גם אם יש דברים בחיים לא מובנים ולא ברורים צריכים לבטוח בה' - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו ויהי נועם ה' אלוקנו עלינו ומעשה ידינו כוננהו.
הנה מוצאים בפרשות של השבועות האלו את כל עניין המחלוקת בין יוסף הצדיק לבין השבטים, "שבטי י-ה עדות לישראל". וקשה איך השבטים ויוסף חלקו בצורה קשה כל כך, שנאה אשר שנאו את יוסף, השלכתו לבור מלא בנחשים ועקרבים, מכירתו לעבד בצורה שידעו שזה מ

כירה אשר אין ממנה מוצא, ופה מדובר באנשים קדושי עליון, וכן יוסף כל דרכו אשר נהג עם אחיו, איך נהג כך?, מדוע התגרה בהם?, מדוע הביא את דיבתם רעה אל אביהם?.
ובודאי שצריך לדעת שאלו ואלו דברי אלוקים חיים. וכל המחלוקת היתה מחלוקת קדושה לשם שמים, מחלוקת על דרך בעבודת ה', על הסתכלות על החיים.
והנה צריכים אנו ללמוד מוסר גדול שלא כל מה שרואים או שומעים בחיים הוא ברור, שחור או לבן, בדרך ה' הכל ברור אין אמצע יש או טוב או רע, או שחור או לבן, או צדיק או רשע, אבל במהלך החיים יש דברים אשר בראיה ראשונה נראים בצורה אחת ואפילו ברורה ביותר אך כשמתעמקים או חולף הזמן מבינים שיש צד אחר למה שאתמול חשבנו ברור כשמש בצהריים.

וידוע מעשה בשופט אשר בא לפניו משפט תמוה ביותר, בא לפניו רוצח, השופט זימן את העדים לחוקרם ולרדת לעומק הדברים, עד אחד אמר לשופט: הרצח התבצע תחת כיפת השמים ואני ראיתי את הרצח באור הלבנה והכוכבים, אחרי עדותו עלה עד שני, השופט שאלו: מה ראית והיכן התבצע הרצח, ענה העד: הרצח התבצע בתוך הבית ליד הדלת ודם של הנרצח ניתז על הקיר וגם על הבגדים שלו. השופט היה שרוי במבוכה גדולה, לא הבין איך יתכן ששני העדים דוברי אמת זה טוען שראה את הרצח תחת כיפת השמים לאור הלבנה והכוכבים וזה טוען בבית ליד הדלת והדם על הקיר. בינתיים הרוצח החל לצחוק בקול רם, שאל אותו השופט: מדוע אתה צוחק?, ענה לו הרוצח: מדוע השופט כל כך נבוך ולא יודע מה לעשות ואיך לחשוב, שניהם צודקים ואומרים אמת, הרצח התבצע באמת בתוך הבית ליד הדלת, הקיר התמלא בדם כמו שאומר העד וגם העד השני צודק משום שבבית אין תקרה והבית נמצא בשלבי בניה.

החיים הם דבר מורכב מאוד וכשמסתכלים על החיים בצורה מסוימת וסוגרים את כל היכולת לראות עוד צדדים ועוד הבטים האדם יכול לחיות חיים לא נוחים ולא ברורים, אך כשהדעת של האדם פתוחה והאדם יודע להסתכל בצורה נכונה על הדברים יכול הוא להינצל מהרבה טעויות והרבה מחשבות לא נכונות אשר רק גורמות עוול ורע לעולם.
וכך המחלוקת בין יוסף לבין השבטים, שניהם צודקים, אלו שתי דרכים שונות בעבודת ה' וברבות הימים כשהבשיל הזמן אחד הבין את הדרך של השני.
האדם צריך להתנער מעול הרעיון, במקרים רבים האדם חושב על רעיון מסויים עד אשר הרעיון הזה נהיה עול עליו וכאשר מתנער מעול הרעיון יכול להבין דברים בצורה שונה לגמרי ממה שהבין וחשב עד העת ההיא.
ימים אלו והזמן הזה הוא זמן מיוחד במינו, העולם עבר שינויים גדולים ברוב המובנים כל המהות של העולם משתנה בכל העניינים ובכל הדברים,
צריכים אנו להיות זהירים מאוד בכל ההתחדשויות ובכל ההבנות לא לשנוא או לחשוד באחר, להשתדל לראות את כיפת השמים ולהבין שגם היה בבית הזה קורות ודלת ולא לפסול ולראות את הכל מלכתחילה אטום חתום וסתום. אך לדעת לשמור מכל משמר את היסודות ודרך ה' ולדעת שבהם אין פשרות ומה שהיה הוא שיהיה, אך את החיים לראות כדבר מורכב הטיעון וההבנה הבאה בראיה ראשונה היא מסוכנת ויכולה להיות מטעה ביותר.
מתפללים לאבינו שבשמים שלא תצא תקלה תחת ידינו ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה. ובהתקרב ימי האורה ימי חנוכה מצפים לאור חדש על ציון תאיר ושמצוות הצדקה, אשר עליה נאמר צדקה תציל ממות, שלא יאונה רע לשום יהודי בסיבתנו כי קל נקם ושילם ומצות צדקה היא מסוכנת למי שגורם שינעל דלת בפני מקבלי צדקה.
ה' עוז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלום