עם ישראל קדושים!

לפני שנים רבות, בא אצלנו יהודי אשר התרחק מאוד מהקב"ה, פשע וחטא ועבר על רוב תרי"ג מצוות, בין אדם למקום, ובין אדם לחברו, ישבנו עימו זמן ארוך ודיברנו עימו שיחדול ממעשיו הרעים, ואחרי שיחה ארוכה ומילים היוצאים מן הלב, אמר: יתנו לי כמה ימים לחשוב, אמרנו לו: בעוד כמה ימים נבוא לביתך, עברו הימים, נסענו לביתו, ישבנו עימו, הוא היה שבור ובכה בכי גדול, אמר לנו: אני מוכן למסור את נפשי כעת על ...קידוש ה', אני רוצה למות על קידוש ה', אך קשה לי לחיות על קידוש ה', ומאותו יום, הלימוד זכות על עם ישראל, על אהבת ה' האמיתית הטמונה בנפשם, והדמעות והמילים "אני מוכן למות על קידוש ה' - קשה לי לחיות על קידוש ה', מול עינינו בכל יום!

עם ישראל קדושים, אין אנו יודעים מעלה של אף אדם, מי צדיק אמת, מי יותר ומי פחות, אפילו פושעי עם ישראל מלאים במצוות כרימון, וכבר המשנה אמרה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב וחודש טוב ומבורך!

מדברי כבוד האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על שבת קודש!

ידע האדם שאם הכין את נפשו הכנה גמורה ונהיה כלי קיבול, זוכה לאור גדול בשבת קודש, וידוע שצדיקים גדולים היו רואים את קדושת השבת על העצים, על האבנים, וכן בגד או דבר שעבר עליו שבת, יש בו ריח מיוחד של שבת קודש, וכך מובא באחד מן הראשונים: אף שלא נפסק כך להלכה, אם יש לאדם לחם שלם לברכת המוציא בשבת, ולחם לא שלם שעבר עליו שבת שעברה, מוטב לבצוע על הלחם הלא שלם שעבר עליו שבת מאשר על הלחם השלם, כי יש כח גדול לדבר שעבר עליו שבת.

(חזון יאשיהו שבת – האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

פרשת משפטים!

מובא בפרשה: "לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת"

ישנו יסוד גדול שהוא מהחשובים בחיי האדם: הגמרא בסנהדרין י'ח אומרת על פסוק זה: אין מושיבין מלך וכהן גדול בעיבור השנה, כשרוצים להוסיף חודש שיהיה אדר ב', מלך וכהן גדול לא יושבים בבית דין לדון האם להוסיף חודש או לא, ומדוע?

הגמרא אומרת: מלך בגלל המשכורות שהיו צריכים לתת לפקידים ולחיילים, שעל ידי החודש הנוסף יש לו עוד חודש תשלום, והמיסים שהוא מקבל הם עבור שנה בת י'ב חודש, וכהן גדול לא יכול לשבת בעיבור השנה, משום שאם מעברים את השנה, יוצא חודש תשרי מאוחר יותר, שזה זמן קר וליבו של הכהן לא נח שיהיה קר ביום הכיפורים כאשר צריך לטבול ולעשות את העבודה בבית המקדש.

והנה שני דברים אלו קשים מאוד להבנה, כהן גדול שהוא קדוש עליון, ומלך שהוא קדוש ממלכי ישראל, על עניינים שנראים קטנים, חשודים להטות את הדין לנזק לכלל עם ישראל, אייך אפשר להבין דבר זה?

אלא פה חז"ל מלמדים אותנו יסוד גדול מאוד: כאשר יש לאדם אפילו נגיעה הקטנה ביותר, יכול לשנות ולהפוך דברים מקצה לקצה, ואפילו שמדובר בצדיק וקדוש ואיש מרומם מעם, ולכן צריך האדם להשתדל בכל כוחו שליבו יהיה טהור בכל עניין ועניין אשר פועל ועושה בחייו, כי כאשר האדם עושה דבר בלי טהרת הלב ובלי שלמות הלב, אלא נגיעות עצמיות, דבר זה גורם לחורבן קשה ביותר!

(חזון יאשיהו על התורה – האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך! 

בלב שלם!

חז"ל מספרים: על זוג אשר היו נשואים 10 שנים, ולא זכו לראות פרי בטן, הלכו לרבי שמעון בר יוחאי, וביקשו ממנו רשות ודרך אייך להתגרש, ענה ואמר להם רבי שמעון: כמו שבשעת החתונה התחתנתם בשמחה ובסעודה גדולה, אף את הגירושים תעשו כך, יעשו סעודה גדולה ושמחה ואח"כ יתגרשו, קיבלו את דיברי רבי שמעון בר יוחאי, ועמדו ועשו סעודה גדולה והזמינו את כל חבריהם, ואת כל משפחתם, ובסעודה הבעל שתה לשוכרה, וליבו היה בשמחה גדולה, עמד ואמר לאשתו: כל אשר תירצי אתן לך, ענתה ואמרה: אינני רוצה חס ושלום גירושים, רוצה אני שביתינו ימשיך להתקיים, והבעל ענה ואמר: כל אשר תרצי כך יהיה, ונרדם מיינו, הלכה האישה החכמה, ולקחה את עבדיה, וציוותה עליהם: להרימו ולקחתו לבית אביה, וכך עשו, כשהתעורר, מצא עצמו בבית אביה, לא הבין כיצד הגיע לשם, עמדה וסיפרה לו את כל אשר היה, באו יחד לפני רבי שמעון עם כל דבר המעשה, עמד רבי שמעון ובירכם שלשנה הבאה יזכו לבן זכר, וכך היה, לשנה הבאה זכו ופקדם ה' בפקודת ישועה ורחמים בבן זכר.

תמיד היה בליבנו הקושייה: מדוע רבי שמעון בר יוחאי מהרגע הראשון לא ברכם להיפקד בזרע של קיימא? ומדוע שלחם לעשות סעודה, הרי מייד אם היה מברכם היו מקבלים את דברי רבי שמעון בר יוחאי, ומצפים ומייחלים לברכתו שתתקיים, ומדוע כך נהג?

אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: בכדי שברכה תחול על דבר מסויים, צריך שיהיה לב שלם שיהיה כלי קיבול לקבל את הברכה, אם אין לב שלם, אין לברכה מקום היכן לחול, ולכן כשהולכים לצדיק - צריך התבטלות מוחלטת, וכן כשמבקשים מהקב"ה בקשה, צריך התבטלות גמורה, אך אם אין התבטלות - אין מקום לברכה לחול.

וזה אשר עשה רבי שמעון בר יוחאי: כשבא לפניו, היה ביניהם קטטה, טענות אחד כלפי השני, מי אשם בצער שעדיין לא נפקדו בבנים, כל אחד מאשים את השני, בצורה כזו אין מקום לברכה לחול, היה רבי שמעון צריך לנקות את המחלקות, להסיר את הכעסים, ואז יהיה כלי קיבול שתחול בו הברכה, ואחרי הסעודה, היו מוכנים הם לברכת רבי שמעון בר יוחאי.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

להיזהר במה שמכניסים לפה!

מעשה בעיר אחת, אשר צדיק גדול היה רבה: בא אליו אחד מיושבי העיר, ירא שמים וסר מרע, וסיפר לו: ישנה ברית מילה לגנב של העיר, הגנב היה ידוע, פורץ בתים, פורץ חנויות, זוהי מלאכתו, ושאל היהודי את הרב: האם מותר להשתתף בברית מילה של הגנב, לאכול שם סעודת מצווה, ואייך לנהוג? ענה לו הרב: תחזור בערב ואענה לך תשובה.

קרא הרב לגנב, והכניסו לפני ולפנים, חדר בתוך חדר, במקום שאין איש שומע, ואמר לו: יאמר לי את האמת, ביני ובינך ורק הקב"ה שומע, מה מלאכתך? ענה הגנב לרב: כבודו ודאי יודע, גנב אני, שאלו הרב: תספר לי על מלאכתך, והאם יש לך שותפים, ענה הגנב: יש לי שותפים יהודים וגויים, ואנו עובדים כל לילה מלילות השבוע במשמרות, יוצאים פורצים לבתים, פורצים חנויות, כל דבר אפשרי, ומוכרים את השלל ומתחלקים בכסף, ויש דברים אשר אנו לוקחים לביתנו, שאלו הרב: ואם יצא לך משמרת בשבת, האם גם הולך אתה לפרוץ? ענה לרב: ודאי זו פרנסתי, אמר לו הרב: ואם יש ברזלים ומנעולים חזקים אייך פורצים? ענה לרב: עם מסור ופטיש וכלי מלאכה, שאלו הרב: ובשבת קודש? ענה: מה נעשה זהוי הפרנסה, שאלו הרב: ואם מזדמן לפרוץ לחנות בשר של גויים? ענה: לוקחים את הבשר ומוכרים לגויים ובכסף מתחלקים, שאלו הרב: מדוע לא תיקח את הבשר של הגויים לביתך, לבני משפחתך? הזדעזע הגנב!! חס ושלום, בני משפחתי לא יאכלו נבלות וטרפות! פטרו הרב לשלום, בלילה כשבא היהודי לשאול, אם לאכול בברית המילה או לא, ענה לו הרב: כן יאכל.

מדבר זה ישנו מוסר גדול, יש הרבה יהודים, שעושים דברים קשים נגד תורת ישראל, אך יש יסודות, שעדיין נשמרו ושומרים עליהם, עניין של אכילת כשר, הוא מהיסודות המיוחדים בעם ישראל, נבדלנו בכל הזמנים על שחיטת בהמה כשרה ומאכלים כשרים, בדור האחרון השתבש אצל חלק מאחינו ישראל עניין שמירת הכשרות, וצריך לדעת בפשטות - אכילת אוכל שאינו כשר, מעבה את הנשמה, ובונה מחסומים בין האדם לבין הקב"ה, וצריך להיזהר ולהישמר מאכילת מאכלים לא כשרים, הדבר נראה קטן, אך הנזק הוא מהחמורים ביותר אשר נגרמים לנפש, אכילה שאינה כשרה, מולידה תולדות רעות בהתנהגות האדם: חוצפה, שנאה, מחלוקת, גאווה, רוע לב, נקמה, נטירה ועוד תחלואים רבים אשר מי יישורנו.

צדיקים גדולים נהגו: שביום שאכלו בשר - לא אכלו חלב, ועוד אלו הקפדות חמורות, אנו את המחויבות שלנו נקפיד ונשמור וננצור, להיזהר בטעות בין בשר וחלב, ונהגו לשמור 6 שעות מאכילת בשר לחלב, וצריך להקפיד בזה הקפדה חמורה, ולשים מול עינינו - שאין פשרות בדבר קדוש זה, וכך נשמור את נפשנו טהורה וקרובה להקב"ה!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=INUNhGYRths&feature=player_detailpage  אלו המשפטים - הרב פינטו שליט"א

להצדיק את חבירו!

מעשה: באדם אחד שירד מהגליל העליון, והשכיר עצמו אצל בעל בית אחד בדרום שלוש שנים, ערב יום הכיפורים, אמר לו הפועל: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני, אמר לו בעל הבית: אין לי מעות, אמר לו הפועל: תן לי פירות, אמר לו בעל הבית: אין לי, אמר לו הפועל: תן לי קרקע, אמר לו בעל הבית: אין לי, אמר לו הפועל: תן לי בהמה, אמר לו בעל הבית: אין לי, אמר לו הפועל: תן לי כרים וכסתות, אמר לו בעל הבית: אין לי, הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש.

לאחר החג, נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו 3 חמורים, אחד של מאכל, ואחד של משתה, ואחד של כל מיני מגדנים, והלך לו לביתו של הפועל.

אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו, ואמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי לך אין לי מעות במה חשדתני? אמר לו: שמא סחורה גדולה בא לידך בזול וקנית אותה בכל כספך, אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי במה חשדתני? אמרתי: שמא מושכרת ביד אחרים, בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני? אמרתי: שמא מוחכרת בידי אחרים, בשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני? אמרתי: שמא אינם מעושרות, בשעה שאמרתי לך: אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? אמרתי שמא הקדיש כל נכסיו לשמים, אמר לו: כך היו הדברים הקדשתי הכל לשמים, ואחרי כן התירו לי את נדרי, אמר לו: כשם שדנת אותי לזכות, המקום ידון אותך לזכות!

והנה שנים רבות הייתה בליבנו קושייה:

יום כיפר הוא יום הדין הגדול והנורא, הקב"ה דן ושופט את האדם ואין ה' סולח על בן אדם למקום, עד שאשר מתרצה האדם עם בן אדם לחברו, ועל פי חז"ל: בעל הבית היה רבי אלעזר בן הורקנוס שהיה מהתנאים הגדולים, והפועל היה רבי עקיבא, אייך התנהג רבי אלעזר בן הורקנוס בערב יום כיפור בצורה קשה כזאת? תסביר לו, תפרט לך שנכסיך מוקדשים ואין אתה יכול כעת לתת לו את שלו ושימתין לו לאחר המועד, מדוע התשובה הזאת, בקרירות הגובלת בצורה לא הגונה? אלא, אפשר לפרש ולומר, הגמרא המסכת סוטה דף ח' אומרת: כשאדם דן את חברו לכף זכות, מעורר כן למעלה שדננים גם אותו לזכות, וכפי שאדם נוהג, אפילו אם אדם רואה 99 אחוז לדון את חברו לחובה, ורק אחוז אחד לזכות, כך בשגם בשמים אם 99 אחוז הכל לחובה אצלו, ורק אחוז אחד טוב אצלו, אף הקב"ה ידון אותו לזכות!

ועל פי זה יובן, רבי אלעזר בן הורקנוס בעל הבית, ראה את רבי עקיבא, אשר היה בזמן מורכב בחייו, בן 40 שנה חזר בתשובה, היה בזמן הדמדומים, בפרשת דרכים לקיים את הבטחתו ונידרו לרחל אישתו, אשר עזבה את בית אביה כלבא שבוע, אינו יודע קרוא וכתוב מה יעשה ואייך יעשה, רבי אלעזר בן הורקנוס העמידו בניסיון גדול, אחרי עבודה קשה של 3 שנים, מה יאמר אדם לבני ביתו? איפה הכסף שעבד? מה יענה להם על הציפייה שציפו 3 שנים ובא בידים ריקות? אדם אחר היה מתלונן, היה כועס, היה מקטרג, רבי עקיבא לא קיטרג, לא כעס, לא התלונן, קיבל את הכל באהבה גדולה, ובזכות הלימוד זכות אשר לימד על בעל הבית, שזה רבי אלעזר בן הורקנוס, זכה שיפתחו לו שערי שמים, ומפה החלה עלייתו הגדולה של רבי עקיבא, אשר הגיע לדברים הגדולים והנצורים מהבודדים בעם ישראל שהגיעו לדרגתו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=HFlpWz8rFow&feature=player_detailpage דברי מוסר וחידושי תורה על פרשת יתרו!

כף זכות!

מובא מעשה, אשר מוסר גדול נלמד ממנו: על אדם אשר חטא לפני המלך בגנבה, גזר עליו אחת דתו להמיתו, והאדם ההוא היה מחכה לביצוע גזר הדין, והוא היה יום ולילה עומד ומנדנד לפני השומרים: יש לי סוד גדול, אשר לפני הוצאתי להורג, אני רוצה לגלות את הסוד הזה למלך, המלך שמע דבר זה הרבה פעמים, ובסוף החליט לשלוח שליח ולשמוע באיזה עניין רוצה בן המוות הזה לדבר עימו.

והנה, באו שומרי המלך לפניו והאדם עומד ואומר שיש לו סוד גדול, אייך אפשר לקחת כל פרי ולעשות איזה מרקחה ולזרוע באדמה ואחרי שעה גודל עץ שלם, המלך שמע והאמין מיד, קרא לסגן המלך ולשר האוצר ואמר להם: יש סוד גדול, אשר יכול לרומם את המלכות להיות הראשונה בין ראשונות, ולהעשיר את קופת המלכות.

הלכו לאותו נידון למוות לשדה לראות את אשר יעשה, עמדו כולם ברטט ובחלחלה באימה וביראה, והנידון למוות מערבב וכ'ו את המרקחה, ובסוף כל התהליך הארוך אשר עושה עומד ואומר: הייים האלו, גנבו וחטאו לפני המלך, טוב לא יצא מידיים כאלו אשר עשו רע, לכן שר האוצר, וודאי ידיו טהורות, לא גנבו מעולם, הוא יזרע את כל המרקחההזאת ויצא פרי בתוך שעה, פחד ואימה שרר על כולם, שר האוצר עמד נבוך ואמר: גם אני כשהייתי קטן, פעם גנבתי, אז וודאי לא יצא מידי מאומה.

העבירו את הדברים לסגן המלך, אף הוא עמד משתומם ונבוך, וגם הוא הודה: גם אני כשהייתי קטן גנבתי, עבר הדברים למלך, ואף הוא אמר: גם אני פעם לקחתי דבר אשר אינו שייך לי, עומד הנידון למוות ואמר: כולם פה גנבים ומדוע רק אני יוצא להורג?

כך, יראה האדם, לפני שדן את חברו לחובה, יראה היכן הוא נמצא, מה אם מעשיו, ורק אז יטען על חברו, ומז ילמד האדם יסוד בחייו: לא לדון שום אדם לכף חובה, אלא יראה את מעלת חברו ולא חסרונו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבוע טוב ומבורך ובשורות טובות!