בס"ד
ידע האדם שכל אשר ישיג מכח הרצון והתאווה אשר לו לעולם לא ישביענו, וכדבר חז"ל על היצר הרע (סוכה נב, ב): משביעו רעב, כמה שישביע את יצרו, טועה הוא אםחושב שישבע, אלא יותר נהיה רעב והתאוות והדרישות נהיות יותר גדולות, וכך אמרו חז"ל: מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, וכך, כל שנענות הדרישות, הבקשות הולכות וגברות, ומי שמקבל דבר אשר ביקש פעם אחת ושוב מבקש ואינו מקבל, המירמור גודל וצערו נהיה צער קשה ביותר.
מובא מעשה בקבצן אשר הלך ליד גינת המלך, והנה רואה את השומר עובר בפתח, עמד וביקש מן השומר להיכנס למלך אשר היה יושב באותה שעה בגינה, השומר מנע בעדו ואמר לו: כמה פרוטות אני אתן לך אל תפריע את מנוחת המלך, אך הקבצן עמד ודרש את דרישתו, ואמר לשומר אם נתעמק גם השמרים קבצנים הם, ואין אני הקבצן רוצה לקבל צדקה ממך הקבצן, שמע המלך את הדין ודברים, וביקש להכניס את הקבצן המשונה הזה אשר אינו מתבייש ועומד איתן ותקיף בדעתו, נכנס הקבצן ובידו כמו קערה קטנה ובפיו בקשה: "מלכי הרם תמלא לי את הקערה הזאת בכסף ", חשב המלך כמה כבר אפשר להכניס בתוך הקערה הזאת?!
קרא המלך לאחד מעוזריו, וביקש למלא את הקערה, והנה, כל מה שמכנסים נעלם ואין הקערה מתמלאת, עוד ממון והקערה לא מתמלאת, עמד המלך ושאל את הקבצן: מה הקערה הזאת, מדוע אינה מתמלאת? אמר הקבצן: הקערה עשויה מראש של אדם וכמה שממלאים את רצונות האדם, לעולם אינם מתמלאים, ועוד רצון ועוד תאווה מתחזקת אצל האדם.
לכן, צריך האדם עבודה גדולה על עצמו, לשלוט על הכח של הרצון של התאווה, ולהחליט דברים ולרצות דברים על פי התורה, ועל פי מה שמותר לו לחשוב ולרצות, יש אדם אשר זה הגבול המסוים שלו, ויש יותר, ויש גם פחות מן הראשון, וכאשר האדם הולך בדרך הנכונה ומקבל את ההחלטות בדרך הבריאה שצריך לקבל, חייו יציבים יותר, מסודרים יותר, בלי משברים, ובלי תהפוכות, וה' יתן הטוב, אם מגיע לו יותר - ה' יתן לו, ואם לא מגיע לו - בסוף יאבד גם את שלו.
וזה הכח של התורה הקדושה ושל דרך ה', להכניס את האיזון הדק הזה בנפש האדם, האיזון הזה לא יכול לבוא בשום דרך אחרת ובשום לימוד בכל מקום אחר, הוא בא רק מן התורה הקדושה ודרך ה'!
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
ידע האדם שכל אשר ישיג מכח הרצון והתאווה אשר לו לעולם לא ישביענו, וכדבר חז"ל על היצר הרע (סוכה נב, ב): משביעו רעב, כמה שישביע את יצרו, טועה הוא אםחושב שישבע, אלא יותר נהיה רעב והתאוות והדרישות נהיות יותר גדולות, וכך אמרו חז"ל: מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, וכך, כל שנענות הדרישות, הבקשות הולכות וגברות, ומי שמקבל דבר אשר ביקש פעם אחת ושוב מבקש ואינו מקבל, המירמור גודל וצערו נהיה צער קשה ביותר.
מובא מעשה בקבצן אשר הלך ליד גינת המלך, והנה רואה את השומר עובר בפתח, עמד וביקש מן השומר להיכנס למלך אשר היה יושב באותה שעה בגינה, השומר מנע בעדו ואמר לו: כמה פרוטות אני אתן לך אל תפריע את מנוחת המלך, אך הקבצן עמד ודרש את דרישתו, ואמר לשומר אם נתעמק גם השמרים קבצנים הם, ואין אני הקבצן רוצה לקבל צדקה ממך הקבצן, שמע המלך את הדין ודברים, וביקש להכניס את הקבצן המשונה הזה אשר אינו מתבייש ועומד איתן ותקיף בדעתו, נכנס הקבצן ובידו כמו קערה קטנה ובפיו בקשה: "מלכי הרם תמלא לי את הקערה הזאת בכסף ", חשב המלך כמה כבר אפשר להכניס בתוך הקערה הזאת?!
קרא המלך לאחד מעוזריו, וביקש למלא את הקערה, והנה, כל מה שמכנסים נעלם ואין הקערה מתמלאת, עוד ממון והקערה לא מתמלאת, עמד המלך ושאל את הקבצן: מה הקערה הזאת, מדוע אינה מתמלאת? אמר הקבצן: הקערה עשויה מראש של אדם וכמה שממלאים את רצונות האדם, לעולם אינם מתמלאים, ועוד רצון ועוד תאווה מתחזקת אצל האדם.
לכן, צריך האדם עבודה גדולה על עצמו, לשלוט על הכח של הרצון של התאווה, ולהחליט דברים ולרצות דברים על פי התורה, ועל פי מה שמותר לו לחשוב ולרצות, יש אדם אשר זה הגבול המסוים שלו, ויש יותר, ויש גם פחות מן הראשון, וכאשר האדם הולך בדרך הנכונה ומקבל את ההחלטות בדרך הבריאה שצריך לקבל, חייו יציבים יותר, מסודרים יותר, בלי משברים, ובלי תהפוכות, וה' יתן הטוב, אם מגיע לו יותר - ה' יתן לו, ואם לא מגיע לו - בסוף יאבד גם את שלו.
וזה הכח של התורה הקדושה ושל דרך ה', להכניס את האיזון הדק הזה בנפש האדם, האיזון הזה לא יכול לבוא בשום דרך אחרת ובשום לימוד בכל מקום אחר, הוא בא רק מן התורה הקדושה ודרך ה'!
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
בשורות טובות!
No comments:
Post a Comment