Sunday, June 16, 2013

הדרך כיצד להתנהג עם בעל הבית - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

לדברים הנראים קטנים יש כל עצום לבנות עולם ומלואו, וחס ושלום להחריב עולם ומלואו, אנשים זוכרים דברים קטנים לדראון עולם, וביותר בימים אלו נחפש את הדבר הנראה קטן אך שורש וזרע הוא לדברים עצומים וגדולים, הזרע הקטן שזורעים אותו אינו יודעים איזה עץ גדול עתיד לצאת ממנו, כך אנו ננהג בזרע הקטן של הטוב, ונזהר מאוד בזרע הפורענות.

מספרים ואומרים שכל גירוש ספרד והאינקיויזיציה הקשה והארורה אשר עברה על יהדות ספרד, החלה ממעשה קטן ופשוט, אשר אשתו של דון יצחק אברבנל, אשר זכינו שאנו מיוצאי חלציו, היה שמה אסתריקה, והיה יום הולדת למלך ספרד וכל הצבא וכל אנשי המלוכה יצאו במצעד צבאי לכבוד המלך הגדול, ואשתו של דון יצחק אברבנל, לבשה מעיל פרווה חשוב ויקר מאוד, עמדו אנשים והצביעו ואמרו: הנה המלכה אשת המלך, המלכה שמעה זאת וקנאתה וכעסה גבר וגדל, הלכה לאנשי הכנסיה והסיתה והדיחה ועשתה כל אשר יכלה וקיבצה יחד את כל עוכרי ישראל, וכך החלו שורשי וזרעי האינקיויזציה, אשר שפכו את דם ישראל כמים באכזריות קשה מאוד, וכפו יהודים רבים להמיר את דתם, הכל החל ממעיל מהודר עם פרווה משובחת.

תיזהר בכל עת, לא להיות חכם יותר מבעל הבית שלך ולא להתלבש יפה ממנו, אלא תמיד תיתן לבעל הבית שלך להיות יותר חכם, יותר יפה, יותר מצליח, כי אם לא, מוטב שתעזוב את מקומך, ולא, חורבן איום ונורא יעבור בהדרגה על שניכם, ודברים איומים ונוראים נגררים ממעשים אלו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב ובשורות טובות!



Friday, June 14, 2013

דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת השבוע:

פרשת חוקת!

"קח את המטה, והקהל את העדה אתה ואהרון אחיך, ודיברתם אל הסלע"

בפרשת השבוע, פרשת חוקת, מובא, עומק גדולתו של משה רבנו, אשר היה מוכן להקריב את נפשו ואת הדברים היקרים והחשובים לו ביותר, למען כלל עם ישראל.

ורבו הקושיות: אם הקב"ה מצווהו לדבר אל הסלע, מדוע מבקש ממנו ליקח עימו את המטה?

ואפשר לפרש ולומר: נס הנעשה לאדם, נעשה על פי גדולת האדם, אדם גדול נס גדול - אדם קטן נס קטן.

כך במקרה זה, משה רבנו הולך להוציא מים לבני ישראל מן הסלע, כשיגיעו אל הסלע תיבחן מעלתם, אם מעלתם רמה - הדיבור יספיק להוציא את המים מן הסלע, וזה מורה על מעלה גדולה והשגת נפש עצומה של בני ישראל, שבדיבור בלבד יוצא המים, אך אם באותה שעה מעלתם אינה גבוהה - דיבור לא יספיק, ואז יצטרך משה להכות את הסלע שזה בבחינת קטנות, הגיע משה רבנו למקום המיועד, ומשה רבנו פחד מלבייש את בני ישראל אם ידבר אל הסלע ולא יצא מים משום שמעלתם פחותה, וביזיון גדול יהיה לבני ישראל, אך גם יהיו ליצני הדור אשר לא יפרשו את הדבר בצורה נכונה, ויאמרו: הנה עצת ה' חס ושלום לא קמה, לכן משה רבנו לקח על עצמו חרון אף וכעס משמים, והיכה את הסלע ולא דיבר, ובגלל מעשה זה נמנע ממנו הדבר אשר היה משוש חייו - לזכות להיכנס לארץ ישראל, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, וכל זה מאהבת ישראל הגדולה אשר היה למשה.

וזה דרך הצדיקים בכל דור ודור למסור את חייהם למען כלל עם ישראל, וכמה קדושים אשר מסרו את נפשם על קידוש ה'!

ידוע המעשה בצדיק גדול, אשר היה מראשית משפחתנו הקדושה, רבי דוד אבוחצירא זיע"א, ה' יקום דמו: אשר באו ערבים לעירו וביקשו לעשות שפטים בכל יושבי העיר, כל הגברים והנערים ברחו מחוץ לעיר, ורבי דוד הי"ד עמד והחביא את כל התינוקות ועמד כמגן וצינה עליהם, והערבים הפורעים והבוזזים עמדו ופרעו ובזזו כל חלקה טובה, וכל מי שנקרה בדרכם שפכו את דמו.

לקראת סוף חורבנם, עמדו ואמרו: אם יתנו לנו את מנהיג וראש הקהילה היהודית נניח אתכם, עמד רבי דוד הי"ד ואמר: אני אמסור את חיי למען תיעצר המגיפה הזו, הלך ומסר את עצמו בידי ברוצחים ימח שמם, קשרו את גופו במכונת המלחמה וירו בפצצה וכל גופו התפרק לחתיכות, חרדה ואימה אחזתם והניחו את כל כלי נשקם וברחו על נפשם.

זוהי מעלתם של גדולי ומנהיגי ישראל, שטובתם העצמית לא עמדה להם כנגד כלל עם ישראל, ובכל עת ובכל רגע היו מוכנים ומזומנים למסור את נפשם למען כלל עם ישראל, ומשה רבנו בהנהגתו השריש מידה זו בכל מנהיגי עם ישראל "משה שפיר קאמרת".

והנה, כשנתעמק ונתבונן בעניין מי מריבה, וההבדל בין נס בארה של מרים לבין נס המים שהוציא משה, אפשר לבאר ולומר: הנס של משה גדול היה, ולכן דווקא על מי משה בני ישראל שרו שיר "אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה", ולא מצאנו שירה על בארה של מרים, משום שהנס של משה, נס גדול הוא.

ונקשה אייך גדול הוא?

נבאר ונאמר: בכל דבר יש ארבע יסודות, ואחד מארבעת היסודות הוא מים, באבן יש טיפת מים, בברזל יש טיפת מים, ובכל דומם יש טיפת מים, ומרים התפללה ובזכותה התרבה הטיפה הזאת ונהיה שפע גדול ומים להשקות את כל בני ישראל, אך הנס היה מהטיפה הקיימת שהתרבתה, ומשה רבנו אצלו הנס היה גדול ביותר, לא מהטיפה התרבו המים, אלא יצר יש מאין, והברכה והשפע אצל משה נוצר מכלום, וזה עומק הפסוק "ההופכי הצור אגם מים" זו בארה של מרים, שמטיפה נהיה אגם, חלמיש - זהו נסו של משה, שנהיה למעיין הנובע עם מים.

הקב"ה בע"ה יזכנו להתקרב לבוראנו ולמסור את נפשנו על יחוד קדושת שמו, ויהי רצון שתחול הברכה בכל מעשה ידינו!

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!



Thursday, June 13, 2013

שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

פעמים רבות באים אלינו אנשים ומספרים על הצרות והבעיות והקשיים אשר פוקדים אותם ומבקשים עצה ודרך אייך ליישב את חייהם ואייך לסדר את המצב הקשה אשר נקלעו אליו, והנה צריכים לחשוב ולהיזהר ולדעת אייך לא להגיע למצבים קשים ולהימנע ולא ליפול בתוך הבורות, ולא לאחר שנופלים לבור לחפש דרכים אייך לצאת ולהינצל מהצרה והבעיה ולהיחלץ מן הבור!

והנה אחד מן הדברים הקשים אשר מביאים את האדם לבעיות, והקשיים והצרות הגדולות ביותר בחיי האדם, זה הפה, כאשר האדם פותח את פיו לרעה בסוף זה מה שנהיה לאדם ואמרו חז"ל: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו".

והנה בפרשת מטות מצאנו: "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה", ומובא במדרש על הפסוק הזה:זה מה שאמר שלמה "כי לא ידע האדם את עיתו", וצריך להבין, מה הקשר בין דברי תורתנו הקדושה "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" לבין שלמה המלך "כי לא ידע האדם את עיתו"?

ועוד קשה, המשנה באבות אומרת: "אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ונמצא שם שמים מתחלל", וקשה מדוע מזהיר אותנו אבטליון על עניין גלות, הרי גלות זה למי שהורג בשוגג, צריך באופן כללי להיזהר על הכל ומדוע פה התנא מתמקד על דברי החכמים ועל עניין הגלות?

אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: הגמרא במסכת יומא אומרת: בית המקדש הראשון מפני מה נחרב, מפני שהי בהם שלוש עברות קשות: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, ובית המקדש השני מפני מה נחרב אמרו חז"ל: מפני שנאת חינם, ללמדך ששנאת חינם שקולה כנגד שלוש העברות החמורות.

הגמרא שואלת: הרי גם בבית ראשון הייתה שנאת חינם, כדברי חז"ל: שהיו אוכלים ושותים יחד אך היו דוקרים זה את זה בחרבות שבלשונם?

מתרצת הגמרא: בבית ראשון רק אצל נשיאי ונכבדי העם הייתה שנאה והיו דוקרים בחרבות שבלשונם אחד את השני, אבל אצל המון העם לא הייתה שנאת חינם, ובבית שני השנאה פשטה בכל העם כולו.

וזה דברי אבטליון: חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות, הדיבורים של האדם יכולים להביא להרס, למות ולחורבן.

ולכן יובן דברי תורתנו הקדושה: "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" זה מה שאומר שלמה המלך "כי לא ידע האדם את עיתו", כי האדם יכול להביא לעצמו את הקץ והחורבן על ידי פיו!

נזהר ונשמר בלשוננו בכל דיבור ודיבור בכל ימות השנה, וה' ירחם ויושיע.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

Wednesday, June 12, 2013

הגרעין הקטן פורח לעץ גדול - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:
 
יום הכיפורים אצל הבעל שם טוב היה יום מיוחד וקדוש, עד ששכל אנושי יכול להבין בדור יתום זה, מה זה חמימות וקירבה להקב"ה.
 
באחד השנים, אמר הבעל שם טוב לכל הזוכים להתפלל איתו, שישנה גזירה קשה בשמים, וצריכים להתפלל ולהשתדל בכל הכח לבטל את הגזירה, והנה כל התלמידים הקדושים וכל מי שזכה להצטופף בבית מדרשו של הבעל שם טוב, היו באימה וחרדה וצער גדול מאוד, ושפכו את ליבם לאבינו שבשמים שירחם על כלל ועל הפרט, באותה שנה, איש פשוט כפרי זכה אף הוא לזכות להיות בבית המדרש הקדוש, והביא עימו יחד את בנו, אשר לא היה חכם כל כך גדול, והבן הקטן הביא איתו משרוקית, וכל רגע היה רוצה לשרוק בבית המדרש עם המשרוקית, ואביו היה מונע ממנו לעשות את המעשה הזה, אשר היה נראה כמעשה שטות וקונדס.
 
בתפילת הנעילה, עומד הבעל השם טוב ובבכי ביקש מהמתפללים, שכל אחד ישתדל מעומק ליבו לבקש מהקב"ה שיבטל את הגזירה הקשה, אשר מרגיש שעומדת להתרחש בעולם, והנה ברגע אחד לקח הילד את המשרוקית והחל בכל הכח לשרוק ובלי מעצור, לא נתן לשום אדם להתקרב אליו, כשסיים, עמד הבעל שם טוב בדמעות ואמר: השמים היו סגורים והשריקות מהלב והתמימות של הנער הזה, פתחו את שערי השמים וכל התפילות נכנסו לשמים והגזירה התבטלה.
 
שנים רבות, בכל עת תפילה וצרה, אנו חושבים על מעשה מיוחד זה והלימוד הגדול אשר טמון בו, לימוד אשר מחויבים אנו לשימו נגד עינינו בכל עת ובכל שעה, הנה העוונות הנעשים גורמים מחיצה בינינו לבין הקב"ה, וישנם זמנים אשר אין כח לפרוץ המסכים האלו, עד שבא דבר אחד, אפילו הנראה קטן, פשוט, ואפילו דבר הנראה לא כל כך כחם, אך בא מעומק הלב ושובר את כל המסכים המבדילים בינינו לבין הקב"ה, ואז יש כח לכל התפילות לעלות ולהיכנס לפני הקב"ה, וברגע אחד ישועות רבות יורדות לאדם.
 
לכן ישמר ויזהר האדם מן הדברים הקטנים אשר יש בכוחם לשנות את כל העולמות ולהביא את הישועה המיוחלת על האדם!
 
(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
 
בשורות טובות!
 
http://youtu.be/HHFG6FYUvNk מסירות נפש -הרב פינטו שליט"א
 

Tuesday, June 11, 2013

לפייס את השני אפילו שאתה צודק - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:
 
הגמרא במסכת חולין אומרת: אמר רבי שמעון בן פזי, מובא בבראשית: "ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים", באה הלבנה לפני הקב"ה ואמרה לו: ריבונו של עולם אי אפשר ששני מלכים ימלכו בכתר אחד, אפשר מלך אחד ולא שני מלכים, ואני והחמה שני מלכים, אמר לה הקב"ה: לכי והקטיני את עצמך, וזה שנאמר: "את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה", אמרה הלבנה להקב"ה: בגלל אמרתי דבר הגון שאין שני מלכים בכתר אחד אני צריכה להיענש ולהקטין את עצמי? פייס אותה הקב"ה ונתן לה צבא של כוכבים לרוב.
 
ראה הקב"ה שאין הלבנה מתפייסת, אמר הקב"ה: הביאו עלי קרבן על שציערתי את הלבנה, וזה קרבן ראש חודש.
 
והנה קשה ביותר, הקב"ה אשר במאמרו ברא שחקים וכל העולם שלו צריך כך לעמוד ולפייס ועוד להביא קרבן?
 
אלא פה לומדים מוסר גדול ביותר אשר צריך לחקוק אותו חזק בנפשנו: אפילו שאתה צודק, אפילו שכל מה שעשית זה אמת ונכון וטוב וכו', אך אם משהו ניזוק בסיבתך ומישהו עם כל הצדק שלך, מצטער בגללך, אתה צריך לתקן את זה ולנסות לפייס אותו ויותר מכך לעשות גם על זה תשובה, ואף הקב"ה מבקש להביא קרבן על דבר כזה!
 
והנה כשנרבה ברחמים ובהבנה של הזולת, נזכה לאור גדול ולישועה גדולה ביותר ואורה וישועה ושמחת עולם תהיה מנת חלקנו!
 
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
 
בשורות טובות!
 
http://youtu.be/8QFvAxGY71Y אל תשבר -הרב פינטו שליט"א
 

Monday, June 10, 2013

כח המחשבה וכח המעשה - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

הקב"ה מצוה את משה רבנו לדבר אל הסלע שיצאו המים ומשה רבנו מכה את הסלע, על זה נענש משה רבנו בעונש הקשה ביותר לא להכנס לארץ ישראל והעונש לא היה קשה ומר רק למשה אלא קשה שבעתיים לבני ישראל באותו הדור וכן לעם ישראל לדורי דורות, דאילו היה משה נכנס לארץ בני ישראל היו מגיעים לתיקון השלם.

וקשה, על מה הכעס והקצף הגדול של הקב"ה על זה שהכה את הסלע במקום לדבר, הרי משה רבנו כל כולו וכל חייו היו רק לעשות נחת רוח להקב"ה ולהענישו בעונש קשה כל כך ונזק חמור לעולם כולו ולעם ישראל על מה ולמה?.

אלא אפשר לבאר ולאמר יסוד גדול, ידוע שבחיים יש שני כוחות, כח ראשון זה מה שהאדם חושב, רוצה, שאיפות, מחשבות, רצונות, משאלות.

וכח שני אלו המעשים מה שהאדם עשה, מה האדם פעל ומה שהאדם השיג. בדרך העולם האנשים מעריכים ושמחים במעשים אשר עשו, התוצאות של המעשים, את המחשבות, הרצונות, השאיפות שוכחים ולא מעריכים, האדם שמח רק במה שהחזיק והשיג בידו.אך זוהי טעות גדולה ביותר,

ידע האדם שלמחשבות, לרצונות יש כח עצום שאין כדוגמתו וכל מחשבה עמוקה שחושב האדם מבעבעת במקום מסויים עד אשר מתפרצת ויוצאת וככל שהאדם מרבה וחושב וכן רבים מתחברים וחושבים על אותה מחשבה או על אותו רעיון, סוף המחשבה או הרעיון לצאת מכח המחשבה אל הפועל.

וזה היה כעסו של הקב"ה על משה רבנו, כאשר אמר הקב"ה למשה לדבר אל הסלע היה טמון בבקשה זאת עומק גדול, שלכח המחשבה יהיה כח ככח המעשה בדיוק וכאשר משה נתן דגש על המעשה ולא על המחשבה, הפחית משה את כח המחשבה וחיזק וגידל את כח המעשה ומאותו עת ומאותו זמן העולם נותן את הדגש על המעשה ולא על המחשבה ולכן נזקים וחורבנות גדולים ביותר נסובו לעולם מאותו רגע.

ולכן זה שורש של חוסר השלמות בעולם שהעולם רואה ומתפעל רק מתוצאות ומדברים גדולים הנראים לעין וחלק מהתיקון לקרב את הגאולה לדעת שלמחשבות יש כח גדול ביותר. ויזהר וישמר האדם ויקפיד הקפדה גדולה ביותר במחשבות העולות בדעתו.

וידועים דברי האר"י הקדוש שעיקר חטא אדם הראשון נרמז בפסוק: "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת וספחת או בהרת". ודקדק, "אדם" זה אדם הראשון "כי יהיה" כלומר שיהיה לו "שאת" לשון התנשאות "וספחת" כלומר שרוצה לספח אליו עוד ועוד הצלחות מוחשיות "ובהרת" זה פגם היסוד, כלומר השורשים האלה הם השורשים של חטא הקדמון, הרצון של אדם הראשון להשאיר חותם של הצלחה מוחשית, זה שורש חטא הראשון והתעלם מכח המחשבה וחיפש רק תוצאות של הצלחה מעשית.

וזה מה שאמרו חז"ל: לעתיד לבוא הקב"ה עושה סעודה לצדיקים ומאכילם משור הבר ומליויתן, שור הבר זהו רמז לשכר על הצלחות מוחשיות, מלשון בר ולויתן זהו שכר על מחשבות ורצונות אשר חבויים תחת המים ואינם גלויים לכל, הקב"ה יתן שכר על הנסתרות ועל הנגלות. ולכן ידע האדם שאין דבר העומד בפני הרצון, כח הרצון גדול ביותר ויתן דגש על מחשבותיו ועל מחשבות אחרים.

הקב"ה יזכנו לתקן עולם במלכות שד-י ונזכה לגאולה שלמה בקרוב


Sunday, June 9, 2013

שורש כל התורה כולה והתרי"ג מצוות תלויים במידות - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

רבנו הרש"ש בספר נהר שלום דף כ"ג אומר: שורש כל התורה כולה והתרי"ג מצוות תלויים בארבעה מדות שהם "ענוה", "שתיקה", "למאוס בתענוגות הגוף" ו"שמחה".
וההפך מזה הוא שורש כל הרע "גאוה" "שיחה בטלה" "תאוה" ו"עצבות" וזה ארבעה אבות ניזיקים.

ושם ה', י'-ה'-ו'-ה' כנגדם לתת לנו כח בארבעה אבות נזיקים אלו י'-ה'-ו'-ה':

י'- כנגד ענוה לדבוק בהקב"ה בכח הענוה כי על הגאים אומר הקב"ה: אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת ושורש כל רע זה מידת הגאוה ושורש כל הטוב היא מידת הענוה.

"משה קיבל תורה מסיני" ודרשו חז"ל: מה היה כוחו של משה לקבל את התורה הקדושה?, משום שהיה עניו כסיני.

ה' - כנגד השתיקה וידוע כוחה של השתיקה אשר גדול הוא. ורבנו האר"י הקדוש כתב בפרשת חוקת: "נפשי יצאה בדברו", במי שמדבר דברים בטלים נפשי יוצאת ממנו ונשאר כמת וטומאת מת מאבות הטומאה.

מיאוס תענוגות כנגד ו' - דמי שרודף אחרי תענוגות העולם התורה והקדושה מתרחקת ממנו ואמרו חז"ל: פת במלח תאכל ועל הארץ תישן אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך.

וה' - כנגד שמחה ומעלת השמחה גדולה, כי בשמחה תצאו מכל צרה.

ובכך, י'-ה'-ו'-ה', ענוה, שתיקה, מיאוס תענוגות ושמחה האדם עולה למדרגות הגבוהות ביותר וזוכה להיות כלי קיבול לקבל את התורה הקדושה ולהגיע למדרגות גבוהות.

ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום