דרך האדם - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט״א
בס"ד
"ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו"
התורה הקדושה צוותה אותנו בשנת היובל שני דברים חשובים אשר מחוייבים עם ישראל לעשות.
א) מי שהיה לו קרקע, בית וזה בית בירושה מאבותיו ונקלע לחובות והיה חייב למכור את הבית בשביל מחייתו בשנת היובל הבית או הקרקע הזאת חוזרת לבעליה.
ב) אדם שנקלע לחובות, בעיות והיה חייב כסף ונמכר לעבד לשלם את חובותיו, גניבתו אשר גנב, בשנת היובל יוצא לחופשי.
אם נדקדק בפסוק, התורה מדגישה חזרת הקרקעות לפני השתחררות מהעבדות, וקשה מה יותר נוח וטוב לאדם ומשמח חזרת הרכוש או חזרת החרות?
ודאי שחזרת החרות הוא הדבר החשוב והגדול ביותר אם כן מדוע התורה מקדימה את הרכוש לפני החרות?.
אלא יסוד גדול ביותר, התורה מספרת לנו על איוב אשר סבל יסורי הנפש והגוף קשים ביותר ובכל צרותיו ובעיותיו נשארו והיו איתו שלושה חברים ואם כל זה שידוע שהיה איש מכובד וחשוב מצאנו שרק שלושה חברים היו לו. אך כאשר נגמרו צרותיו ובעיותיו של איוב נאמר בתורה "ויבואו אליו כל אחיו ואחיותיו וכל יודעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו".
וקשה איזה אחיו ואחיותיו, הרי היו לו רק שלושה רעים חברים, אלא בשעה שרע לאדם אין לו חברים ורעים אך כאשר הכל מסתדר לאדם וטוב לו פתאום מוצא האדם את כל החברים והרעים שלא מצא אותם בשעת הצרות והבעיות.
וזה מה שהתורה רומזת ואומרת לנו כאשר האדם מאבד את אדמתו, את רכושו גם ידידיו ורעיו פורשים ממנו אך כאשר "ושבתם איש אל אחוזתו" מיד "ואיש אל משפחתו", כולם חוזרים ונהיים כמשפחה אחת וכולם מתאספים סביב האדם.
וזה מה שאומר דוד המלך בתהילים: "וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות", כאשר העני נהיה עשיר ועולה לגדולה פתאום הוא מוצא שיש לו משפחה גדולה מאוד וישם כצאן משפחות.
וזה מה שאומר שלמה המלך "אח לצרה יולד", כאשר יש לאדם צרה האדם לא מוצא שום אחד עמו ואז צריך אח לצרה יולד, שיולד לו אח חדש לצרה שיש לו.
אך כאשר יש אהבה אמיתית ודבקות לשם שמים העזרה והמסירות אשר מוצאים אצל אחים יקרים ואצל נשמות קדושות היא עזרה שאין לשער ואין לתאר ועל עזרה ומסירות נפש כזו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה.
ידע האדם כמה שהדרך ארוכה היא מסתיימת ברגע אחד ומתי שמסתיימת הדרך הקשה הימים הקשים נשכחים כלא היו ועל זה מבקשת כנסת ישראל מהקב"ה "שמחנו כימות עניתנו".
האור המאיר גדול הוא והולך ומתקרב ושמחת עולם תהיה עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו.
בס"ד
"ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו"
התורה הקדושה צוותה אותנו בשנת היובל שני דברים חשובים אשר מחוייבים עם ישראל לעשות.
א) מי שהיה לו קרקע, בית וזה בית בירושה מאבותיו ונקלע לחובות והיה חייב למכור את הבית בשביל מחייתו בשנת היובל הבית או הקרקע הזאת חוזרת לבעליה.
ב) אדם שנקלע לחובות, בעיות והיה חייב כסף ונמכר לעבד לשלם את חובותיו, גניבתו אשר גנב, בשנת היובל יוצא לחופשי.
אם נדקדק בפסוק, התורה מדגישה חזרת הקרקעות לפני השתחררות מהעבדות, וקשה מה יותר נוח וטוב לאדם ומשמח חזרת הרכוש או חזרת החרות?
ודאי שחזרת החרות הוא הדבר החשוב והגדול ביותר אם כן מדוע התורה מקדימה את הרכוש לפני החרות?.
אלא יסוד גדול ביותר, התורה מספרת לנו על איוב אשר סבל יסורי הנפש והגוף קשים ביותר ובכל צרותיו ובעיותיו נשארו והיו איתו שלושה חברים ואם כל זה שידוע שהיה איש מכובד וחשוב מצאנו שרק שלושה חברים היו לו. אך כאשר נגמרו צרותיו ובעיותיו של איוב נאמר בתורה "ויבואו אליו כל אחיו ואחיותיו וכל יודעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו".
וקשה איזה אחיו ואחיותיו, הרי היו לו רק שלושה רעים חברים, אלא בשעה שרע לאדם אין לו חברים ורעים אך כאשר הכל מסתדר לאדם וטוב לו פתאום מוצא האדם את כל החברים והרעים שלא מצא אותם בשעת הצרות והבעיות.
וזה מה שהתורה רומזת ואומרת לנו כאשר האדם מאבד את אדמתו, את רכושו גם ידידיו ורעיו פורשים ממנו אך כאשר "ושבתם איש אל אחוזתו" מיד "ואיש אל משפחתו", כולם חוזרים ונהיים כמשפחה אחת וכולם מתאספים סביב האדם.
וזה מה שאומר דוד המלך בתהילים: "וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות", כאשר העני נהיה עשיר ועולה לגדולה פתאום הוא מוצא שיש לו משפחה גדולה מאוד וישם כצאן משפחות.
וזה מה שאומר שלמה המלך "אח לצרה יולד", כאשר יש לאדם צרה האדם לא מוצא שום אחד עמו ואז צריך אח לצרה יולד, שיולד לו אח חדש לצרה שיש לו.
אך כאשר יש אהבה אמיתית ודבקות לשם שמים העזרה והמסירות אשר מוצאים אצל אחים יקרים ואצל נשמות קדושות היא עזרה שאין לשער ואין לתאר ועל עזרה ומסירות נפש כזו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה.
ידע האדם כמה שהדרך ארוכה היא מסתיימת ברגע אחד ומתי שמסתיימת הדרך הקשה הימים הקשים נשכחים כלא היו ועל זה מבקשת כנסת ישראל מהקב"ה "שמחנו כימות עניתנו".
האור המאיר גדול הוא והולך ומתקרב ושמחת עולם תהיה עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו.
No comments:
Post a Comment