פרשת ויקהל פקודי!

"ויאמר משה אל בני ישראל, ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה"

בפרשות אלו אנו לומדים את כל ענייני בניית המשכן, ומי שזכה להיות העוסק במלאכת בניית המשכן הוא בצלאל בן אורי בן חור.

והשאלה נשאלת, מדוע בצלאל נבחר מכל עם ישראל? מה המידה המיוחדת אשר הייתה בו ולא הייתה באחרים? וכן מדוע התורה מודיעה לנו את יחוסו בן אורי בן חור?

אלא אפשר ללמוד יסוד גדול בחיינו, חכמה נמצאת באדם על ידי שני מצבים, או שהאדם נולד שנון וחכם או שהאדם עשה מעשים של מסירות נפש ממש, ומן המעשים האלו מקבל השראה משמים של חכמה גדולה מה'.

אך צריכים לדעת יסוד גדול: חכמה אשר נמצאת בתוך האדם אינה מביאה את האנשים על פי רוב למעמד או להצלחות יוצאות דופן לא ברוחניות ולא בגשמיות, וכבר אמר שלמה המלך: "לא לקלים המירוץ",והרבה חכמים ראינו בעולם אשר בסופם כל חוכמתם תתבלע, אך חכמה אשר היא מגיעה על מסירות נפש שהאדם מוסר את נפשו, יש לה כח גדול ביותר ועלידי חכמה הבאה לאדם ממסירות נפש משיגים השגות גדולות מאוד.

ולכן ידע האדם: חכמה לבד בלי מסירות נפש לא תביא מאומה לאדם חוץ משברון לב, ברגע שרואה בחוכמתו את הדברים ומבין אותם אך אינו משיג מאומה מכל מעשיו ורק שילוב של מסירות נפש אז נפתחים מעיינות החכמה המבורכת והמוצלחת אשר יש יעמה שורשים ואותה חכמה נושאת פרי, וההצלחה בכל המובנים, נמצאת עם אותה חכמה.

וכך אפשר לבאר בעניין בצלאל: בצלאל היה צדיק וחסיד וירא ה', וכמו שמובא בחז"ל: שאל הקב"ה את משה רבנו: האם בצלאל ראוי בעיניך לבנות את המשכן, אמר משה להקב"ה: אם בפניך ראוי בודאי גם לפני ראוי, שלח הקב"ה את משה לשאול את בני ישראל: האם בצלאל ראוי בפניהם לבנות את המשכן, אמרו בני ישראל: משה רבנו אם בפניך ראוי גם בפנינו.

והנה, מדוע כל הדין ודברים האלו? אלא בצלאל היה ירא ה' בסתר ובגלוי, בעיני משה רבנו בסתר ובעיני עם ישראל בגלוי, וברגע שגם למטה וגם למטה מצא חן, את החכמה לבניית המשכן זכה לקבלה בזכות מסירות נפש, ואיזה מסירות נפש מצאנו אצל בצלאל? אמרו חז"ל: סבו חור מסר את נפשו על קידוש ה', ובזכות מסירות הנפש של הסבא זכה לחכמה המיוחדת לבנות את המשכן.

ופה הלימוד הגדול: שמסירות נפש גם של האבות נותנת כח לבנים לחכמה מרובה ולהצלחה גדולה, והבנים רק צריכים להיות כלי קיבול לקבל את החכמה, ובזכות מעשי האבות מושפע עליהם שפע ממרום לקבל את כל הכוחות מן האבות, וכל כוחו של בצלאל בא מן אבותיו חור, ולכן התורה הקדושה מזכירה את כל הייחוס שלו.

והנה בימים אלו אשר צריכים סיעתא דשמיא בכל צעד אשר פונים ורואים בחוש שהעולם השתנה ומשתנה מרגע לרגע, ישתדל כל אחד מאיתנו להיות כלי קיבול, ואחרי כן למסור נפש על כל עניין ועניין של יראת שמים, רדושה או דרך ה', ועל ידי המסירות נפש יושפע שפע ממרום מכל העולמות.

ובזמנים אלו בהילולת הסבא הגדול והקדוש: רבנו יאשיהו פינטו זצוק"ל הרי"ף עין יעקב, יודעים אנו שבקרוב ממש, "פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותיי מזה איתכם", נעלה את העצמות, בגדר כל עצמותיך יחלץ בזמן הקרוב ביותר.

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!