כדי לקבל את התורה צריכים להגיע למדרגה שהגוף והנפש הם באותה דרגה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
בס"ד
אחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
הנה בשבוע זה היה בלבנו שמחה מרובה בשעה שישבנו שבת אחים גם יחד ביסוד וחידוש הבית מדרש המחודש שובה ישראל מיאמי. ואחד מן התלמידי חכמי בני הישיבה הקדושה שאל אותנו, כשמשה רבנו עלה לשמים להוריד את הלוחות הראשונות ושמע מהקב"ה "לך רד כי שיחת עמך", משה רבנו הוריד איתו את לוחות הברית ורק כאשר קרב אל המחנה "וירא את העגל ומחולות", אז "וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם".
והקשה, מדוע לא השאירם משה רבנו בשמים או שברם כאשר הקב"ה אמר לו על עשיית העגל ומדוע צריך להוריד את הלוחות ולשברם בארץ?.
ואפשר לבאר ולאמר יסוד גדול: ידוע אשר אמרו לנו חז"ל: לקח הקב"ה את התורה הקדושה לכל אומות העולם והציע להם לקבל את התורה וכל אומה שאלה בטורה את הקב"ה, מה כתוב ומה מצווה בתורתך. והקב"ה לאחת אמר לא תרצח לשניה אמר לא תנאף וכו' וכל אומה כששמעה את הציווי אשר הוא חלק מהטבעים הטבועים בנפשם התנגדו ולא רצו לקבל את התורה הקדושה.
עד שהגיע הקב"ה לבני ישראל ושאל אותם: האם אתם רוצים לקבל את התורה הקדושה ומיד עמדו ואמרו נעשה ונשמע בלי לשמוע מה כתוב בתורה והאם כתוב בה דברים הנוגדים את טבעם של עם ישראל.
וקשה, מדוע עם ישראל לא שאלו מה כתוב כמו כל האומות כולם, הרי היה נכון לשאול, לבדוק מה כתוב מה מצווה בתורה ומדוע כך נהגו בני ישראל?.
אלא, הנה בני ישראל מרגע שיצאו ממצרים שמרו וקדשו עצמם ושמרו שבע שבתות בקדושה ובטהרה גדולה והגיעו למדרגה גבוהה ביותר עד אשר הגוף הגשמי נהיה קדוש כמו הנשמה הרוחנית של האדם ואז הגיעו לדרגה מעל הטבעים והגשמי משום שכל הטבעים והגשמיות של האדם באים מן הגוף הגשמי והנשמה היא דבר רוחני. ובאותו שעה הגיעו הנשמה והגוף אחד ואז יכלו לקבל את התורה בכל צורה עם כל דרישה וכל בקשה אשר הקב"ה דורש ומבקש, לכן מיד אמרו נעשה ונשמע. ומי שמגיע לדרגה כזאת נפשו וגופו נהיים "חרות על הלוחות" ואמרו חז"ל: אל תקרי חרות אלא "חירות", נהיה בן חירות מכל תאוה מכל יצר הרע.
והנה הלוחות היו כמו גוף והאותיות כנשמה, אך הגוף קדוש כמו הנשמה. וכך מובא והלוחות לוחות אלוקים הם, כגוף ונשמה אחד.
אך כאשר שמע משה שחטאו וירדו ממדרגתם ועכשיו נהיה לוחות גוף, האותיות נשמה, פחד משה אם הלוחות ישארו בשמים הם ישארו שם לנצח ובכל עת ושעה יהיו מונחים בשמים כקיטרוג על עם ישראל שאיבדו את הגוף והנשמה שהם אחד. לכן משה רבנו הרועה הנאמן לקח איתו את הלוחות בכדי לא להשאירם להיות קטרוג והורידם לארץ ושברם שלא ישאר זכרון עולם על האובדן הגדול אשר איבדו את המעלה של גוף ונשמה ושברם בארץ.
וכאשר עשו תשובה מחטא העגל מעלתם היתה פחותה, משה רבנו חצב את הלוחות השניות "כאשר ציוה אותו הקב"ה פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים" לוחות שניות נעשו על ידי משה ולא על ידי הקב"ה, זה כבר לא גוף ונשמה אחד ונשאר לנו המלחמה וההתמודדות לקדש עצמנו ולהגיע למדרגה של גוף ונשמה על ידי עמל הנמצא בידי כל אחד ואחד ומלחמה מתמדת להשיג את אשר אבדנו בחטא העגל.
נשתדל להכנס לשבת קודש הבאה עלינו לטובה ברוממות הנפש, בקדושה, בטהרה ובאהבת ה' גדולה ביותר. ולשמוח בכל הטוב אשר גמלנו הקב"ה.
שבת שלום ובשורות טובות.
בס"ד
אחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
הנה בשבוע זה היה בלבנו שמחה מרובה בשעה שישבנו שבת אחים גם יחד ביסוד וחידוש הבית מדרש המחודש שובה ישראל מיאמי. ואחד מן התלמידי חכמי בני הישיבה הקדושה שאל אותנו, כשמשה רבנו עלה לשמים להוריד את הלוחות הראשונות ושמע מהקב"ה "לך רד כי שיחת עמך", משה רבנו הוריד איתו את לוחות הברית ורק כאשר קרב אל המחנה "וירא את העגל ומחולות", אז "וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם".
והקשה, מדוע לא השאירם משה רבנו בשמים או שברם כאשר הקב"ה אמר לו על עשיית העגל ומדוע צריך להוריד את הלוחות ולשברם בארץ?.
ואפשר לבאר ולאמר יסוד גדול: ידוע אשר אמרו לנו חז"ל: לקח הקב"ה את התורה הקדושה לכל אומות העולם והציע להם לקבל את התורה וכל אומה שאלה בטורה את הקב"ה, מה כתוב ומה מצווה בתורתך. והקב"ה לאחת אמר לא תרצח לשניה אמר לא תנאף וכו' וכל אומה כששמעה את הציווי אשר הוא חלק מהטבעים הטבועים בנפשם התנגדו ולא רצו לקבל את התורה הקדושה.
עד שהגיע הקב"ה לבני ישראל ושאל אותם: האם אתם רוצים לקבל את התורה הקדושה ומיד עמדו ואמרו נעשה ונשמע בלי לשמוע מה כתוב בתורה והאם כתוב בה דברים הנוגדים את טבעם של עם ישראל.
וקשה, מדוע עם ישראל לא שאלו מה כתוב כמו כל האומות כולם, הרי היה נכון לשאול, לבדוק מה כתוב מה מצווה בתורה ומדוע כך נהגו בני ישראל?.
אלא, הנה בני ישראל מרגע שיצאו ממצרים שמרו וקדשו עצמם ושמרו שבע שבתות בקדושה ובטהרה גדולה והגיעו למדרגה גבוהה ביותר עד אשר הגוף הגשמי נהיה קדוש כמו הנשמה הרוחנית של האדם ואז הגיעו לדרגה מעל הטבעים והגשמי משום שכל הטבעים והגשמיות של האדם באים מן הגוף הגשמי והנשמה היא דבר רוחני. ובאותו שעה הגיעו הנשמה והגוף אחד ואז יכלו לקבל את התורה בכל צורה עם כל דרישה וכל בקשה אשר הקב"ה דורש ומבקש, לכן מיד אמרו נעשה ונשמע. ומי שמגיע לדרגה כזאת נפשו וגופו נהיים "חרות על הלוחות" ואמרו חז"ל: אל תקרי חרות אלא "חירות", נהיה בן חירות מכל תאוה מכל יצר הרע.
והנה הלוחות היו כמו גוף והאותיות כנשמה, אך הגוף קדוש כמו הנשמה. וכך מובא והלוחות לוחות אלוקים הם, כגוף ונשמה אחד.
אך כאשר שמע משה שחטאו וירדו ממדרגתם ועכשיו נהיה לוחות גוף, האותיות נשמה, פחד משה אם הלוחות ישארו בשמים הם ישארו שם לנצח ובכל עת ושעה יהיו מונחים בשמים כקיטרוג על עם ישראל שאיבדו את הגוף והנשמה שהם אחד. לכן משה רבנו הרועה הנאמן לקח איתו את הלוחות בכדי לא להשאירם להיות קטרוג והורידם לארץ ושברם שלא ישאר זכרון עולם על האובדן הגדול אשר איבדו את המעלה של גוף ונשמה ושברם בארץ.
וכאשר עשו תשובה מחטא העגל מעלתם היתה פחותה, משה רבנו חצב את הלוחות השניות "כאשר ציוה אותו הקב"ה פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים" לוחות שניות נעשו על ידי משה ולא על ידי הקב"ה, זה כבר לא גוף ונשמה אחד ונשאר לנו המלחמה וההתמודדות לקדש עצמנו ולהגיע למדרגה של גוף ונשמה על ידי עמל הנמצא בידי כל אחד ואחד ומלחמה מתמדת להשיג את אשר אבדנו בחטא העגל.
נשתדל להכנס לשבת קודש הבאה עלינו לטובה ברוממות הנפש, בקדושה, בטהרה ובאהבת ה' גדולה ביותר. ולשמוח בכל הטוב אשר גמלנו הקב"ה.
שבת שלום ובשורות טובות.
No comments:
Post a Comment