על ידי תפילה ניתן להפך עולמות - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

אין דבר העומד בפני הרצון.
הנה ימים אלו מיוחדים הם, חג השבועות ממשש ובא, זמן מתן תורתנו ובכל שנה הכח וכל הסגולות אשר היו במעמד הר סיני ואף יותר חוזרים ביום הקדוש חג השבועות. אך פעמים רבות אדם אומר לעצמו אני אדם חלש דל כח איך אוכל לעמוד בכל המטלות הרוחניות, בכל המצוות, זה משא אשר קשה מנשוא ואף בחיי היום יום האדם מגיע לזמנים ולמצבים אשר הוא חושב איך אוכל להתמודד במצבים שונים ומשונים, מהיכן הכח לעמוד בזמנים מורכבים וקשים.

והנה אפשר לבאר יסוד גדול על פי דברי רבותינו הקדושים רבי אברהם אבן עזרא, החזקוני והרמב"ם אשר יסוד זה רק הראשונים כמלאכים יכולים לאומרו וזה יסוד אשר נחזק אותו בנפשנו ונקבע אותו עמוק בתוכנו לכל חיינו.
הנה כאשר חטאו בני ישראל בחטא העגל ובנו את עגל הזהב עמד משה ושרף את עגל הזהב. הראשונים אשר מנינו אותם קודם שואלים: איך משה רבנו שרף את עגל הזהב?. ומתרצים ואומרים שישנו חומר מיוחד כאשר מערבים אותו עם זהב וזורקים אותו לאש, הזהב נהפך לפחם ולעולם אין מציאות שיכול שוב לחזור להיות זהב החומר המיוחד הזה מאבד את המהות של הזהב כאשר מערבים אותו יחד וזורקים אותו יחד באש ואומרים הראשונים משה רבנו זרק את עגל הזהב לאש והחומר הזה לא היה בידו, אך עצם זה שחומר זה היה קיים בעולם, על ידי תפילתו של משה רבנו המהות של החומר אשר קיים בעולם התערב כוחו בזהב ובאש וכך העגל נהיה לפחם אשר לעולם לא יכול לחזור להיות זהב שוב.

ועל משקל דברים קדושים ונשגבים אלו מבאר החיד"א את דברי הגמרא בבתו של רבי חנינה בן דוסא אשר בערב שבת הדליקה את נרות שבת במים במקום בשמן וכאשר רבי חנינא בן דוסא ראה אותה מצטערת והבין מדוע, אמר רבי חנינא: האומר לשמן שידלק יאמר למים שידלקו, והנרות הללו הדלוקים על ידי מים דלקו עד סוף השבת.
ומהיכן הכח הזה של רבי חנינא בן דוסא?, אלא על פי אשר אמרנו רבי חנינה לקח את הכח של השמן אשר נמצא בעולם ודרכו להאיר את הנרות והכניסו על ידי גזרתו ותפילתו לתוך הנרות הדלוקים במים.
והנה זה יסוד גדול, כח אשר נמצא בעולם אפילו שאינו איתנו ולידנו ורחוק מאיתנו אפשר על ידי תפילה ובקשה חזקה מהקב"ה להביאו לזמן ולמקום מסויים.

וכך בימים האלו הכח של התורה נמצא בעולם, הסיעתא דשמיא נמצאת בעולם גם אם נמצאת לא לידנו ברגע זה אפשר לשנות עיתים ולהחליף את הזמנים "ואין דבר העומד בפני הרצון". עם רצון חזק ואמונה חזקה משנים והופכים הכל, אם האדם מאמין בדרכו ויודע שזה האמת כל הבריאה נרתמת לעזור לו ומתחברת להיות כמקשה אחת לסייע לאדם בדרכו .

הנה בדור הזה הקב"ה הוריד בו ברכה גדולה מאוד בכל המובנים ובכל המושגים, הברכה נמצאת, האדם על ידי תפילה חזקה ורצון עז יכול להביא כל כח ממקום למקום.
ישנם בעולם הזה ובזמן הזה כוחות לפעול בכל עניין ועניין צריכים את האמונה, הביטחון בהקב"ה ואפשר להגיע לכל דבר.

והנה ביותר בימים האלו נרבה בתפילה על שארית ישראל "שומר ישראל שמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל". וידוע לפני שמתחילה מלחמה בארץ מתחילה מלחמה בשמים בין המלאכים הממונים על שבעים אומות העולם וכאשר שני מלאכים מאומות העולם רבים ונלחמים למעלה פורצת מלחמה למטה ולכח התפילה להקב"ה "עושה שלום במרומיו", כאשר יש שלום במרומיו בין המלאכים נהיה שלום עלינו, השלום נהיה בארץ.
וכאשר רבות אומות העולם אחת מתגרת אחת בחברתה זה נובע מרדיפת התורה הקדושה וחוסר הבנה של מעלת לומדי התורה הקדושה, הפגיעה בתורה גורמת ל"ותרעש הארץ", זה תהליך שמתחיל ברדיפה ופגיעה לעלובין והולך וממשיך עד אשר מי ישורנו וכאשר ניתן למשחית רשות להשחית אינו מבדיל בין רע לטוב.

נרבה בתפילה נרבה בלימוד זכויות על כלל עם ישראל וניקח כוחות אף שאינם ברשותנו, על ידי תפילות, ממקומות ומזמנים אחרים ונשלים את החסר.
ונשתדל לתקן עולם במלכות שד"י ונרבה בתפילה ובתחינה.

שמירת ברית הקודש - דברים מתוך ספריו של כבוד מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

ידע האדם, שסוד כל ההצלחה בחיים, טמון במידת הקדושה מידת היסוד, וכאשר מקפיד האדם על היסוד, אם היסוד חזק, הבניין חזק, כל אדם שנברא לעולם נכתב עליו: שפע, פרנסה, שמחה, וח'ו במעשיו הנלוזים מקלקל ומחריב וממיט אסון על עצמו ועל כל קרוביו!

מסופר על אחד מן הקדושים והצדיקים כשנפטר מן העולם, מצאו את צוואתו ושם היה כתוב: שמבקש שיכתבו על קברו "הרב הנודע בשערים", וכששאלו את אחד מצדיקי הדור מדוע? פירש ואמר: צדיק זה, שמר מאוד על ברית הקודש, ובשמים יש הרבה שערים, שערי ברכה, שערי הצלחה, שערי זריזות וכו', ולכל שער יש מפתח הפותח את השער, אך יש מפתח אחד שפותח את כל השערים, וזה מפתח של שמירת הברית, ומי ששומר את ברית הקודש כל השערים בידו, לפתוח ולעשות בהם כבשלו.

לכן, נחזק עצמנו ונדע אשר מובא בספרי הקבלה, כאשר היצר הרע גובר על האדם לחטוא בעיניו, ובאותה שעה עוצם את עיניו ולא חוטא, באותם רגעים, שעת רחמים ורצון אצלו בשמים, וחזקה שכל אשר יבקש, יענו לו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://youtu.be/vY-F_Ei76O0 נקודה קטנה בגוף גדול -הרב פינטו שליט"א

דרך האדם - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט״א 

בס"ד
"ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו"
התורה הקדושה צוותה אותנו בשנת היובל שני דברים חשובים אשר מחוייבים עם ישראל לעשות.
א) מי שהיה לו קרקע, בית וזה בית בירושה מאבותיו ונקלע לחובות והיה חייב למכור את הבית בשביל מחייתו בשנת היובל הבית או הקרקע הזאת חוזרת לבעליה.
ב) אדם שנקלע לחובות, בעיות והיה חייב כסף ונמכר לעבד לשלם את חובותיו, גניבתו אשר גנב, בשנת היובל יוצא לחופשי.
אם נדקדק בפסוק, התורה מדגישה חזרת הקרקעות לפני השתחררות מהעבדות, וקשה מה יותר נוח וטוב לאדם ומשמח חזרת הרכוש או חזרת החרות?
ודאי שחזרת החרות הוא הדבר החשוב והגדול ביותר אם כן מדוע התורה מקדימה את הרכוש לפני החרות?.

אלא יסוד גדול ביותר, התורה מספרת לנו על איוב אשר סבל יסורי הנפש והגוף קשים ביותר ובכל צרותיו ובעיותיו נשארו והיו איתו שלושה חברים ואם כל זה שידוע שהיה איש מכובד וחשוב מצאנו שרק שלושה חברים היו לו. אך כאשר נגמרו צרותיו ובעיותיו של איוב נאמר בתורה "ויבואו אליו כל אחיו ואחיותיו וכל יודעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו".
וקשה איזה אחיו ואחיותיו, הרי היו לו רק שלושה רעים חברים, אלא בשעה שרע לאדם אין לו חברים ורעים אך כאשר הכל מסתדר לאדם וטוב לו פתאום מוצא האדם את כל החברים והרעים שלא מצא אותם בשעת הצרות והבעיות.
וזה מה שהתורה רומזת ואומרת לנו כאשר האדם מאבד את אדמתו, את רכושו גם ידידיו ורעיו פורשים ממנו אך כאשר "ושבתם איש אל אחוזתו" מיד "ואיש אל משפחתו", כולם חוזרים ונהיים כמשפחה אחת וכולם מתאספים סביב האדם.
וזה מה שאומר דוד המלך בתהילים: "וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות", כאשר העני נהיה עשיר ועולה לגדולה פתאום הוא מוצא שיש לו משפחה גדולה מאוד וישם כצאן משפחות.
וזה מה שאומר שלמה המלך "אח לצרה יולד", כאשר יש לאדם צרה האדם לא מוצא שום אחד עמו ואז צריך אח לצרה יולד, שיולד לו אח חדש לצרה שיש לו.
אך כאשר יש אהבה אמיתית ודבקות לשם שמים העזרה והמסירות אשר מוצאים אצל אחים יקרים ואצל נשמות קדושות היא עזרה שאין לשער ואין לתאר ועל עזרה ומסירות נפש כזו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה.
ידע האדם כמה שהדרך ארוכה היא מסתיימת ברגע אחד ומתי שמסתיימת הדרך הקשה הימים הקשים נשכחים כלא היו ועל זה מבקשת כנסת ישראל מהקב"ה "שמחנו כימות עניתנו".
האור המאיר גדול הוא והולך ומתקרב ושמחת עולם תהיה עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו.

הקב"ה מקדים רפואה למכה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

צריך האדם לדעת: אין הקב"ה נותן לאדם ניסיון אם אינו יכול לעמוד בו, ולכן כשרואה האדם שניסיון בא אליו, ידע, שיש בכוחו לעמוד בניסיון בעוז ובתעצומות, וזה פירוש הפסוק: "הנותן שלג כצמר", מתי הקב"ה נותן שלג? כשיש צמר להתחמם, כל ניסיון הבא לאדם במשך כל חייו, ידע בבירור, שכל מה שיש לו לעשות זה לבטוח בהשם ואסוף את הכוחות העצומים שטמונים בו, וללכת בכל כוחו להכריע את הניסיון!

כל ניסיון הוא כהר, הטיפוס על ההר אינו דבר קל, אך כאשר מגיע האדם לפסגת ההרים, שם הנוחות האוויר והביטחון יותר חזקים, ולכן בשעת ההתמודדות ובשעת הקושי, ידע האדם שיש בכוחו להכניע כל דבר קשה ואחריתו תשגה מאוד!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://youtu.be/-tzrtnk4yMc הרב פינטו שליט"א - בר יוחאי נדיר !!! - (סירטון נדיר מהשיעור האחרון ברגע של התעלות הנפש בשיעור השבועי של כבוד האדמו"ר)

אין לך אדם שאין לו שעה - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

הנה היום הקדוש והנורא ל"ג בעומר חלף עבר ובודאי השאיר רושם על העולם כולו ועל כל אחד ואחד מאיתנו.
וצריכים לדעת שכל שנה ביום ההילולא של הצדיק השמחה המ...רובה היא משום שחלפה שנה והצדיק כל שנה עולה בעוד מעלה ואף הרשב"י השנה עלה בעוד מעלה בשמים. ויחד כולנו זכינו להתעוררות גדולה ביותר השנה הזאת והעולם היה בו אור מיוחד וראינו בפרטיות סימנים של כוחו של רבי שמעון ועומדים וצועקים מעומקא דליבא ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי. וכפי שאמרו חז"ל מה הקב"ה לכל אף רשב"י לכל ומיום זה ההבנה, ההתבוננות, ההרגשה, הראיה של החיים השתנתה יותר.
ובני ישראל ילכו מחיל אל חיל, נכנסים לימים של ההכנה לחג מתן תורה, לחג השבועות, טוב ימים נשארו למתן תורה עברנו את הל"ג ימים וידוע שבימים שלפני חג השבועות יורדות נשמות קדושות מן השמים לעזור לכל יהודי ויהודי שחפץ ורוצה לקבל כראוי את התורה הקדושה לקבלה כפי שציונו הקב"ה וכעת מוטל עלינו הרצון לרצות לקבל את התורה ולהשתדל בכל כוחינו להיות כלי קיבול לקבלה.
ובכדי שנבין מה הכח להשתדלות יש גמרא מופלאה במסכת יומא המספרת שהיו מכניסים את הכהן גדול ביום הכיפורים ללשכה שקראו לה בית הפרווה ושם הכהן היה טובל לפני עבודת יום הכיפורים והגמרא שואלת מדוע השם של הלשכה הזאת בית הפרווה? ומתרצת הגמרא: אמר רבי יוסף פרווה היא שם של מכשף גוי שהיה רוצה לראות את עבודת הכהן גדול ביום הכפורים איך היה עובד ומה היה עושה אך חכמים לא נתנו למכשף הגוי להכנס לבית המקדש, מרוב תשוקתו ורצונו של המכשף הגוי לראות הלך וחפר מכילה עצומה בסלעים באדמה, מסר מסירות נפש גדולה בשקט עד אשר הגיע למקום ההוא ושם זכה לראות את הכהן גדול מכין את עצמו לעבודת יום הכיפורים. אמרו חז"ל על המסירות נפש שלו להשיג לראות את עבודת יום הכיפורים יזכה אותו מכשף גוי שמקום בבית המקדש יקרא על שמו?!.
בכל פעם שגמרא זאת עולה, עולה בנפשנו ובליבנו חרדה גדולה , גוי מכשף זוכה שמקום בבית ה' יקרא על שמו וכל זה על המסירות ההשתוקקות להשיג רק לראות את הכהן גדול מכין את עצמו לעבודת יום הכיפורים. הנה כמה מוסר כל יהודי צריך ללמוד בנפשו כמה מסירות נפש צריכים לחזק את נפשנו ולהכין את נפשנו לקבלת התורה ועוד מלאכים מן השמים יורדים בימים אלו לעזור לנו לקבל את התורה הקדושה.
ונדע לנצל כל רגע ורגע ואין אף אדם שאין לו שעה, לכל אחד יש את השעה המיועדת לו ואם יודע איך לתפוס אותה כל חייו משתנים לו.
ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

חייב אדם לברך על הרעה - דברים מתוך ספריו של כבוד מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

דברים רבים אדם משתוקק להם מאוד ועושה כל טצדקי להשיגם, ולא עולה בידו, וכיוון שתחולתו נכזבת ומקבל עליו דין שמים באהבה, פתאום ישועתו מופיעה ומשאלתו ניתנת לו!

ואיתא במדרש רבה: מעשה באשה אחת בצידן, ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, באו אצל רבי שמעון בר יוחאי ברצונם להתגרש זה מזו, אמר להם: חייכם, כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה, כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה, הלכו בדרכיו ועשו לעצמן יום טוב, ועשו סעודה גדולה, ושכרתו יותר מידי, כיוון שנתישבה עליו דעתו, אמר לה: בתי, ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך, מה עשתה? לאחר שישן, רמזה לעבדיה ולשפחותיה, ואמרה להם: שאוהו במטה וקחו אותו והוליכהו לבית אבא, בחצי הלילה ננער משנתו, כיוון שפג יינו, אמר לה: בתי, היכן אני נתון? אמרה לו: בבית אבא, אמר לה: מה לי בבית אביך? אמרה לו: ולא כך אמרת לי בערב, כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך! אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך! הלכו להם אצל רשב"י, ועמד והתפלל עליהם ונפקדו.

כיוון שאחר שהאדם מצדיק עליו את הדין ואומר: ה' נתן ה' לקח יהי שמו מבורך, מיד נפתח לו פתח ישועה, אמר להם רבי שמעון בר יוחאי: חייכם, כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה, כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה, והיינו שיקבלו עליהם באהבה ובלב שלם את מצבם כשם שקיבלו את הטובה בשעה שנזדווגו, ובזכות מידה טובה זו יזכו להיפקד בדבר ישועה ורחמים!

(לבב הימים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://youtu.be/T61b3Tq_nzA ברכה בלי עצב -הרב פינטו שליט"א

הילולת רבי שמעון בר יוחאי זיע"א - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

"מקום בחר בשמיא עם הנביא אחיה". (פיוט הכן איש חי על רבי שמעון בר יוחאי).
ידוע שהיה נביא קדוש ונורא ושמו היה אחיה השילוני ואמרו חז"ל שאחיה השילוני האריך ימים והכיר את עמרם אבי משה רבנו וזכה ללמוד תורה מפי משה רבנו והיה חבר בבית דינו של דוד המלך אך תקלה אחת היתה לו שנתן לירבעם בן נבט כתב מסמך שכל מה שיאמר ירבעם בן נבט ישמעו לו. וידוע שירבעם היה תלמיד חכם גדול מאוד אך בסוף קלקל קלקול גדול והחטיא את ישראל בחטאים רעים וקשים ועשה עגלים לעבודה זרה וכשהיה רוצה למשוך את עם ישראל אחריו היה מראה להם את המכתב של הנביא הקדוש הגדול אחיה השילוני. והחיד"א ורבנו הבן איש חי אמרו בגלל תקלה זאת היה צריך אחיה השילוני לחזור בגלגול לתקן תקלה זו וחזר בנשמת רבי שמעון בר יוחאי.
וזה מה שאומר הבן איש חי בפיוטו על רשב"י מקום בחר בשמיא עם הנביא אחיה.
וזה עומק דברי רבי שמעון בר יוחאי בירושלמי ברכות יכול אני ואחיה השילוני לפטור את העולם מן הדין. ומדוע רשב"י אומר רק את שמו של הנביא אחיה השילוני שיחד איתו יכול לפטור את העולם מן הדין?, אלא על פי דברנו שנשמת אחיה השילוני הייתה מגולגלת ברשב"י ולכן סבל רשב"י שלוש עשרה שנים במערה לתקן את המכתב שנתן אחיה השילוני לירבעם בן נבט.
וידוע המעשה המזעזע אשר כמה פעמים בבית מדרשו של מו"ר זקנינו רבי חיים פינטו הגדול זצוק"ל נשמעו רעשים ורבנו חיים פינטו זצוק"ל היה אומר שזה נשמתו של אחיה השילוני. וידוע שבכל שנה היום אשר יוצא יומא דהילולא של רשב"י יוצא גם באותו היום יומא דהילולא של מו"ר זקננו רבנו חיים פינטו הגדול.
וכן ידוע הגמרא במסכת בבא בתרא קכ"א שאחיה השילוני היה רבו של אליהו הנביא זכור לטוב.
(וכן אומרים שאחיה השילוני לימד את רבנו הבעל שם טוב כעשר שנים את כל יסודות החסידות).
והנה כל הקדושים והצדיקים חכמי הסוד היה להם קשר חזק עם נשמת אחיה השילוני.
ועל פי כל הדברים האלו אולי אפשר לבאר ולאמר יסוד גדול, חז"ל אומרים כאשר רשב"י היה במערה אליהו הנביא היה בא לרשב"י פעמים ביום והיו לומדים תורה וכאשר הלך אליהו הנביא להגיד לרשב"י שאפשר לצאת מהמערה שהמלך מת עמד אליהו הנביא והיה צועק מחוץ למערה מי יודיע לבר יוחאי שהמלך מת. וקשה מדוע אליהו הנביא אמר בר יוחאי?.
אלא אפשר לבאר ולאמר דבר נורא אליהו הנביא לא רק לימד תורה את רשב"י אלא גם למד ממנו תורה ואם למד ממנו תורה אסור לקרוא בשם רבי ולכן נזהר אליהו הנביא לא לקרוא בשמו רשב"י אלא רק את שם אביו בר יוחאי.
הנה ביום קדוש זה נתפלל שהאור הגדול של רשב"י יאיר ממרום עלינו ועל כל ישראל ונראה ניסים ונפלאות וישועה גדולה עוד כהיום הזה.

רבי שמעון בר יוחאי - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ה הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

ימים אלו, ימים מסוגלים ביותר לישועה והצלחה, ובפרט היום הקדוש ל"ג בעומר, יומא דהילולא של האור הגדול רבנו שמעון בר יוחאי זמן מיוחד מכל הימים!

והנה ביום זה יש עניין מיוחד לשמוח שמחה מרובה, וידוע המעשה עם האר"י הקדוש, אשר ביום ל"ג בעומר היה עם תלמידיו במיון הרשב"י ואחד מן גדולי תלמידיו היה בוכה, התקרב האר"י ושאלו: מדוע אתה בוכה? ענה ואמר לו: יום אשר בו נפטר הרשב"י אייך לא אבכה? ענה האר"י ואמר: בטוחני שלא ישלים את שנתו, ובאותה שנה נפטר אותו תלמיד מחשובי תלמידי האר"י.

וקשה, מדוע בפטירת רשב"י מחויבים לשמוח שמחה גדולה, מה שלא שמחים כך ביום פטירת משה רבנו, אשר בז' באדר צמים, ומצטערים וכו'?

אלא אפשר לבאר ולומר, שביום פטירת משה רבנו יש צער גדול ביותר: א', משה רבנו לא זכה להיכנס לארץ ישראל וזה צער, ב', ביום פטירת משה רבנו נשתכחו מעם ישראל שלוש מאות הלכות ואף זה צער גדול ביותר, וידוע שרשב"י הייתה לו נשמת משה רבנו ובא להשלים את אשר נחסר ממשה רבנו, ולכן ביום פטירת רשב"י זה יום ההשלמה של משה רבנו, לכן השמחה מרובה ביותר ביום קדוש זה, ומרבים בשמחה והקב"ה קרוב לנשברי לב ורשב"י מלמד זכות בשמים על כל עם ישראל ובפרט לעומדים ושמחים ומתדבקים בצדיק.

וידוע אשר אמרו צדיקי אמת: שליום ל"ג בעומר יש כח כמו ליום הכיפורים, בעניין קיבול תפילות ושערי שמים פתוחים כיום הכיפורים, ומו"ר זקננו רבי מאיר אבוחצירא היה אומר: כל עניין אשר קשור ליום זה ולרשב"י, סגולותיו וכוחותיו מרובים ביותר, ובזכות רשב"י, ה' יושיע אותנו מכל צרה ויתן כח לכל החוסים בו!

(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר ישאיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב ומבורך!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=LTaXByoGKrE סגולות ומנהגים ליום ל"ג בעומר הילולת התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי - הרב פינטו שליט"א

לכבוד שבת קודש - מו׳ר ועט׳ר האדמו״ר יאשיהו יוסף פינטו שליט״א 

בס"ד
שבת היא מלזעוק ומנוחה, רפואה, ישועה ופרנסה קרובה לבוא.
בשבת הזו בעזרת ה' יתברך יפתחו שערי ישועה, שערי הצלחה לכלל ישראל ולפרט בני קהילות קודש שובה ישראל.
והנה בין הערביים ובדמדומי יום הקדוש המייחל ובא בארץ הקודש נשתדל לקבל על עצמנו קבלה חזקה.
נאמר בתורה הקדושה: "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוקיכם" ורשי מבאר שבעל הבית צריך להשאיר את העניים לבד לאסוף מהשדה מה שנשאר ולא צריך להיות לידם בשעה שהעני אוסף מהשדה.
וקשה, מדוע אסור לעמוד ליד העני כאשר הוא אוסף מהשדה את מתנות העני?.
אלא יסוד גדול כאשר האדם עושה חסד או טובה לאדם ועומד ומשתבח לפני הטובה פוגם ופוסל את החסד והטוב אשר עשה ומקלקל את כל הטוב. לכן התורה מזהירה אותנו עשית מצוה, השארת מתנה לעני, אל תעמוד לידו, תלך משם אל תקלקל את המצוה אשר עשית.
וכך ישנה גמרא בירושלמי מסכת חגיגה: אמר רבי יוסי בן חנינא הייתה אשה ששמה היה מרים בת עלי בצלים וחסיד אחד ראה שהיא נמצאת בשמים במקום קשה ביותר, האוזן שלה נמצאת בציר של הדלת של גהנום וכל פעם שהדלת נפתחת או נסגרת של גהנום יש לה יסורים קשים וגדולים מאוד מאוד. שאלו מדוע כך נענשה אותה אשה?.
ענו ואמרו להם: האשה הזאת צדיקה גדולה הרבתה כל חייה לעשות תעניות אך את הכל עשתה בפני כולם שכולם יראו כמה היא צדיקה, כמה היא מסורה, כמה טוב עושה ולכן נענשה עונש קשה ביותר שאוזנה תיהיה בציר של הדלת של גיהנום.
האדם עושה מצוות אך על ידי הפרסום אשר הוא מנסה לעשות למצוותיו הורס את כל הטוב ואף נענש על זה.
בנמיכות קומה ובאמונה נכנס לשבת הקדושה בתפילה, בשמחה ובאמונה שנראה משבת הזאת שפע ושינוי גדול בכל הדברים אשר מציקים ומצערים.
ובא לציון גואל השתא בעגלא ובזמן קריב. יעתירו בעדי ובעד בני ביתי בשבת זו.
יוסף ה' עלכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם.
שבת שלום

מדברי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על שבת קודש:

חכמי הקבלה נתנו סגולה גדולה לפרנסה: לקבל שבת לפני הזמן, וכל אדם שמתחיל לשמור שבת לפני הזמן זוכה שפרנסתו מתרבה!

ומעשה שהיה באחד ממקורבי הישיבה, אשר לפני כשלוש שנים וחצי קנה בנין בניו יורק בשמונה מאות מליון דולר, שילם מכספו מאה מליון והיה צריך לקבל הלוואה מהבנק של שבע מאות מיליון, היה לו כשישים יום לקבל ההלוואה, ואם לא יעמוד בזה יפסיד המאה מיליון, רץ מבנק לבנק, וממדינה למדינה, כל הדלתות נסגרו בפניו, הגיעו סוף השישים יום ובתחינות למוכרים שיאריכו בעוד שבוע ימים, עוד עשר מליון ביקשו בשביל השבוע, ואם לא יעמוד בתאריך יפסיד מאה ועשר מיליון.

אותו אדם עמד בצער גדול, ויגיעו עד שערי מות ויזעקו ל ה' בצר להם, אמרנו לו תקבל על עצמך לקבל את השבת כשעה לפני הזמן ובזכות זה הקב"ה יצילך, קיבל על עצמו לקבל את השבת כשעה לפני הזמן, ובא לעשות שבת בניו יורק בישיבה הקדושה, כארבעים דקות לפני שבת הטלפון מצלצל, והאדם רואה על הטלפון שזה הבנק , והיה במחלוקת פנימית, היצר הטוב אומר - קיבלת קבלה ואל תענה, היצר הרע אומר לו - תענה שבת עדיין לא נכנסה וכל חייך תלויים בזה, ואותו חסיד אמר: קבלה חייב לקיים אני לא עונה! הבטחתי לכבוד הרב לשמור שבת מוקדם מכניסת השבת, וכך יצא שבת, הכל סגור עד יום שני, אך באמונת חכמים נשאר איתן בדעתו "הבוטח בה' חסד יסובבנו", ביום ראשון יתקשרו אליו מהבנק והודיעו לו שביום שישי אחד המנהלים התקשר להודיע לו שלא מאשרים את ההלוואה וזה היה כארבעים דקות לפני שבת, למחרת מנהל גדול ממנו נמלך בדעתו ואמר כן לאשר, וכך ישועה גדולה בזכות קבלת השבת קודם הזמן.

כל התורה הקדושה היסוד שלה זה תמימות ואמונה בהקב"ה, ובזמנים קשים אלו שהפרנסה קשה, ישתדלו כל קרובינו לקבל את השבת לפני הזמן וישועת ה' כהרף עין בפרנסה רבה וישועה והצלחה!

(חזון יאשיהו שבת - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ובשורות טובות!

דברים מתוך ספריו של כבוד מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת "אמור"!

"לא יחללו את קדשי בני ישראל"

אמרו חז"ל: חטאת ששחטה לשם חולין כשרה, קדשים מחללים קדשים, ואין חולין מחללין קדשים, "הפרדס יוסף" מבאר: שכל אדם חייב להיזהר האחד בכבוד חברו, שלא יזלזלו ויעלבו זה בזה, שעל ידי שנוהגים ביזיון אחד בשני, ובפרט בימים אלו שהפגם בהם חמור לאין ערוך מבימים אחרים, גורמים לקטרוג גם על העולב וגם על הנעלב, והכל לפי גודל המעלה וקדושתו של האדם, שככל שדרגתו של אדם גבוה יותר, חייב הוא להיזהר שבעתיים בכבודם של צדיקים, שאם אדם רשע שכל מהותו חולין, מבזה חלילה צדיק, אין ממש לחילולו שהרי "אין חולין מחללין קדשים".

אך אם אדם ירא שמים משפיל או מבזה את הצדיק, הריהו בבחינת קדשים מחללים קדשים, ונגרם על ידו חילול ה' ועוון חילול ה' גדול, שרואים הבריות אייך אדם זה מחלל ומבזה את כבוד וקדושת חברו, כך פירש "בן איש חי" את הפסוק בתהילים "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך", כאשר שני צדיקים אינם דרים בשלום זה עם זה למטה, גם המלאכים שבשמים שנבראו מהמצוות שעשו אינם בשלום, ומלאכי מרום מר יבכון, ועל זה מבקש דוד המלך שיהיה שלום למטה, ואז ממילא יהיה שלום גם אצל המלאכים למעלה, וזהו "יהי שלום בחילך" של מעלה, על ידי שיהיה "שלוה בארמנותיך" של מטה, כי המחלוקת גורמת טרדה ובלבול בכל העולמות, והשלום מביא שלוה בכל העולמות.

ישתדל האדם בכל כוחו להרבות שלום בעולם, בביתו, בין שכניו ומכריו, לא די שישמור רק השלום, אלא יבקש כיצד לגרום שלום בין איש לרעהו, וכמאמר דוד המלך "בקש שלום ורדפהו", כי לא די לשמור על השלום, אלא צריך לרדוף אחריו, והיות מתלמידיו של אהרון שאף הוא היה אוהב שלום ורודף שלום, ומתוך שירגיל האדם את עצמו לנהוג במידת השלום, ממילא תמשך ברכה במעשה ידיו, כפי שאמרו חז"ל: לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

[שבת שלום ומבורך!

http://www.youtube.com/watch?v=lmyCRvulk0c&feature=player_detailpage שבחי רבי שמעון בר יוחאי - השיעור השבועי -הרב פינטו שליט"א (השיעור שהיה אתמול בישיבה הקדושה באשדוד)

מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה - דברים מתוך ספריו של כבוד מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

רבנו הנועם אלימלך אומר יסוד גדול: מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ופירש ואמר: יש אחד שיכול לתת צדקה או יכול לעשות מעשה טוב, אבל אינו יודע לכון בעת המעשה, ויש אחד שיודע לכוון את הכוונות אבל אינו יוכל לעשות את המעשה, מה עושה הקב"ה? לוקח את המחשבה הטובה ואת הכוונות ומצרפם למעשה, מחבר בין שני אותם יהודים ועושה אותם מקשה אחת, זה המכוון וזה העושה הופכים למקשה אחת.

ולכן ידע האדם: הרבה פעמים הוא עושה מצווה, אך עדיין המצוה לא שלמה וחסר בה כוונה עד שמוצאת בן זוג של כוונה, ועולה ומתעלה ומגיעה למקום גבוה ואז שפע וכל הטוב נשפע עליו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=T61b3Tq_nzA ברכה בלי עצב -הרב פינטו שליט"א

הדרך לזכות להיות במחיצת רשב"י - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

מובא בהקדמות הזהר דף ד': רבי חייא התלמיד הגדול והחשוב של רבי שמעון בר יוחאי אחרי פטירתו ביקש להיות במחיצתו של רבו רבי שמעון בשמים, אמרו לו רבי שמעון נמצא במחיצה שאי אפשר להכנס אליה רק מי שיכול להפוך מר למתוק וחושך לאור.
ונתעמק להבין מה הפרוש מר למתוק וחושך לאור?,
הנה האדם מרגיל את עצמו למצבים מסויימים וכך מתרגל שהמצב המסויים הזה הוא מתוק לו והמצב האחר מר לו ולא נוח לו, זה חושך עבורו וזה אור עבורו. המעלה של רבי שמעון בר יוחאי היא לא להתרחק מהמר או מהחושך אלא גם כאשר יש לך מר תבין בדעתך שזה המתוק שלך וזה הטוב ביותר עבורך וגם כאשר אתה מרגיש חושך זה האור שלך.
וזה שני דרכים בחיים דרך אחת כשיש בעיה בורחים ממנה ודרך שניה שנכנסים לעומק הבעיה ונלחמים בה ומתעמקים בה עד אשר מבינים שהיא הטובה ביותר עבורו, עבור בני ביתו, עבור יוצאי חלציו. מחפשים את האור והטוב שבכל צרה ובכל בעיה והופכים אותה למתוק ולאור.
וכך ראינו כל חייו של רשב"י כאשר ברח למערה הוא לא ראה את המצב הזה כבעיה אלא "בר יוחאי מושב טוב ישבת יום נסתה יום אשר ברחת", זה היה בשבילו מושב טוב הוא ראה את האור, את המתוק שבזה ואף את החרובים שהיו לו למאכל במערה הרגיש בהם טעם של תמרים כי בשבילו החושך הזה אור.
וזו המידה הגבוהה של רשב"י, המחיצה שיושב בשמים לא נאמר של צדיקים, של תלמידי חכמים אלא מחיצה של מי שיודע להפוך את המר למתוק ואת החושך לאור.
ועל פי יסוד זה נבאר המעשה המובא בחז"ל על רשב"י ששאל את הקב"ה: מי יושב לידי בשמים, ענו אמרו לו: קצב של אחד הערים, ביקש רשב"י לדעת מה הזכות של אותו קצב, מה מעשה טוב שעשה. ענו ואמרו לו: אותו קצב הייתה לו עוד עבודה היה הולך פעם בשבוע לנמל וקונה סחורות, באחד הפעמים שהגיע לנמל הגיע אליו רב חובל ואמר לו: יש לי סחורה יקרה מאוד אבל אני לא יכול לאמר לך מה הסחורה. הקצב התמלא בסקרנות והעלה במחיר עד אשר הגיעו לסכום עצום, רוב רכושו של הקצב, כאשר ירדו יחד לבטן האוניה ראה פלא גדול, עשרות יהודים קשורים לבטן האוניה, אמר לו רב החובל: שבינו את כל היהודים האלו אם לא הייתה מציל אותם הייתי מפליג וזורק אותם ללב ים. מיד בשמחה גדולה הצילם, הביאם לביתו, האכילם וכו'. ובין האנשים ראה בת יפת תואר ומיד יעד אותה לבנו, פנה אליה והציע לה, הסכימה מיד הבת, עברו ימים בודדים ואותו קצב הכין שמחה גדולה של חתונה לבנו ולבת ישראל אשר הייתה שבויה.
רגע לפני החופה מבחין הקצב שהכלה בוכה בכי תמרורים וגם עוד בחור מילל מבכי, פנה הקצב לכלתו לעתיד ושאלה: מדוע כך את בוכה, ענתה ואמרה לו: בליל חתונתי רגע לפני שחתני קידש אותי שבו אותנו אני בוכה על חתני אך מצד שני שמחה ומודה לכם שהצלתם אותי ואת משפחתי. מיד עמד הקצב ואמר: ח"ו החתונה הזאת לא תהיה של בני אלא את תתחתני עם האדם אשר היה מיועד לך. וכל החתונה של בנו נהפכה לחתונה של השבוי והשבויה בשמחה ובאושר גדול.
אותו קצב זכה לישב במחיצתו של רשב"י, הקצב הפשוט הלא תלמיד חכם זכה למעלה להפוך מר למתוק וחושך לאור. ומי שיש בו אפילו מעט ממידה זו זוכה לדברים נשגבים ולדברים גדולים.
הנה צריכים לדעת בימים מיוחדים אלו שישנם הרבה אנשים בעולם אשר נכתבו בראש השנה לחיים טובים, לפרנסה מרובה ולהצלחה, לשידוך טוב וכו' וכו', אך יש קיטרוג גדול על האדם, עין הרע או קללה של אחר שעוצר ממנו את הברכה ולשחרר קטרוג זה צריך ברכה של צדיק. וזה מה שנאמר בפסוק "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" לפעמים יש לאדם ברכה אבל היא לא משיגה אותו היא לא חלק ממנו.
והשיגוך, שיגיעו אליך, לא מספיק שיהיה על האדם ברכה צריך גם והשיגוך וזה כח של רשב"י וכח הימים האלו להוריד הקטרוג שיש על האדם ושהברכה אשר נכתבה בראש השנה או ביום כיפור תשיג את האדם ותבוא עליו.
הקב"ה יזכה אותנו בימים מיוחדים אלו שתשרה הברכה במעשה ידינו ושכל הברכות ישיגו את מטרתם עלינו.
ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.

שערי שמים פתוחים - הרב הגה"צ האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

שערי שמים פתוחים - הרב הגה"צ האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בזהר הקדוש פרשת בהעלותך קכ"ב מובא: מפסח שני שבעה ימים אחרי כן שערי שמים פתוחים ומאחרי השבעה ימים נסגרים שערי שמים.

והרב בעל הדברי חיים מצאנז הגדול: שלדעתו השבעה ימים שאחרי חג שני של פסח לא יאמר בהם תחנון.

הנה נתעמק ונתבונן במהות ובגודל המיוחדות של ימים אלו, לכל אחד מאיתנו יש מטען בלב של כאב, צער, מי בענייני פרנסה, מי בענייני בריאות, מי בכל עניין ועניין ומתפללים, מיחלים ומבקשים מבורא עולם שיאמר די לצרותינו, אך מרגישים שיש קיר חוסם בינינו לבין הקב"ה אשר מונע מהתפילות לעלות מעלה ולא נענים בקשותינו, אך ימים אלו הזהר הקדוש מגלה לנו שערי שמים פתוחים ומי שיודע לנצל את השבעה ימים האלו אשר יש בהם ימים קדושים ומיוחדים, היום יומא דהילולא של התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס, שבת קודש הבא עלינו לטובה יש בה יסוד גדול של פרנסה ועל ידי השתדלות ותפילות חזקות יפתחו שערי הפרנסה ובמוצאי שבת קודש יומא דהילולא של המאור הגדול רבי שמעון בר יוחאי ובודאי יכול כל אחד ואחד להשיג את העיקר ולחדד בדעתו ונפשו את בקשותיו והשתוקקותו להקב"ה כאשר השמים פתוחים ולא יאבד האדם את זמנו לריק.

וידוע המעשה במלך גדול אשר באחד הימים נקלע לסכנת חיים וחמישה אנשים סיכנו את חייהם והצילו אותו ממות, ודאי המלך הרגיש מחוייב לאותם אנשים וקרא להם לבוא לארמונו ואז הודיע להם שהוא נותן להם יום מסויים שיכולים להכנס לבית האוצרות שלו ולקחת כל מה שעולה לרוחם וכל מה שיכולים לקחת. האנשים שמחו שמחה גדולה אך השרים והיועצים הצטערו מדוע ולמה יגעו ברכוש המלך, ברכוש המדינה אך את גזרת המלך אין להשיב והיום המסויים הלך והתקרב.

אחד מהיועצים היה חכם גדול וטיכס עצה איך לא יגעו באוצר המלך ולכן הלך ובירר על אותם האנשים מה החולשות שלהם מה הם אוהבים, על אחד מצא שהוא בעל תאוה לאכילה ואוהב לאכול מטעמים, על השני שהוא אוהב נגינה וכן על כל אחד ואחד.

והנה ביום המיועד אותו יועץ הכין כל מטעמי עולם בבית האוצרות וכאשר נכנס האדם בעל חולשות האכילה במקום לקחת מאוצרות המלך הסתובב משולחן לשולחן, אכל דבר זה וחזר לשולחן אחר לאכול דבר אחר וכך חלף ועבר כל היום המיועד ללקיחת כסף מהאוצר באכילה, כיון שהגיע הלילה אמרו לו חלף עבר היום סיימת עם הבטחת המלך באכילה ולא בלקיחת ממון. וכך האדם השני כל היום עבר בשמיעת נעימות ומנגינות עד סיום היום בלי לקיחת מהומה, רק אחד היה חכם וניצל את היום לקחת מהארמון ולא התפתה לכל הפתויים שהיו בארמון.

כך האדם, יש לנו זמנים מיוחדים, זמנים קדושים אשר "הביאני המלך חדריו", אנחנו נכנסים לתוך חדרי המלך, שערי שמים פתוחים והיצר רואה ובודק את החולשות של כל אחד ואחד ובאותם חולשות מאבד את הזמן של האדם, אחד בתאוה, אחד בדמיונות, אחד במחלוקת, כל אחד במה שהחולשה שלו גדולה וחזקה, אך בינתיים הדלת של הארמון נסגרת והעיקר חסר ואולי ישאר לאדם הדמיון ביד ולא מעבר לזה.

הנה יום קדוש זה פסח שלי נתעמק מה המיוחדות שבו, באים אנשים אל משה רבנו ואומרים לו: משה רבנו יש לנו צער גדול אנחנו עשינו מצוה טיפלנו במתים ולכן היינו טמאים וטומאתה של מת גורמת לאדם שאסור לאכול קרבן פסח ולמה בגלל מעשה טוב שעשינו ננזק ונענש.

אנחנו רואים פה דבר מפחיד אשר צריכים לחזק בנפשנו, פסח עבר לפני 30 יום, הקב"ה משנה הכל ולמען שלא יצא בעל מעשים טובים ניזוק הקב"ה לכבודם בורא עוד פסח, משנה את הכל שמי שעשה דבר טוב לא יצא ניזוק. צריכים לדעת יסוד גדול בחיים אין מציאות שאדם יעשה טוב ויצא לו רע מהטוב שעשה וזה מה שפסח שני מלמד אותנו ולכן הכח של היום הזה גדול. ישנם אנשים אשר יש להם משקעים וכאבי לב קשים על אכזבות מידידים, חברים וכו', אך פה היום הזה הסמל שלו: מי שעשה טוב לא ינזק בסוף סדרי מעשה בראשית ישתנו ובעל הטוב יקבל טוב.

אך עוד דבר לומדים מפסח שני, כאשר עמדו הטמאי מת לפני משה אומר להם משה רבנו: "עמדו ואשמע". והגמרא במסכת ברכות דורשת שאין עמידה אלא תפילה, משה אומר להם אפילו שאתם צודקים והצדק איתכם ואתם רציתם רק לעשות טוב אך עמדו, צריך להתפלל ורק על ידי תפילה וישמע הקב"ה ישמיע, ישמע את בקשתכם ויעזור לכם. לפעמים האדם מרגיש שהצדק איתו, שנעשה לו עוול, הוא עוצר מתפילה, נפגע מבורא עולם ומחכה לבורא עולם שיסדר לו את מה שהוא חושב שמגיע לו, זו היא טעות גם אם אתה צודק אתה צריך לעמוד ולהתפלל להקב"ה ולבקש כי בלי תפילה אי אפשר להשיג כלום.

ועוד מלמד אותנו משה רבנו כשהאדם בסערת נפש אי אפשר להשיג הרבה אותם אנשים היו בסערת נפש גדולה, משה רבנו אומר להם עמדו, תעצרו מהסערת נפש ותשמעו מה ה' אומר.

ונחזק עצמנו בימים אלו ונעלה מעל כל משקעי הנפש ואת החסרונות נבנה ליתרונות וכך נעלה ונזכה לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.

המשותף לפסח שני ולהילולת התנא רבי מאיר בעל הנס הוא מסירות נפש - דברים מתוך ספריו של כבוד מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

יום י'ד לחודש אייר, מקודש ומכובד משאר ימי החול, ביום זה נהגו בזמן שבית המקדש היה קיים לעשות פסח שני, מי שלא יכל לקיים את הפסח במועדו הראשון, וכן יום זה קידשוהו אנשי טבריה ליום הילולת רבי מאיר בעל הנס.

לא בכדי שני מאורות אלו חלים ביום אחד, וזאת מכיון, שידוע שפסח שני נתקן משום אותם אנשים צדיקים שהתעסקו בארונו של יוסף, ועל אף שהיו טמאים, ומחמת כן היו פטורים מלעשות את הפסח, ובכל זאת מסרו את נפשם על מנת לקיים את המצווה, וכך התחדש הדין של פסח שני, וכן רבי מאיר בעל הנס, מסר את נפשו להציל מבית האסורים, ממאסר וקלון, את אחות אשתו, ובאותו מעשה ידוע התגלה הסוד הטמון בקריאה "אלקא דמאיר ענני", שיש בה כח גדול וסגולה להציל בעת צרה, וכל כך למה, משום מסירות הנפש שמסר רבי מאיר את עצמו למען בת ישראל.

מסירות נפש הוא היסוד שעליו הושתת בניינו של עם ישראל, ומתוך מסירות נפש עלה וצמח העם היהודי, ולכן כל אדם ואדם צריך לחזק את עצמו למסור נפש על כל דבר שבקדושה, שהרי מסירות הנפש היא ירושה לנו מאבותינו, והכח לעמוד כנגד כל הקשיים והמצבים ולמסור את הנפש למען ה' ותורתו טבוע וחקוק בנשמתינו, אלא שאדם צריך להוציא את הכוחות האצורים בו מן הכח אל הפועל, וכשהאדם מתאמץ בכל כוחו, לפתע יגלה איזה כוחות טמונים בו ואיזה עוצמה יש בידיו!

(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=nboZ-QT3ICM&feature=player_detailpage בדרך האמצע - הרב פינטו שליט"א

התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס - דברים מתוך ספריו של כבוד מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

נהוג בכל קהילות ישראל, בכל צרה שלא תהיהי, לקרוא בשמו של רבי מאיר בעל הנס ולקחת סכום של כסף ולומר: "שמן למאור לעילוי נשמת הצדיק רבי מאיר בעל הנס", כוחו של רבי מאיר בעל הנס שריר וקיים וחזק בכל עת ובכל זמן!

מנהג זה החל מהמעשה המובא בגמרא: אשתו של רבי מאיר הייתה ברוריה, אשר הייתה צדקת גדולה, רומאים לקחו את אחותה לבית האסורים ורצו לשים אותה במקום טמא, הלך רבי מאיר לשומר בית הסוהר ואמר לו: קח סכום מרובה של כסף ותתן לי את אחות אישתי, פחד השומר ואמר: אם יתפסו אותי יוציאו אותי להריגה, אמר לו רבי מאיר: הנה כלבי בית הסוהר שמחכים לטבח, עומדים ומשוועים למאכל, לך לידם ואם ינסו להזיק לך תצעק: "אלהא דרבי מאיר ענני", וכך עשה והנה פלא הכלבים כששמעו "אלהא דרבי מאיר ענני" פחדו להתקרב, מיד לקח את הכסף ושיחרר את בת משפחת רבי מאיר בעל הנס, עברו ימים, ולרומאים נודע אשר עשה שומר בית הסוהר וגזרו אחת דתו להמיתו, בשעת הוצאתו להורג, רגע לפני שערפו את ראשו צעק: "אלהא דרבי מאיר ענני", וידו של המוציא להורג יבשה, בגמרא מובא המשך המעשה, אך מאותו יום כל צרה אשר יש בעם ישראל צועקים בשמו של רבי מאיר בעל הנס.

הרבה ניסים ונפלאות נקשרו בכוחו של רבי מאיר בעל הנס, וטוב וסגולה בכל בית שתהיה קופת צדקה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס, ובכל יום רביעי אפילו כל סכום יתן לצדקה לקנות בשר לעניים לשבת, ויהי רצון שהקב"ה ישלח ישועה ורפואה וגאולה לכל בית ישראל ונזכה להיוושע בכל הישועות!

(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

הילולת רבי מאיר בעל הנס - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט״א 

בכל שנה בימים אלו, זמן הילולת רבי מאיר בעל הנס, עולה בדעתנו המעשה המובא במדרש עשרת הדיברות ואף שהגאון מוילנא חולק ולא מקבל את המעשה הזה אך המעשה מוסר גדול לשימו כל אחד מול עיניו.

רבי מאיר בעל הנס היה רגיל לפקוד את עיר הקודש ירושלים פעמים רבות בשנה והיה הולך לכותל המערבי ומרבה בתפילה ובתחינה והיה רגיל, בכל פעם אשר היה עולה לירושלים, להתארח בביתו של איש חשוב וירא ה' בשם רבי יהודה הטבח.

באחד הפעמים אשר רבי מאיר בעל הנס עלה לירושלים והגיע לביתו של רבי יהודה הטבח מצא שאשתו הצדקת חנה נפטרה מן העולם ורבי יהודה התחתן עם אשה אחרת בשם דינה, קרא רבי יהודה לאשתו החדשה דינה וביקש מרבי מאיר להתפלל עליה, אותה דינה הייתה קלת דעת ומרושעת וחמדה בליבה את רבי מאיר בעל הנס, רבי מאיר נשאר לישון בביתם כבכל פעם והנה בבקר אותה אשה דינה עומדת ומדברת עם רבי מאיר בקלות דעת ודברים אשר לא יאמרו, עצר רבי מאיר ואמר לה: איך את מדברת איתי דברים כאלו, עמדה אותה דינה ואמרה: מה אתה מזועזע שכחת מה היה אתמול בלילה. ורבי מאיר לא הבין, עמדה וסיפרה לו ששמה סם הרדמה לרבי יהודה הטבח ולרבי מאיר בעל הנס וכך עשתה דברים רעים ואסורים. כאשר שמע רבי מאיר בעל הנס דברים אלו קרע את בגדיו מרט את שערו והיה בוכה בכי גדול מאוד עד שבעלה רבי יהודה ניסה לנחמו אך שהוא אנוס ולא עשה מעצמו מאומה, אך לא היה אפשר לנחם את רבי מאיר מרוב צערו ויגונו. הלך רבי מאיר לרבה של ירושלים רבי תנחום וביקש ממנו שיעשה לו תיקון על מה שקרה לו, רבי תנחום אמר לרבי מאיר: אתה אנוס לא ידעת בשוכבה ובקומה, אך רבי מאיר המשיך בשלו בצער ובאבל. ביקש רבי תנחום מרבי מאיר שיבוא למחר ויתן לו תיקון, למחר בא רבי מאיר, אמר לו רבי תנחום שיקשרו אותו בידיו וברגליו ויניחו אותו במדבר בהר הזיתים שיהיה למאכל אריות, כששמע זה רבי מאיר שמח שמחה גדולה.

וכך ציוה בלילה לעשות, לקחו תלמידיו את רבי מאיר את רבם קשור להר הזיתים והניחו אותו על הרצפה, באו אריות הקיפו אותו אך לא עשו לו כלום, למחרת ביקש רבי מאיר שוב שיעשו לו אותו הדבר וכך עשו וכל אוהביו מרחוק מביטים ורואים את כל המחזה הזה. וכך ביום השלישי שוב קשרו והניחו את רבי מאיר בפני האריות, אך ביום השלישי בא אריה ופצע את רבי מאיר בכזית מבשרו ואז רבי תנחום עמד ואמר: ואומר לך בדמיך חיי, שהדם הזה היה כפרתו של רבי מאיר והכריז רבי תנחום ואמר רבי מאיר צדיק וקדוש גמור.

ומאותו היום קיבל על עצמו רבי מאיר שלא ילך לשום מקום בלי אשתו ולא ישתה יין והורה לבניו להקפיד בדיני יחוד גם באחותו ובאמו. ואמרו חז"ל שכל זה קרה לרבי מאיר משום שהעמיד את ברוריה אשתו בניסיון. ואותה אשה הקישה נחש ומתה.

כוחו של רבי מאיר גדול ביותר וזכותו עומדת ומסייעת וידוע שכל יהודי שנפטר מן העולם נקבר שוכב, רבי מאיר בעל הנס ביקש להקבר לבוש ועומד ומדוע?. ואמרו חז"ל משום שמי שנפטר נגמר זכותו וכוחו בעולם אך רבי מאיר עדיין נמצא ועומד בכל דור ומסייע ולכן עומד, הוא עדיין עומד עם עם ישראל בכל דור ודור.


ואמרו חז"ל: "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים" ודרשו כאשר יש לאדם דאגה צרה או כל דבר אחר שמכביד על ליבו ישיחנה לאחרים, אחרים זה השם בגמרא של רבי מאיר בעל הנס. וילמד האדם כאשר יש לו בעיה דאגה ישיח אותה, יתפלל על הבעייה לאחרים, לרבי מאיר בעל הנס. וידוע כאשר האדם בצרה נהגו מדורי דורות לצעוק מעומק הלב "אלהא דרבי מאיר ענני".

וכן נהגו לתרום ולאמר שמן למאור לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס וחזקה שכל בעיה וצרה נפתרת.

ובע"ה נלך מחיל אל חיל ובזכות אלהא דרבי מאיר ענני נזכה לראות בישועה הקרובה לבוא ובגאולה השלמה בקרוב ממש.

כי ימינך פשוטה לקבל שבים!

ישנה הבטחה גדולה וחזקה של הקב"ה, הקב"ה מבטיח לבני ישראל בתוך פרשת הקללות (ויקרא כו,מד): "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלוקיהם", דהיינו: שגם כשאדם חוטא ביותר, ומידת הדין פוגעת בו, עדיין יש ניצוץ של תקווה לאדם שהקב"ה לא מואס ודוחה את האדם לגמרי, אלא ימינו פשוטה לקבל שבים.

כל אדם צריך לדעת, שגם בזמנים הקשים ביותר, גם בזמנים שפוקדים את האדם צרות קשות ונוראות, עדיין הקב"ה נמצא עם האדם ומלווה אותו בכל צעד ושעל, וגם כשה' מעניש את האדם, עדיין הוא קרוב אליו, וזה יסוד גדול וידיעה חשובה שעוזרת לאדם להישאר בשמחה, ולא ליפול לתהומות העצבות והיאוש בזמני קושי ומשבר, הידיעה כי גם בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים, יש בה כדי לתת תקווה לאדם שיוכל להמשיך ולפעול את מה שעושה ופועל!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

גם ישראל שחטא נקרא בן של הקב"ה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

השבת הבאה עלינו לטובה יש בה כח גדול ביותר בענייני פרנסה ומי שמרגיש שהפרנסה דוחקת אותו והוא דחוק בה, אם ידע איך לנהוג בשבת הקרובה יכול להשפיע על עצמו שפע גדול ביותר.
בשבת הזאת קוראים בתורה עניין לחם הפנים אשר הרבה מסודות הפרנסה נמצאים בו ולכן, בצוק העיתים ובשעה שרואים איך בארץ הקודש השעה דוחקת מיום ליום וכל יום צרתו מרובה מיום הקודם וזה הזמן אשר צריכים רחמי שמים מרובים, נקבל על עצמנו להכניס שבת קודש כשעה לפני הזמן ולזכות איש את רעהו לקבל קבלה קדושה זו.
ובשבת הזו נקפיד לקרוא משניות שבת אשר ידוע שמשניות הם סגולה לפרנסה מרובה ועל ידי זה יושפע שפע רב מכל העולמות ונזכה לראות ברחבת ובקוממיות בני התורה, אשר בימים האלו כל מי ששם ה' נקרא עליו מרגיש את הדוחק והרדיפה אשר נרדף וצריך לדעת שזמנים כאלו היו בעם ישראל מהיותו עם, אך את הזמנים האלו חולפים ומנצחים רק על ידי דבקות בתורה הקדושה ולהרבות במצוות ומעשים טובים ובאהבת ישראל.

הנה בימים הקרובים יומא דהילולא של המאור הגדול רבי מאיר בעל הנס וידוע המחלוקת האם באמת זה יום הפטירה או לא ורוב החכמים והמפרשים פסקו שזה לא יום ההילולא של רבי מאיר, רבי מאיר נפטר בזמן אחר אך חכמי ישראל קבעו ותקנו שזה היום יומא דהילולא. וידוע מה שאמר הרב הצדיק רבי יצחק כדורי זצוק"ל בשם מו"ר זקני הקדוש רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל שמה שאמר בפה קודשו שאפילו שיום זה אינו על פי הרוב יומא דהילולא של רבי מאיר בעל הנס, כיון שפסקו פה בעולם הזה קדשו את היום הזה בשמים והיום הזה מיוחד ומקודש ליומא דהילולא של רבי מאיר בעל הנס.
ואפשר לדקדק ולהוסיף בכל הש"ס, התורה הקדושה בשום מקום הלכה לא כמו רבי מאיר בעל הנס, כל מקום שחלק על חכמים הלכה לא כמותו, חוץ ממקום אחד שהלכה כמותו בכל התורה, בגמרא במסכת קידושין מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בעניין יהודי ישראל שחטא, רבי יהודה אומר יהודי שחטא אינו נקרא בן של הקב"ה ורבי מאיר בעל הנס אומר בין כך ובין כך "בנים אתם לה' אלוקיכם" וגם ישראל שחטא נקרא בן של הקב"ה ופה בעניין הזה הלכה כרבי מאיר בעל הנס, המקום היחיד בתורה הקדושה שהלכה כמותו.

וידוע בשם האר"י הקדוש שהדרך להתקשר לצדיק היא להדבק בדרכיו ובמידותיו ומה הדרך של רבי מאיר, אשר הלכה נפסקה כמותו, לראות כל יהודי אפילו שחטא שהוא בן של הקב"ה. ועוד חכמים פסקו שיום ההילולא של רבי מאיר יהיה בפסח שני י"ב אייר ומה זה פסח שני?, במדבר היו אנשים אשר היו טמאים למת, נגעו במת ומי שנוגע במת אסור לו לאכול את קורבן הפסח ובאו אותם אנשים והצטערו לפני משה למה נגרע ונפסיד לא לזכות לקרבן הפסח ואז הקב"ה נתן הלכה מיוחדת לעשות פסח שני. אם כן פסח שני מסמן אנשים שהפסידו את הטוב איבדו את המצוה ועל ידי השתוקקות והצטערות חוזרים ומקבלים שוב את הטוב אשר הפסידו וזה היסוד של בעל תשובה שמצטער על העבר ומקבל על העתיד ואז זוכה לקבל מה שהפסיד. ומי יכול לנהוג כך, לבוא ולקבל מה שהפסיד רק בן שלא מתבייש מאביו ויודע שאביו אוהבו מאוד וגם אם כועס עליו בסוף יחזור בו.
וזה הסימן ביום פסח שני, יומא דהילולא של רבי מאיר בעל הנס, שההלכה היחידה בתורה כמותו בנים אתם לה אלוקיכם אף על פי שחטאו.

ולכן הימים שנשארו לפני פסח שני ולפני יומא דהילולא של רבי מאיר בעל הנס, נעבוד על עצמנו לראות את כולם כבנים, גם אלו שעשו מעשה נבלה ומעשה חרפה ומעשה אכזריות, אך תמיד עמוק עמוק בלב החרטה והכאב אוכל את ליבם ורשעים חייהם אינם חיים משום שכל חייהם חרטה ובסוף בנים אתם לה' אלוקיכם. ורק בראיה כזאת אפשר ליישב את הדברים כי לא בכח ולא בחיל כי אם ברוחי אמר ה', זו הדרך אשר בה ישכון האור.
ונשתדל לקדש הימים האלו באהבת ישראל, בדיבוק חברים ומיום זה נשתדל לזכות את הרבים בעניין השבת הקרובה ונוסיף מחול על הקודש.וכל רגע בימים האלה אשר נדבר בעניין השבת הרגע הזה נהיה בו קדושת השבת והכח של השבת מעין עולם הבא.

וידעו שבארבעה שנים האלו עברנו יסורים קשים ומרים ועמדנו איתנים ושמחים שמחה מרובה ולא היה בליבנו רגע אחד של שבירה וצער, יסורים אשר לא היה בדור זה מי שסבל והתייסר בהם יסורי הגוף ויסורי הנפש ותמיד ראינו ורואים את הטוב איך הקב"ה מסדר את עולמו, איך דבר דבור על אופניו ואיך המגדל הגדול אשר נבנה הקב"ה מסדר לו יסודות חזקים ואיתנים. ובשעת בניית היסודות לא רואים אור רק חושך ואפילה ולכלוך גדול, אך החכם מסתכל בעומק הבור של היסודות ומבין איזה מגדל גבוה עומד להבנות על יסודות כאלו עמוקים וחזקים ואיתנים.
ובכל עת וזמן שהכרזנו בקהילה הקדושה מקבלים שבת לפני הזמן ראינו ישועות גדולות אנו, דברים אשר ברבות הימים מי שיקשור מה שקרה ומתי קיבלו שבת לפני זמנה יבין ויראה איך עילת העילות וסיבת הסיבות מנהג את עולמו בחסד וברחמים.
ונרבה בכבוד שמים, באהבת ישראל ובשבת קודש ויקויים בנו "אם אתם משמרים נרות של שבת אני מאיר לכם נרות של ציון".

1. אמונה בחכמים ובצדיקים צריכה להיות נר לרגלנו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
   
   בס"ד
   
   מסופר על הסבא מקעלם אשר באחד הלילות של עשרת ימי תשובה חלם חלום אשר כרוז מכריז לכל תושבי העיר, קעלם שאחד מן הראשונים מגדולי המוסר. רבנו יונה בעל ספר"שערי תשובה", מגיע לקעלם לתת דרשה של מוסר וכך רואה הסבא מקעלם את כל יושבי העיר רצים מהר לזכות לשמוע את הדרשה, סוגרים את החנות, עוזבים את העסקים ובזריזות גדולה כל אחד ...משתדל לתפוס מקום קרוב למקום אשר רבנו יונה צריך לעמוד ולשאת את דרשתו. ואף הרב הגדול הסבא מקעלם רץ לבית המדרש, שומר עומד בפתח ולא נותן לו להכנס לבית המדרש, אומר לו הרב הסבא מקעלם: בבקשה אני הרב פה תתן לי להכנס, אך השומר הקשה והקשוח לא מסכים ולא נותן לו להכנס בשום פנים ממשיך הרב מקעלם ומבקש בכל לשון של בקשה אך השומר עומד על דעתו ולא מסכים שיכנס בפנים, מסביר לו הרב: אולי אתה לא מכיר אותי ואתה שומר חדש אבל כל התורה שיש בעיר הזאת אני הרב אשר במשך עשרות שנים מלמד וכל התלמידים והחכמים הם תלמידים שלי. והשומר בשלו: בשום אופן לא תכנס בפנים. הרב מקעלם לא מבין איך לכולם נותנים להכנס וכל העיר בפנים חוץ מהם, הצטער צער גדול ביותר, עמד וחשב ואז עמד הסבא מקעלם בחלומו ואמר לשומר: אני האבא של נחום זאב, אמר הסבא את שם בנו ומיד השומר פתח את הדלת ובכבוד גדול אמר לרב תכנס מהר לדרשה של רבנו יונה וסליחה שלא אמרת לי שכך בנך מיד הייתי מכניס אותך לבית המדרש.
   לא הבין הסבא מקעלם את כל המחזה המשונה הזה בחלום ואיך שנכנס לבית המדרש בחלומו מיד התעורר מבוהל מאוד, מיד רץ הרב לבנו ושאל אותו בני: זה החלום אשר חלמתי, מה בא הלילה הזה לרמוז לי איזה מצוה גדולה עשיתה?.
   
   חשב הבן ואמר לאביו; לפני זמן נקרעו הנעליים שלי הלכתי לסנדלר ושם ראיתי נעליים מיוחדות ביותר עם פרוה של דוב, שאלתי את המחיר והסכום היה גדול מאוד אבל החלטתי לקנות את הנעלים האלו, שלושה חודשים עבדתי קשה ועוד לוויתי כסף בכדי לקנות את הנעליים היקרות אשר ראיתי אצל הסנדלר ובסוף רכשתי אותם וחיכיתי לשבת קודש לחדש אותם. והנה ביום שישי דופק בדלת ביתי יהודי עני מקבץ נדבות, דחוף, היה קר מאוד ושלג גדול ירד, הכנסתי אותו לביתי נתתי לו כמה מטבעות של כסף אך כאשר הסתכלתי על רגליו ראיתי שנעליו קרועות ורגליו פצועות מן הקור הגדול, מיד נכנסתי לבית ולקחתי את הנעליים היקרות אשר קניתי לעצמי ונתתי לו את הנעליים. שמח הסבא מקעלם שמחה גדולה ובירך את בנו.
   
   הנה מסיפורי צדיקים וחסידים צריכים ללמוד מוסר ודרך איך לנהוג בחיינו אנו ואיך לנתב את אורחותינו, הסבא מקעלם ודאי לא סיפר את החלום ואת הסיפור של בנו רק בכדי לספר סיפורים ודאי מוסר גדול ולימוד לדורות הבאים ולדור יתום שלנו אשר האמונה והתמימות נמצאת בירידה ושפל אשר לא היה בשום דור וריבוי ספורי צדיקים והלימוד ממנם זו מהמצוות החשובות בימים אלו, אשר בעורמה ובחכמה מנסים לשנות את רוח ישראל ולהנהיג יהדות ודת חדשה ושהאמונה והתמימות אשר הייתה נר לרגלנו מהיותנו עם שתסתה מהמסלול האמיתי על ידי עלילות ורדיפות .
   
   הנה צריך לדעת שישנם שני מושגים אשר נראים דומים אך הם שונים והם: "רגש", "וחמלה". ומה ההבדל בין רגש לבין חמלה?.
   רגש זה אדם שיש לו כח של רגש אשר כל דבר שמעורר רגשות אצלו משפיע עליו מאוד, יראה את חברו חולה יעמוד בעל הרגש ויבכה בכי גדול ויצטער צער גדול מאוד, יראה בעל הרגש את ביתו של חברו עולה באש יעמוד ויבכה ויצטער צער גדול מאוד וכן הלאה, כל דבר כואב בעל הרגש ירגיש יצטער ויתעצב עצב גדול, אך הוא לא יקום ויפעל ויעשה הרבה, יכאב לו, יצטער מאוד, יבכה אך בלי הקרבה או לקיחת סיכונים בשביל הזולת.
   אך בעל החמלה לא רק יבכה ויצטער אלא יקח מעצמו ויתן, יפחית מעצמו למען העשוק המסכן, יקח סיכונים גדולים לעזור לשני. אדם טובע בים בעל הרגש יסתכל עליו ויבכה אך בעל החמלה יקפוץ לים להציל אותו גם במחיר של סכנת חייו, בעל החמלה הוא :מהיר תגובה בלי רגשות מרובים, יפעל, ימסור נפש. בעל הרגש : הרבה רגש אך פחות מעשים.
   
   וזה מה שאפשר ללמוד מחלומו של הסבא מקעלם, ערב יום כיפור זמן שצריך רחמים, יום הדין, רגשות לבד לא עוזרים, לבכות, לרחם הכל בראש בלב במחשבה זה טוב מאוד, להיות אדם טוב אך זה לא עוזר לזולת ובשעות שמשהו טובע בים לעמוד מנגד ולבכות עליו בשבילו זה לא עוזר לנטבע, יום הדין האדם יכול לטבוע לא יעזור רגשות, אני הרב אני לימדתי את כל העיר תורה כולם תלמידים שלי, זה לא עוזר להכנס לשיעור של רבנו יונה, מה עוזר?, אדם עם רגש אך גם חמלה שהקריב, נתן משלו, קפץ למים להציל הוא פותח את הדלת של בית המדרש בערב יום הכיפורים לשיעור של רבנו יונה.
   האדם צריך להוציא את הרגשות, המחשבות, הכאבים, הרצונות לפועל, כולם יודעים את האמת אך האמת נשארת ברגש עמוק עמוק ברצון ובכיסופין אך במציאות כל אחד חי את חייו והחיים ניהיים קבועים, הלב נהיה אטום הדלת נסגרת מיום ליום ונאטמת בעוד מנעול בעוד בריח ובעוד סורג ונשאר לב מלא רגש מלא רצון אך אטום חתום וסתום.
   אך חמלה זה מסירות הקרבה נתינה בלי להסתכל על העצמי הפרטי.
   ואלו ימים של חמלה ימים של: "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'" וכך בנתינה ובמסירות זוכים לשפע וטוב אמיתי מהקב"ה.

לדעת לעמוד במצבים קשים!

מעשה באחד מן הנשיאים הגדולים אשר היו בעולם, אשר אביו היה סנדלר, וביום אחד מינו אותו לנשיא ברוב עם ובכבוד גדול, רגעים לפני שקיבל את המשרה הרמה, עמד אחד מן אנשים החשובים במדינה ובקנאה ושנאה גדולה צעק ואמר: רציתי להזכיר לך, כבוד הנשיא החדש, שאל תשכח שאני לובש את הנעליים אשר אביך הכין לי, ושי פה עוד אנשים חשובים אשר גם הם לובשים נעלים מידי אביך.

כל יושבי האולם שתקו שקט מתוח מאוד, והנה אותו נשיא עמד ואמר לאותו אדם: אני מודה לך שהזכרת לי מה שאבי היה עושה, אני שמח ברגעים גדולים אלו בחיי לזכור את אבי, ואני אומר לך, אם הנעל לא נוחה לך, הנני יכול לעזור ולתקן לך אותה, אך אינני יודע לעשות זה כמו אבי, אבי היה סנדלר מומחה והטוב ביותר, את מה שעשה עשה בשלמות ובנאמנות ובאמונה, ומה שאני זוכר אני אשתדל לעשות ואני אשתדל להיות נאמן במלאכתי ובמסירות, כמו שאבי היה נאמן במסירות בכל ליבו במלאכת הסנדלרות.

ישנם זמנים עדינים בחיים, אשר אנשים מעמידים את האדם במצבים קשים ולא נוחים, האדם צריך להיות חזק עם עצמו, עם אמונה חזקה ביותר בדרכו, ולא מלאכת אביו ולא שום ענין צריכים לצערו ולהשפילו, כל דבר אשר עושה האדם בנאמנות ובשלמות ובמסירות צריך לגרום לאדם להתגאות במעשיו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=bfUb8sdsjGo&feature=player_detailpage שיעור לאחר שחרית - עין הרע בשותפים - הרב פינטו שליט"א

הפסד בגלל רגע!

אנשים מאיימים לפרק את ביתם משום רגע אחד בו לא כיבדה אותו האישה כראוי לפי דעתו, הם אצים רצים לחסל שותפות עסקית ותיקה ופוריה, משום שיחה אחת בו זיהו תנועה של חוסר הערכה בפני שותפם, מתוך הפסד של רגע, הם רומסים ידידויות נושנות, מפלגים קהילות ומתסיסים מחלוקות, מדמים הם להרוויח את הניצחון הזמני ואת מבט הבוז שיוכלו לשגר לעבר יריבם, אך בחשבון הסופי, מפסידים הם הבית, את השותפות, את החברים, ואת הקהילה.

האדם הרואה דברים מתוך מבט לעתיד, יעדיף לסלוח על העלבון הרגעי, להתעלות מעל הכאב והסבל הזמניים, ובלבד להרוויח את ההמשך שבוודאי יהיה טוב ומבטיח בהרבה!

(לבב הימים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב ומבורך!

http://youtu.be/PdazX6aKDKI פרשת אחרי מות - השיעור השבועי בישיבה באשדוד -הרב פינטו שליט"א

מדברי כבוד האדמו"ר על שבת קודש:

צריך לדעת לא להפסיד רגע אחד, כל רגע הוא פנינה יקרה, וכבר משלו משל ליום השבת לדייג: אשר הלך לדוג דגים בלילה, וישב על החול עם חכתו מחכה לתפוס דגים, ובידו הפנויה מישש בחול לחפש משהו להתעסק עמו, והנה מרגיש בידו שקית מלאה באבנים, ובחושך ואפלה שהיו לא ראה מה יש בשקית רק הרגיש שיש אבנים, וכך במשך כל הלילה היה זורק אבנים לים בידו הפנויה, והיה נהנה מהרעש שהאבן נופלת במים, כשעלה השחר, נשארו שני אבנים בשקית, הסתכל ונחרד חרדה גדולה, שקית זו הייתה שקית עם אוצר של אבנים טובות, והוא בחוסר ידיעתו נהנה לזרוק יהלומים במים ולשמוח מהרעש שהאבן נופלת במים, איזה עושר גדול איבד, וכמה ממון מרובה יכול היה להיות לו אם היה יודע לשמור על האבנים הטובות.

וכך שבת קודש, אנו חיים חיים שלא מבינים מה יש בשקית, כל רגע משבת זה אבן טובה, ואנו משליכים את השעות היקרות מזהב ומפנינים בשביל הנאה שאין בה ממש, נשמור וננצור כל רגע בשבת קודש!

(חזון יאשיהו שבת - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ובשורות טובות!

 

 

פרשת "אחרי מות - קדושים"!

"קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם", "איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' אלוקכם"

ונקשה, הפסוק מתחיל: "קדושים תהיו", עניין קדושה, וממשיך: "איש אימו ואביו תיראו", עניין כיבוד אב ואם, וממשיך: שמירת שבת, מה הקשר בין קדושים תהיו לבין הדברים אשר התורה ממשיכה בהם?

ואפשר לבאר ולומר, המשנה באבות פרק ג' אומרת: "עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלושה דברים", "דע מאין באת ולאן אתה הולך", "מאין באת מטיפה סרוחה וכו'", וידוע המובא בספרים הקדושים, שדברי עקביא בן מהללאל אלו דברים לאנשים פשוטים אייך ללמוד ולהתנהג, מאין באת? מטיפה סרוחה, לאן אתה הולך? למקום רימה עפר ותולעה, לפני מי שעתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים.

אך לצדיקים ההסתכלות היא אחרת: "מאין באת? מהאבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב, והאמהות הקדושות וכל ההיסטוריה הקדושה של עם ישראל, ולכן חובה עלינו להתקדש ולהיטהר, "לאן אתה הולך"? לעולם הבא, מקום שכל הצדיקים והחסידים נמצאים בגן עדן, "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון"? להסתכל בגדולת הבורא, בקדושת הבורא, כך צריך בן עליה ללמוד את דברי חז"ל זאת.

וכך נבין את הפסוק: "קדושים תהיו", התורה רומזת לנו שלושה אמצעים אשר על ידם נוכל להינצל ונוכל להתקדש, ראשית, "איש אימו ואביו תיראו" פרוש: להסתכל על האבות והאמהות הקדושים, וזה מאין באנו, "ואת שבתותי תשמרו", שבת מנוחה מלשון סוף הימים, וזה לאן אתה הולך, "אני ה' אלוקיכם", זה לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.

וזה יסוד גדול בחיי האדם: אם רואים עצמנו בחולשה ובקטנות הדעת, להסתכל על השלושה דברים אלו, וכך יוקל בעיניו הנסיונות והזמנים עם התהפוכות של החיים אשר האדם עובר כל הימים!

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=IZDc6372VAg יסוד שכל יהודי צריך ללכת איתו בחיים - הרב פינטו שליט"א

בלי "ואהבת לרעך כמוך" אי אפשר להגיע לכלום - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

מזמור שיר ליום השבת.
חושבים אנו בנפשנו ערב שבת קודש ומספר שעות אחרי השיעור הקדוש אשר היה בהיכל הישיבה הקדושה באשדוד, מה הלימוד שנלמד מהמיוחדות והאוירה הקדושה אשר הייתה היום בהיכל הישיבה. וחושבים אנו בנפשנו: ידוע המעשה בתלמיד שפנה לרבו ואמר לו: רבי הקדוש מספרים אנשים ואומרים שהרב נותן עצות וסגולות מיוחדות אשר מביאים לדברים גדולים ומיוחדים תתן לי רבי הקדוש סגולה להגיע להיות ירא אלוקים. ענה הרב ואמר לתלמידו: אני אינני מכיר סגולה או כל דבר אחר אשר מביא את האדם להיות ירא אלוקים אבל אם אתה רוצה סגולה אני יכול לתת לך סגולה להיות אוהב אלוקים. שמח התלמיד ואמר: אם אין סגולה ליראת אלוקים אני שמח מהסגולה של אהבת אלוקים. שאל וביקש התלמיד מהר לדעת מה הסגולה של אהבת אלוקים ענה הרב ואמר לו: כאשר תאהב את רעיך זה ההתחלה להגיע לאהבת אלוקים. כאשר האדם אוהב את חברו, את יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא זה תחילת הדרך להגיע לאהבת ה' אמיתית.
הנה בדור הזה אנו נמצאים בזמן שהקשר בין אדם לחברו נהיה קשר שטחי ביותר וכל אדם חי בעולמו והעולם רוצה להיות אוהב ה' ולדלג את האוהב חברו. וזה נמשל לאדם שרוצה להכנס לבית שיש לו שני דלתות ויש לו מפתח של דלת אחת ואת המפתח השני אין לו, דרך "ואהבת לרעיך כמוך" מגיעים לאהבת ה' אמיתית.
 וזה הניסיון הגדול של הדור הזה, גם בקרב אנשים אשר מבינים מה זה אהבת ה' מדלגים על הדלת של ואהבת לרעך כמוך וכך לעולם לא יגיעו לשלמות האמיתית של אהבת ה'.
וזה היה עומק הטעות של תלמידי רבי עקיבא אשר היו גדולים בתורה אך לא נהגו כבוד זה בזה, דילגו על הדלת של בן אדם לחברו לכן הגיעו להשגות גדולות אך בלי הבסיס של דרך ארץ קדמה לתורה ולכן לא יכלו לחיות ומתו משום מעלתם הגדולה והחיסרון בהבנת הדרישה מאיתנו לאהבת ה' על ידי הדרך של אהבת רעך.
והיום כאשר עמדנו בשיעור המרומם והמקודש וראינו כח של כאיש אחד בלב אחד הרגשנו שעל ידי אהבת רעך מגיעים לדרגה של אהבת ה' אמיתית ואפשר להגיע להשגות גדולות בעבודת ה'.
וזה היה עומק מה שקרה לשני בני אהרון נדב ואביהו שמתו, המדרש אומר אחד מן הדברים שעשו, היו רואים את משה ואהרון והיו אומרים מתי ימותו משה ואהרון ואנו ננהיג את בני ישראל בצורה יותר טובה ועל זה נענשו שמתו. והשורש של החטא הזה הוא שהיה פגם ואהבת לרעך כמוך, איך בן יכול לחשוב כך על אביו ועל דודו, אפילו שמחשבתם הייתה לשם שמים בכל אופן היה בזה פגם ולכן מתו במיתה משונה.
ולכן בערב שבת שזה זמן של חשבון נפש נראה איך בכל הכח נמצא לאהוב את חברינו ודרכו להגיע לאהבת ה' אמיתית.
ואפילו לאהוב את האדם שעושה לך רע ומזיק לך, ומובא בספרים הקדושים: "ואהבת לרעך כמוך", תאהב גם "לרע"ך, לאדם שעושה לך רע גם אותו תאהב כמוך וכך יכול האדם להגיע לאהבת ה' אמיתית .
נכנס לשבת קודש הזאת בשמחה ובאהבה, בבן אדם לחבירו ונזכה כולנו לשבת של שמחה, קדושה ונחת.
ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.

אין יאוש בעולם כלל!

לעולם לא יפול האדם ביאוש חס ושלום, משום שכמה שיותר ניסיונות והתמודדויות אשר עוברים על האדם, ידע שיש לו כח לעמוד איתן בכל הדברים!

מסופר על האחים הקדושים, רבי אלימלך ורבי זושא: אשר היו יוצאים לגליות ולסיגופים, ובאחד הימים אשר היו בצום ימים רבים ובעבודת ה', הגיעו לאפיסת כוחות ושניהם שכבו בשדה בלי כח לעמוד על רגליהם, והנה, עוברת לה עגלה מלאה בתבואה, ואחד מן השקים נפל מן העגלה, צעקו רוכבי העגלה לאחים הקדושים: בבקשה תרימו לנו את השק לעגלה, באפיסת כח ענו ואמרו להם: אין בנו כח לזוז ממקומינו, צעקו להם שוב: ודאי שאתם יכולים, אמרו האחים הקדושים: אין דבר סתם בעולם, וזה אות וסימן מהשמים שעייפות הגוף שלנו זה יצר הרע, וודאי יש לנו כח עם כל הרגשת החולשה, לקום ולהמשיך בעבודת ה', ואספו כוחות וקמו והמשיכו לעבוד את ה'.

יש בכוחו של כל אחד כוחות עצומים, ורק צריך לדעת אייך לאסוף אותם, וכאשר האדם אוסף אותם נכון מגיע למקומות נשגבים!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=OnQ1uYnO09o&feature=player_detailpage הכנה לקראת חג השבועות. מידות טובות, מוסר, והנהגות נכונות - הרב פינטו שליט"א

נטילת ידים סגולה לעשירות!

ידוע מעשה המובא בזוהר הקדוש: רבי אלעזר, בנו של רשב"י, היה מהלך בדרך, ופגש אדם בשם יועזר, שאל אותו מה מעשיך? אמר. אני הייתי מלמד תינוקות ופיטרו אותי והביאו רב אחר, ולא רצו לצערני, ורצו שאהיה עוזר של המלמד, אך לא רציתי להיות נטל ויצאתי לדרכי, והנה כעת, אני לא עושה מאומה ואין לי פרנסה, אך אין לי טענות על שום דבר, אמר לו רבי אלעזר: בוא איתי ואקח אותך לרשב"י אבי, ותשמע ממנו שיעור תורה, הלכו, ובאותו הזמן רשב"י נתן שיעור בעניין כוחה של נטילת הידים: נטילה בדקדוק וברווח מביאה לעשירות, ונטילה לא טובה מביאה לעניות, שמע יועזר את הדברים והתחזק מאוד, בסיום השיעור ישבו התלמידים לאכול, ראה רשב"י את יועזר נוטל ידיו כמו שאמר, ורשב"י ברכו לעשירות, ואותו אדם זכה לעשירות גדולה!

וידוע שאף מי שלא זכה להשתטח על ציונו של רשב"י, כאשר לומד את תורתו ואת מעשיו, זה כמו שהיה על ציונו, והנה "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", ובזמן קשה זה, אשר אנו עומדים בפני זמנים לא ברורים, וכל יום צרתו מרובה מחברו, צריך בוודאי גאולה לעולם, תורתו של רשב"י היא: לסלוח, ולא להעמיד את הדין, וגם אם פיטרו אותך ואתה לא אשם ואין לך מקום פרנסה, תקבל את הדין באהבה, ומה' יצא הטוב!

נתפלל להקב"ה בזכות רשב"י, נלמד לקבל הכל באהבה, ולדקדק במצוות קלה כבחמורה, ונזכה לגאולה שלמה בקרוב!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=B9jmUBsk8GQ הכתרת הרה"ג רבי חיים פינטו למרא דאתרא אשדוד -הרב פינטו שליט"א

1. לא לברוח מבעיות - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
   
   בס"ד
   
   דאגה בלב איש ישיחנה ויש אומרים דאגה בלב איש יקטיננה.
   כאשר האדם נמצא בבעיה או בצרה שעומדת לפתחו רוב העולם מתנהגים בשני צורות או נלחמים עם הבעיה או בורחים מהבעיה. והנה שני הדרכים האלו הם דרכים שלא פותרים את הבעיה, הבעיה נשארת. להלחם בבעיה פירוש שהבעיה נשארת איתו והוא נלחם בה, לברוח מבעיה פרוש שהבעיה נשארת והוא רק בורח מלהתמודד עם הבעיה.
   ולפני... שנים שמענו מעשה ברב גדול שבא לבקר את אחד מתלמידיו החשובים והרב ידע שאשתו של התלמיד עברה ניתוח לפני יותר משנה ובברכת נימוסים שאל הרב את תלמידו על שלום אשתו שעברה את הניתוח, ענה התלמיד ואמר: היא עוד לא החלימה, הרב שאל את התלמיד: מדוע, הניתוח אינו ניתוח קשה ועברה שנה, ענה התלמיד ואמר: אולי בגוף החלימה אבל כל יום וכל רגע של פנאי מדברת על הניתוח, סימן שעדיין לא החלימה.
   כאשר האדם לא יודע לעבור להמשך החיים ונשאר שקוע בדבר קודם, לעולם לא יתרפא מן הבעיה והצרה, גם צרה או בעיה הקטנה ביותר אם האדם לא יודע לעצור ולהתרפאות ממנה היא יכולה להיות חלק ממנו ימים שלמים.
   לכן המלחמה בבעיה היא גרירת הבעיה יחד איתך גם לשנים רבות, בריחה מהבעיה היא לא אמיתית זה רק דבר הנראה לעין שברחת מהבעיה.
   הסוד הוא "ישיחנה לחברו" ויוציא אותה מליבו ויקטיננה, לפתור את הבעיה בלי בריחה ובלי מלחמה, דרך הפשרה היא הדרך הנכונה והטובה ביותר.
   אך עד שדברים אלה מגיעים לעקרונות של יהדות של מוסריות, שם אין פשרות בחיים זה או שהאדם ישר או לא, או שהוא שומר תורה ומצוות או לא, או נאמן או לא, אין פשרות ביסודות של החיים, יש פשרות ביום יום, יש פשרות בכבוד יש פשרות בכסף, אך לא ביסודות של היהדות והמוסריות אין מושג של פשרות ועל האדם לעמוד איתן ולא להגרר ולהמשך למקומות שאסור בהם פשרות וכן לא להגרר למקומות של מחלוקות ולא למקומות של בריחה מהמציאות.
   ואחד מהבעיות של הדור הזה שהאדם נסתם ונגרר אחרי מה יאמרו העולם.
   וישנו מעשה באיש חשוב ומכובד בעיר אשר היה הולך בשוק על חמורו בקומה זקופה ובהוד והדר אחד מחבריו בא לקראתו ושאל אותו: אדון ידיד חשוב ונכבד לאן כבודו הולך ממהר, לא ענה הגביר החשוב, שוב שאל אותו, ענה ואמר לו: אני חייב לענות לך כי אתה ידידי שנים רבות אך האמת שגם אני לא יודע לאן אני הולך, עליתי על החמור החמור הזה חצוף הוא ובעל דעות עצמאיות ואם אני אכוון אותו לכל מקום הוא יתנגד וישתולל אני עליתי עליו ולהיכן שהוא יקח אותי אני הולך.
   במעשה זה יש מוסר גדול, האדם רוכב על הרצונות שלו בלי מצפן בלי מתוה דרך, להיכן שהיצרים שלו מושכים אותו הוא נמשך ואם ינסה להתנגד יהיה מתוך עצמו מלחמה גדולה, דכאון, עצבות, כעס, שמחה לא רצויה של הוללות ועוד ועוד מתחלואי הנפש.
   וכן בכל עניין בכל תחום בחיים יש את החמור שרוכבים עליו אם לא מחנכים אותו הוא מוביל את האדם והאדם נהיה שבוי לתאוותיו, לרצונותיו ופחדיו.
   לכן האדם מחוייב לחנך את החמור שלא הוא יוביל לאן שהוא רוצה, יש אנשים שחיים חיים שלמים בלי לדעת להיכן הם רוצים להגיע, חיים מיום ליום מרגע לרגע להיכן שהחמור יקח אותם הם הולכים אחריו.
   נבנה את נפשנו בצורה נכונה אמיתית להיות כלי קיבול לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.

שקט נפשי!

ישנם אנשים שחושבים, שלהשיג דברים צריכים להרעיש רעש גדול ביותר, וכמה שהרעש יותר גדול, הדברים יותר גדולים, וזו טעות גדולה, הרעש מורה על פחד, על חולשה, ועל רצון האדם לכסות על חולשות אשר קיימות בו, ופחד לא לעמוד בציפיות אשר רוצה להשיג ולהגיע אליהם!

צדיק גדול מן הדורות הקדומים לקח את בנו לעשות עימו ימים נוראים בבית האדמו"ר, והנה הבן רץ לאביו הצדיק ושאל אותו: אבא אייך יתכן שהאדמו"ר הגדול מתפלל בשקט ובפשות מבלי שיראה עליו שום סימן משונה, לא מתנדנד בצורה חזקה וכ"ו? ענה אביו הצדיק לבנו: אדם ששוחה במים, אם הוא לא יודע לשחות, מרעיש, מתיז מים לכל כיון, כדי להישאר על פני המים, אך מי שבאמת יודע, בשקט ובלי רעש ובלי שמרגישים, מגיע למרחק הרחוק ביותר בבטחה!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=PyLWggXGgDk סירטון מרגש מאוד של כבוד האדמו"ר בקברי האבות הקדושים במרוקו לפני שבוע!

1. הבוטח בה' חסד יסובבנו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

   
   

   יש זמנים שהאדם שואל את עצמו מדוע זה השם שלי והורי לא קראו לי שם אחר וכן האדם שואל מדוע אני יושב בכיסא הזה ולא בכיסא אחר של יותר מכובדים או מעמדי מדוע אינו יותר גדול וכן מדוע לחברי יש בית טוב משלו, עבודה טובה משלו ועל זה בן עזאי אומר: "בשימך יקראוך", השם שההורים שלך נתנו לך זה השם האמיתי שלך וז...ה המגיע והמיועד לך. וכן "בכסאך יושיבוך", הכיסא שלך הוא הראוי לך והחשבונות הם של הקב"ה. וכן "ואת שלך יתנו לך", לא יעזור לאדם כלום הוא יקבל את שלו ושום אדם לא יכול לקחת ממנו את שלו והוא לא יכול לקחת מאף אדם את שלו.
   והנה מצאנו ברבי שמעון בר יוחאי, שמתקרבים אנו ליום הילולתו, הפיוט הקדוש: "מושב טוב ישבת, יום נסת יום אשר ברחת, במערת צורים שעמדת, שם קנית הודך והדרך". וקשה איך אפשר לאמר על המערה אשר החיים בה היו קשים ביותר כדברי חז"ל: רשב"י ובנו היו נכנסים לאדמה כל היום ולומדים תורה וכל גופם היה מלא בפצעים ובצער גדול, לקרוא לזה מושב טוב ישבת?, הרי זה צער זה לא מושב טוב זה כואב רחוק מאשתו, רחוק מתלמידיו וחבריו התנאים, רדוף מהממשלה לזה קרא מושב טוב ישבת?.
   אלא רשב"י ידע שהקב"ה רוצה שהזמן הזה זה מה שהוא יעבור ועם זה מה שהוא יתמודד וזה גזרה מהקב"ה, מיד רשב"י הבין שזה בכיסאך יושיבוך ואת שלך יתנו לך, לכן מיד מהרגע הראשון שנכנס למערה זה היה בשבילו רצון ה' וזה היה בשבילו המושב הטוב שאפשר לשבת בו. כאשר האדם מבין שהמקום שהוא נמצא בו זה רצון ה' ושם הוא צריך לעמוד ולעשות שם את רצון ה', מיד רשב"י מסר את נפשו וזה ניהיה בשבילו הטוב ביותר והשמחה הגדולה שאפשר לשמוח במקום הזה, במערה ושם קנה הודו והדרו.
   ואם לא הייתה המערה לרשב"י לא היינו זוכים לרשב"י, הנסיונות האלו של רשב"י, של משה רבנו שנרדף על ידי פרעה, של דוד המלך שנרדף על ידי שאול, על ידי פלישטים, הם בונים בנפש האדם מעלה שאי אפשר להשיג אותה על ידי כל עמל ויגיעה שאדם יעמול ויהיה יגיע, רק על ידי שהאדם נרדף על לא עוול בכפיו יכול להשיג את ההשגה המיוחדת הזאת.
   ושמענו לפני שנים רבות מעשה מאדם נבון בבתו של טבח אשר הייתה כל היום מתלוננת לאביה שרע לה וקשה לה ולא נוח לה, אביה הכניס אותה למטבח ולקח גזר, ביצה וגרעיני קפה וחימם מים והכניס כל אחד לסיר אחר עם מים חמים, הגזר ניהיה רך, הביצה ניהיית קשה והקפה נתן ריח טוב, אמר לה אביה: בתי התמודדויות בחיים או מחלישים את האדם כמו הגזר שהיה חזק וניהיה חלש או מקשים את האדם ומחזקים אותו כמו הביצה שהייתה רכה וניהיית קשה או גורמים לאדם להשתבח ולתת ריח טוב כמו הקפה, כך את בתי ההתמודדויות או ישברו אותך ויחלישו אותך, או יחזקו אותך, או יתנו לך יכולת ליהיות משובחת וטובה יותר.
   ואנו נלמד לעצמנו ליהיות רכים במקומות שצריך, ליהיות קשים במקומות אחרים ולהשתבח היכן שצריך.
   ומה' יבוא הטוב והבוטח בה' חסד יסובבנו.