מדברי האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על מו"ר זקננו רבנו יאשיהו פינטו הגדול זיע"א בעל הרי"ף דעין יעקב שהיום יום הילולה,זכותו תגן עלינו ועל כל יוצאי חלציו עד ביאת גואל צדק!
באחד הימים הקשים אשר היו, בפרוע פרעות בישראל, ביקש לבוא אלינו אחד מגדולי עם ישראל ואמר לנו: "תדעו שכל הצער הגדול הזה הוא המשך של תיקון מו"ר זקנך, אשר אתה קרוי על שמו, רבנו יאשיהו פינטו זצוק"ל אשר עקר וביטל עבודה זרה מן העולם". וידוע מעשה על איש פשוט אשר מלאכתו הייתה בגרוטאות של מתכת למכור ולקנות, והיה חי בפשטות גדולה. באחד הימים היה במחסן שלו ולפתע שומע קול מדבר אליו ואומר: "אם תיחד אותי מכל אשר לך ותשמור אותי מיוחד ותדליק לכבודי נר ולא תגלה לשום אדם על קיומי, מחר תרוויח סכום עצום של כסף". עשה האדם כך ולמחר הרוויח סכום גדול. וכך ביום השני, השלישי וכו', עד אשר החל לעבוד את הנחושת הזאת בסוד גמור, אף אשתו ואנשי ביתו לא ידעו מדבר זה.
עברו ימים ואותו אדם התעשר עושר גדול מאוד ופתח ישיבות ונהיה לבעל חסד הגדול ביותר אשר שמו הלך לפניו בכל עיר ובכל מדינה. באחד הימים, מו"ר זקננו רבנו יאשיהו פינטו זצוק"ל בא לעירו, כבדו את הרב המוסמך לדרוש בבית מדרשו של הגביר הגדול, אך הרב הרגיש שמשהו בבית מדרש הזה אינו כשורה. ניסה לחקור ולדרוש מראשי הקהל אחרי העשיר מאין עושרו ואף אחד לא ידע לפרש ולומר. קרא לו רבנו הקדוש וחייבו והשביעו בשבועות חמורות שיספר לו את סודו ואחר דין ודברים סיפר לו על אותו מתכת,
אשר בנה בסתר לכבודה מקדש והוא מתפלל לכבודה ומקריב ומכבד אותה והיא מקור עושרו.
עמד רבנו הקדוש וצעק: "זו עבודה זרה אשר נשארה בעולם, אתה עובד עבודה זרה קשה מאוד". החל האדם לבכות ולצעוק, מה יעשה?! "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי!". קרא מו"ר זקננו לראשי הקהל והזהירם על יהודי זה שיפרנסוהו כל ימי חייו ברווח ובכבוד ולקח את העבודה הזרה הזאת ועשה בה תיקון גדול, השמידה והכחידה מן העולם. ובאותו רגע, כל עושרו של
היהודי הזה נכחד אף הוא מן העולם, שרפה נפלה בביתו וכל ממונו במהרה עבר והלך לו.
ומאותו יום צרות רבות פקדו את מו"ר זקננו, בנו יחידו נרצח בגיל חי שנים, בעיר צפת בערב שבת ישמעאלי דקר אותו בליבו ומו"ר זקני כותב בהקדמה לפרושו על ספר הקדוש "עין יעקב" - "מאור עיניים" וזה לשונו: אמר המר יאשיהו בלב נשבר ונדכא על מות בן בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וממשיך בהקדמה כקינה ומאשים עצמו במות בנו בכורו.
ומן אותו היום כל בן אשר נקרא בשם הקדוש הזה, יאשיהו לא השלים את חייו ונפטר בגיל צעיר. וכשנולדנו ביום ראש השנה הייתה מחלוקת לשם שמים איך יקרא שמנו, הסבא הקדוש רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל ביקש לקרוא בשם יאשיהו, על שם הסבא הגדול אשר היה מחותנו של רבנו חיים ויטאל זצוק"ל וביטל ועקר עבודה זרה מן העולם, והסבא הגדול רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל, פחד משם קדוש זה וביקש לקרוא בשם שלמה. לבסוף הכריעו דיבוא השלישי ויכריע ביניהם, פנו בשאלה לבעל הדברי יואל מסאטמר שהכריע לקרוא את השם יאשיהו.
באחד הימים הקשים אשר היו, בפרוע פרעות בישראל, ביקש לבוא אלינו אחד מגדולי עם ישראל ואמר לנו: "תדעו שכל הצער הגדול הזה הוא המשך של תיקון מו"ר זקנך, אשר אתה קרוי על שמו, רבנו יאשיהו פינטו זצוק"ל אשר עקר וביטל עבודה זרה מן העולם". וידוע מעשה על איש פשוט אשר מלאכתו הייתה בגרוטאות של מתכת למכור ולקנות, והיה חי בפשטות גדולה. באחד הימים היה במחסן שלו ולפתע שומע קול מדבר אליו ואומר: "אם תיחד אותי מכל אשר לך ותשמור אותי מיוחד ותדליק לכבודי נר ולא תגלה לשום אדם על קיומי, מחר תרוויח סכום עצום של כסף". עשה האדם כך ולמחר הרוויח סכום גדול. וכך ביום השני, השלישי וכו', עד אשר החל לעבוד את הנחושת הזאת בסוד גמור, אף אשתו ואנשי ביתו לא ידעו מדבר זה.
עברו ימים ואותו אדם התעשר עושר גדול מאוד ופתח ישיבות ונהיה לבעל חסד הגדול ביותר אשר שמו הלך לפניו בכל עיר ובכל מדינה. באחד הימים, מו"ר זקננו רבנו יאשיהו פינטו זצוק"ל בא לעירו, כבדו את הרב המוסמך לדרוש בבית מדרשו של הגביר הגדול, אך הרב הרגיש שמשהו בבית מדרש הזה אינו כשורה. ניסה לחקור ולדרוש מראשי הקהל אחרי העשיר מאין עושרו ואף אחד לא ידע לפרש ולומר. קרא לו רבנו הקדוש וחייבו והשביעו בשבועות חמורות שיספר לו את סודו ואחר דין ודברים סיפר לו על אותו מתכת,
אשר בנה בסתר לכבודה מקדש והוא מתפלל לכבודה ומקריב ומכבד אותה והיא מקור עושרו.
עמד רבנו הקדוש וצעק: "זו עבודה זרה אשר נשארה בעולם, אתה עובד עבודה זרה קשה מאוד". החל האדם לבכות ולצעוק, מה יעשה?! "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי!". קרא מו"ר זקננו לראשי הקהל והזהירם על יהודי זה שיפרנסוהו כל ימי חייו ברווח ובכבוד ולקח את העבודה הזרה הזאת ועשה בה תיקון גדול, השמידה והכחידה מן העולם. ובאותו רגע, כל עושרו של
היהודי הזה נכחד אף הוא מן העולם, שרפה נפלה בביתו וכל ממונו במהרה עבר והלך לו.
ומאותו יום צרות רבות פקדו את מו"ר זקננו, בנו יחידו נרצח בגיל חי שנים, בעיר צפת בערב שבת ישמעאלי דקר אותו בליבו ומו"ר זקני כותב בהקדמה לפרושו על ספר הקדוש "עין יעקב" - "מאור עיניים" וזה לשונו: אמר המר יאשיהו בלב נשבר ונדכא על מות בן בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וממשיך בהקדמה כקינה ומאשים עצמו במות בנו בכורו.
ומן אותו היום כל בן אשר נקרא בשם הקדוש הזה, יאשיהו לא השלים את חייו ונפטר בגיל צעיר. וכשנולדנו ביום ראש השנה הייתה מחלוקת לשם שמים איך יקרא שמנו, הסבא הקדוש רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל ביקש לקרוא בשם יאשיהו, על שם הסבא הגדול אשר היה מחותנו של רבנו חיים ויטאל זצוק"ל וביטל ועקר עבודה זרה מן העולם, והסבא הגדול רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל, פחד משם קדוש זה וביקש לקרוא בשם שלמה. לבסוף הכריעו דיבוא השלישי ויכריע ביניהם, פנו בשאלה לבעל הדברי יואל מסאטמר שהכריע לקרוא את השם יאשיהו.
No comments:
Post a Comment