מעלת הדן את חברו לכף זכות - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה (הגמרא מסכת בבא מציעא דף ל').

ממשיכה הגמרא ומפרשת שהעמידו דבריהם על הדין ולא הלכו לפנים משורת הדין בדרך הפשרה.

והנה קשה אם האדם צודק בדין תורה מדוע שילך לפשרה, ילך על פי הדין על מה שמגיע לו.

אלא פה לומדים יסוד גדול, כאשר האדם דן את כולם לכף זכות, מנסה להעביר על מידותיו ומחפש את הטוב שבשני אף בשמים כך נוהגים עם האדם וגם אם אצלו יש דבר שצריכים לנהוג בו על פי דין מרחמים עליו וממתקים עליו את הדין והולכים עמו משמים על פשרה ולא על יקוב הדין את ההר.

הנה ניכנס הערב ליום תשעה באב יום של הרהורים, התבוננות ומחשבה ועיקרו של יום לעבוד על עצמנו על אהבת חינם ולחפש את הטוב שבשני ולהשתדל להגיע לפשרה ולא ליקוב הדין את ההר.

ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו.

יזהר האדם בימים אלו משמחת הרע ומעצבות הרע - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

"נשים בציון עינו". (איכה ה').

המפרשים מקשים, איך עלה בידי הצוררים להחריב את בית המקדש ולפרוע פרעות בישראל בצורה הקשה והמרה אשר עשו, הרי כל מהלך החורבן היה דבר לא שיכלי, עם ישראל היה עם חזק עם צבא חזק, עם עשיר מאוד, מתורבת מאוד, פתאום בימים בודדים הכל קורס, הכל נחרב, לא נשאר מאומה ובניה של אלפי שנים נחרבת בהנף יד, איך קורה כדבר התמוה הזה?,
חורבן צריך לבוא בהדרגה, קריסה איטית אך לא קריסה פתאומית שלא נשאר מהאומה הגדולה ביותר והעם חזק ביותר מאומה.

אלא מפרשים חז"ל ואומרים, ישנם שני כוחות של הסיטרא אחרא, האחת שמה מחלת ואחת שמה לילית ולמחלת יש תע"ח חיילות כמניין מחלת וכן ללילית יש ת"פ חיילות כמנין שמה והם ממלאים את חלל העולם ותמיד על ידי מצוות ומעשים טובים של הצדיקים והחסידים מרפים את כוחם ומחלישים אותם.

ועוד הכוחות של שני הכוחות האלו שונים לחלוטין, מחלת כוחה בשירה, זימרה, עוללות, מחולות, צחוק וקלות ראש, לילית כוחה בעצבות, בצער, ביאוש, בחוסר מעש ותמיד שני הכוחות האלה במלחמה מתמדת, שמחה בעבירות ובעוללות או יאוש מהחיים, יאוש מכל מעשה טוב והכח שהעולם שורד בו הוא הליכה בין העצבות לשמחה בין שני הכוחות הרעים האלה שממלאים את חלל העולם.

והנה בשעת החורבן דבר שלא אירע מעולם, שני הכוחות האלו התחברו ונהיו אחד, החיבור הזה הביא את העוצמה והכוח המר והקשה שאף דבר לא עמד כנגדם וכך בא חורבן הבית בצורה לא אנושית, לא מובנת ולא מקובלת. ולכן הקריסה והנפילה הייתה קריסה ונפילה לא שכלית לא מובנת ולא בדרך טבע.

והנה בימים אלו ימים של התבוננות על העבר וקבלה לעתיד צריכים להתבונן איך קרה כדבר הזה ששני הכוחות הללו התחברו לאחד, איך מונעים ונמנעים מחיבור זה של כוחות הרוע האלה שוב יחד?.

אלא אפשר לבאר ולאמר: "ה' צילך על יד ימיניך", העולם מתנהג עם האדם כמו צל, כשם שהאדם נוהג כך העולם נוהג עמו "ונתתי לך רחמים וריחמתיך", כאשר האדם מרחם רחמים באים גם עליו בדרך שאדם נוהג ועושה כך העולם מתנהג כלפיו.

והנה בדור החורבן היה דבר קשה ביותר, אנשים היה בתוכם שני הכוחות האלה יחד לילית ומחלת, מצד אחד יאוש ועצבות מכח לילית, ומצד שני שמחה ועוללות מכח מחלת, והעירבוב הזה והברית שנכרתה בנפש אותו הדור בנפש האנשים של שלום בין מחלת ולילית ,והמרחק אצל האנשים ממחלת ולילית היה כחוט השערה גרם שכך גם ינהגו באותו הדור מחלת ולילית ומזה נצמח ונבנה החורבן הגדול של חורבן בית המקדש.

והנה המלחמה בדור הזה לעמול ולעבוד ולשמור ולהזהר מהמחלת של הסיטרא אחרא ומהלילית של הסיטרא אחרא ויזהר האדם לא להיות פוסח על שני הסעיפים בשמחת הרע ובעצבות הרע.

ונשתדל לתקן עולם במלכות שד-י. נעלה ונתעלה ונזכה לבנין אריאל במהרה בימינו.

כח תפילתו של צדיק - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

ידועה הקושיה של הבעל "נועם אלימלך" אשר הקשה: אייך נהגו ישראל קדושים, כאשר יש לאדם צרה או בעיה, לילך אצל חכמי ישראל ולבקש שיעתירו ויתפללו על הצרה או הבעיה, הרי זה שהצדיק מתפלל על הצרה או הבעיה, נראה כמי שחולק על הקב"ה חס ושלום, הקב"ה נתן עניות לאדם אייך יכול האדם ללכת לצדיק שיתפלל על עשירות, וכן אם אדם לא זכה לבנים אייך אפשר ללכת לחכם שיתפלל על בנים, הרי הקב"ה מנע מהאדם ההוא פרי בטן?

 

אלא, מתרץ "הנועם אלימלך": שישנם מקרים אשר בכוחו ובמזלו של האדם לזכות בזרע בר קיימא אך ורק על ידי תפילה ותחינה, כזרע הנזרע באדמה אשר רק על ידי מים מרובים אשר ישקו את הזרע ברבות הימים יציץ ויפרח הפרח, כך במהות יש אנשים שאין להם ילדים ואין להם פרנסה וכן כל החסרונות אשר חסרים לאדם, אך טמון בתוכם הדבר, ורק על ידי תפילה ותחינה של צדיק אפשר שיפרח מה שחסר להם, כי השורש נמצא בתוכם, וזה התפילה אצל הצדיק, והשתטחות על קברי צדיקים גורמת.

 

ולכן מבקשים אנו מאותם צדיקים, אשר זכינו להשתטח על ציונם, ומאותם אותיות של התהלים וכל אותם דברי תורה אשר התחננו לפני ה', שיהיו כמים להשקות ולהרבות, ונזכה כגן רווה שיפוצו ויצאו כל החסד והברכה והטוב הטמון בנו אשר עדין לא יצא לעולם, ויתעוררו הרחמים ומתיקות הדינים עלינו ועל כל אחינו בני ישראל.

 

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

 

בשורות טובות!

 

http://youtu.be/yvdsdz4Ujcs טיסת הישועות לפלא יועץ - בקרוב -הרב פינטו שליט"א

 

שבת חזון - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

ערב שבת קודש פרשת חזון, זמן של התבוננות והתכנסות בתוך עצמנו בשבוע אשר בו חל תשעה באב.

הנה בכל שבת צריך האדם לערער במעשיו ולתקן את אורחותיו והזמן המיוחד של תשובה ביום השבת הוא לפני הקידוש בליל שבת, כמו שמסופר על הרב החיד"א אשר התארח באחד מן השבתות בביתו של בעל התולדות יעקב, לפני הקידוש בליל שבת אמר לו הרב התולדות יעקב: אתה תלמיד של רבנו הגדול רבי חיים בן עטר אמור נא לנו דבר תורה מפיהו, עמד ואמר: ידוע שרשע פסול לעדות והקידוש זה עדות ולכן את הקידוש אומרים בעמידה ולכן מחוייב כל אדם לפני הקידוש לעשות תשובה מעומק הלב ולא להיות פסול לעדות, אז הקידוש אינו מגיע למקום הגבוה והנרצה שצריך להגיע.

פרש הבעל תולדות יעקב לחדר באימה וחרדה ויותר משעה הרהר בתשובה, קיבל על עצמו קבלות ואז יצא לאמר את הקידוש.

הכח של הרהורי תשובה וקבלה לעתיד לפני הקידוש גדול ביותר בודאי בשבת קדושה זו ובהתקרב חודש אלול והימים הנוראים נקפיד בכל כח לדקדק ולשמור לקיים ולעשות.

והנה בימים שנותרו לנו עד תשעה באב נדע למלאות את הלב במחשבות על חורבן בית במקדש וידוע המובא בספרים הקדושים כל מי שמצטער מעומק הלב על חורבן בית המקדש זוכה לבנים תלמידי חכמים ויראי ה', אך יזהר לא ליפול לעצבות, העצבות אסורה, המרמור על החורבן מותר ומחוייב בימים אלה.

ידוע המעשה בחוזה מלובלין שהיה מקפיד מאוד לא לישון על מיטה שאדם זר ישן עליה משום שכאשר היה שוכב במיטה היה מרגיש אפילו מחשבות שאדם אחר חשב בשעה ששכב במיטה, באחד הימים הגיע לעיר אחרת והרב שקיבל את פניו ידע שהחוזה מלובלין מקפיד במיטה שיושן בלילה ומבעוד מועד היה לו מיטה שמורה חדשה בשביל החוזה מלובלין. בלילה, כשפרש החוזה מלובלין ללכת לישון, איך ששכב על המיטה צעק צעקה קשה וקם בבהלה מהמיטה, הרב בעל הבית נכנס בבהלה לחוזה מלובלין שאל אותו על מה ולמה נחרד, החוזה מלובלין ענה לו: יש במיטה הזו פגם גדול כששכבתי הרגשתי כמו חרב בליבי והחרב הזו הייתה חרב של עצבות, אמר לו הרב בעל הבית: המיטה חדשה אף אחד לא ישב עליה מעולם, הלכו מהר לנגר לשאול אותו על המיטה אמר להם הנגר: את המיטה הזו בניתי בתשעת הימים כשהייתי בונה אותה הייתי עצוב ומר לב. ואז הבינו שבניה ועשיה של דבר בעצבות, ביאוש, במרמור בתשעת הימים היא פגומה מיסודה, המרמור על החורבן ועל אורך הגלות מותר ממלא את האדם בכח לפעול ולבנות להקים שכינתא מעפרה.

נשתדל אף בשבת זו להרבות בתפילה ותחינה בקריאת תהילים מרובה אשר מעלתה גדולה ועצומה ומעוררת רחמים ומיתוקי הדינים וכן להרבות בברכות בשבת קודש ובעניית אמנים. ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' ויושפע שפע רב מכל העולמות.ובני ישראל יוצאים ביד רמה.שבת שלום.

 

דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת השבוע:

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל"

בספר זה סגולות רבות יש, וכבר אמרנו שצדיקים גדולים, היו מקפידים במשך כל השנה לקרוא וללמוד מספר דברים, ואמרו: שסגולה היא לחזרה ולהתקרב לאבינו שבשמים, ואף אפשר לומר סימן טוב בפרשות ספר דברים.

מסופר על יהודי, אשר פרנסתו הייתה חנות אשר בה היה מוכר דברי מאכל, את החנות היה משכיר מאדון גוי, באחד הימים פנה האדון הגוי ליהודי ואמר לו: יש לי הצעה כספית טובה משלך ורוצה אני להוציא אותך מן החנות ולהעבירה לאיש אחר.

הלך היהודי הכשר לפני צדיק גדול וביקש ממנו: אנא תעתיר עליי ברחמים לפני הקב"ה שפרנסתי לא תיפגע, ענה ואמר לו על פי פרשות השבוע ברכה: דין "ודברים" יש לך עם אדם, "ואתחנן" אתפלל לה' שתצליח, אבל "עקב" קודם לזה, "ראה" ושכור חנות אחרת, "שופטים" אחר כך תיקח אותו למשפט, "תצא" מהחנות, "תבא" לחנות חדשה, "ניצבים" תעמוד במצב טוב, "וילך" ילך לך טוב, "האזינו" האם הבנת, "וזאת הברכה" זאת בירכתי אליך.

כך הם פרשות ספר דברים משבוע זה עד אחרי ימים נוראים, אשר מתחילים בראשית.

צריכים אנו ברכת חכמים, צריכים אנו להתנהג בחכמה ובתבונה, ואף אם רואים רגעים וזמנים קשים נמצא דרך אחרת נוחה, ובעתו ובזמנו הקב"ה דן ושופט והשפע והברכה חוזרים לקדמותם.

לא יפול האדם ברוחו בשום עניין, האמונה והביטחון בה' תהיה מנת חלקנו, ובעל הרחמים יקבל תפילתנו ובקשתנו.

עוד בפרשת השבוע מצאנו "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו".

מצאנו בחכמי ישראל בכל הזמנים אייך עמדו והנהיגו את קהל עדתם עם חכמת ה' עליהם, מסופר בזמן הנודע ביהודה על אדם, אשר היה סוחר גדול ביין לכל היהודים במדינה ובמדינות אחרות, לקח את אחד מפועליו, יהודי כשר ונסע להונגריה לקנות יין לכבוד חג הפסח, היהודי, אשר היה עימו, לקח עימו ארנק אשר כל כספו אשר עבד שנים רבות היה מונח בתוכו, פחד היהודי על כספו וחשב היכן טוב לשומרו, החליט שבאחד מן חביות היין ישים בפנים את כל הצרור, וכך עשה.

אחרי ימים מרובים וכל טלטלת הדרך הגיעו לביתם ולמחוז חפצם, כאשר פתח היהודי את החבית וחיפש את כספו, שוד ושבר, כל עמלו הלך לריק ונעלם.

בא לפני בית דינו של הנודע ביהודה ותבע ואמר: איני חושד באיש, אך כספי היה בתוך החבית ונעלם, מה עלי לעשות? קרא הנודע ביהודה לבעל הבית, אשר היה מעשירי ונכבדי הקהל ושאלו האם יודע אתה היכן ממונו של פלוני?

התפרץ בעל הבית בקול צעקה גדולה בקללות ובגידופים על פועלו ולא נתן מילה אחת שיוציא מפיו, עצר אותו הנודע ביהודה ואמר לו: גם אני איני חושד בך, אך דבר אחד רוצה אני לומר לך: הייתם 2 יהודים ועוד פועלים גוים בכל המסע, ובוודאי גוי גנב את הכסף, ואם הגנב נגע ביין, כל היין יין נסך, אם כך עלי להוציא קול קורא לכל יהודי המדינה ומחוצה לה שהיין הוא יין נסך, עצר אותו בעל הבית את הנודע ביהודה וביקש להיכנס איתו לחדר ולדבר איתו ביחידות, עמד ואמר: מתבייש אני, סליחה, אני לקחתי את הכסף.

הנודע ביהודה, אמר לו "אדם משים עצמו רשע" אתה לא יכול לומר את זה ובוודאי אני לא חושד בך.

אמר לו בעל הבית: אני אחזיר את הארנק עם הסימנים שלו, אמר לו הנודע ביהודה: זה לא מספיק, רק אם תבוא לבית הכנסת בליל שבת ותשבע שבועה שזה אתה, רק אז היין מותר.

צריך לדעת יסוד גדול: יש דין ויש דיין, כשאדם עושה רע, אף שבתחילה קבוצת אנשים מאמינים ושומעים לו, לאט לאט, כל קשר רשעים אינו מן המניין, וסופם להיות לעג וקלס, וסופם להודות על כל פשעיהם וחרפתם תצא לאור!

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!

http://youtu.be/CofJH8iH9qA שותף בצער חברו -שיעור ממיאמי -הרב פינטו שליט"א

 

האר"י הקדוש - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

יומא דהילולא של מאור ישראל רבנו האר"י הקדוש 

רבנו האר"י נולד בירושלים לרבי שלמה לוריא, קודם שנולד ניגלה לאביו אליהו הנביא ובישר לו שנשמה גדולה תרד לעולם והוא אליהו יבוא לשבת סנדק כשיוולד בנו. כשנולד רבנו האר"י ביום הברית ניגלה לאביו אליהו וישב יחד עימו סנדק באופן שלא נגלה לאף אחד מהמשתתפים רק לאביו.

כשהיה הארי בן 8 שנים נפטר אביו ,ואמו של האר"י הקדוש שהייתה ממשפחה ספרדית חזרה לאחיה במצרים מדוחק השעה ומדוחק העניות, אחיה היה רבי מרדכי פרנסיס והוא סיפק לרבנו האר"י הקדוש את כל צרכיו שישב ויעמול בתורה הקדושה, האר"י הקדוש למד תורה מפי הרידב"ז ואצל מחבר השיטה מקובצת הרב בצלאל אשכנזי.
בגיל צעיר נגלה האר"י כגדול בתורה בנגלה ובנסתר, לקח אותו דודו שישא את בתו, אחרי נישואיו האר"י נכנס לשנים של התבודדות בבית אחד על גדות הנילוס והסתגר שם שבע שנים ואחרי כן עוד שנים והיה עוסק בספר הזוהר והיה נגלה לו אליהו ומדריך אותו בדרך ה' ובלימוד התורה ובימי שבת קדש היה חוזר לביתו והיה מקפיד לדבר רק בלשון הקודש.

בגיל 36 נגלה לו אליהו הנביא והורה לו לעלות לארץ הקודש לצפת ולסיים שם את חייו, עוד גילה לו לאר"י הקדוש ששם יפגוש את רבנו חיים ויטאל המהרח"ו ושעיקר בואו לעולם ללמד את המהרח"ו כל סודות התורה אשר נגלו לו.

רבנו האר"י הקדוש עלה לארץ ישראל, לצפת והתחיל לעסוק שם במסחר אריגים ובסיום מלאכתו היה יושב ודורש והיו כולם מצתופפים ורועשים מדבריו, הרמ"ק רבי משה קורדוברו הכיר את האר"י הקדוש והוא היה ראש המקובלים בעיר הקודש צפת וציוה שהאר"י הקדוש ימלא את מקומו, וכן פקד על תלמידיו שיקבלו את האר"י כרבם ואמר להם: דעו לכם שהאיש האחד היושב פה יקום אחרי ויאיר עיני הדור בחכמת הקבלה שבימי היו הצינורות סתומים ובימיו יתגלו הצינורות ודעו שהוא אדם גדול ניצוץ רבי שמעון בר יוחאי.

ומיום עלייתו לארץ שהיה בגיל 36 עד יום פטירתו שהיה בגיל 38 גילה את כל סודות התורה. הרמ"ק הוא שזירז את המהרח"ו שיזדרז ולא יאבד זמן להתקרב לאר"י הקדוש המהרח"ו היה בן 29 כשפגש את רבנו האר"י ותוך שנה וחצי נפטר רבנו הארי הקדוש.

יהי רצון שזכות רבנו הארי הקדוש תגן בעד כולנו וישתדלו אחי ורעי להדליק נר זיכרון לזכר רבנו הארי ולהעתיר בעדי ובעד בריאותי ובעד בני ביתי.
עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע, ישראל נודע בה' ישועת עולמים.

ימי החורבן - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

קשה סילוקם של בחורים כחורבן בית המקדש. (איכה רבתי).

והנה קשה: מה הקשר והדימוי של סילוקם של בחורי ישראל לבין חורבן בית המקדש?.
ואפשר לבאר ולאמר: כל אדם אשר בא לעולם הזה בא להשלים ולתקן את תיקונו, זהו לתקן עולם במלכות שד-י, לכל אחד מאיתנו יש תכלית בחייו ולכן אלו שחיים בלי עשיה רוחנית תמיד מרגישים ריקנות ומחפשים שקט ומזור לנפשם. אך ביותר צריך האדם לחפש מה יעודו ותפקידו בחיים וכאשר האדם משיג ומתקן ומשלים את יעודו מחזיר את נשמתו לבורא עולם שלמה ונשמתו מגיעה למקום הנוח והטוב אשר בה שוכן האור והרוגע. ומי שאינו משלים את תיקונו חי חיים כאדם נרדף, חיים כאדם שאיבד משהו ומחפש אותו, חיים אשר תכליתם עצבות ויגון ומשקיטים את המצפון או בשמחות ועוללות או בכעסים ומריבותו, המרמור מתמשך כל ימי חייהם.

וכאשר הקב"ה רואה שאדם זה לא משלים את תכליתו או לא הולך בכיוון להשלים את תכליתו בעולם ומגדיש סאה של עוונות, מלאך המות נוטל את נשמתו ואז חוזר האדם בגלגול לנסות להשלים את מה שחסר.
ולכן הרבה פעמים שצעירים ובחורים מתים בקוצר ימיהם מדוע?, משום שהשלימו את החסר להם מגלגלול שעבר וכך נפשם מגיעה לחלק ולנחלה הרוחנית והנפשית, אם כן בחורי ישראל שמתים בקוצר ימים מסמן את סוף התכלית של נשמתם בעולם הזה.

ועל פי זה יובן, הנה הקב"ה ברא את בית המקדש הראשון ובית המקדש השני אשר נחרבו ואחרי כן ברא את השלישי והקשו המפרשים, מדוע הקב"ה לא ברא את השלישי ראשון, כך לנצח היה עומד בלי כל היסורים שבני ישראל עברו בבית ראשון ובבית שני, גלויות, שיעבודים, רדיפות?,

אלא תרצו המפרשים: משל הדבר למה הוא דומה למלך אשר היה בטיול במדינה אחרת רחוקה ושם על שולחן המלך ידידו אכל פרי אשר מעולם לא ראה ולא טעם, שאל המלך את יועציו ועוזריו: מדוע אין בארצנו את הפרי הזה. אמרו לו: הפרי הזה גודל רק בארץ הזו והאקלים של הארץ שלנו והאדמה אינו מתאימה לו. ביקש המלך להביא זרעים של הפרי הזה לארצו ולהתחיל לגדל את הפרי הזה, מיד הביאו את טובי מומחי האנשים המבינים בפרות ובעבודת הארץ, אמרו המומחים בכדי שהפרי הזה יתרגל לאדמה ויוכל לתת פרות טובים כבארץ זו צריכים לזרוע את הזרע באדמה פעם ראשונה וכאשר הארץ תתחיל להתרגל לסוג עץ זה תקרעו אותו מהאדמה, אפילו שעדיין לא נתן פרות ואחרי זה שוב לזרוע את אותו זרע של העץ באדמה זו וכך אחרי כמה פעמים האדמה תתרגל לסוג פרי הזה ותוכל להוציא מהפרי הזה פרות טובים.
כך בית המקדש הראשון, כשנבנה בפעם הראשונה על ידי שלמה, האדמה, העולם, האנשים עדיין לא יכלו לקלוט ולהבין ולחיות עם הדבר הקדוש והמקודש בית המקדש, לכן בסופו נחרב. אך אפילו לאחר שנחרב משהו ממנו נשאר בתוכנו כך מובא בפסוק: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם", עצת בניית המשכן, בית המקדש מתחיל משכן בלב בכל אחד ואחד וזה ושכנתי בתוכם. וכך עברו שנים רבות נבנה בית שני הבית שני גם הוא אפילו שנחרב השאיר בתוכנו יותר יכולת לקבל בתוכנו את הבית השלישי, כאותה אדמה אשר מעת לעת מתרגלת לסוג הפרי החדש וכך כשהציפיה וההשתוקקות והיסודות בנפשנו יהיו בנויים להכיל בתוכנו את בית המקדש השלישי אז יבנה במהרה בימנו.

וזה מה שמובא באיכה: קשה מיתתם של בחורי ישראל כחורבן בית המקדש, שאף הבחורים שנפטרים צעירים הם חלק מתיקון של הנפש להגיע לתכלית, למקום הנרצה ולכן ההשואה בין החורבן לבחורים שמתים בקוצר ימיהם אחד הוא. העבודה שלנו בימים אלו ביותר צריכה להיות איך בונים את הנפש, איך בוררים את הנרצה ואת הלא נרצה, איך מוצאים מה התיקון שלנו בעולם ואיך מתדבקים במטרה הזו בלי לסטות ימין או שמאל.

אלו ימים של חשבון נפש, ימים של התבוננות, ימים שהשמחה אסורה בהם וגם העצבות אינה חלק מעם ישראל, אלא המרירות על חורבן בית המקדש והמרירות על ההסתכלות של קמצא ובר קמצא אשר עליהם חרבה ירושלים, אשר תיקון מעשיהם גם בימים אלו אשר רואים אנשים שטועים ומרחיבים ומגדילים את הגלות איך למתק את הדינים, להחזירם בתשובה ולהזהר לא להיות חלק ונחלה עימם.
ברכה והצלחה ונזכה בע"ה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.