Sunday, March 10, 2013


בכח האמונה והמצוות!

ידוע מעשה עם רבי זושא: אשר הגיעו לעירו אנשי צבע אכזריים, אשר היו מתעללים ביהודים, ונכנסו למקוה, להתרחץ ולהתהולל, רבי זושא, אשר הגיע שעת הטבילה הקבועה אצלו, הלך למקווה בלי פחד, ראה את החיילים האכזרים ומפקדם בראשם, צוחקים צחוק של בוז ליהודים, לקח אבן, ובכל כוחו השליך לתוך חלון המקווה, משמיים האבן פגעה בראשו של מפקדם, אשר נפצע בצורה קשה.

מיד, יצאו החיילים, לרדוף אחרי עושה מעשה זה, רבי זושא, רץ בכל כוחו, והחיילים בעקבותיו, עד שכוחו לא עמד עימו, עצר הסתובב לקבוצת החיילים הגולה, מחזיק בטלית, והתחיל הוא לרדוף אחריהם, החיילים לא ידעו את נפשם, ואימה וחרדה נפלה עליהם, והחלו לברוח בפחד גדול, ממה? מאמונה בהקב"ה, ומכח מצוות טלית קטן!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

Saturday, March 9, 2013

הכנה לחג הפסח - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

לאחי ורעי היקרים, ה' עליהם יחיו.
הנה מתקרבים ובאים ימי הפסח ושואלים ודורשים לפני החג ודרשו חכמי המוסר שואלים ודורשים בענייני הנפש ודרך האדם לפני החג. וידוע שבחג הפסח כוחות נשגבים "ובניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" והגאולה היא בכל העניינים ובכל המובנים ואף אם יאמר האדם הנה עברו וחלפו כמה חודשים של ניסן ועדיין לא נושענו ולא נגאלנו, אך לא כך ה...דבר בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, בכל ניסן אנו נגאלים ומקרבים את הגאולה ואת הישועה הן בכלל והן בפרט, כל שנה שחולפת הנפש מתקרבת להקב"ה וההבנה גדולה וניהים כלי קיבול שתישרה השכינה בנו.
ולכן צריכים להכין את עצמנו בימים אלו לחפש ולבדוק בחדרים ובסדקים של הלב ולנקות את נפשנו מן החמץ ולהרבות בתורה ומצוות.
וכבר אמרו חז"ל: רבי חנינה בן עקשיה אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
ומשלו חז"ל לאיש עשיר אשר הגיע לכפר של עניים וכשנכנס הצטער על העוני והמחסור אשר ראה בכפר, מיד אמר לאדם הראשון אשר פגש: מבקש אני להתאכסן בבית וכל דבר אשר יעשו למעני אני אשלם סכום מרובה ביותר. האדם רץ מבית לבית וסיפר ואמר: הגיע אדם לעיר אשר מבקש לשלם ברוחב לב לכל מי שיארח אותו, העניים הרגילים לדוחק לא האמינו ודחו אותו. עד אשר עני אחד הסכים, הכניסו לביתו, השתדל בכל כוחו למען הנאתו ורווחתו של העשיר, כעבור כמה ימים הודיע לו העשיר שהוא עוזב ויוצא לדרכו וביקש את החשבון לתשלום, העני ביקש מעט. אמר לו העשיר: לא, תיתן לי חשבון מפורט על כל אשר עשית למעני לפרטי פרטים ולא כללי.
כך אנו, הקב"ה רוצה לזכות אותנו לכן הרבה לנו תורה ומצוות.
ומדוע אמר תורה לפני מצוות?, אלא כאשר לומד האדם תורה מבין ויודע מה הערך של כל מצוה ומצוה ומה המורכבות של כל מצוה. לכן אחרי שלומד תורה מבין את המורכבות של המצוה ואז השכר המעלה גדולה ביותר ובהתאם גם השכר של המצוות.
הנה מגיעים לימי החג אשר ישנם מצוות מרובות ועיקר הימים האלו ישנם שני מצוות, חסד קימחא דפיסחא והשתדלות בגוף להכנת החג.
וישתדל האדם למסור נפש ולהרבות במצוות וה' יתן הטוב.
‬
המצוות כהגנה מפני הפחד!

לפני כ- 15 שנים, זכינו לנסוע לקברי אבותינו הקדושים במרוקו, ונפשנו הייתה הבתעלות הנפש גדולה ביותר, בפעם הראשונה להיות בציון מו"ר זקננו רבנו חיים פינטו הגדול, ולנסוע לקצה השני, לציון רבינו דוד אבוחצירא, אשר מסר נפשו על קידוש ה', ובחזור נסענו עם כמה יהודים צדיקים חזרה למדינה אמצעית, בדרך לארץ הקודש.

והנה כשעתיים אחרי תחילת הטיסה, עמדנו להתפלל שחרית, עטורים בטלית ותפילין, ופת...אום, שוד ושבר, המנוע של המטוס, עולה בלהבות של אש, והמטוס בסכנה חמורה ביותר, היה צעקות ובכי, ואנו עמדנו וקראנו "שמע ישראל" בכל כוחינו, וקיבלנו בדעתינו, עד כמה שאפשר, שמוסרים נפש באהבת ה' ועל יחוד קדושת שמו!

אחד הגויים אשר היה במטוס, עמד וצעק לעברנו, צעקה חזקה, אשר קולו נשאר מהדהד בנפשנו, ולא יעבור מאיתנו כל ימי חיינו: "אתם יהודים, יש לכם מצוות ודברים מיוחדים, כמו שאתם לובשים על עצמכם כעת, אין לכם מה לפחד מכלום, אלוקים שומר אליכם!

בסוף, אל חנון ורחום, הצילנו ויצאנו משערי מוות, אך המילים, בשעת האימה והחרדה הגדולה, נשארו חקוקים וישארו חקוקים!

יהודי צריך לדעת, הקב"ה נתן כלים, הכלים הם המצוות, הטלית, התפילין, שבת, וכד'ו, וכאשר האדם אוחז בהם, אין לו בשום פנים ואופן, רשות לפחד מכל עניין בעולם, "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי"!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב ובשורות טובות!
 
http://youtu.be/lhC18e3Cwl0 מוסר על חג הפסח

Friday, March 8, 2013


מדברי כבוד האדמו"ר על שבת קודש:

הנה שבת קודש הוא יום לעלות ולהתעלות ולהתקדש ולהגיע בו לדרגות גבוהות ביותר, וכשם שיש שני דרכים לעלות לבנין גבוה, דרך אחת היא דרך המדרגות, אשר קשה היא לעלות לקומה גבוה, הדרך השניה על ידי מעלית, אשר בנקל אפשר לעלות למקום גבוה, כך ימות השבוע אלו המדרגות, והשבת היא כעין מעלית לעלות ולהשיג השגות גבוהות ביותר, וידוע שכל ימות השבוע מתברכים משבת קודש.

ישתדל האדם: בכל עת ובכל זמן, להוסיף מחול על הקודש, לקבל שבת כחצי שעה לפני זמנה, ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות!

(חזון יאשיהו שבת - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך ובשורות טובות! 

כדי לקבל את התורה צריכים להגיע למדרגה שהגוף והנפש הם באותה דרגה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

אחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו.
הנה בשבוע זה היה בלבנו שמחה מרובה בשעה שישבנו שבת אחים גם יחד ביסוד וחידוש הבית מדרש המחודש שובה ישראל מיאמי. ואחד מן התלמידי חכמי בני הישיבה הקדושה שאל אותנו, כשמשה רבנו עלה לשמים להוריד את הלוחות הראשונות ושמע מהקב"ה "לך רד כי שיחת עמך", משה רבנו הוריד איתו את לוחות הברית ורק כאשר קרב אל המחנה "וירא את העגל ומחולות", אז "וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם".
והקשה, מדוע לא השאירם משה רבנו בשמים או שברם כאשר הקב"ה אמר לו על עשיית העגל ומדוע צריך להוריד את הלוחות ולשברם בארץ?.
ואפשר לבאר ולאמר יסוד גדול: ידוע אשר אמרו לנו חז"ל: לקח הקב"ה את התורה הקדושה לכל אומות העולם והציע להם לקבל את התורה וכל אומה שאלה בטורה את הקב"ה, מה כתוב ומה מצווה בתורתך. והקב"ה לאחת אמר לא תרצח לשניה אמר לא תנאף וכו' וכל אומה כששמעה את הציווי אשר הוא חלק מהטבעים הטבועים בנפשם התנגדו ולא רצו לקבל את התורה הקדושה.
עד שהגיע הקב"ה לבני ישראל ושאל אותם: האם אתם רוצים לקבל את התורה הקדושה ומיד עמדו ואמרו נעשה ונשמע בלי לשמוע מה כתוב בתורה והאם כתוב בה דברים הנוגדים את טבעם של עם ישראל.
וקשה, מדוע עם ישראל לא שאלו מה כתוב כמו כל האומות כולם, הרי היה נכון לשאול, לבדוק מה כתוב מה מצווה בתורה ומדוע כך נהגו בני ישראל?.
אלא, הנה בני ישראל מרגע שיצאו ממצרים שמרו וקדשו עצמם ושמרו שבע שבתות בקדושה ובטהרה גדולה והגיעו למדרגה גבוהה ביותר עד אשר הגוף הגשמי נהיה קדוש כמו הנשמה הרוחנית של האדם ואז הגיעו לדרגה מעל הטבעים והגשמי משום שכל הטבעים והגשמיות של האדם באים מן הגוף הגשמי והנשמה היא דבר רוחני. ובאותו שעה הגיעו הנשמה והגוף אחד ואז יכלו לקבל את התורה בכל צורה עם כל דרישה וכל בקשה אשר הקב"ה דורש ומבקש, לכן מיד אמרו נעשה ונשמע. ומי שמגיע לדרגה כזאת נפשו וגופו נהיים "חרות על הלוחות" ואמרו חז"ל: אל תקרי חרות אלא "חירות", נהיה בן חירות מכל תאוה מכל יצר הרע.
והנה הלוחות היו כמו גוף והאותיות כנשמה, אך הגוף קדוש כמו הנשמה. וכך מובא והלוחות לוחות אלוקים הם, כגוף ונשמה אחד.
אך כאשר שמע משה שחטאו וירדו ממדרגתם ועכשיו נהיה לוחות גוף, האותיות נשמה, פחד משה אם הלוחות ישארו בשמים הם ישארו שם לנצח ובכל עת ושעה יהיו מונחים בשמים כקיטרוג על עם ישראל שאיבדו את הגוף והנשמה שהם אחד. לכן משה רבנו הרועה הנאמן לקח איתו את הלוחות בכדי לא להשאירם להיות קטרוג והורידם לארץ ושברם שלא ישאר זכרון עולם על האובדן הגדול אשר איבדו את המעלה של גוף ונשמה ושברם בארץ.
וכאשר עשו תשובה מחטא העגל מעלתם היתה פחותה, משה רבנו חצב את הלוחות השניות "כאשר ציוה אותו הקב"ה פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים" לוחות שניות נעשו על ידי משה ולא על ידי הקב"ה, זה כבר לא גוף ונשמה אחד ונשאר לנו המלחמה וההתמודדות לקדש עצמנו ולהגיע למדרגה של גוף ונשמה על ידי עמל הנמצא בידי כל אחד ואחד ומלחמה מתמדת להשיג את אשר אבדנו בחטא העגל.
נשתדל להכנס לשבת קודש הבאה עלינו לטובה ברוממות הנפש, בקדושה, בטהרה ובאהבת ה' גדולה ביותר. ולשמוח בכל הטוב אשר גמלנו הקב"ה.
שבת שלום ובשורות טובות.

Thursday, March 7, 2013


פרשת ויקהל פקודי!

"ויאמר משה אל בני ישראל, ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה"

בפרשות אלו אנו לומדים את כל ענייני בניית המשכן, ומי שזכה להיות העוסק במלאכת בניית המשכן הוא בצלאל בן אורי בן חור.

והשאלה נשאלת, מדוע בצלאל נבחר מכל עם ישראל? מה המידה המיוחדת אשר הייתה בו ולא הייתה באחרים? וכן מדוע התורה מודיעה לנו את יחוסו בן אורי בן חור?

אלא אפשר ללמוד יסוד גדול בחיינו, חכמה נמצאת באדם על ידי שני מצבים, או שהאדם נולד שנון וחכם או שהאדם עשה מעשים של מסירות נפש ממש, ומן המעשים האלו מקבל השראה משמים של חכמה גדולה מה'.

אך צריכים לדעת יסוד גדול: חכמה אשר נמצאת בתוך האדם אינה מביאה את האנשים על פי רוב למעמד או להצלחות יוצאות דופן לא ברוחניות ולא בגשמיות, וכבר אמר שלמה המלך: "לא לקלים המירוץ",והרבה חכמים ראינו בעולם אשר בסופם כל חוכמתם תתבלע, אך חכמה אשר היא מגיעה על מסירות נפש שהאדם מוסר את נפשו, יש לה כח גדול ביותר ועלידי חכמה הבאה לאדם ממסירות נפש משיגים השגות גדולות מאוד.

ולכן ידע האדם: חכמה לבד בלי מסירות נפש לא תביא מאומה לאדם חוץ משברון לב, ברגע שרואה בחוכמתו את הדברים ומבין אותם אך אינו משיג מאומה מכל מעשיו ורק שילוב של מסירות נפש אז נפתחים מעיינות החכמה המבורכת והמוצלחת אשר יש יעמה שורשים ואותה חכמה נושאת פרי, וההצלחה בכל המובנים, נמצאת עם אותה חכמה.

וכך אפשר לבאר בעניין בצלאל: בצלאל היה צדיק וחסיד וירא ה', וכמו שמובא בחז"ל: שאל הקב"ה את משה רבנו: האם בצלאל ראוי בעיניך לבנות את המשכן, אמר משה להקב"ה: אם בפניך ראוי בודאי גם לפני ראוי, שלח הקב"ה את משה לשאול את בני ישראל: האם בצלאל ראוי בפניהם לבנות את המשכן, אמרו בני ישראל: משה רבנו אם בפניך ראוי גם בפנינו.
והנה, מדוע כל הדין ודברים האלו? אלא בצלאל היה ירא ה' בסתר ובגלוי, בעיני משה רבנו בסתר ובעיני עם ישראל בגלוי, וברגע שגם למטה וגם למטה מצא חן, את החכמה לבניית המשכן זכה לקבלה בזכות מסירות נפש, ואיזה מסירות נפש מצאנו אצל בצלאל? אמרו חז"ל: סבו חור מסר את נפשו על קידוש ה', ובזכות מסירות הנפש של הסבא זכה לחכמה המיוחדת לבנות את המשכן.

ופה הלימוד הגדול: שמסירות נפש גם של האבות נותנת כח לבנים לחכמה מרובה ולהצלחה גדולה, והבנים רק צריכים להיות כלי קיבול לקבל את החכמה, ובזכות מעשי האבות מושפע עליהם שפע ממרום לקבל את כל הכוחות מן האבות, וכל כוחו של בצלאל בא מן אבותיו חור, ולכן התורה הקדושה מזכירה את כל הייחוס שלו.

והנה בימים אלו אשר צריכים סיעתא דשמיא בכל צעד אשר פונים ורואים בחוש שהעולם השתנה ומשתנה מרגע לרגע, ישתדל כל אחד מאיתנו להיות כלי קיבול, ואחרי כן למסור נפש על כל עניין ועניין של יראת שמים, רדושה או דרך ה', ועל ידי המסירות נפש יושפע שפע ממרום מכל העולמות.

ובזמנים אלו בהילולת הסבא הגדול והקדוש: רבנו יאשיהו פינטו זצוק"ל הרי"ף עין יעקב, יודעים אנו שבקרוב ממש, "פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותיי מזה איתכם", נעלה את העצמות, בגדר כל עצמותיך יחלץ בזמן הקרוב ביותר.

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!

כוחה של מצוה!

ידוע שלכל מצווה יש כח גדול, וכל מצווה יכולה לפעול פעולה גדולה בשמים, אשר אין לשער ואין לתאר!
וידוע המעשה במחותנו של בעל הפני יהושע אשר שמו היה הרב בעריש, אשר בעירו היה גר קצב גס רוח, מחוצף, ומרוחק מאוד מהתורה הקדושה, אך מצווה אחת היה מקפיד בה, והיא מצוות נטילת ידים, על מצווה זו היה מוכן לתת כל הון שבעולם לא להפסידה.

בהתקרב חג השבועות, שחט אותו קצב בהמה, בכדי שיהיה בשר לכל יושבי העיר, והנה נמצא, שהבהמה טרפה, צער גדול היה לכל יושבי העיר, אייך יגיע החג ולא יהיה בשר לחג? החליט הקצב לנסוע לעיר הסמוכה ולקנות בשר ולהביאו לעיר, ולקח עימו את משגיח הכשרות ונסע עימו לעיר הסמוכה.

בדרך תקף את הקצב רעב גדול, החליט הקצב לאכול את אשר הביא עימו, אך לא היה עימם מים לנטילת ידים וזו המצווה החשובה ביותר על הקצב, ביקש הקצב מן המשגיח כשרות שימתין, משום שרוצה הוא להכנס לתוך היער לחפש מים לנטילת ידים, עמד המשגיח כשרות בכל לשון של בקשה, דרש מהקצב לא להכנס ליער ואמר לו: יודע אתה שהיער מסוכן ביותר ובפנים שודדים ורוצחים מסוכנים וחיות רעות אל תעשה זאת, אמר הקצב: על נטילת ידיים מוכן אני למסור את נפשי ונכנס ליער, אחרי כמה רגעים שמע המשגיח צעקה קשה ומרה מאוד בתוך היער, מיד ברח לעיר.

בבוקר אמר לכל יושבי העיר את אשר היה, וכולם, כאיש אחד, באו לחפש את הקצב כשנכנסו לתחילת היער מצאו את גופתו של הקצב בביזיון גדול, בני משפחתו לקחו את גופת הקצב לקבורה.

והנה, בחג השבועות, בעת אשר עסק הרב בעיריש בלימודו, התקשה הרב בעיריש קושיה גדולה בגמרא באחת מן התוספות, ולא ידע תשובה, והנה, פתאום רואה שעומד מולו בבית המדרש הקצב, הרב בעיריש לא ידע על מות הקצב ועל כל אשר היה איתו, ואייך שבא לדבר עם הרב בעיריש דחה אותו הרב בעיריש משום שידע מה יש לצב לומר: רק דברי ליצנות בלע וקלות ראש, אך הקצב עמד ואמר אל הרב בעיריש: אתה הרב של העיר ונשלחתי מישיבה של מעלה לשאול אותך שאלה, ענה הרב בעיריש ואמר: אם נשלחת מישיבה של מעלה, יש לי שאלה בתוספות תענה לי תשובה עליה, והנה, נעלם הקצב לכמה רגעים וחזר עם תשובה, הזדעזע הרב בעיריש מהעניין ושאלו: מה השאלה אשר נשלחת מהישיבה של מעלה לשאול אותי? עמד וסיפר אל הרב בעיריש, כשהגיע לישיבה של מעלה רצו לדונו כאדם אשר מסר את נשמתו על קידוש ה', אך המקטרגים, מקטרגים ואומרים שכל חייו חטא וחי חיים לא הגונים, ואי אפשר בשביל מצווה אחת לזכות לעולם הבא, לכן החליטו בישיבה של מעלה, לרדת ולשאול את המרא דאתרא, הרב בעיריש, מה דינו של הקצב, ומה שיפסוק יהיה מקובל בשמים.

מיד, פסק להלכה הרב בעיריש: שהקצב על מסירות נפשו על נטילת ידים, מגיע לו חיי עולם הבא, יחד עם כל אותם שמסרו את נפשם על קידוש ה', ובאותו רגע, נעלם אותו קצב, ומסופר שבגמרא של הרב בעיריש עם אותו תוספות אשר הייתה לו קושייה, כתב הרב בעיריש: זו הקושיה וזו התשובה שענה לי הקצב מהשמים וזה הסיפור.

הנה כח של מצווה אחת, להיכן יכולה להוביל את האדם!!!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=aa4ImkNZKD8 הילולת הרי"ף דעין יעקב - שיעור שהתקיים במיאמי