קבלת תוכחה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

אדם אשר לא יכול להבין ולהודות שמעשיו הם טעות ודורש ומחפש דברים אשר אינם מציאותיים ובסוף דרכו תוביל אותו לבאר שחת, לא יוכל להגיע לשלמות בנפשו לעולם, ואף אם לפעמים מטיחים באדם תוכחה והוא בטוח ויודע שאין בו את הדברים האלו אשר הוכיחו אותו, תדע לקבל את התוכחה הזאת ולחשוב עליה ולהתבונן ורק אחרי זמן תשפוט האם הגיע לך התוכחה הזאת או לא הגיע לך, ובוודאי שאם צדיק או רב או מבוגר ממך מוכיח אותך בדברים המסוימים האלו, אולי ממש לא עשית את מה שאמרו לך שעשית אבל משהו דומה או שורש של הרע הזה יש בך.

וידוע המעשה באחד האדמורי"ם הצדיקים והקדושים: אשר אמרו לו דברים חמורים על אחד מתלמידיו הגדולים, והצדיק חיכה שהתלמיד יבוא אליו, והיה ערב שבת קודש, התלמיד בא להתפלל עם רבו, האדמו"ר עצר את התפילה נכנס עמו לחדר והטיח בו את כל התוכחה הקשה אשר שמע על אותו תלמיד, התלמיד היה צדיק וקדוש וכל הדברים לא היו בו וזה היה לשון הרע של אחד מן הקנאים אשר קינא בו, אך התלמיד אמר בנפשו: רבי מוכיח אותי והוא יודע מה שאומר ומה שעושה ובוודאי הוא שליח נאמן של הקב"ה, שתק ונתן לרבו לסיים את הדברים הקשים, כשרבו סיים הוריד את ראשו וביקש סליחה ואמר שבת שלום ויצא מהחדר לתפילה.

אחרי כמה ימים חזר התלמיד לרבו בראש מושפל והסביר שהוא מקבל את דברי רבו רק הסביר בטוב טעם ודעת שאולי מי שסיפר טעה בין האנשים וכו', עד שרגע רגע בעדינות אמר את דעתו בהכנעה גמורה, באותו רגע קם הרב ונישקו על ראשו ואמר לו: דע לך שאם אדם הראשון היה נוהג כך אחרי שחטא ואכל מעץ הדעת, גזרת המיתה הייתה מתבטלת מן העולם.

נשתדל לקבל על עצמנו הכנה ליום מתן תורתנו הקדושה: "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובע"ה יפתח הקב"ה ליבנו לתורתו וישים בליבנו אהבתו ויראתו לעובדו בלבב שלם, "תורת ה' תמימה משיבת נפש"!

(חזון יאשיהו מועדים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://youtu.be/tJC4kv6U7Rg לכולם יש חלק בתורה -הרב פינטו שליט"א

לשים גבולות בחיים - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

בס"ד

אנו נמצאים בימים קדושים אשר נקראו: "שלושת ימי ההגבלה". הקב"ה ציוה את משה רבנו לצוות את בני ישראל להגביל את עצמם בהגבלות רבות וכן לא לעלות להר סיני.

וקשה מדוע צריך להגביל את עם ישראל לא לעלות להר, הרי זה טוב אם כן יכנסו, יתחזקו. וכמו שאומר שלמה המלך: "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך", דהיינו כשמקרבים את האדם ומכניסים אותו קרוב האדם מתחזק, מתקרב וזה יותר טוב. ומדוע הקב"ה מצוה את ההגבלה, את הריחוק הזה, לפני נתינת התורה לעם ישראל?

אלא אפשר לבאר ולאמר יסוד גדול בעבודת ה', ההתחלה של כל הצלחה וכל דבר טוב זה הגבלה, לשים גבול בדברים מי שלא יודע לשים גבולות זה החורבן הגדול ביותר שיש, בכל עניין ועניין בחיי האדם הפרטיים, בחיי הכלל, היכן שאין גבולות בסוף הכל נפרץ ונחרב.

וכך אנו רואים כל המלחמות הגדולות אשר פרצו בעולם התחילו על תיקוני גבול קטנים ביותר והאנשים הגדולים בהסטוריה יצאו למלחמות הקשים ביותר אשר החריבו עמים שלמים על מחלוקות על גבול קטן. ונשאל, מדוע לא ויתרו, מדוע לא התעלו על עצמם ,למדינות האלו היו מדינות עצומות שטחים נרחבים ביותר ונלחמו על פיסת אדמה קטנה, איך, מדוע?.
אלא התשובה היא כאשר נפרץ הגבול הקטן הכל נפרץ ונגמר.

וכך התורה הקדושה בנויה, על גבולות, "תחום שבת" וכן בכל עניין בתורה יש גבולות ותחומים שעד שם מותר ומשם אסור. וזה היסוד הראשון לפני מתן תורה "שלושת ימי ההגבלה", לפני שהקב"ה נתן לנו את התורה הקדושה החדיר בנו הקב"ה: יש גבול לכל עניין ועניין מי שאין לו גבולות לא יכול לקבל את התורה, לא יכול להגיע לאף מקום בלי גבולות.

ולכן בימים הקדושים האלו העבודה שלנו להכין את נפשנו לדעת מה הגבול שלנו, מה מותר, מה אסור, מה שלי, מה לא שלי, עד היכן מותר לי להתקרב, עד כמה אסור לי גם במחשבה, כי גם מחשבה מחייבת לגבול לא רק במעשה, האדם חייב לעשות גבול גם למחשבות עד היכן מותר להם ללכת ועד היכן אסור להם ללכת.

וכך מצאנו בתורה הקדושה "פורץ גדר ישכנו נחש", מי שפורץ גדרות, פורץ גבולות, עונשו שנחש ינשך אותו. וקשה מדוע העונש של הפורץ גבולות שנחש ינשך אותו ולא חיה אחרת ולא עונש אחר?.

אלא הנחש היה החיה הראשונה שפרצה גם היא גבול והנה בבריאת העולם הקב"ה ברא גבולות. אדם וחוה זה דבר אחד וכל החיות והבהמות וכו' זה עוד דבר, הנחש ראה את האדם וקינא בו שיש לו אשה את חוה ורצה להרוג את האדם בכדי להתחתן עם חוה, הוא פרץ ראשון גדר ולכן מי שפורץ גדר אותו נחש, הפורץ הראשון של הגדרים, הוא יציקנו וינשכנו.

וכך מצאנו דוד המלך אומר בתהילים: "גבול שמת בל יעבורון בל ישובון לכסות הארץ", הקב"ה בבריאת העולם חילק את העולם, שני שליש מים מהעולם ושליש יבשה, אך אף שכך נקבע, הקב"ה שם גבול וסירטת גבול שהמים לא יעברו את הגבול הזה, העולם נברא עם גבולות.
וכן שני בני אהרון שמתו: בהתקרבם לפני ה' וימותו, הם עברו הגבול של הקרבה להקב"ה ולכן מתו.

לכן בימים האלו שכל המהות שלהם ללמוד הגבולות מה מותר ומה אסור, מה חייב מה פטור, מה אפשר ומה אי אפשר, נחזק בעצמנו בכל חיינו ובכל הליכותנו את ציון הגבולות שהם היסוד הראשון בחיי האדם, בינו לבין הקב"ה, בינו לבין חבריו, בינו לבין עצמו ואז כשנבנה את הגבולות נהיה כלי קיבול לקבל את התורה הקדושה בצורה נכונה, אמיתית ומסודרת, בלי ערבוב של הטוב והרע, המותר והאסור, הרצוי והלא רצוי.
ונכנס בגדר של "ויחן ישראל נגד ההר כאיש אחד לב אחד".

מדוע נקרא חג השבועות עצרת? - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

בחג השבועות נפתחים שערי השפע, והיהודי פותח את אוצרותיו לקבל כפי יכולתו, ככל שהאוצרות גדולים יותר, ניתן לכנוס יותר, משום כך נקרא חג השבועות "עצרת", משום שעוצרים בו הטוב במאגרי הלב והנפש ומתמלאים שפע ושמחה אין קץ.

הכינוי "עצרת" הינו מלשון "עצירה", שעל ידי האור הגדול הנחשף בכח קדושת היום, נעצרות כל הרעות המתרגשות לבוא לעולם וחוזרות להיטמן בנוקבא דתהומא רבא!

(לבב ימים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://youtu.be/ESZMs_I6-FA לשמור על מכונת התפירה -הרב פינטו שליט"א

שלושת ימי ההגבלה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

ב ג' בסיון מתחילים שלושת ימי ההגבלה שציווה הקדוש ברוך הוא את משה רבינו קודם מתן תורה: "והגבלת את העם סביב לאמר וגו' (שמות י"ט, י"ב), ויאמר אל העם היו נכונים לשלושת ימים אל תיגשו אל אישה וגו' (שמות י"ט).

בדומה לחולה הזקוק לניתוח שעליו להכשיר את גופו לכך במשך מספר ימים, כך הנשמה החפצה לקבל את התורה שהיא תרופת כל החולאים, צריכה לכמה ימי התבוננות והכנה שתוכל להכיל את האור הגדול ולהתעלות על ידו.

וגם בכל שנה ושנה, כשאדם מקדש נפשו בשלושת ימי ההגבלה ומשבר את חומרו הרע, הרי הוא זוכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו בחג השבועות.

ומובא בספרים הקדושים: שבשלושה ימים אלו ירודים ממרום כוחות וסגולות יקרים שכוחם רב להחדיר בנפש היהודית את נועם התורה!

(לבב ימים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב ומבורך!

 

http://youtu.be/HA56H1_snxg  ארוע הנחת תפילין לבן האדמו"ר -הרב פינטו שליט"א

 

 

"שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א!

וידוע אשר פירש קדוש ישראל רבנו הבעל שם טוב, כאשר האדם הולך בדרך ופתאום מוצא אוצר גדול מאוד ממלא את תיקו, את כיסיו באוצר, אך רואה הוא שנשאר אוצר... גדול אשר אותו אינו יכול לקחת עימו ויודע שכאשר ימשיך בדרכו לעולם לא יוכל לשוב ולקחת עוד מהאוצר הגדול המונח פה, האדם הזה שש ושמח שמחה גדולה, שש אנכי על אמרתך, אך נשאר בליבו צער גדול מאוד שנשאר פה שלל רב שאינו יכול לקחת אותו איתו.

הנה זכינו אתמול ביום הקדוש והנורא אשר כל מי שמבין יחושו חזקים שרוח מיוחדת ממרום הייתה בבית המדרש ובשעת הסעודת מצוה, ודאי האבות הקדושים רוחם ממרום הייתה עימנו והיום עומדים ומרגישים כשש אנכי על אמרתך, ששים ושמחים שמחה מרובה מאוד על הזכות הגדולה, הרוח המיוחדת אשר הייתה ברוב עם הדרת מלך אך כמוצא שלש רב היה עוד כוחות שהיה אפשר לינוק שהשארנו אותם.

אך בכוחות חזקים ובימים המיוחדים אשר נשאר לנו לפני חג השבועות, חג מתן תורה ובשבת קודש המיוחדת הזאת אשר חכמים קראו לה "שבת דרך ארץ", כפי שנאמר: דרך ארץ קדמה לתורה, לפני מתן תוהה זה זמן של דרך ארץ וזו שבת דרך ארץ. נחזק עצמנו ונרומם עצמנו לאסוף את השלל רב שנשאר ולהכין עצמנו למתן תורתנו.

והשבת הקדושה הזאת נרבה בקריאת תהילים, דוד מלך ישראל חי וקיים וכוחו וזכותו רמה וגדולה ועד כמה, הגמרא במסכת סנדרין ק"ג אומרת: אמר דוד להקב"ה: ריבונו של עולם מפני מה אומרים אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ואין אומרים אלוקי דוד, דוד רצה בתוקף שבכל תפילה יאמרו אלוקי דוד כשם שאומרים אלוקי אברהם יצחק ויעקב ומדוע?, משום שהזכרת דוד המלך מעוררת רחמים על עם ישראל.

ולכן ביותר בשבת הקדושה הזאת, שבת דרך ארץ, נרבה באמירת תהילים ובדבקות בהקב"ה וכאשר קורא האדם את התהילים ישתדל לבטל עצמו, לבטל מחשבותיו, רצונותיו ויהיה בגדר של ונפשי כעפר לכל תיהיה ועל ידי כך כל המזיקים וכל הקמים עליו לרעה מתבטלים.

ויהי לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך, ישתדלו להעתיר עלי ברחמים ובתחינות שיושיענו הקב"ה ויגאלנו גאולת הנפש וגאולת הגוף.

ובזכות דוד מלכא משיחא ובזכות השבת הקדושה נשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות ונראה בקרוב אור גדול, האבות הקדושים יעמדו ויעזרו ויושיעו.

שבת שלום ובשורות טובות

 

מדברי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על שבת קודש:

שבת שקודם שבועות!

שבת שקודם שבועות נקראת "שבת דרך ארץ" על פי דברי חז"ל: "דרך ארץ קדמה לתורה", ונוהגים לעסוק בה בספרי מוסר ותיקון המידות.

ערבי שבתות וחגים הינם זמנים מועדים לקטטות ודברי ריבות, שכל אימת שרואה השטן דבר טוב הולך ונרקם, הוא קם מרבצו ונחלץ בכל כוחותיו להטיל בו דופי, כשרואה את שבת המלכה ממשמשת ובאה ושמש צדקה ומרפא בכנפיה, הינו מתרוצץ במהירות בין הבתים ומצית מדורות של מחלוקות המעכירות את האווירה ופוגמות בקדושה הנפלאה.

ערב חג השבועות בו הולכת ונפתחת מסכת חיים חדשה של קבלת תורה מחודשת עם תוספת כח וחיילים בעבודת הבורא, יוצא השטן לחבל ומשתדל בכל אמצעיו לפגום ולקלקל, על כן יש להעתיר ביותר, שלא ייתן ה' מאוויי רשע, והחג הקדוש יתנהל מתוך מי מנוחות וגדלות המוחין!

(לבב ימים - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ובשורות טובות!

http://youtu.be/ybhsRxqO42I שיעור עם מוסר עצום על תורתינו, אשר יתקיים השבוע בניו יורק - הרב פינטו שליט"א

פרשת במדבר - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת השבוע:

"זאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר י"ט)

אמר ריש לקיש (שבת פ"ג:): אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה! וכן נאמר (איוב ה'): "כי אדם לעמל יולד", אי אפשר לאדם להימלט מן העמל, אלא כל תכלית האדם וביאתו לעולם היא לעמול ולתקן לברר ולצרף את עצמו עד שיגיע לתכלית השלמות, לכן אמרו חז"ל (מגילה ו:): אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, יגעתי ומצאתי תאמין, אדם שיגיע ולא מצא, סימן הוא שלא יגע, אדם שמצא קניני רוח - אך בלא עמל - על תאמין לו שמצא, כיוון שהשגתו אינה השגה אמיתית, רק אם יגע ומצא - האמן לו, אסור לו לאדם שיירפו ידיו מהעמל והטורח הכרוך בהשגת החכמה האמיתית, כיוון שגודל ההשגה היא לפי גודל העמל, וכן אמר בן הא הא (פרקי אבות ה'): לפום צערא אגרא, לפי העמל העצמי המושקע בקניין הקדושה, כך הוא השכר!

ואמרו חז"ל (מגילה ג'): שאחרי שרבי יונתן בן עוזיאל תירגם את ספרי הנבאים, נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד רבי יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגליתי סתריךלבני אדם! גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקות בישראל! ויש להבין, מדוע הזדעזעה ארץ ישראל ממקומה בעקבות תרגום הנביאים,מדוע היה בתרגום זה כדי להטריד את מנוחתה של הארץ? נראה לומר שעד שלא תורגמו הנביאים, בני אדם עמלו בלימודם והתייגעו הרבה כדי לזכות להשיג את עומק כוונת דברי הנביאים הקדושים, אך כאשר תרגם יונתן בן עוזיאל את הפסוקים, ירד הצורך לעמול כדי לזכות באור דברי הנביא, בשל העדר הצורך לעמול, בשל השינוי המהותי הזה הזדעזעה הארץ על עומדה, העמל והיגיעה הם המפתח למציאת החכמה!

אמרו חז"ל: שבשעת מתן תורה, כפה הקב"ה על ישראל הר כגיגית, ואמר להם: אם מקבלין אתם את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, קבלת התורה באופן זה הייתה קבלה חסרת עמל, נחסרה ממנה העמל והיגיעה הנדרשת לקבלת עול אמיתית, משום כך השבר והנפילה בחטא בעגל היו קרובים, עד אשר הדור קבלוה בימי אחשווראש, באהבה ובשמחה, אז נשלמה הנקודה החסרה והקבלה קיבלה משנה תוקף וקיום לדורי דורות!

מזכירים אנו בתפילה את זכות האבות, בזכותם אנו מצפים שהקב"ה יביא גואל, לנו בני בניהם למען שמו באהבה, מה היה סוד כוחם של האבות והאמהות הקדושים?

אלא, בן שלוש שנים הכיר אברהם אבינו את בוראו ובטח בה' יוצרו, נחבש בבית האסורים, הושלך אל כבשן האש, נוסה בשנות רעב, ובטלטולי דרך ומסעות נידודים, במלחמות כנגד מלכים גדולים ועצומים, זיכך את ליבו בניסיון העקדה, או אז זרח עליו אור ה', הזרעים שזרע בדם ליבו החלו להכות שורשים, יצחק אבינו התנסה בניסיון העקדה, הקריב את כל חייו לריבון העולמים, והפך להיות עולה תמימה, בזה נטע נטע נאמן של מסירות נפש בדרך של גבורה, סבל וצער אין קץ היו מנת חלקו של יעקב אבינו, נע ונד ונמלט להציל את נפשו מפני אחיו, עבד שבע שנים ברחל כדי להעמיד משפחה ובנים, ולבן החליף את משכורתו עשרת מונים, ביום אכלהו חור וקרח, ובלילה נדדה שנתו מעיניו, אף הוא זרע והקים י"ב שבטי י"ה, מתוך צער ויסורים ועמל אין סופי, זהו יסוד כוחם של האבות הקדושים, העמל והיגיעה הרבה, הולידו בהם קנין נצח שכוחו יפה עד לימנו אנו.

"אדם כי ימות באהל": אין התורה נקנית אלא במי שממית עצמו עליה, מוסר את נפשו לקיום מצוותיה, ולא חס על דבר כדי להשיג ולמלא את רצון בוראו, "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך": נחוץ לזה עמל גדול, אך לבסוף זוכים להגיע לשלמות הנכונה מתוך שמחה וטהרת הלב!

שבת שלום וחודש טוב ומבורך!