י"ז בתמוז - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

יום זה מסמל את תחילת הקושי והצער של אבותינו,אותו צער לא נסתיים עד היום הזה אשר אנו מתפללים "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" מתפללים אנו לפני בוראנו,שישיב שכינתה מעפרה,ויבנה בית מקדשו ויפאר היכלו.

חשבנו לבאר יסוד גדול: "בירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ששם עלו שבטים שבטי יה להודות לשם ה'" - ואפשר לפרש ולומר: כל עיר ועיר בעולם יושבי העיר הוותיקים אינם אוהבים את החדשים אשר באים לעירם,שהוותיקים אומרים: עיר זו,אבותינו עמלו וטרחו בנו,סכנו את חייהם וכעת כל אוצרותיה וברכותיה לנו הם,ומדוע יבוא איש חדש,אשר אבותיו לא מסרו מדמם ומחלבם למען העיר? ולכן, אין יושבי המקום אוהבים את החדשים אשר באו.

אך בירושלים דין אחר לה,ירושלים הבנויה,תושבי ויושבי ירושלים ידעו שכל בניית העיר וכל הצלחתה שורשה מברכת ה' ואין אף זכויות לאף אדם עליה,לא עדה,לא קבוצה ולא שום כח,אלא כוחה של ירושלים היא מברכת ה' וכל השבטים,הסכימו זה עם זה,ששם עלו שבטים שבטי יה,הודו שהכל בא מאיתו היתברך,זה להודות לשם ה', - אך בזמן החורבן,השתנו פני הדברים ועינו של כל אחד היתה צרה בחברו,וכל אחד הרגיש שחברו את שלו לוקח וזה הביא את החורבן.

ותמיד מול עינינו דברי הגמרא "בשמך יקראוך בכיסאך יושיבוך ואת שלך יתנו לך"

נבאר הדברים: האדם לפעמים שואל למה זה שמי ולא שם אחר? מדוע הושיבו אותי בכסא זה ולא בכסא גבוה? מדוע פלוני גוזל את מלאכתי ואת שלי? אך אלו דברים נגד אמונתינו,ואמונתינו היא ששמנו זה שמנו,וכיסאנו זהו כיסאנו,ושלנו זה שלנו ואין אדם יכול לנגוע בשערה של חברו.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

צום קל ומועיל!