על ידי ראיית הנולד יש מנוחת הנפש!

מספרים על אדם שנאלץ לעקור את עצמו מחיק משפחתו לצורך פרנסתו, רצה להרחיק למדינת הים, לעסוק בסחורה ולהביא טרף לביתו, נטל את כל חסכנותיו בידו ויצא לדרך, כיון שהיה אדם חכם ונבון, חילק את כספו, מאתיים מטבעות כסף הפריש לצורך הנסיעה למדינת הים, חמשת אלפים מטבעות כסף ייעד לצורך המסחר, ומאתיים מטבעות נוספות הצניע לצורך הוצאות הדרך חזרה, יצא לדרכו ומיד כשהגיע למחוז חפצו, החל לעסוק במסחר, קנה ומכר סחורות ועשה חיל, כשסיים את עסקיו ורצה לחזור למשפחתו, מכר את כל הסחורות שבידו וקנה תיבה מלאה מרגליות ואבני חן,שמח יצא לדרכו חזרה, ומאתיים מטבעות הכסף בידו להוצאות הדרך, ברגע האחרון, לפני שעלה לאוניה בדרכו חזרה, הגיע אליו סוחר האבנים הטובות והציע לו לרכוש עוד מחרוזת פנינים מיוחדת במחיר מציאה, שמח בסוחר על ההצעה, אך לא היה בידו כסף כדי לרכוש את המחרוזת, מה עשה, נטל מאה וחמישים מטבעות כסף מהסך שהפריש להוצאות הדרך חזרה ונתן אותם בתמורה לסוחר האבנים, שמח שמחה מרובה על המחרוזת שקנה, ובליבו חשב לתת אותה לאשתו כתשורה והוקרה על כל הצער והסבל שסבלה בעת העדרו.

שש ושמח עלה לאוניה, וכשבקש ממנו רב החובל לתת את דמי הנסיעה, אמר לו: שיש לו רק חמישים מטבעות, ענה רב החובל: שבמחיר כזה לא יוכל להשכיר לו שום חדר או תא באוניה, ולא יוכל להצטרף לנסיעה, בצר לו, הציע הסוחר לרב החובל, שיתן לו מקום ללון בירכתי הספינה ובמגורי הפועלים ואף יסייע להם מעת לעת בעבודתם, ניאות רב החובל להצעה, נטל את חמישים המטבעות, והראה לסוחר את מקומו באוניה, יצאו לדרך והסוחר נפשו הומיה מהמפגש עם בני משפחתו, הדרך הייתה קשה וארוכה, והמגורים בירכתי הספינה במקום לח ומחניק, לא הטיבו עם הסוחר, כשיסורי הדרך וטלטולי הספינה כבדו עליו מאוד, ושהיה קשה לו מאוד לשאת אותם, היה ניגש אל תיבת האבנים והמחרזות, פותח אותה, ומתבונן בהן ומחזיק בידו את מחרוזת הפנינים, שהיה רואה את האבנים והמחרוזת, מיד הייתה נחה עליו דעתו, והיה נרגע לחלוטין, הידיעה שהוא מיטלטל כעת במקום צר ומחניק, ובתמורה לזה יש בידו את המחרוזת להעניקה לאשתו, הייתה נוסכת בו כוחות ותעצומות נפש להמשיך את המסע, על אף הקושי, בתוך תוכו ידע ששוה הוא המאמץ, וכדאית היא הדרך הקשה, כדי לזכות אחר כך להעניק לאשתו את המתנה שהוענקה בכל ליבו.

וכך בכל ענין וענין,כאשר האדם רואה את התוצאה, ואת העתיד לבוא, יותר קל לו לסבול צער זמני, על מנת לקבל מנוחה אמיתית ושלווה קבועה, וזה יסוד גדול שצריך כל אדם לחזק בעצמו, להיות חכם ולדעת לראות את הנולד ואת העתיד הטוב שעומד לבוא, ואז יש מנוחת הנפש והדעת להתמודד עם כל אתגרי החיים!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=mEqIf9l7b6c&feature=player_detailpage רבי יאשיהו פינטו הגדול הרי"ף דעין יעקב