הדרך לזכות להיות במחיצת רשב"י - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
בס"ד
מובא בהקדמות הזהר דף ד': רבי חייא התלמיד הגדול והחשוב של רבי שמעון בר יוחאי אחרי פטירתו ביקש להיות במחיצתו של רבו רבי שמעון בשמים, אמרו לו רבי שמעון נמצא במחיצה שאי אפשר להכנס אליה רק מי שיכול להפוך מר למתוק וחושך לאור.
ונתעמק להבין מה הפרוש מר למתוק וחושך לאור?,
הנה האדם מרגיל את עצמו למצבים מסויימים וכך מתרגל שהמצב המסויים הזה הוא מתוק לו והמצב האחר מר לו ולא נוח לו, זה חושך עבורו וזה אור עבורו. המעלה של רבי שמעון בר יוחאי היא לא להתרחק מהמר או מהחושך אלא גם כאשר יש לך מר תבין בדעתך שזה המתוק שלך וזה הטוב ביותר עבורך וגם כאשר אתה מרגיש חושך זה האור שלך.
וזה שני דרכים בחיים דרך אחת כשיש בעיה בורחים ממנה ודרך שניה שנכנסים לעומק הבעיה ונלחמים בה ומתעמקים בה עד אשר מבינים שהיא הטובה ביותר עבורו, עבור בני ביתו, עבור יוצאי חלציו. מחפשים את האור והטוב שבכל צרה ובכל בעיה והופכים אותה למתוק ולאור.
וכך ראינו כל חייו של רשב"י כאשר ברח למערה הוא לא ראה את המצב הזה כבעיה אלא "בר יוחאי מושב טוב ישבת יום נסתה יום אשר ברחת", זה היה בשבילו מושב טוב הוא ראה את האור, את המתוק שבזה ואף את החרובים שהיו לו למאכל במערה הרגיש בהם טעם של תמרים כי בשבילו החושך הזה אור.
וזו המידה הגבוהה של רשב"י, המחיצה שיושב בשמים לא נאמר של צדיקים, של תלמידי חכמים אלא מחיצה של מי שיודע להפוך את המר למתוק ואת החושך לאור.
ועל פי יסוד זה נבאר המעשה המובא בחז"ל על רשב"י ששאל את הקב"ה: מי יושב לידי בשמים, ענו אמרו לו: קצב של אחד הערים, ביקש רשב"י לדעת מה הזכות של אותו קצב, מה מעשה טוב שעשה. ענו ואמרו לו: אותו קצב הייתה לו עוד עבודה היה הולך פעם בשבוע לנמל וקונה סחורות, באחד הפעמים שהגיע לנמל הגיע אליו רב חובל ואמר לו: יש לי סחורה יקרה מאוד אבל אני לא יכול לאמר לך מה הסחורה. הקצב התמלא בסקרנות והעלה במחיר עד אשר הגיעו לסכום עצום, רוב רכושו של הקצב, כאשר ירדו יחד לבטן האוניה ראה פלא גדול, עשרות יהודים קשורים לבטן האוניה, אמר לו רב החובל: שבינו את כל היהודים האלו אם לא הייתה מציל אותם הייתי מפליג וזורק אותם ללב ים. מיד בשמחה גדולה הצילם, הביאם לביתו, האכילם וכו'. ובין האנשים ראה בת יפת תואר ומיד יעד אותה לבנו, פנה אליה והציע לה, הסכימה מיד הבת, עברו ימים בודדים ואותו קצב הכין שמחה גדולה של חתונה לבנו ולבת ישראל אשר הייתה שבויה.
רגע לפני החופה מבחין הקצב שהכלה בוכה בכי תמרורים וגם עוד בחור מילל מבכי, פנה הקצב לכלתו לעתיד ושאלה: מדוע כך את בוכה, ענתה ואמרה לו: בליל חתונתי רגע לפני שחתני קידש אותי שבו אותנו אני בוכה על חתני אך מצד שני שמחה ומודה לכם שהצלתם אותי ואת משפחתי. מיד עמד הקצב ואמר: ח"ו החתונה הזאת לא תהיה של בני אלא את תתחתני עם האדם אשר היה מיועד לך. וכל החתונה של בנו נהפכה לחתונה של השבוי והשבויה בשמחה ובאושר גדול.
אותו קצב זכה לישב במחיצתו של רשב"י, הקצב הפשוט הלא תלמיד חכם זכה למעלה להפוך מר למתוק וחושך לאור. ומי שיש בו אפילו מעט ממידה זו זוכה לדברים נשגבים ולדברים גדולים.
הנה צריכים לדעת בימים מיוחדים אלו שישנם הרבה אנשים בעולם אשר נכתבו בראש השנה לחיים טובים, לפרנסה מרובה ולהצלחה, לשידוך טוב וכו' וכו', אך יש קיטרוג גדול על האדם, עין הרע או קללה של אחר שעוצר ממנו את הברכה ולשחרר קטרוג זה צריך ברכה של צדיק. וזה מה שנאמר בפסוק "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" לפעמים יש לאדם ברכה אבל היא לא משיגה אותו היא לא חלק ממנו.
והשיגוך, שיגיעו אליך, לא מספיק שיהיה על האדם ברכה צריך גם והשיגוך וזה כח של רשב"י וכח הימים האלו להוריד הקטרוג שיש על האדם ושהברכה אשר נכתבה בראש השנה או ביום כיפור תשיג את האדם ותבוא עליו.
הקב"ה יזכה אותנו בימים מיוחדים אלו שתשרה הברכה במעשה ידינו ושכל הברכות ישיגו את מטרתם עלינו.
ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
בס"ד
מובא בהקדמות הזהר דף ד': רבי חייא התלמיד הגדול והחשוב של רבי שמעון בר יוחאי אחרי פטירתו ביקש להיות במחיצתו של רבו רבי שמעון בשמים, אמרו לו רבי שמעון נמצא במחיצה שאי אפשר להכנס אליה רק מי שיכול להפוך מר למתוק וחושך לאור.
ונתעמק להבין מה הפרוש מר למתוק וחושך לאור?,
הנה האדם מרגיל את עצמו למצבים מסויימים וכך מתרגל שהמצב המסויים הזה הוא מתוק לו והמצב האחר מר לו ולא נוח לו, זה חושך עבורו וזה אור עבורו. המעלה של רבי שמעון בר יוחאי היא לא להתרחק מהמר או מהחושך אלא גם כאשר יש לך מר תבין בדעתך שזה המתוק שלך וזה הטוב ביותר עבורך וגם כאשר אתה מרגיש חושך זה האור שלך.
וזה שני דרכים בחיים דרך אחת כשיש בעיה בורחים ממנה ודרך שניה שנכנסים לעומק הבעיה ונלחמים בה ומתעמקים בה עד אשר מבינים שהיא הטובה ביותר עבורו, עבור בני ביתו, עבור יוצאי חלציו. מחפשים את האור והטוב שבכל צרה ובכל בעיה והופכים אותה למתוק ולאור.
וכך ראינו כל חייו של רשב"י כאשר ברח למערה הוא לא ראה את המצב הזה כבעיה אלא "בר יוחאי מושב טוב ישבת יום נסתה יום אשר ברחת", זה היה בשבילו מושב טוב הוא ראה את האור, את המתוק שבזה ואף את החרובים שהיו לו למאכל במערה הרגיש בהם טעם של תמרים כי בשבילו החושך הזה אור.
וזו המידה הגבוהה של רשב"י, המחיצה שיושב בשמים לא נאמר של צדיקים, של תלמידי חכמים אלא מחיצה של מי שיודע להפוך את המר למתוק ואת החושך לאור.
ועל פי יסוד זה נבאר המעשה המובא בחז"ל על רשב"י ששאל את הקב"ה: מי יושב לידי בשמים, ענו אמרו לו: קצב של אחד הערים, ביקש רשב"י לדעת מה הזכות של אותו קצב, מה מעשה טוב שעשה. ענו ואמרו לו: אותו קצב הייתה לו עוד עבודה היה הולך פעם בשבוע לנמל וקונה סחורות, באחד הפעמים שהגיע לנמל הגיע אליו רב חובל ואמר לו: יש לי סחורה יקרה מאוד אבל אני לא יכול לאמר לך מה הסחורה. הקצב התמלא בסקרנות והעלה במחיר עד אשר הגיעו לסכום עצום, רוב רכושו של הקצב, כאשר ירדו יחד לבטן האוניה ראה פלא גדול, עשרות יהודים קשורים לבטן האוניה, אמר לו רב החובל: שבינו את כל היהודים האלו אם לא הייתה מציל אותם הייתי מפליג וזורק אותם ללב ים. מיד בשמחה גדולה הצילם, הביאם לביתו, האכילם וכו'. ובין האנשים ראה בת יפת תואר ומיד יעד אותה לבנו, פנה אליה והציע לה, הסכימה מיד הבת, עברו ימים בודדים ואותו קצב הכין שמחה גדולה של חתונה לבנו ולבת ישראל אשר הייתה שבויה.
רגע לפני החופה מבחין הקצב שהכלה בוכה בכי תמרורים וגם עוד בחור מילל מבכי, פנה הקצב לכלתו לעתיד ושאלה: מדוע כך את בוכה, ענתה ואמרה לו: בליל חתונתי רגע לפני שחתני קידש אותי שבו אותנו אני בוכה על חתני אך מצד שני שמחה ומודה לכם שהצלתם אותי ואת משפחתי. מיד עמד הקצב ואמר: ח"ו החתונה הזאת לא תהיה של בני אלא את תתחתני עם האדם אשר היה מיועד לך. וכל החתונה של בנו נהפכה לחתונה של השבוי והשבויה בשמחה ובאושר גדול.
אותו קצב זכה לישב במחיצתו של רשב"י, הקצב הפשוט הלא תלמיד חכם זכה למעלה להפוך מר למתוק וחושך לאור. ומי שיש בו אפילו מעט ממידה זו זוכה לדברים נשגבים ולדברים גדולים.
הנה צריכים לדעת בימים מיוחדים אלו שישנם הרבה אנשים בעולם אשר נכתבו בראש השנה לחיים טובים, לפרנסה מרובה ולהצלחה, לשידוך טוב וכו' וכו', אך יש קיטרוג גדול על האדם, עין הרע או קללה של אחר שעוצר ממנו את הברכה ולשחרר קטרוג זה צריך ברכה של צדיק. וזה מה שנאמר בפסוק "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" לפעמים יש לאדם ברכה אבל היא לא משיגה אותו היא לא חלק ממנו.
והשיגוך, שיגיעו אליך, לא מספיק שיהיה על האדם ברכה צריך גם והשיגוך וזה כח של רשב"י וכח הימים האלו להוריד הקטרוג שיש על האדם ושהברכה אשר נכתבה בראש השנה או ביום כיפור תשיג את האדם ותבוא עליו.
הקב"ה יזכה אותנו בימים מיוחדים אלו שתשרה הברכה במעשה ידינו ושכל הברכות ישיגו את מטרתם עלינו.
ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
No comments:
Post a Comment