Thursday, December 6, 2012


  1. האמת היא אחת - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

    לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
    הנה נכנסים אנו לימים קדושים ימי אורה וישועה ומתפללים אנו לאבינו שבשמים שזמן זה יעבור על אחינו בני ישראל בהשקט ובבטחה ולא יאונה רע ונזכה לעבור תקופה זו ברווח והצלה גדולה.
    הנה כשמתבוננים בכל עניין מכירת יוסף תמיהות רבות עולות בכל שנה ושנה, איך השבטים הקדושים לוקחים את אחיהם יוסף ומוכרים אותו לישמעאלים, אנשים ריקים ופוחזים אכזר...
    יים וכל מידות רעות היה בהם, השבטים לא מרחמים על אחיהם יוסף אך לבסוף רואים שלמחיה שלח הקב"ה את יוסף לארץ מצרים, לסלול את הדרך ולהקל את הירידה לארץ מצרים לשיעבוד הגדול.
    אך ידוע דברי חז"ל שבני ישראל נענשו על מכירת יוסף ועל מעשה זה מתו במיתה משונה עשרה הרוגי מלכות אשר היו התנאים הקדושים שהיו לעם ישראל.
    והנה נבאר ונאמר: ידוע המעשה במסכת בבא מציאה על עשרה הרוגי מלכות על רבי אלעזר בן הורקנוס אשר נקרא רבי אלעזר הגדול, אשר נידו אותו חכמים ובאחרית ימיו באו לבקרו וכשישבו בביתו בסוף ימיו שאל אותם: מדוע לא באתם ללמוד ממני תורה כל השנים שחלפו, ענו ואמרו לו שלא היה להם פנאי לבוא, עמד רבי אלעזר ואמר להם כולכם תמותו מיתה משונה ועל רבי עקיבא אמר: שלך תיהיה קשה מכולם, מיתתך תיהיה המיתה הקשה יותר מכל חברך. והנה קשה, מדוע ההקפדה הגדולה והקשה הזאת של רבי אלעזר בן הורקנוס וביותר על רבי עקיבא?.
    אלא מובא בספרים הקדושים: רבי אלעזר בן הורקנוס היה נשמתו של ראובן בן יעקב ולכן שמו הוא "הגדול" נשמת ראובן הבן הגדול של יעקב אבינו. וכך המשנה הראשונה שזה ראשית התורה שבעל פה, התנא הראשון אשר שמו מוזכר: מאימתי קוראים את שמע בערבית רבי אלעזר אומר, זה רבי אלעזר הגדול, הוא הראשון שנאמר במשנה משום שהוא גלגול ראובן הגדול, לכן נתן לו הכבוד, הראשון להיות מוזכר בתורה שבעל פה.
    ולכן כשבאו אומר להם רבי אלעזר: אם הייתם באים ללמוד ממני תורה והיינו יחד יושבים ולומדים ומייחדים ייחודים היינו מתקנים את העוון של מכירת יוסף ואז לא היינו צריכים להענש על המכירה ולא הייתם מתים במיתה משונה של עשרה הרוגי מלכות, משום שהלימוד תורה שלנו יחד על ידי היה מתקן את המכירה.
    ואתה רבי עקיבא קשה מכולם וידוע שרבי עקיבא היה במכירת יוסף כנגד הקב"ה, דהנה במכירת יוסף היו רק תשעה שבטים ורצו השבטים שיהיה מנין בנדר לא לגלות ליעקב אבינו על המכירה והיה חסר אחד למניין, עמדו וצרפו את הקב"ה למניין. אם כן מדוע נענש רבי עקיבא שהוא כנגד הקב"ה?.
    אלא יסוד גדול, בהרבה דברים בחיים האדם חוטא ועושה את הדברים החמורים והקשים ביותר והכל עושה בשם ה' לשם שמים, עושים עברות ודברים קשים לשם שמים ופה לימוד גדול, העונש על עברות בשם ה' ולשם היושר והאמת והצדק הוא הקשה מכולם. ולכן רבי עקיבא שהוא כנגד הקב"ה במכירת יוסף מיתתו קשה מכולם משום שאין עברות לשם שמים ועל עברות בשם לשם שמים הם הקשות והעונש הקשה מכל העברות כולם.
    וידעו שיש זמנים שככל שהזמן עובר העונש קשה ואם האדם יסתתר אחרי הלשם שמים אין תקנה למכתו וכשהשקר וחוסר הצדק ניגלים מעשה הרשע נחרטים לדרעון עולם.
    ולכן יזהר האדם וישמר מן העברות לשם שמים וידע שהאמת היא אחת וקל נקם ושילם.
    נשתדל להרבות באמת וביושר אמיתי ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש, נחזק עצמנו באמונה בהקב"ה ונעמוד ונראה איך יקויים הפסוק: "התיצבו וראו אל ישועת ה".
    "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"

Wednesday, December 5, 2012

עשה לך רב - זה השמירה בימים אלו!

מי שאין לו את המגדל אור של "שויתי ה' לנגדי תמיד" ואת "והיו עיניך רואות את מוריך", או שישקע במחשבות ובתפיסות ישנות אשר זמנם תם ונשלם מן העולם ונמצא שהוא חי בחיי העבר, עם התמרמרות גדולה ויאוש מוחלט, או שהולך חס ושלום בדרך רעה ובלי הדרכה למכשולים הקשים והמסוכנים ביותר, אשר יש לנו בדור הקשה הזה, ויכול לאבד את כל עולמו, וכפי שיש קונה עולמו בשעה אחת, יש מחריב עולמו מחשבה קטנה וברגע קטן!

לכן, רב המאיר והמדריך ומגדל אור של "שויתי ה' לנגדי תמיד", הם השמירה בימים טרופים אלו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
יום טוב ובשורות טובות לכולם!
גם אם יש דברים בחיים לא מובנים ולא ברורים צריכים לבטוח בה' - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו ויהי נועם ה' אלוקנו עלינו ומעשה ידינו כוננהו.
הנה מוצאים בפרשות של השבועות האלו את כל עניין המחלוקת בין יוסף הצדיק לבין השבטים, "שבטי י-ה עדות לישראל". וקשה איך השבטים ויוסף חלקו בצורה קשה כל כך, שנאה אשר שנאו את יוסף, השלכתו לבור מלא בנחשים ועקרבים, מכירתו לעבד בצורה שידעו שזה מ
כירה אשר אין ממנה מוצא, ופה מדובר באנשים קדושי עליון, וכן יוסף כל דרכו אשר נהג עם אחיו, איך נהג כך?, מדוע התגרה בהם?, מדוע הביא את דיבתם רעה אל אביהם?.
ובודאי שצריך לדעת שאלו ואלו דברי אלוקים חיים. וכל המחלוקת היתה מחלוקת קדושה לשם שמים, מחלוקת על דרך בעבודת ה', על הסתכלות על החיים.
והנה צריכים אנו ללמוד מוסר גדול שלא כל מה שרואים או שומעים בחיים הוא ברור, שחור או לבן, בדרך ה' הכל ברור אין אמצע יש או טוב או רע, או שחור או לבן, או צדיק או רשע, אבל במהלך החיים יש דברים אשר בראיה ראשונה נראים בצורה אחת ואפילו ברורה ביותר אך כשמתעמקים או חולף הזמן מבינים שיש צד אחר למה שאתמול חשבנו ברור כשמש בצהריים.

וידוע מעשה בשופט אשר בא לפניו משפט תמוה ביותר, בא לפניו רוצח, השופט זימן את העדים לחוקרם ולרדת לעומק הדברים, עד אחד אמר לשופט: הרצח התבצע תחת כיפת השמים ואני ראיתי את הרצח באור הלבנה והכוכבים, אחרי עדותו עלה עד שני, השופט שאלו: מה ראית והיכן התבצע הרצח, ענה העד: הרצח התבצע בתוך הבית ליד הדלת ודם של הנרצח ניתז על הקיר וגם על הבגדים שלו. השופט היה שרוי במבוכה גדולה, לא הבין איך יתכן ששני העדים דוברי אמת זה טוען שראה את הרצח תחת כיפת השמים לאור הלבנה והכוכבים וזה טוען בבית ליד הדלת והדם על הקיר. בינתיים הרוצח החל לצחוק בקול רם, שאל אותו השופט: מדוע אתה צוחק?, ענה לו הרוצח: מדוע השופט כל כך נבוך ולא יודע מה לעשות ואיך לחשוב, שניהם צודקים ואומרים אמת, הרצח התבצע באמת בתוך הבית ליד הדלת, הקיר התמלא בדם כמו שאומר העד וגם העד השני צודק משום שבבית אין תקרה והבית נמצא בשלבי בניה.

החיים הם דבר מורכב מאוד וכשמסתכלים על החיים בצורה מסוימת וסוגרים את כל היכולת לראות עוד צדדים ועוד הבטים האדם יכול לחיות חיים לא נוחים ולא ברורים, אך כשהדעת של האדם פתוחה והאדם יודע להסתכל בצורה נכונה על הדברים יכול הוא להינצל מהרבה טעויות והרבה מחשבות לא נכונות אשר רק גורמות עוול ורע לעולם.
וכך המחלוקת בין יוסף לבין השבטים, שניהם צודקים, אלו שתי דרכים שונות בעבודת ה' וברבות הימים כשהבשיל הזמן אחד הבין את הדרך של השני.
האדם צריך להתנער מעול הרעיון, במקרים רבים האדם חושב על רעיון מסויים עד אשר הרעיון הזה נהיה עול עליו וכאשר מתנער מעול הרעיון יכול להבין דברים בצורה שונה לגמרי ממה שהבין וחשב עד העת ההיא.
ימים אלו והזמן הזה הוא זמן מיוחד במינו, העולם עבר שינויים גדולים ברוב המובנים כל המהות של העולם משתנה בכל העניינים ובכל הדברים,
צריכים אנו להיות זהירים מאוד בכל ההתחדשויות ובכל ההבנות לא לשנוא או לחשוד באחר, להשתדל לראות את כיפת השמים ולהבין שגם היה בבית הזה קורות ודלת ולא לפסול ולראות את הכל מלכתחילה אטום חתום וסתום. אך לדעת לשמור מכל משמר את היסודות ודרך ה' ולדעת שבהם אין פשרות ומה שהיה הוא שיהיה, אך את החיים לראות כדבר מורכב הטיעון וההבנה הבאה בראיה ראשונה היא מסוכנת ויכולה להיות מטעה ביותר.
מתפללים לאבינו שבשמים שלא תצא תקלה תחת ידינו ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה. ובהתקרב ימי האורה ימי חנוכה מצפים לאור חדש על ציון תאיר ושמצוות הצדקה, אשר עליה נאמר צדקה תציל ממות, שלא יאונה רע לשום יהודי בסיבתנו כי קל נקם ושילם ומצות צדקה היא מסוכנת למי שגורם שינעל דלת בפני מקבלי צדקה.
ה' עוז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלום

Tuesday, December 4, 2012

"והיו עיניך רואות את מוריך"

ידועים דברי הקדמונים: שלכל אדם צריך שיהיו שני רבנים, רב אחד בארץ - אשר יורה לו את הדרך אשר ילך בה וזה "עשה לך רב", ורב אחד בשמים - אשר נפטר ונפשו תהיה קשורה בנפשו, במחשבה ובתורתו לזכות ששפתותיו יהיו דובבות בקבר, וכך, יושפע על האדם שפע רב מכל העולמות.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
המשך יום טוב ומבורך לכולם!
לחזק את עצמנו ולעמוד איתנים בכל הניסיונות - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו
יש בליבנו שמחה מרובה לראות את הקהילה הקדושה שובה ישראל מיאמי בתפארתה, בפריחה גדולה וב"ה בית מדרש שלישי עומד להיחנך במיאמי, ה' עוז לעמו יתן, ילכו מחיל אל חיל. ובעזרת ה' יתברך יקויים בקהילתנו הקדושה "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי".
יש באדם כוחות גדולים ביותר לפעול ולעשות את הדברי
ם הגדולים ביותר ורק המחסום הנפשי הוא שעוצר את האדם מלעשות את הדברים הגדולים. לפני שנים שמענו מעשה באדם אשר היה משותק בכל גופו וכל הרופאים בדקו וקבעו; השיתוק הזה קשה וחמור ואין לו תקנה והתייאשו ממנו, באחד הימים פרצה שרפה בבית האדם המשותק, כל יושבי הבית ברחו לנפשם, אחרי דקות הבינו: מה עם אבי המשפחה המשותק, ופתאום מוצאים אותו עומד יחד עמם מחוץ לבית העולה בלהבות, שמחו שמחה גדולה, אך פתאום הוא צעק אני משותק ונפל על הרצפה. עמדו כולם להבין: איך עמדת, איך ברחת מן האש הגדולה אשר אחזה בבית, הוא לא ידע להסביר וכך כולם עמדו נפעמים, מה היה ומה קרה?!.
אך התשובה היא: האדם בנפשו גמר אומר והבין שהוא לא יכול לעמוד יותר ולא יכול ללכת יותר והמצב הקיים נהיה חלק ממנו שהוא לא עומד יותר ולא הולך והוא אדם משותק אך כשהיה בסכנת חיים קיבל את הכוחות להציל את עצמו, אך כאשר עברה וחלפה הסכנה שוב איבד את כל כוחותיו.
צריך האדם לדעת מי שפעם עמד יש בכוחו שוב לעמוד, מי שפעם השיג דבר יש בכוחו שוב להשיג את מה שהשיג בראשונה.
וידוע דברי חז"ל, חירש שוטה וקטן פטורים מכל התורה, אך חירש, הפרוש חירש שנולד חירש. מי שנולד שומע ואיבד את שמיעתו חייב כפיקח רגיל ומדוע?, משום שמי ששמע פעם יש בכוחו שוב לחזור ולשמוע.
צריך האדם לחזק את עצמו ולעמוד איתן בכל הניסיונות אשר הקב"ה מעמיד לפתחו. דוד המלך מלמד אותנו: "הנותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר", מתי הקב"ה נותן שלג, מתי שיש צמר להתכסות אם אין צמר אין שלג וכן כפור, מתי הקב"ה נותן כפור מתי שיש אפר לחמם הבית, אם אין אפר הקב"ה לא נותן כפור.
כל מצב אשר הקב"ה מביא על האדם יש לאדם את הכוחות לעמוד ולהתמודד עם אותו מצב.
לפני ארבע שנים כאשר התחילו הדברים הקשים והחמורים לעבור עלינו, כאשר שלחו לקחת את ילדינו הקטנים בני ימים ספורים מהבית ועוד דברים חמורים וקשים אשר הדעת לא סובלת אותם וכל הצער אשר עברנו בחודשים האחרונים הוא כדברים בטלים בפני מה שעברנו בשנים האחרונות, היינו עומדים ומתחזקים מפסוק זה: "הנותן שלג כצמר", הניסיונות הם על פי הכוח שהקב"ה נתן לאדם.
הכוחות החזקים ביותר, האמונה בהקב"ה מתחזקת ומתחדשת, "חדשים לבקרים רבה אמונתך".
והאבות הקדושים והתורה והצדקה עומדת וכעת זה ניסיון של הכלל לעמוד איתנים כחומה בצורה
וחזקה שאין האדם מצטער על הצדקה, מי שנתן צדקה צדקתו עומדת לעד, ובודאי אם הצדקה היא כחוט המשולש אשר במהרה לא ינתק ושלוש זה חזקה וחזקה לנו שישועת ה' כהרף עין.
ומי שענה לאבותינו הוא יעננו ונתעלה ונרחיב גבולות התורה ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש

Sunday, December 2, 2012


  1. "שויתי ה' לנגדי תמיד"!

    זה כלל גדול בחיי האדם, שיהיה ה' לנגדו תמיד, וכן, "והיו עיניך רואות את מוריך".

    על כן ישתדל האדם לבנות בנפשו כמו תבנית אשר בה יוחק באותיות מאש, "שיותי ה' לנגדי תמיד", יראה את ה' בכל צעד וצעד ובכל מעשה אשר עושה לנגדו תמיד, וכמו כן יבנה תבנית מול עיניו עם תמונתו וצורתו של רבו, אשר יבחין בה בכל עת ובכל זמן.

    (חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

    יום טוב ומבורך, ובשורות טובות לכל בית ישראל!

Saturday, December 1, 2012

כל דבר בחיי האדם בא בהדרגה!

בהדרגה האדם מתרגל לדברים הקשים והחמורים ביותר, הגנב אינו נהיה גנב גדול, עד שמתחיל פעם ראשונה בגנבות של דברים קטנים ביותר, האכזר אינו נהיה אכזר בפעם אחת, אלא מתחיל באכזריות קטנה ומשם נמשך לדברים הקשים יותר, וכך כל חיי האדם מתחיל בדבר קטן ומתפתח לדברים גדולים.

וכך גם בעבודת ה' צריך להתחיל את ההתחלה, ואחרי שמתחילים את ההתחלה ועולים את המדרגה הראשונה - יש לזה המשך!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
שבוע טוב ומבורך!