 "כאשר זמם לעשות לאחיו - כן יעשה לו"! |
בס"ד
כל הדברים הקשים אשר קורים לאדם, נגרמים רובם ככולם מן הרע אשר מוציא האדם מפיו, וצריך האדם לדעת, גם אם חושב שפגע והזיק לחברו ולכל אדם בלשונו - ידע ששומר הוא לעצמו צרה עם ריבית כפולה ומכופלת, ו"כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו", במשך טו"ב שנים אשר זכינו לשרת את עם ישראל, ראינו בנפשנו אייך אנשים בני בלייעל חשבו מחשבות בנפשם ותכננו תכנונים וראו על פי דעתם אייך נבנה מגדל מגיע השמימה, ואייך הקב"ה שילם להם וקללתם הייתה עדי אובד והם וזרעם וזרע זרעם ארורים ומקוללים.
וידוע הסיפור על אדם, אשר נכנס ל"דברי חיים מצאנז" ואמר לו: רבי, לא זכיתי לפרי בטן, תתפלל עלי שאזכה לבנים, אמר לו "הדברי חיים" מה שמך? ענה ואמר לו: חיים, שאל אותו ה"דברי חיים" על שם מי נקרא שמך חיים? ענה ואמר לו: על שם רב גדול, תלמיד חכם, אשר חיבר ספר בשם "הברך - חיים", ענה ואמר לו ה"דברי חיים מצאנז": דע לך, שלעולם לא תזכה לפרי בטן, הזדעזע האדם ונפל לרגלי הצדיק ובכה ואמר: רבי מדוע, ענה ה"דברי חיים מצאנז" ואמר לו: לפני שנים היה צדיק גדול שגר בעיר שהייתה לו בת יחידה, וחיתן אותה עם אחד התלמידי חכמים הגדולים והבחורים המיוחדים שהיו בדור, אך בתו עם חתנו לא זכו לפרי בטן, באחד הימים באו אנשי קהילת פרנקפורט לפני אותו צדיק ובקשו ממנו שיואיל בטובו לבוא ולישב על כס הרבנות בעיר פרנקפורט, הסכים הרב ופנה לבתו היחידה ולבעלה הרב, וביקש מהם לעבור עימו לפרנקפורט, התעקש החתן ואמר: אינני מסכים לעבור לפרנק פורט ואני נשאר בעיר הזו, בדין ודברים עמד החתן שבדעתו להתגרש מבת הרב ולהישאר בעירו, עמד אותו צדיק בדמעות התפלל לפני הקב"ה, ואמר לחתנו: אם תכננת ומתכון אתה את מעשיך בכדי לגרש ולצער את ביתי, מבקש אני מהקב"ה שלעולם לא תזכה לזרע של קיימא, עמדו והתגרשו, והרב ובתו עברו לפרנקפורט, ואותו חתן, אשר היה תלמיד חכם מופלג נשאר בעירו, אותו חתן זהו בעל הספר "ברך - חיים", אשר התחתן ולא זכה לבנים, המשיך ה"דברי חיים מצאנז ואמר ליהודי אשר עמד לפניו: קללה של אותו צדיק לא חלה רק על הברך - חיים, אלא גם על מי שנקרא על שמו, ולכן הקללה חלה אף עליך ולא תזכה לבנים! ומסופר, כי אכן אותו אדם לא זכה לפרי בטן ונפטר מן העולם בלי בנים.
וידע האדם, כאשר הוא מדבר לשון הרע על חברו, באותה שעה אדם אחר, במקום אחר, עומד ומדבר עליו דברים קשים וחמורים ביותר, לכן, יחנך האדם את עצמו לשלוט על מחשבותיו, רצונותיו, תאוותיו, יצריו, ואל ייתן לפיו להוליך אותו ואת זרעו לבאר שחת, צריך האדם להיזהר מלשונו, כמה שמתכון וזומם האדם יותר רע לחברו - כך עונשו יהיה מר ונמהר ומחזיק זמן ארוך ומרובה לו ולזרעו!
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
שבוע טוב ומבורך!
|
No comments:
Post a Comment