1. לא לדחוק את השעה!
   
   מסופר על אחד מגדולי האדמורי"ם: שהיה לו חסיד עשיר מופלג, שעסקיו היו חובקים את העולם כולו, לימים, התהפך הגלגל על אותו חסיד ואיבד את כל ממונו, כדרך של תלמיד נאמן לרבו, פנה החסיד לרב בבקשת עצה וברכה, לדעת מה יעשה בשעה קשה זו, בירך הרב את החסיד שיצליח ושה' יאיר לו את הדרך, עברו כמה חודשים והמצב לא השתפר ואף הלך והתדרדר, פנה החסיד לרבו וביקש ממנו רשות לפנות לאחיו ןלבקש את עזרתו, אך ה...

   רב התנגד בצורה נחרצת, ואמר לו: שלא יבקש עזרה מאחיו בשום פנים ואופן.
   
   לאחר שעברה תקופה נוספת, וכבר לא היה לאותו חסיד מה לאכול בביתו, ברוב צערו ויאושו כתב מכתב נרגש לאחיו וביקש את עזרתו, כאשר האח קיבל את המכתב, מיד נחלץ לעזרה, ושלח סיוע לאחיו כדי שיוכל לחזור בחזרה ולשקם את כל עסקיו.
   
   ואכן, תוך זמן קצר, הצליח החסיד לשקם את כל עסקיו ועלה שוב על דרך ההצלחה.
   
   והנה, לא עברו הימים, ואותו חסיד חלה במחלה קשה ואנושה, מחלה שאין ממנו תקומה ורפואה ל"ע, מיד, שיגר החסיד שליח לרבו שיבקש עליו רחמים, כששמע הרב את מצבו של החסיד, פרץ בבכי ואמר בכאב גדול: מדוע מיהר החסיד ללכת ולבקש עזרה מאחיו? כי בזה הביא עליו את כל הרעה הגדולה הזו כיוון שנגזרה עליו גזירה שימות מן העולם, אך החליפו לו את המיתה בעניות, ואם היה ממתין עוד מעט היה מסיים את תיקונו והיה חוזר לעושרו ולהצלחתו, אך עתה שוב חזרה אליו הגזירה של המיתה וכיוון שדחק את השעה, חזרה עליו גזירת המיתה.
   
   וזה מה שמלמד אותו דוד המלך במזמור שאנו אומרים בחנוכה לאחר הדלת הנרות מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, "ארוממך ה' כי דיליתני" - דוד המלך מודה להקב"ה על התקופה בחייו שהיה דל, כי הקב"ה לא חפץ במות המת, ופעמים אדם מקלקל את מעשיו ונגזרת עליו גזירה שימות, כעונש על אשר עיוות, ולכן כדי להשאיר את האדם בחיים הופך הקב"ה את אותו אדם לעני, ועני חשוב כמת, ובזה מתקיימת הגזירה, ולכן צריך להודות ולשבח לה' גם על עצם הצרה עצמה, כי היא הישועה עצמה.
   
   (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
   יום טוב ומבורך וחג אורים שמח!