כח המחשבה וכח המעשה - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

הקב"ה מצוה את משה רבנו לדבר אל הסלע שיצאו המים ומשה רבנו מכה את הסלע, על זה נענש משה רבנו בעונש הקשה ביותר לא להכנס לארץ ישראל והעונש לא היה קשה ומר רק למשה אלא קשה שבעתיים לבני ישראל באותו הדור וכן לעם ישראל לדורי דורות, דאילו היה משה נכנס לארץ בני ישראל היו מגיעים לתיקון השלם.

וקשה, על מה הכעס והקצף הגדול של הקב"ה על זה שהכה את הסלע במקום לדבר, הרי משה רבנו כל כולו וכל חייו היו רק לעשות נחת רוח להקב"ה ולהענישו בעונש קשה כל כך ונזק חמור לעולם כולו ולעם ישראל על מה ולמה?.

אלא אפשר לבאר ולאמר יסוד גדול, ידוע שבחיים יש שני כוחות, כח ראשון זה מה שהאדם חושב, רוצה, שאיפות, מחשבות, רצונות, משאלות.

וכח שני אלו המעשים מה שהאדם עשה, מה האדם פעל ומה שהאדם השיג. בדרך העולם האנשים מעריכים ושמחים במעשים אשר עשו, התוצאות של המעשים, את המחשבות, הרצונות, השאיפות שוכחים ולא מעריכים, האדם שמח רק במה שהחזיק והשיג בידו.אך זוהי טעות גדולה ביותר,

ידע האדם שלמחשבות, לרצונות יש כח עצום שאין כדוגמתו וכל מחשבה עמוקה שחושב האדם מבעבעת במקום מסויים עד אשר מתפרצת ויוצאת וככל שהאדם מרבה וחושב וכן רבים מתחברים וחושבים על אותה מחשבה או על אותו רעיון, סוף המחשבה או הרעיון לצאת מכח המחשבה אל הפועל.

וזה היה כעסו של הקב"ה על משה רבנו, כאשר אמר הקב"ה למשה לדבר אל הסלע היה טמון בבקשה זאת עומק גדול, שלכח המחשבה יהיה כח ככח המעשה בדיוק וכאשר משה נתן דגש על המעשה ולא על המחשבה, הפחית משה את כח המחשבה וחיזק וגידל את כח המעשה ומאותו עת ומאותו זמן העולם נותן את הדגש על המעשה ולא על המחשבה ולכן נזקים וחורבנות גדולים ביותר נסובו לעולם מאותו רגע.

ולכן זה שורש של חוסר השלמות בעולם שהעולם רואה ומתפעל רק מתוצאות ומדברים גדולים הנראים לעין וחלק מהתיקון לקרב את הגאולה לדעת שלמחשבות יש כח גדול ביותר. ויזהר וישמר האדם ויקפיד הקפדה גדולה ביותר במחשבות העולות בדעתו.

וידועים דברי האר"י הקדוש שעיקר חטא אדם הראשון נרמז בפסוק: "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת וספחת או בהרת". ודקדק, "אדם" זה אדם הראשון "כי יהיה" כלומר שיהיה לו "שאת" לשון התנשאות "וספחת" כלומר שרוצה לספח אליו עוד ועוד הצלחות מוחשיות "ובהרת" זה פגם היסוד, כלומר השורשים האלה הם השורשים של חטא הקדמון, הרצון של אדם הראשון להשאיר חותם של הצלחה מוחשית, זה שורש חטא הראשון והתעלם מכח המחשבה וחיפש רק תוצאות של הצלחה מעשית.

וזה מה שאמרו חז"ל: לעתיד לבוא הקב"ה עושה סעודה לצדיקים ומאכילם משור הבר ומליויתן, שור הבר זהו רמז לשכר על הצלחות מוחשיות, מלשון בר ולויתן זהו שכר על מחשבות ורצונות אשר חבויים תחת המים ואינם גלויים לכל, הקב"ה יתן שכר על הנסתרות ועל הנגלות. ולכן ידע האדם שאין דבר העומד בפני הרצון, כח הרצון גדול ביותר ויתן דגש על מחשבותיו ועל מחשבות אחרים.

הקב"ה יזכנו לתקן עולם במלכות שד-י ונזכה לגאולה שלמה בקרוב