הסבא הקדוש רבי מאיר אבוחצירא "הבבא מאיר" זצוק"ל - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
בס"ד
ימים אלו מקודשים ביותר לעם ישראל, ימי חול המועד פסח אשר נפש האדם עולה ומתעלה בהם וימים אלו שזורים עם ימי ספירת העומר אשר עולים מדרגה לדרגה, ממעלה למעלה.
אך לנו ביותר בימים אלו מתעורר המחשבות וההרהורים ממו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל, אשר השפעתו על חיינו מיום עומדנו על דעתנו גדולה ביותר ואין יום אשר ע...ובר עלינו בלי מחשבות והתבוננות בסבא הקדוש רבנו מאיר, החודשים אשר זכינו שגר בבית הורי ואנו כילדים קטנים זכינו לינוק מקדושתו הרמה, הלילות המיוחדים אשר זכינו לראותו יושב ומבכה על חורבן ירושלים באמירת תיקון חצות, הדקדוק אשר זכינו לראותו מקפיד בנטילת ידים, הדקדוק בכל ברכה וברכה אשר היתה יוצאת מפה קדוש וטהור, העדינות והאצילות, החיבה המיוחדת אשר רחש למרת אמי הצדקת שתחי' אשר מסרה את נפשה על אביה הקדוש וכן על מו"ר אבי שיחיה, האהבה והרוגע והביטחון אלו דברים אשר השפיעו עלינו וחדורים עמוק בעומק נפשנו ואלו הזרעים אשר נזרעו בילדותנו והלכו והולכים עמנו בכל עת. ובכל זמן אשר עמדנו בפרשות דרכים קשות ומרות בחיים, ראינו, שמענו סימן ממו"ר זקננו המבשר את השקט והביטחה וההצלחה והגאולה. הרוח של הסבא הגדול והקדוש בבא מאיר זצוק"ל נמצא עמנו ומאיר את חיינו ונותן לנו כח של אמונה אשר שום כח בעולם אין בכוחו לשוברו, זה כח רוחני ממקומות גבוהים מאוד ומחדרים אשר למעטים יש את היכולת להכנס אליהם ולהשפיע מהם את הכוחות האלו.
ואף בימים אלו אשר אנו עוברים אשר לא פשוטים ואין אנו חושבים שהיה בדור עוד כמה שיכלו לסבול את אשר סובלים, השקט הנפשי אשר משתדלים אנו לנהוג בו הוא מכח אותו לילה אחרון אשר זכינו להיות במחיצת מו"ר זקננו רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל, הלילה האחרון בחייו כימים האלו אור לי"ז בניסן החדיר בנו כח חזק ביותר לעולם לא להכנס לשום רע, לא למחלה, לא לרשעים, לא לשקרנים. לא לרודפי בצע ולא לצבועים אשר עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר פנחס.
הלילה האחרון בחיי מו"ר זקננו החדיר בנו לעמוד איתנים, גיבורים לעמוד בפרץ עד הסוף הטוב אשר הקב"ה מביאו באחרית. וכמה שמתארך הזמן סימן שהאחרית תהיה יותר טובה. וכדברי מור זקננו בכל זמן "אחרית טובה".
ליל הסדר האחרון שזכינו לישב בשולחן הטהור והקדוש, איך ביקש מו"ר זקננו ממו"ר אבי להביא לו בגדים לבנים וחדשים וכך אחרי תפילת החג עמד כמלאך ה' צבאות, היה משתדל לשתות מעט מן הכוסות והיה מבקש ממו"ר אבי שיחיה: אתה כבן תשלים את הכוסות. אותו ליל הסדר כאשר הסתיים ונשארנו ילדים לעסות את רגליו כשעתיים, כל מילה שיצאה מהקודש חקוקה וחרותה בנפשנו ובכל יום מודדים אנו את המילים האלו איפה המשמעות המתאימה להיום הזה ומה הרמז של אותה נבואה כמה שעות לפני שהחזיר את נשמתו לבורא עולם. והמילים האלו הולכות איתנו בצאתנו ובבואנו ובשכבנו ובקומנו ורואים הנבואה שלו מתגשמת מיום ליום ומרגע לרגע.
ואף בימים האלו אשר צוררים נקבצו עלינו ועצת עריצים בקשה נפשנו, עומדים אנו ברגיעה גמורה בנפשנו לא שינינו מאומה ממהלך חיינו והכל דבור על אופניו ועם כל הרשעות חדשים לבקרים רבה אמונתך בתורה וחסד ומעשים טובים.
ונהפוכו,הישיבה הקדושה עולה ומתעלה וכל זה עם הכוחות של הסבא הקדוש אשר זרע בנו את הניצנים של ההליכה בלי מורא ובלי משוא פנים וללכת עם האמת בלי להתבייש ממנה ואם צריכים למסור את נפשנו אנו עובדים על זה רגע רגע למסור את נפשנו בשמחה וברגיעה ובאמונה שלמה.
לחוות עוול קשה ונורא כשם שמשפחתנו סבלה זה אחד הדברים הקשים אשר היו בעם ישראל בדור האחרון ועוד ימים יגידו וכדברי המבינים בענייני העולם הזה פה באמריקה הגודל והמורכבות והאכזריות וכו' וכו', אשר השתיקה יפה, לא היו עשרות שנים. אך "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי".
וידוע המילים האחרונים אשר סיים בהם הסבא הקדוש את חייו הם דברי שלמה המלך במשל:י "נאמנים פצעי אוהב" ומיד לאחר מכן קרא בדבקות שמע ישראל ו"באחד" יצאה נשמתו הטהורה. ודברים אלו הם צוואה וירושה לנו, בכל עת וזמן ובכל מצב תדע נאמנים פצעי אוהב. ואיך האדם ידע שהפצעים שיש לו הם של האוהב שהוא הקב"ה ולא פצעים של עונות וחטאים?. אלא כשאבשלום רדף אחרי דוד המלך, דוד כותב מזמור בתהילים: "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו". וקשה מזמור, צריך לאמר קינה לדוד, בכי לדוד, בנו רודף אחריו להורגו איזה מזמור?.
אלא כאשר קורים לאדם דברים מוזרים זה לא שכלי, זה בא מהאוהב מהקב"ה זה לא דבר טבע ולכן בכאלו מצבים ישמח האדם שמחה גדולה אלו נסיונות המרוממים את האדם.
היסורים אשר אנו עוברים יסורי הגוף הנפש, אך עליהם נעבוד ונאמר נאמנים פצעי אוהב וכך נתחזק ונעורר רחמים בשמים שיעלה לפני כסא הכבוד סבא הקדוש ויזרז קץ הימים ותצא האמת אשר מארץ תצמח ויסור השקר ויחזיר הקב"ה את הנתמכים בעבר אשר נהנו ושמחו והודו אך כפרו בסוף, יראו את אשר אמר יהושע לעכן מוטב שתודה ותענש מאשר קללה תחול על ראשך כל הימים ומודה ועוזב ירוחם.
הימים עוברים ומתפללים ונמנעים אנו מלאמר אך בדור הזה אין דבר אשר אין לו קיום ומחילול ה' פוחדים אנו.
"ישמחו השמים ותגל הארץ" וגאולה וישועה קרובה לבוא
בס"ד
ימים אלו מקודשים ביותר לעם ישראל, ימי חול המועד פסח אשר נפש האדם עולה ומתעלה בהם וימים אלו שזורים עם ימי ספירת העומר אשר עולים מדרגה לדרגה, ממעלה למעלה.
אך לנו ביותר בימים אלו מתעורר המחשבות וההרהורים ממו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל, אשר השפעתו על חיינו מיום עומדנו על דעתנו גדולה ביותר ואין יום אשר ע...ובר עלינו בלי מחשבות והתבוננות בסבא הקדוש רבנו מאיר, החודשים אשר זכינו שגר בבית הורי ואנו כילדים קטנים זכינו לינוק מקדושתו הרמה, הלילות המיוחדים אשר זכינו לראותו יושב ומבכה על חורבן ירושלים באמירת תיקון חצות, הדקדוק אשר זכינו לראותו מקפיד בנטילת ידים, הדקדוק בכל ברכה וברכה אשר היתה יוצאת מפה קדוש וטהור, העדינות והאצילות, החיבה המיוחדת אשר רחש למרת אמי הצדקת שתחי' אשר מסרה את נפשה על אביה הקדוש וכן על מו"ר אבי שיחיה, האהבה והרוגע והביטחון אלו דברים אשר השפיעו עלינו וחדורים עמוק בעומק נפשנו ואלו הזרעים אשר נזרעו בילדותנו והלכו והולכים עמנו בכל עת. ובכל זמן אשר עמדנו בפרשות דרכים קשות ומרות בחיים, ראינו, שמענו סימן ממו"ר זקננו המבשר את השקט והביטחה וההצלחה והגאולה. הרוח של הסבא הגדול והקדוש בבא מאיר זצוק"ל נמצא עמנו ומאיר את חיינו ונותן לנו כח של אמונה אשר שום כח בעולם אין בכוחו לשוברו, זה כח רוחני ממקומות גבוהים מאוד ומחדרים אשר למעטים יש את היכולת להכנס אליהם ולהשפיע מהם את הכוחות האלו.
ואף בימים אלו אשר אנו עוברים אשר לא פשוטים ואין אנו חושבים שהיה בדור עוד כמה שיכלו לסבול את אשר סובלים, השקט הנפשי אשר משתדלים אנו לנהוג בו הוא מכח אותו לילה אחרון אשר זכינו להיות במחיצת מו"ר זקננו רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל, הלילה האחרון בחייו כימים האלו אור לי"ז בניסן החדיר בנו כח חזק ביותר לעולם לא להכנס לשום רע, לא למחלה, לא לרשעים, לא לשקרנים. לא לרודפי בצע ולא לצבועים אשר עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר פנחס.
הלילה האחרון בחיי מו"ר זקננו החדיר בנו לעמוד איתנים, גיבורים לעמוד בפרץ עד הסוף הטוב אשר הקב"ה מביאו באחרית. וכמה שמתארך הזמן סימן שהאחרית תהיה יותר טובה. וכדברי מור זקננו בכל זמן "אחרית טובה".
ליל הסדר האחרון שזכינו לישב בשולחן הטהור והקדוש, איך ביקש מו"ר זקננו ממו"ר אבי להביא לו בגדים לבנים וחדשים וכך אחרי תפילת החג עמד כמלאך ה' צבאות, היה משתדל לשתות מעט מן הכוסות והיה מבקש ממו"ר אבי שיחיה: אתה כבן תשלים את הכוסות. אותו ליל הסדר כאשר הסתיים ונשארנו ילדים לעסות את רגליו כשעתיים, כל מילה שיצאה מהקודש חקוקה וחרותה בנפשנו ובכל יום מודדים אנו את המילים האלו איפה המשמעות המתאימה להיום הזה ומה הרמז של אותה נבואה כמה שעות לפני שהחזיר את נשמתו לבורא עולם. והמילים האלו הולכות איתנו בצאתנו ובבואנו ובשכבנו ובקומנו ורואים הנבואה שלו מתגשמת מיום ליום ומרגע לרגע.
ואף בימים האלו אשר צוררים נקבצו עלינו ועצת עריצים בקשה נפשנו, עומדים אנו ברגיעה גמורה בנפשנו לא שינינו מאומה ממהלך חיינו והכל דבור על אופניו ועם כל הרשעות חדשים לבקרים רבה אמונתך בתורה וחסד ומעשים טובים.
ונהפוכו,הישיבה הקדושה עולה ומתעלה וכל זה עם הכוחות של הסבא הקדוש אשר זרע בנו את הניצנים של ההליכה בלי מורא ובלי משוא פנים וללכת עם האמת בלי להתבייש ממנה ואם צריכים למסור את נפשנו אנו עובדים על זה רגע רגע למסור את נפשנו בשמחה וברגיעה ובאמונה שלמה.
לחוות עוול קשה ונורא כשם שמשפחתנו סבלה זה אחד הדברים הקשים אשר היו בעם ישראל בדור האחרון ועוד ימים יגידו וכדברי המבינים בענייני העולם הזה פה באמריקה הגודל והמורכבות והאכזריות וכו' וכו', אשר השתיקה יפה, לא היו עשרות שנים. אך "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי".
וידוע המילים האחרונים אשר סיים בהם הסבא הקדוש את חייו הם דברי שלמה המלך במשל:י "נאמנים פצעי אוהב" ומיד לאחר מכן קרא בדבקות שמע ישראל ו"באחד" יצאה נשמתו הטהורה. ודברים אלו הם צוואה וירושה לנו, בכל עת וזמן ובכל מצב תדע נאמנים פצעי אוהב. ואיך האדם ידע שהפצעים שיש לו הם של האוהב שהוא הקב"ה ולא פצעים של עונות וחטאים?. אלא כשאבשלום רדף אחרי דוד המלך, דוד כותב מזמור בתהילים: "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו". וקשה מזמור, צריך לאמר קינה לדוד, בכי לדוד, בנו רודף אחריו להורגו איזה מזמור?.
אלא כאשר קורים לאדם דברים מוזרים זה לא שכלי, זה בא מהאוהב מהקב"ה זה לא דבר טבע ולכן בכאלו מצבים ישמח האדם שמחה גדולה אלו נסיונות המרוממים את האדם.
היסורים אשר אנו עוברים יסורי הגוף הנפש, אך עליהם נעבוד ונאמר נאמנים פצעי אוהב וכך נתחזק ונעורר רחמים בשמים שיעלה לפני כסא הכבוד סבא הקדוש ויזרז קץ הימים ותצא האמת אשר מארץ תצמח ויסור השקר ויחזיר הקב"ה את הנתמכים בעבר אשר נהנו ושמחו והודו אך כפרו בסוף, יראו את אשר אמר יהושע לעכן מוטב שתודה ותענש מאשר קללה תחול על ראשך כל הימים ומודה ועוזב ירוחם.
הימים עוברים ומתפללים ונמנעים אנו מלאמר אך בדור הזה אין דבר אשר אין לו קיום ומחילול ה' פוחדים אנו.
"ישמחו השמים ותגל הארץ" וגאולה וישועה קרובה לבוא
No comments:
Post a Comment