, כמה שהאדם רודף אחרי האושר האושר בורח ממנו. העצה לזכות לאושר היא רק על ידי חסד לזולת נפתח הפתח לכניסת האושר בחיי האדם, אין שום דרך אשר יכולה להביא את האדם לאושר מלבד חסד לזולת.
וסיפרנו כמה פעמים מעשה בעיר קטנה אשר היה בה אדם מבוגר בשנים וכל יושבי העיר היו יראים לדבר איתו משום שהיה רתחן וכעסן, מלא בטענות ומענות על כולם, מרוב טענותיו נשאר בודד מרוחק מכולם, כשהגיע קרוב לגיל שמונים השתנה האדם התחיל להאיר פנים לכולם, שאלו אותו בני העיר: מה קרה מדוע השתנית?, ענה ואמר להם: כל חיי דאגתי, פחדתי, חששתי על כבודי מה חושבים עלי, חיפשתי את האושר לנפשי, הגעתי לגיל שמונים ולא השגתי את זה קיבלתי על עצמי להפסיק לחשוש על כבודי להפסיק לדאוג מי וכמה מכבדים אותי ולהפסיק לחקור ולדרוש אחרי האושר, מאותו יום האושר רודף אחרי והנחת מנת חלקי.
לכן ישתדל האדם לחיות את חייו ולהתנתק מהרדיפה אחרי האושר וכאשר ירבה בחסד ומעשים טובים ידע שפתח דלת גדולה לשלוות הנפש ולמנוחת ולרגיעת הנשמה.
האדם צריך שהתורה והמצוות והמעשים הטובים יהיו חלק מנפשו ולא לעיתים קצרות אלא חלק ממנו. ידוע מעשה באחד מתלמידיו של רבי ישראל מרוז'ין שנכנס לרבו ואמר לו: רבי הקדוש מדוע כשיושב אני ללמוד תורה מרגיש התעלות הנפש וכשמסיים אני ללמוד מרגיש שחזרתי לקדמותי, חושך. ענה לו רבי ישראל מרוז'ין: חייך דומים לאדם אשר אבד בדרך בחושך והעיר הייתה רחוקה אך פתאום עבר אדם עם פנס הולך בדרכו, הצטרף אליו הטועה בדרך בלי הפנס והלך עמו כברת דרך, איך שהגיעו לפרשת דרכים בעל הפנס פנה לדרכו והאדם בלי הפנס היה צריך לפנות לצד אחר הנה חזר לחושך ולגיא צלמות. המשיך רבי ישראל מרוזין לתלמידו ואמר לו: אתה נמשל לאדם שהולך ביער בחושך ובעלטה, פתאום עובר לידך אדם עם פנס הפנס זהו ספר התורה שלומד אתה, אך כאשר מסיים אתה את הלימוד הרי אתה כמו האדם שהגיע לפרשת דרכים וחברו עם הפנס פנה לדרכו ואתה נשאר בחושך.
לכן יחזק האדם בנפשו להשתדל שיהיה לו פנס אשר הוא חלק ממנו וכמה שפחות לסמוך על אחרים אשר להם הפנס ולעבוד על עצמו שהתורה והמצוות יהיו בלולים בתוכו ואף אם בתחילה קשה לו ומר לו, מה שהשכל לא עושה הזמן עושה, הזמן מרפא את כל הפצעים ומאיר וסולל דרכים חדשות.
הנה ימים אלו הם ימים קדושים אשר כל אחד יכול להתחיל בהם התחלה חדשה לבניה חדשה. בכח ובזכות האבות הקדושים נזכה כולנו לישועה והצלחה, ברכה וגאולה וישפיע הקב"ה שפע גדול מכל העולמות.
בס"ד
"ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך"
הנה יום זה קדוש ביותר לנו, נזכה אנו בע"ה בעוד שעות להשתטח על ציון מו"ר זקני הקדוש חסידא קדישא ופרישא רבנו חיים פינטו זצוק"ל, בכל פעם אשר זכינו להשתטח על קברו ראינו ישועות מרובות ואין בקשה אשר ביקשנו ולא נעננו, חזקה שבע"ה יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטוב. ימלא הקבה משאלות ליבם של כל כלל עם ישראל לטובה ולברכה ובפ...רט בני קהילתנו הקדושה שובה ישראל בכל מקום שהם יפתחו שערי הצלחה והרווחה בכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו, בע"ה נגדיל ונרחיב יחד כאיש אחד את התורה והחסד בקהילתנו הקדושה.
כל יהודי שואף מבקש ורוצה אושר בנפשו אך את האושר כמה שרודפים אחריו בורח הוא מן האדם וכל האנשים אשר רדפו אחרי האושר האושר ברח מהם וככל שכפו על האושר להיות חלק מחייהם חייהם הפכו חיי מרורים, כמה שהאדם רודף אחרי האושר האושר בורח ממנו. העצה לזכות לאושר היא רק על ידי חסד לזולת נפתח הפתח לכניסת האושר בחיי האדם, אין שום דרך אשר יכולה להביא את האדם לאושר מלבד חסד לזולת.
וסיפרנו כמה פעמים מעשה בעיר קטנה אשר היה בה אדם מבוגר בשנים וכל יושבי העיר היו יראים לדבר איתו משום שהיה רתחן וכעסן, מלא בטענות ומענות על כולם, מרוב טענותיו נשאר בודד מרוחק מכולם, כשהגיע קרוב לגיל שמונים השתנה האדם התחיל להאיר פנים לכולם, שאלו אותו בני העיר: מה קרה מדוע השתנית?, ענה ואמר להם: כל חיי דאגתי, פחדתי, חששתי על כבודי מה חושבים עלי, חיפשתי את האושר לנפשי, הגעתי לגיל שמונים ולא השגתי את זה קיבלתי על עצמי להפסיק לחשוש על כבודי להפסיק לדאוג מי וכמה מכבדים אותי ולהפסיק לחקור ולדרוש אחרי האושר, מאותו יום האושר רודף אחרי והנחת מנת חלקי.
לכן ישתדל האדם לחיות את חייו ולהתנתק מהרדיפה אחרי האושר וכאשר ירבה בחסד ומעשים טובים ידע שפתח דלת גדולה לשלוות הנפש ולמנוחת ולרגיעת הנשמה.
האדם צריך שהתורה והמצוות והמעשים הטובים יהיו חלק מנפשו ולא לעיתים קצרות אלא חלק ממנו. ידוע מעשה באחד מתלמידיו של רבי ישראל מרוז'ין שנכנס לרבו ואמר לו: רבי הקדוש מדוע כשיושב אני ללמוד תורה מרגיש התעלות הנפש וכשמסיים אני ללמוד מרגיש שחזרתי לקדמותי, חושך. ענה לו רבי ישראל מרוז'ין: חייך דומים לאדם אשר אבד בדרך בחושך והעיר הייתה רחוקה אך פתאום עבר אדם עם פנס הולך בדרכו, הצטרף אליו הטועה בדרך בלי הפנס והלך עמו כברת דרך, איך שהגיעו לפרשת דרכים בעל הפנס פנה לדרכו והאדם בלי הפנס היה צריך לפנות לצד אחר הנה חזר לחושך ולגיא צלמות. המשיך רבי ישראל מרוזין לתלמידו ואמר לו: אתה נמשל לאדם שהולך ביער בחושך ובעלטה, פתאום עובר לידך אדם עם פנס הפנס זהו ספר התורה שלומד אתה, אך כאשר מסיים אתה את הלימוד הרי אתה כמו האדם שהגיע לפרשת דרכים וחברו עם הפנס פנה לדרכו ואתה נשאר בחושך.
לכן יחזק האדם בנפשו להשתדל שיהיה לו פנס אשר הוא חלק ממנו וכמה שפחות לסמוך על אחרים אשר להם הפנס ולעבוד על עצמו שהתורה והמצוות יהיו בלולים בתוכו ואף אם בתחילה קשה לו ומר לו, מה שהשכל לא עושה הזמן עושה, הזמן מרפא את כל הפצעים ומאיר וסולל דרכים חדשות.
הנה ימים אלו הם ימים קדושים אשר כל אחד יכול להתחיל בהם התחלה חדשה לבניה חדשה. בכח ובזכות האבות הקדושים נזכה כולנו לישועה והצלחה, ברכה וגאולה וישפיע הקב"ה שפע גדול מכל העולמות.
No comments:
Post a Comment