יש זמנים שהאדם צריך לחכות ולא לעשות כלום עד שה' מוציא את האמת לאור- האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
בס"ד
לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
יש בליבנו צער אשר לא זכינו, ככל שנה, להיות ערב פסח בארץ הקודש לקיים המנהג בן ח"י שנים, החלוקה של הברכות. אך מה שהלב חושק הזמן עושק ובצוק העיתים יעתירו בעד בני משפחתנו לרפואה שלמה במהרה, שנוכל לחזור ביתר שאת וביתר עוז למסור נפש, גיבורים לעמוד בפרץ למען הכלל....
אך לא אלמן ישראל וברוך ה', המחדש בטובו בכל יום תמיד, נכנסים בקהילות קודש שובה ישראל לימי הפסח בשמחה גדולה, בזיכוי הרבים גדול, עשרות אלפים של פיות יאכלו וישמחו בחג הקדוש הזה מכח והשתדלות של כל מוסרי הנפש. ובארץ הקודש ביותר מכל שנה ושנה, עם כל התלאה והעול אשר נעשה לקהילת קודש שובה ישראל, הגבאים הצדיקים מסרו נפש ובראשם רבי יוסף עמוס הי"ו אשר מסר את נפשו ממש על החסד הגדול, הקב"ה יחזקם ויאמצם ובעזרת ה' בזכות כל המלאכים, אשר נבראו בימים האלו מכח הצדקה ויושלמו בליל הסדר כאשר יאכלו העניים וכל מי שיש לו חיסרון כיס, יעלו רבבות המלאכים האלו לפני כיסא הכבוד ויבקשו מלפני ריבון העולמים לימוד זכות על עם ישראל ובזכות החסד העצום אשר נעשה בישיבות הקדושות מהר יגאלנו הקב"ה גאולה שלמה והאמת האמיתית תיהיה מנת חלקם של העולם וידעו כולם את מה שיודעים רבים וטובים, ויקויים קדש שמך בעולמך. אך נשתדל לקבל על עצמנו לדון את כולם לקו זכות ולראות מעלת חברנו ולא חסרונו.
וידוע המשל הקדמון במלך החיות, האריה, אשר תש כוחו ונחלש וכוחו לא עמד עימו לרוץ לצוד חיות ולהשביע את עצמו, לכן החליט האריה לילך בדרך קלה וכך בכל יום היה עומד במרכז היער וקורא לכבשה להריח את פיו, הכבשה הכניסה את ראשה לפי האריה והריחה ריח של רעב בפיו ועמדה ואמרה: אני מריחה ריח של רעב. מיד עמד האריה בכעס וצעק ואמר: פגעת במלך דינך למיתה וכך השביע את רעבו. וכך בכל יום עשה האריה עד אשר הבינו הכבשים את מעשיו וכאשר הביאו כבשה חדשה, אחרי כמה ימים, עמדה הכבשה ואמרה: אני מריחה ריח טוב מאוד בפיו של האריה, כעס האריה ואמר: איך את משקרת למלך החיות, לא אכלתי ימים רבים ואין מציאות שיהיה ריח טוב וגם אותה טרף האריה. דרכיו של האריה התפרסמו בכל היער וכל הכבשים והחיות פחדו וברחו, האריה היה משוטת ביער רעב ומיואש עד אשר פגש את השועל, בא האריה ושאל אותו: תריח את פי מה אתה מריח, ענה השועל ואמר: אני מקורר ואיני מריח מאומה לא ריח טוב ולא ריח רע וכך ניצל השועל.
יש זמנים שהחכמה הגדולה של האדם לא להריח את הרע ולא את הטוב עד אשר הקב"ה מוציא את האמת לאור.
וזה היה דרכנו בימים אלו לבנו, נפשנו וכוחנו בהשתדלות, בתפילה על הישיבה הקדושה אשר אנו גאים בחסידים ובמוסרי הנפש, אך עומדים איתנים ומגדילים ומחזקים את הישיבה, עומדים איתנים בסערה והנה אנו רואים את החוף מבטחים קרב ובא. אך עדיין אין אנו מריחים לא את הטוב ולא את הרע, למען האריה שתש כוחו והולך עם מדיו ותפארתו אשר חלפה, יעבור זמנו ויתוש כוחו.
מבקשים אנו מאחי ורעי להרבות בתפילה ובתחינה לרפואה ולישועה בקרוב ממש.
בשורות טובות והצלחה מרובה.
בס"ד
לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
יש בליבנו צער אשר לא זכינו, ככל שנה, להיות ערב פסח בארץ הקודש לקיים המנהג בן ח"י שנים, החלוקה של הברכות. אך מה שהלב חושק הזמן עושק ובצוק העיתים יעתירו בעד בני משפחתנו לרפואה שלמה במהרה, שנוכל לחזור ביתר שאת וביתר עוז למסור נפש, גיבורים לעמוד בפרץ למען הכלל....
אך לא אלמן ישראל וברוך ה', המחדש בטובו בכל יום תמיד, נכנסים בקהילות קודש שובה ישראל לימי הפסח בשמחה גדולה, בזיכוי הרבים גדול, עשרות אלפים של פיות יאכלו וישמחו בחג הקדוש הזה מכח והשתדלות של כל מוסרי הנפש. ובארץ הקודש ביותר מכל שנה ושנה, עם כל התלאה והעול אשר נעשה לקהילת קודש שובה ישראל, הגבאים הצדיקים מסרו נפש ובראשם רבי יוסף עמוס הי"ו אשר מסר את נפשו ממש על החסד הגדול, הקב"ה יחזקם ויאמצם ובעזרת ה' בזכות כל המלאכים, אשר נבראו בימים האלו מכח הצדקה ויושלמו בליל הסדר כאשר יאכלו העניים וכל מי שיש לו חיסרון כיס, יעלו רבבות המלאכים האלו לפני כיסא הכבוד ויבקשו מלפני ריבון העולמים לימוד זכות על עם ישראל ובזכות החסד העצום אשר נעשה בישיבות הקדושות מהר יגאלנו הקב"ה גאולה שלמה והאמת האמיתית תיהיה מנת חלקם של העולם וידעו כולם את מה שיודעים רבים וטובים, ויקויים קדש שמך בעולמך. אך נשתדל לקבל על עצמנו לדון את כולם לקו זכות ולראות מעלת חברנו ולא חסרונו.
וידוע המשל הקדמון במלך החיות, האריה, אשר תש כוחו ונחלש וכוחו לא עמד עימו לרוץ לצוד חיות ולהשביע את עצמו, לכן החליט האריה לילך בדרך קלה וכך בכל יום היה עומד במרכז היער וקורא לכבשה להריח את פיו, הכבשה הכניסה את ראשה לפי האריה והריחה ריח של רעב בפיו ועמדה ואמרה: אני מריחה ריח של רעב. מיד עמד האריה בכעס וצעק ואמר: פגעת במלך דינך למיתה וכך השביע את רעבו. וכך בכל יום עשה האריה עד אשר הבינו הכבשים את מעשיו וכאשר הביאו כבשה חדשה, אחרי כמה ימים, עמדה הכבשה ואמרה: אני מריחה ריח טוב מאוד בפיו של האריה, כעס האריה ואמר: איך את משקרת למלך החיות, לא אכלתי ימים רבים ואין מציאות שיהיה ריח טוב וגם אותה טרף האריה. דרכיו של האריה התפרסמו בכל היער וכל הכבשים והחיות פחדו וברחו, האריה היה משוטת ביער רעב ומיואש עד אשר פגש את השועל, בא האריה ושאל אותו: תריח את פי מה אתה מריח, ענה השועל ואמר: אני מקורר ואיני מריח מאומה לא ריח טוב ולא ריח רע וכך ניצל השועל.
יש זמנים שהחכמה הגדולה של האדם לא להריח את הרע ולא את הטוב עד אשר הקב"ה מוציא את האמת לאור.
וזה היה דרכנו בימים אלו לבנו, נפשנו וכוחנו בהשתדלות, בתפילה על הישיבה הקדושה אשר אנו גאים בחסידים ובמוסרי הנפש, אך עומדים איתנים ומגדילים ומחזקים את הישיבה, עומדים איתנים בסערה והנה אנו רואים את החוף מבטחים קרב ובא. אך עדיין אין אנו מריחים לא את הטוב ולא את הרע, למען האריה שתש כוחו והולך עם מדיו ותפארתו אשר חלפה, יעבור זמנו ויתוש כוחו.
מבקשים אנו מאחי ורעי להרבות בתפילה ובתחינה לרפואה ולישועה בקרוב ממש.
בשורות טובות והצלחה מרובה.
No comments:
Post a Comment