הצדיק מעורר את הכלל - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

הצדיק מעורר את הכלל - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בהפטרת יונה הנביא, כתוב: שרב החובל עומד ואומר ליונה: "מה לך נרדם קום קרא אל אלוקיך אולי יתעשת האלוקים לנו ולא נאבד", וצריך לדקדק, מה פרוש "יתעשת אלוקים לנו", מה המשמעות של "לנו", היה צריך לומר: אולי ירחם ה' ולא נאבד.

אלא אפשר לבאר ולומר: מצאנו בעזרא הסופר (עזרא י,א), כאשר חטאו בני דורו ונשאו נשים נוכריות, מובא: "וכהתפלל זרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלוקים נקבצו אליו מישראל קהל רב מאוד, אנשים ונשים וילדים כי בכו העם הרבה בכה".

והעניין הוא, כאשר צדיק בוכה ומתפלל על צרה או על דבר מסויים, אפילו שבוכה בסתר ליבו ובוכה בביתו ואין איש יודע, בתפילתו מעורר הצדיק התעוררות בליבם של ישראל, ואפשר לבאר הפסוק (תהלים קט,ל): "אודה ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו", כאשר אני מודה ומשבח לבוראי, נכנס בתוך רבים להלל את ה', ונהיה מסילות בלבבם של הכלל.

וכך, רב החובל אומר ליונה, אתה נביא אלוקים, איש צדיק גדול ועל ידי שאתה מתפלל, יכנס בליבות של כולנו התעוררות גדולה ביותר, וזה "אולי יתעשת האלוקים לנו", בזכות תפילתך, "לנו" לבנו יפתח ותפילתנו תהיה יותר חזקה.

וזה יסוד גדול: כאשר הצדיק מתעורר בתוך ליבו, מעורר יחד איתו את כולם, ולכן נהגו ישראל קדושים להקפיד להתפלל עם צדיקים, שבזכותם מעוררים את הכלל בתפילתם!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

בזמנים אלו נשתדל להתחזק בבין אדם לחברו ובעשיית מצוות - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בזמנים אלו נשתדל להתחזק בבין אדם לחברו ובעשיית מצוות - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

כאשר בני ישראל עומדים לפני הכניסה לארץ ישראל באים בני גד ובני ראובן ומבקשים ממשה רבנו להשאר בעבר הירדן כיון שיש להם צאן ומקנה רב, עונה להם משה ואומר: אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה.

טענתו של משה רבנו כלפי גד, ראובן וחלק משבט מנשה טענה לא מובנת, מדוע משה רבנו התלונן רק על זה שלא יצאו למלחמה ומה עם ההפסד גדול שלהם לגור בארץ הקודש, מדוע טענתו היא רק כלפי העזרה במלחמה?, מה עם ארץ זבת חלב ודבש, ארץ חמדה טובה שירושה לנו מאבותנו, ארץ האבות הקדושים שהיא משאת ליבו של כל יהודי?.

אלא אפשר לפרש ולאמר הגמרא במסכת תמורה דורשת על הפסוק בנביא "ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה ביתי לאשה וילכדה עתניאל בן קנז".

אומרים חז"ל שאין הדברים כפשוטם ואת קרית ספר לא שלא הצליחו לכובשה על ידי צבא, אלא שלוש מאות הלכות חשובות שנשתכחו מעם ישראל בימי פטירתו של משה מרוב הצער על פטירתו של משה רבנו זה מה שחיפש כלב מי יחזיר את ההלכות האלה וברגע שיחזרו אותם הלכות יהיה אפשר לכבוש את קרית ספר.

וזה מה שעשה עתניאל בן קנז, בפילפולו החזיר את ההלכות ועל ידי שהחזיר את ההלכות היה אפשר לכבוש את קרית ספר.

ומזה נלמד יסוד גדול, כל חלק וכל מקום בארץ הקודש יש לו חלק מהתורה הקדושה וכאשר לומדים ויודעים ושולטים על פרק זה או הלכה זו בתורה הקדושה אפשר לשלוט ולכבוש את החלק ההוא מארץ ישראל ולכן, קרית ספר ההלכות ששולטות בחלק מארץ זאת היו אותם הלכות שנשתכחו בפטירת משה ולכבוש את חלק הארץ הזאת היה צריך להזכר ולדעת ולשלוט בחלק זה מהתורה וכל עוד שלא היה את זה בידי עם ישראל לא יכלו לכבוש את קרית ספר, עד שעתניאל בן קנז בפלפולו החזיר את ההלכות וכך כבשו את חלק הארץ הזאת.

ולכן משה רבנו כעס על בני גד מנשה וראובן משום שאם לא יבואו למלחמה יחסר חלקים מארץ ישראל משום שישראל ראשי תיבות יש שישים ריבו אותיות לתורה הקדושה ולכל יהודי יש חלק בארץ הקודש על ידי החלק של התורה שקשור בו ואם לא יבואו למלחמה ולא ישתפו את חלק מהתורה שלהם במלחמה של כיבוש ארץ ישראל יחסר המקום הזה לעם ישראל.

לכן טענתו של משה הייתה כנגד שבטים אלו מדוע לא באים למלחמה. וזהו יסוד גדול לכל חיי האדם "ואתה מחייה את כולם", בכל צעד ושעל, בכל עניין בחיי האדם יש "אתה", מצוה מסויימת, כח רוחני מיוחד שהוא מחייה את הדבר הזה וצריך האדם לדעת מה המצוה שמחייה את אותו עניין ועל ידי שמקיים את אותה מצוה יכול לתפוס שליטה גם על אותו עניין.

ואף על דברים גשמיים כשאדם רוצה לקנות בית מסויים או עסק מסויים יש מצוה מסויימת שקשורה לאותו דבר מסויים, תנסה לברור ולברר ולהשיג מה המצוה המסויימת ואז תזכה בדבר שאתה רוצה להשיג.

התורה הקדושה היא השורש והתמצית לכל חיי האדם בעולם הזה כשהאדם בבירור הדעת ובחדות המחשבה ומתרחק מהבלי העולם הזה אשר מטמטמים את דעתו יכול להשיג על ידי ידיעת שורש של כל דבר עולם ומלואו.

כאשר האדם משיג דברים גשמיים בלי שורש מצוה המחזיקה את הדבר הגשמי אין לדברים אלה קיום לזמן ארוך או שהם בגדר עושר שמור לבעליו לרעה או שברבות הימים יעלמו וילכו לו והנזק והכאב והחורבן שישאירו יהיה קשה מנשוא. והצער ישכיח את כל השמחה אשר הייתה לאדם בעבר.

לכן על ידי אהבה ואחוה ועל ידי שותפות עם כלל עם ישראל, כאיש אחד בלב אחד אפשר להגיע ולהשיג כל חלקה טובה.

בימים אלו אשר קוטב מרירי נמצא נמתק ונקרר את קוטב מרירי במצוות בן אדם לחברו ובריבוי מצוות ומעשים טובים. בשורות טובות והצלחה מרובה.

נזכה בע"ה לגאולה שלמה ולבנין בית המקדש במהרה. בימנו

לדבוק בה' בלי שום מעצור - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

לדבוק בה' בלי שום מעצור - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

 

אנו נמצאים בזמן מורכב ביותר, מצד אחד רואים רווח ועשירות, אשר לא היה באף דור, אך מצד שני, אין לאנשים ביטחון במה שיש להם ואין הדעת מיושבת, ולכן, התפילה להקב"ה שהפרנסה תהיה בברכת ה' ולא ח"ו עושר שמור לבעליו לרעה.

 

ואינו בעינינו, אייך ה' מעלה אנשים ונותן להם כל טוב, והנה חושבים שנצחו ועלו ואין סוף ליכולתם ואף לרמוס ולדרוך על התורה הרשו לעצמם, אך נפילתם הייתה ותהיה מרה וכל רעה תרדוף חוטאים: "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה".

 

והנה, בכל דור היה לנו נביאים חכמים, אשר הורו לנו את הדרך ואף בדור המדבר, אמרו חז"ל על המן (דברים ח,ג): "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן", ופרשו חז"ל: המן היה יורד לצדיק בפתח ביתו, פחות צדיק, בשער של גינתו, פחות הגון, בכיכר העיר, רשע, מחוץ לעיר היה צריך ללכת ולחפש את המן.

 

אם כן, אם קרה שאדם חטא, היה קם בבוקר ולא מוצא את המן בפתח ביתו, היה מצטער צער גדול, ומתבייש לצאת לחפש את האוכל שלו והיה נשאר בביתו רעב ועומד ועושה תשובה, וזה: "ויענך" - האדם היה מתענה ודואג האם לא חטאתי היום, והאם המן ירד בפתח ביתי ואם לא ירד, "וירעיבך" - היה האדם נשאר רעב ועושה תשובה, ואחרי כן "ויאכילך את המן" היה זוכה רק אז שהמן ירד בפתח ביתו.

 

והנה, בדור זה, אין לנו לא נביאים, ולא מן, צריכים אנו עבודת המידות מתמדת, בלי לעצור רגע אחד, אי אפשר להיות ירא שמים למחצה שליש ורביע, אי אפשר להיות טוב ועוד גם בצד להיות רע, צריך עבודה בלי עצירה והשתדלות חזקה ביותר, מי שעוצר רגע אחד, זה לא רגע, ברגע אחד נאבד עולם ומלואו וצריך עבודה חזקה להתחיל מן ההתחלה, "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום", צריך האדם דבקות בכל רגע בהקב"ה ורק אז "חיים כולכם היום".

 

אנו בדור שח"ו מי שמתחיל להידרדר, המעצור הוא קשה מאוד, ולכן אסור לעצור רגע, שמע יפול להידרדרות אשר מי ישורנה!

 

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

 

בשורות טובות!

פרנסה גשמית ופרנסה רוחנית - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

פרנסה גשמית ופרנסה רוחנית - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

ידוע שבשעה שעמדו בני ישראל לצאת ממצרים, משה רבנו לקח את עצמות יוסף, ודאג לעלות אותם מהיאור, כדי שיביאו אותם לקבורה בארץ ישראל.

ואמרו חז"ל (סוטה יג, א): תנו רבנן, בא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבנו, שכל ישראל נתעסקו בביזה, והוא נתעסק במצוות, שנאמר (משלי י, ח): "חכם לב יקח מצוות", אמר הקב"ה למשה: עליך נתקיים חכם לב יקח מצוות, יוסף היה חייב לאביו לקוברו מפני שהוא בנו, ואתה לא בנו ואלא בן בנו, ולא היית חייב לעסוק בו וקברת אותו, כן אני שאיני חייב לבריה, אני מטפל בך ואקברך.

וקשה, מדוע רק על משה רבנו נקרא הפסוק חכם לב יקח מצוות, הרי גם בני ישראל כשבזזו את המצרים עשו מצווה, שקיימו את ציווי הקב"ה: "ושאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות", ומדוע עליהם לא נקרא הפסוק חכם לב יקח מצוות?

ונראה לפרש, שאמנם הבטיח הקב"ה לאברה אבינו, שאחרי העינוי והסבל של בני ישראל במצרים יצאו ברכוש גדול, אין הכוונה רק לרכוש גשמי, לעושר גדול ולנכסים מרובים, אלא הבטחת הקב"ה לאברהם אבינו שבניו יצאו גם ברכוש גדול, הכוונה גם לרכוש רוחני גדול, ושאחרי השעבוד יזכו למעלות נפש גדולות ועצומות, עם קנינים רוחניים באמונה ובטחון ואהבת הבורא ומצוותיו.

והן אמת, שעיקר ההבטחה של הקב"ה הייתה לעושר רוחני, ולא לעושר גשמי, כי איזה ערך יש לנכסים גשמיים לעומת נכסי רוח, אכן בני ישראל קיימו את החלק הגשמי של הבטחת הקב"ה, שיצאו ברכוש גדול, והתאמצו לאסוף משכינהם זהב וכסף לרוב עד שעשו את מצרים כמצולה שאין בה דגים.

ומאידך משה רבנו  שהיה "חכם לב", הלך לאסוף מצוות והתעסק בארונו של יוסף, ולא עסק בביזת מצרים, כיוון שהבין וידע שההבטחה לצאת ברכוש גדול מתקיימת גם בקנינים וברכוש רוחני, וגם ברכוש כזה תנוח דעתו של אברהם אבינו על ההבטחה שאמר לו הקב"ה בברית בין הבתרים, ומשום כך קרא הקב"ה למשה רבנו "חכם לב", כיוון שהבין בליבו מהו הטוב ביותר שיש לעשות, וחכמתו עמדה לו להיות השליח הנאמן, שעל ידו יקיים הקב"ה את ההבטחה שהבטיח לאברהם אבינו בקנינים הרוחנים.

וזה מה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט, קסב): "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב", וצריך להבין, מדוע שמחת דוד המלך בתורה ובמצוות, הייתה כשמחת המוצא שלל, ובמה התייחדה שמחת המוצא שלל משאר שמחות שיש לאדם, ונראה לבאר, שלל הוא הרכוש שלוקחים במלחמה, ואדם שהולך באותה העיר הכבושה ומוצא בה שלל רב ועצום, הלא תרבה שמחתו עד למאוד, והתחושה שלו היא, שאין לו שום מגבלות ויוכל לרכוש ולקנות לעצמו ככל אשר יחפוץ, וכל אשר תאווה נפשו ישיג בתמורת השלל שלקח.

כן דוד המלך ע"ה, היה שש ושמח בדברי התורה כשמחת המוצא שלל רב, וכשם שהתחושה של אדם שמצא שלל שאין לו שום מגבלות, כך שמחתו בתורה ובמצוות כאילו אין לו שום מגבלות וסיגים מחמת מצוות התורה, והתחושה של דוד המלך הייתה שאינו מפסיד שום דבר גשמי מעשיית מצוות התורה וקיום אמריו של הקב"ה.

וזו הייתה חכמת הלב של רועי ישראל משה רבנו ודוד המלך ע"ה, לדעת לקחת המצוות הרוחניות ולהניח את הגשמיות, ולא עוד אלא שהיו שמחים בתורה ובמצוות ה' כאילו מצאו שלל רב!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב ומבורך ובשורות טובות!

כיצד להתכונן ולכבד את השבת קודש - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

כיצד להתכונן ולכבד את השבת קודש - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א 

בס"ד

"והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו".

ודורשים חז"ל שמצוה גדולה לכל יהודי ביום שישי לעשות הכנות לכבוד שבת והמעשים של ההכנה צריכים ליהיות במעשה, בדיבור ובמחשבה, כל יהודי ישתדל לעשות בידיו אפילו משהו לכבוד שבת, במחשבה לחשוב בדעתו דברים מקודשים לשבת ובדיבור ידבר ביום שישי דברים לכבוד שבת.

ורבנו האר"י הקדוש אומר שכאשר עושה מעשה ביום שישי לכבוד שבת, חושב מחשבה ביום שישי לכבוד שבת, מדבר דברים ביום שישי לכבוד שבת בשמחה גדולה, על ידי דבר זה מתכפרים עוונותיו של האדם.

הגמרא במסכת שבת קי"ט מספרת על האמוראים איך היו מכינים את הדג לשבת איך היו מסדרים את הבית לכבוד שבת, כל אחד היה פועל ועושה דברים משורש נשמתו לכבוד שבת. ודורשת הגמרא במסכת שבת דף קי"ג: "וכיבדתו", שלא יהיו מלבושיך של שבת כמלבושיך בחול ובספרי הקבלה כתבו שמנהג טוב שיהיה לו לאדם בגדים לשבת שלא לובש אותם בימי החול משום שבשבת יש נשמה יתרה ומסביב לאדם יש מושג שנקרא חשמל והחשמל נמצא מסביב לגוף האדם והחשמל של יום השבת גדול וחזק מהחשמל אשר נמצא סביב גוף האדם בימות החול וכשמחליף הבגדים המיוחדים של שבת מכין את עצמו הכנה מיוחדת לכבוד השבת. ובבן איש חי, רב פעלים, אורח חיים סימן י"ג: שלא צריך גם נעליים מיוחדות לשבת אך הרבה מהאחרונים חלקו על הבן איש חי וסוברים שאף נעליים ישתדל להחליף לכבוד שבת.

וידוע מעשה על אדם שלבש בגדי שבת והלך לבית במדרש, אחד מהצדיקים שהיה בבית המדרש צעק פתאום ואמר אני מריח ומרגיש את השבת קודש נכנסת לבית המדרש, הדבר היה בימות החול, שאלוהו תלמידיו: מה פירוש?, בדקו ומצאו שאחד מן התלמידים לבש את בגדי השבת. רבנו האר"י הקדוש היה מסתכל על הקירות ביום השבת ואומר לתלמידיו שרואה את קדושת השבת על הקירות.

לכן יקפיד האדם בכל הכנות השבת להשתדל בכל כוחו בכל פרט ועניין לכבוד השבת. ידוע אשר מסופר על הבעל הנועם אלימלך שבכל כניסת שבת היה סוגר את אוזניו, שאלוהו תלמדיו מדוע, היה עונה ואומר להם ששומע הוא קולות מן השמים ורעש ועמולה גדולה שהנה שבת מלכתא מתקרבת ובאה וקשה לו ואין בכוחות נפשו לעמוד בכל הרעש הגדול הזה.

והנה כמה שמקדש האדם עצמו יותר, מרגיש הוא בכח הגדול ובעוצמות הגדולות ששבת מלכתא ממששת ובאה ונכנסת. נקדש עצמנו ונעורר עצמנו וניהיה כלי קיבול לכבוד השבת קודש. ימים אלו ימים חשובים לנו באופן פרטי ולכלל קהילת קודש שובה ישראל באופן כללי, יתפללו ויעטירו עלינו ברחמים וה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. שבת היא מלזעוק וישועה והתרת הספקות קרובה לבוא, אמת מארץ תצמח בקרוב ממש.

שבת שלום ובשורות טובות.

דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת השבוע: פרשת פנחס!

דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת השבוע:

פרשת פנחס!

 

בפרשת השבוע פרשת פנחס מצאנו דבר של פלא גדול, כאשר זמרי בן סלוא היה עם המדינית, באחד הזמנים הקשים אשר היו לאבותינו במדבר, אומרת התורה הקדושה: "והמה בוכים פתח אוהל מועד", ובתרגום יונתן פירש: עמדו בני ישראל פתח אוהל מועד וקראו קריאת שמע, וקשה, מדוע בשעה הקשה הזאת של עם ישראל זה מה שעושים, קוראים קריאת שמע ולא עושים דבר אחר, נותנים מוסר לזמרי אייך עושה מעשה חמור וקשה כזה, מדוע דווקא קוראים קריאת שמע?

 

ועוד קשה, נאמר בתורה: "וירא פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן ויקם מתוך עדה ויקח רומח בידו", וקשה, מה אכפת לנו אייך הרג פנחס את זמרי, ברומח או בכלי מלחמה אחר, מדוע התורה מדגישה לנו את הכלי שהרגו בו, שזה רומח?

 

אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: רבנו הבעל שם טוב מלמד אותנו דרך בעבודת ה', כשר האדם עומד לקיים מצווה והיצר הרע מקשה עליו את קיום המצווה ומרגיש התנגדות ויצרים גדולים לא לקיים את המצווה, סגולה להקל ולהכניע את היצר הרע: יאמר שם המצווה לפני שמתחיל לקיימה וכן את הפסוק שנאמרה בתורה וכן את הדינים וההלכות אשר נאמרו על אותה מצווה, וכך יקל לו לקיים את המצווה וינצח את יצרו, וראיה לדבר מאדם הראשון, כאשר חטא ואכל מעץ הדעת אמר לו הקב"ה: "ותאכל מעץ הדעת אשר ציוויתיך לאמר לא תאכל ממנו", וקשה הרי המילה "לאמר" נראית מיותרת? אלא אמר רבנו הבעל שם טוב: הקב"ה אומר לאדם גם אם היה קשה לך לעמוד ביצר של אכילת עץ הדעת, "לאמר" היית אומר את הציווי והפסוק שציוותי אותך וכך היית מנצח את היצר הרע.

 

ועל פי יסוד דברי רבנו הבעל שם טוב נבאר: בשעה שזמרי חטא היה בלבול גדול בעם ישראל אייך נשיא שבא שמעון עושה מעשה חמור וקשה כזה, לכן כל עם ישראל בכו, והתרגום מתרגם: קראו קריאת שמע, שזה יסוד של מסירות נפש, קריאת שמע לעורר בליבם כוח לעמוד נגד יצר הרע.

 

ולכן גם פנחס לקח רומח, משום שרומח הוא כנגד רמ"ח מילים שיש בקריאת שמע, וזה אשר בא לעורר פנחס, כוח שיעמוד עמו שיוכל למסור את נפשו על קידוש ה'.

 

ויסוד זה נלמד ונשים מול עינינו תמיד, שהקריאה מעוררת את הזמן, ובכל עת וזמן יעורר בנפשו כוח של התורה הקדושה ובזמן שהיצר עומד על ימינו לשטנו יגער בו וידחק אותו על ידי לימוד  תורה, קריאת שמע, קריאת תהלים, והזכרת לשון התורה האוסרת ומזהירה אותנו מן העבירה המסוימת אשר עומדת לנגדו!

 

מתפללים ומבקשים מאבותינו ורבותינו הקדושים שיהיו מליצי יושר בעד כלל עם ישראל ובעד קהילת קודש שובה ישראל, שבעזרת ה' יושפע שפע רב מכל העולמות ויקוים בנו: "והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו שיפתותיכם מלומר די", "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" 

 

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

 

שבת שלום ובשורות טובות!

http://youtu.be/NDSTn00kyvQ פרשת פנחס - שיעור השבועי - הרב פינטו שליט"א

ניתן למתק הדינים על ידי מצוות ומעשים טובים - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

ניתן למתק הדינים על ידי מצוות ומעשים טובים - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

בס"ד

לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו:

מובא במדרש רבה כאשר זימרי לקח את המדינית אמר זימרי למשה האם המדינית הזאת אסורה עלי או מותרת ? אמר לו משה אסורה אמר לו זמרי ואשתך צפורה גם היא מדינית מי התיר לך אותה זו מדינית וזו מדינית, התחילו כולם בוכים אמר הקב"ה למשה משה היכן חוכמתך שאמרת דבר והבלעת אל קרח ועדתו ועכשיו אתה בוכה?

וצריך להבין מה הקשר בין הרגעים הקשים האלה אשר עמד משה בפני כל עם ישראל וזמרי עומד בחוצפה מטיח במשה רבנו דברים קשים לבין מעשה קרח ועדתו .

אפשר לפרש ולאמר יסוד גדול אשר לימוד גדול צריך ללמוד ממנו לחיינו הגמרא בברכות אומרת: שאל משה רבנו את הקב"ה מדוע יש צדיק שטוב לו ויש צדיק שרע לו ,וכן יש רשע שרע לו ויש רשע שטוב לו ?

אמר לו הקב"ה צדיק בן צדיק זה צדיק שטוב לו, צדיק בן רשע זה צדיק שרע לא, רשע בן רשע זה רשע שרע לו ,רשע בן צדיק זה רשע שטוב לו. שאל משה רבנו את הקב"ה והלא כתוב לא ימותו בנים על אבות ? ענה לו הקב"ה צדיק וטוב לו זה צדיק גמור ,צדיק ורע לו זה צדיק שאינו גמור, רשע וטוב לו זהו רשע שאינו גמור ,רשע ורע לו זהו רשע גמור.

והנה צריכים להבין את עומק הדין ודברים בין משה רבנו לבין הקב"ה, ואפשר לבאר ולאמר הנשמה של האדם באה לעולם כדי לתקן ולהשלים את עצמה כאשר הנשמה לא הספיקה להשלים את תיקונה בפעם אחת חוזרת ומתגלגלת לעוה"ז פעם שניה ופעם שלישית כדי להשלים ולתקן, וזה סוד השוני בין אנשים אחד עשיר אחד עני אחד חכם אחד פחות ,מדוע השוני הזה? משום שכל נשמה באה לעולם להשלים את תיקונה ולכל אחד התיקון הוא תיקון אחר אחד התיקון הוא על ידי עושר, אחד על ידי עוני ,אחד על ידי חולי וכו' וכו'...

וידועים דברי האר"י הקדוש שביאה ראשונה של האדם הנשמה נקראת אב גלגול ,שני האדם נקרא בן, וכן בוידוי אשר מתוודה האדם אומרים אבל אנחנו ואבותינו חטאנו, נקשה אם הוא חטא מדוע יאשים את אבותיו שחטאו? אלא אבותנו הפרוש: הגלגול הראשון של נשמתו שזה האב אשר גרם לו לעבור את התיקון. כך אנו אומרים בימים נוראים ספרי חיים ומתים לפניך היום נפתחים מדוע צריך לפתוח את ספרי המתים? די לנו בספרי החיים אלא, ספרי המתים על הגלגולים הקודמים וזה עומק ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.

דרשו חז"ל אל תקרי משפטים אלא גלגולים כל משפט וכל צרה הבאה על האדם שורשה בא מגלגול הקודם ולכן כאשר האדם מתמודד עם צרות בעיות קשיים ח"ו מחלות ידע האדם שאלה תיקונים מגלגולים קודמים וחייב האדם להשלים ולעשות את הטוב ביותר שלא יצטרך לחזור לעוד גלגול.

ועל פי יסוד זה נבין עניין משה רבנו, וצפורה ,וקרח, המות הראשון אשר היה בעולם היה הריגתו של הבל על ידי קין ושורש מחלוקתם הייתה מי יתחתן עם התאומה הנוספת שנולדה, ועל זה קם קין והרג את הבל . משה רבנו היה תיקון של הבל אמרו חז"ל איש מצרי אשר היכה משה וכיסהו בחול היה גלגול של קין, קרח היה גלגול של קין, ויתרו היה גלגול של קין, וצפורה הייתה גלגול של אותה תאומה שעליה נשפך דמו של הבל, ולכן הייתה צריכה לחזור בגלגול להתחתן עם משה רבנו שהוא גלגול הבל ולכן כאשר זמרי שאל את משה מדוע אתה מתחתן עם המדינית? היה צריך משה לענות לו שהגלגול שלו זה התיקון שלו ,לכן אמר הקב"ה למשה למה אתה לו עונה לו כמו שענית לקרח, כשם שקרח היה תיקון כל אשר היה איתו כך, כל אשר היה עם איש מצרי ועם יתרו ועם ציפורה זהו תיקון וגלגול מדורות קודמים.

ידוע שזמנים אלו בשנה צריכים זהירות גדולה! והרבה דברים אשר הם גלגולים ותיקונים מתעוררים בזמנים אלו, נשתדל לקבל את הכל באהבה למתק את הדין להרבות במצוות ומעשים טובים

ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.