Friday, August 9, 2013

דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א על פרשת שבוע - פרשת שופטים!

בס"ד

"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך".

השערים החשובים בגוף האדם הם: עיניים, פה, אוזניים, ידיים, רגליים, והשערים האלה אמורים להיות נשלטים על ידי האדם ולא שהם ישלטו על האדם!

תמיד היה בליבנו קושיה, מדוע ביום כיפור נותנים שעיר לעזאזל וכביכול משחדים את השטן? בכדי שיהיה מליץ טוב עלינו, הרי יום כיפור יום קדוש הוא ואין כוח בו לסיטרא אחרא שיקטרג, אנו בטוחים בריבון העולמים שמשפטנו יצא לאור על ידי כוחו הגדול של יום קדוש זה, אם כן, מדוע לתת שוחד לשטן? אלא, כאשר מקטרג, ואפילו הקטן ביותר מליץ יושר על אדם, הכוח גדול וזכות מרובה יש לאדם זה, שאף אויביו ומבקשי רעתו, מליצי יושר עליו, וידוע, מעשה על מלך גדול שמינה למשנהו שר יהודי, והשר ההוא היה אהוב מאוד על המלך והגדיל והרחיב את בית המלוכה ואת עושרה, יום אחד יצא המלך עימו לראות את נתיניו, כשהגיעו לשערי השוק עמד אדם והתחיל לסלסל בקולו שירים בגנות השר היהודי, כעס המלך מאוד, וציווה על השר היהודי אתה בפקודת המלך, תדאג לחתוך את הלשון הזו, עברו חודשים ושוב המלך יצא עם השר לראות את נתיניו ושוב שומע את אותו קול מסלסל בקולו, כעס המלך על השר ואמר לו: מדוע לא חתכת את לשונו?! אמר השר למלך: שמע מלכי מה הוא שר, שירה הלל ותשבחות, לא חתכתי את לשונו, החלפתי את לשונו.

וזה יסוד גדול, פה שמדבר עליך רע על תילחם לחתוך אותו או להשתיק אותו, הגדולה האמיתית לשנותו, שיהיה פה מדבר טוב, וזה מה שאנחנו עושים עם השעיר לעזאזל, אף שלא צריך את מליצת השטן, אך חובה עלינו כל פה רע להופכו לפה טוב, אם אנשים היו יודעים כמה מיתוק הדין פחות רע וקשה נהיה מפה רע שנהפך לטוב, הרבה מכוחם היו משקיעים לעשות דבר זה.

צריך לידע שאחת הרעות הקשות בדור הזה זה הלשון, היצר הרע לדבר הכל, היצר הרע לקחת את סוד חברך אשר גילה לך אותו באמת ובאמונה, ולעשות ממנו רשות הרבים, ובוודאי לא חסים על כבוד הבריות ומסופים איפה שלא צריך להוסיף ומפחיתים איפה שלא צריך להפחית, וכך נבנה עולם מעוות, עולם של חוסר אמון, חברות נבנית על יסודות של השקר והמחלוקת, ועל דם החבר, אדם שאינו שומר סוד חברו מסמן שאינו ירא ה' והיראת שמים שלו פגומה בצורה קשה מאוד, וכבר אמרו חז"ל: "סוד ה' ליריאיו", כאשר מגלים סוד והחבר שומרו, סימן שהוא מיריאיו של ה' ואז תדע "ובריתו להודיעם" סימן שברית הקודש שמורה אצלו ומקודשת ביותר.

אך אדם שכל ימיו הולך רכיל מאחד לשני ומנסה למכור את החבר פלוני לאלמוני, ואחרי כן את אלמוני ואת פלוני למאן דהוא, וכך כל חייו הולך ובונה חורבן ופירוק בעם ישראל, סופו כגחזי.

ואוי לו לאדם שנפשו דבוקה בחולי הזה, לעצמו הוא מתרץ שזה למחיתו ויש עימו את כל התירוצים והפרושים לצדק שלו, אך זה להשקיט את הנפש, אשר אינה מרגישה מרגוע לעוול שעושה, כבר אמרו חז"ל: "רשעים חייהם אינם חיים".

וזה מה שנאמר בפרשה "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" שצריכים אנו לסדר את עצמנו ולהכין את נפשנו ובעיקר השערים החשובים בגוף האדם: עיניים, פה, אזניים, ידיים, רגליים, שהשערים האלה יהיו נשלטים על ידי האדם ולא שהם ישלטו על האדם, צריך האדם לשלוט על פיו מה שאומר ומה אוכל, על אוזניו מה שומע, על רגליו לאן הולך, על ידיו מה פועל בהם, על עיניו מה מסתכל, וזה שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך, השערים האלו הם הכוח של האדם בחיים, וכאשר שער אחד פגום הכל מתחיל להשתבש בחיי האדם.

נשתדל לעבוד על עצמנו בימים קדושים אלו על הלשון בכל הכוח, נהפוך את הרע לטוב, ולהשתמש בלשון רק לחיובי, ושלא יוענש שום אדם בסיבתנו, "והוא רחום יכפר עוון", הקב"ה יכניס בתוכנו אהבת חינם ושמחה, ויסיר מתוכנו "כל חולי וכל מחלה"

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!


Thursday, August 8, 2013

לראות מעלת חברינו ולא חסרונם - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

מעשה ברבי אלעזר ורבי יהושע שהיו מהלכים בהר הבית, פתאום ראו מלאך האוחז בידו בבגד רוחני אשר אורו זורח יותר מאור השמש ולא היה חסר בו מאומה כי אם פרט אחד תיקון וגימור של הבגד. שאלו רבי אלעזר ורבי יהושע את המלאך האם הבגד הזה שלהם הוא, השיב להם המלאך: לא הבגד הזה שייך לתושב אשקלון ושמו יוסף הגנן.

מיד יצאו חכמים אל העיר אשקלון כדי לפגוש ולהכיר את יוסף הגנן, כיון שהגיעו חכמים אל העיר יצאו כל אנשי המקום לקראתם וביקשו מהחכמים להתארח בבית נכבדי העיר, אך התנאים הקדושים לא הסכימו להתארח באף בית רק בביתו של יוסף הגנן, יוסף הגנן שמח שמחה גדולה, קיבלם במאור פנים גדול והזמינם לשבת על שולחנו ולסעוד עמו.

אך יוסף הגנן איש פשוט ועני היה, כל אשר היה בשולחנו שתי כיכרות לחם יבש וקצת פירות שקטף מגינת ביתו, אכלו החכמים ושתו וברכו ברכת המזון והחלו לשאול את יוסף הגנן על מעשיו, סיפר להם יוסף הגנן שאביו היה עשיר גדול ומגדולי העיר, כשנפטר אביו הפסיד כל הכסף וכל הירושה ובני עירו גרשוהו מן העיר עד שהגיע לבית הקטן הזה ובנה גינה ומטפח ומגדל בה ירקות, בכל יום מוכר את הירקות לפרנסתו חצי נותן לצדקה חצי חי את חייו. לפני שפנו חכמים והלכו לדרכם גילו וסיפרו לו על המלאך עם הבגד שראו בהר הבית ונתנו לו עצה שיוסיף להרבות במצוות להשלים את חלקו הרוחני אשר ראו שחסר הוא וחכמים פנו לדרכם והלכו.

אשתו של יוסף שמעה את כל השיחה של התנאים עם בעלה, באה אשתו של יוסף ליוסף ואמרה לו: חייבים אנו להשלים את החלוק הרוחני והדרך היחידה היא, קח אותי תמכור אותי לשפחה והכסף שיכנס תתן אותו לצדקה כך שיושלם החלוק הרוחני שלנו. ענה יוסף הגנן לאשתו: פוחד אני לעשות מעשה זה שחס ושלום האדם שיקנה אותך לשפחה לא יעשה מעשים רעים בך. נדרה והבטיחה לו שתמסור נפש לשמור על עצמה בקדושה העיקר שיושלם החלוק הרוחני. עין במר בוכה אך לב שמח הלכו שניהם ומכר יוסף את אשתו בשוק העבדים לשפחה.

האדם שקנה אותה לשפחה מהיום הראשון חשב וזמם וניסה לעשות מעשים רעים אך היא עמדה בנידרה לבעלה ובסירובה לחלל את עצמה עד שבעל הבית מאס שרצונותיו לא מתקיימים והשליך את השפחה לעבוד עם צאנו יחד עם הרועי צאן אשר מידותיהם וטבעיהם היו קשים ורעים, האשה סבלה סבל גדול במרעה הצאן עם הרועי צאן אך נשארה נאמנה, קדושה וטהורה. אחרי חודשים יוסף הגנן רצה לבדוק האם אשתו שומרת על הנדרים שנדרה, התחפש אף הוא לרועה צאן והלך למרעה בלילה כשראה את אשתו היא לא הכירה אותו ניסה בכל דרך לשדלה לדבר עבירה אך היא בכל דרך עמדה בתוקף לא לחטוא, לא לחלל את עצמה. כשראה קדושתה ואת מסירותה של אשתו עמד וגילה את עצמו שהוא יוסף בעלה, שניהם עמדו ובכו בכי גדול והתפללו להקב"ה שיושיעם ויוציאם מאפלה לאורה ושיפתחו להם שערי שמים.

ותעל שוועתם וצעקתם אל האלוקים, יצאה בת קול מן השמים ואמרה: השלמת את החלוק שלך ולאשתך חלוק טוב יותר משלך, לך נא למקום פלוני ותמצא שם מטמון גדול שהטמין אביך. הלך יוסף אל מקום המטמון אשר נאמר לו בבת קול ומצא שם אוצר גדול של אבנים טובות, מיד הלך ופדה את אשתו וחי חיי עושר ונחת.

הנה מעשה זה בימי הרחמים והסליחות צריך ללמדנו מוסר גדול: א', תנאים גדולים וקדושים נמצאים במקום המרומם ביותר הר הבית, ודאי היו עסוקים שמה ביחודים ובדבקות לבורא עולם, אך כששומעים שישנו יהודי אשר גר בעיר רחוקה ועדיין עבודת ה' שלו לא מושלמת ויכול להשיג יותר, מניחים הם את שלהם ורצים לזכות עוד יהודי להשלים את תיקונו בעולם הזה.

ואף אותו יוסף שזכה בזכויות גדולות שמלאך מרים את בגדיו בהר הבית! שומע את דברי החכמים אינו אומר לאט לאט אני אחזק ואתחזק ואשלים את החסר לי, מיד מוסר את נפשו בדברים הקשים והכואבים ביותר להשיג את ההשגות הגדולות והגבוהות ביותר. וכאשר האדם מוסר נפש ביסורים זוכה להשלים את הדברים הגבוהים והגדולים ביותר.

ימים אלו הם ימים של חשבון נפש, חשבון נפש צריכים לדעת איך לעשות, ישנם אנשים שהחשבון נפש שלהם הוא לא מה הם הזיקו ועשו רע לאנשים אלא החשבון נפש שלהם מה אנשים עשו להם רע והזיקו להם ולתקן את נפשם הם לא רואים איך לעבוד על מידותיהם אלא איך לשבור את השני שיהיה נוח למידותיהם ולרצונם, זו אינו חשבון נפש זה התבצרות במידות הרעות ולהנחיל את המידות הרעות נחלה עמוקה וחזקה יותר בתוכם, חשבון נפש הוא לראות מעלת חברו ולא חסרונו למחול ולסלוח ולטהר את הנפש ולראות איך לזכות את השני ולא לחייבו, גדולי התנאים הניחו את שלהם בשביל לזכות יהודי בעוד מצוה ויהודים קדושים מסרו את חייהם בכדי להשלים את תיקון נפשם.

ימים אלה הם ימי ההילולא של הסבא הצדיק והקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל אשר כל חייו לימד זכות על כלל עם ישראל, מעולם לא הוציא מפיו דבר היכול לפגוע ולצער את השני ולעולם לא רצה לשמוע באוזניו רע על חברו, תמיד היה חוזר ואומר מי שמתרחק מהרע לא לשמוע ולא לראות ולא לחשוב, הרע מתרחק ממנו.

נכנס לשבת קודש ברוממות הנפש ובאמונה ובתקוה שבשבוע זה נתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות ונזכה לגאולה שלמה.

השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם

זיכוי הרבים - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

בס"ד

וישתדל בכל כוחו, "איש את רעהו יעזורו", אחד יחזק ויעודד את חברו, וידע, שיש זכות גדולה למזכה חברו במצווה ובמעשים טובים ונהיה שותף של חברו במעשיו הטובים!

וידוע המעשה בשני צפרדעים אשר נפלו לבור עמוק מאוד, באו כל הצפרדעים לפתח הבור וראו את צרת חבריהם והיו צועקים לחבריהם: זה בור עמוק מאוד ובטוחים אנו שלא יצליח בידכם לצאת ממנו, והצפרדעים היו מנסים בכל כוחם לצאת, היו קופצים וכו', לאחר זמן של נסיונות וקפיצות, אחד הצפרדעים התייאש, נפל ומת, חברו המשיך בכל הכח עד אשר הצליח ויצא, באו כל הצפרדעים לדרוש בשלומו, והנה מצאו שהוא צפרדע חירש, ומכיוון שחירש, לא שמע את דבריהם שזה עמוק וקשה ואין צפרדע שיכול לצאת מבור כזה, אם כן הצפרדע ששמע מת מיאוש, הצפרדע החירש שחשב שחבריו קופצים ומריעים לו ומעודדים אותו, הצליח להינצל ולצאת.

כוח של עידוד הוא יכול להיות הצלה לאדם ועזרה לשינוי כל החיים של אדם, לכן יותר בחודש הרחמים והסליחות, ישתדל האדם לעודד ולחזק ידיים רפות "כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו".

בשבתות אלו בחודש, ישנם כוחות גדולים, שבתות אשר בקהילות קודש שובה ישראל נשתדל להקפיד בתענית דיבור, הזכויות של תענית דיבור גדולים מאוד, וזה זמן של זיכוך הנפש וטוהר הנפש, ובוודאי בימים אלו צריכים יותר רחמים מהקב"ה.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!



Wednesday, August 7, 2013

כשעושים תשובה, צריך לעשותה בדרך הנכונה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

בס"ד

חודש אלול הוא זמן מיוחד לתשובה, אך גם לעשות תשובה צריך לדעת אייך עושים?! ובהרבה מקרים, תשובת האדם נראית: לאדם אשר נוסע ברכבת, ובאמצע הדרך מבין שעלה לרכבת הלא נכונה והוא בכלל צריך לנסוע לכיוון ההפוך, קם האדם והחל לרוץ בתוך הקרון לכיוון ההפוך, כמה שירוץ זה לא יעזור לו!

צריך לרדת מהרכבת ולנסוע ברכבת אחרת לכיוון ההפוך! כך, תשובה לא נכונה, היא נסיעה ברכבת לכיוון הפוך וריצה פנימית לכיוון הנגדי.

אנו צריכים לפתוח ראשונים בתשובה, "פתחו לי פתח כחודו של מחט" וכעני הדופק ומתחנן בעד פת לחם, כעני יעטוף, ולאחר שפתחנו בתשובה, לעלות לרכבת לכיוון הנכון ולאחר מכן להמשיך ולאסוף זכויות ליום הדין,

חודש אלול זה הזמן לפתוח את הפתח, אלול ראשי תיבות: א-ני ל-דודי ו-דודי ל-י, הראשון זה "אני, צריך האדם לקרב את עצמו, אני הוא הראשון יתקרב להקב"ה ולאחר מכן, לאחר שמתקרב לה', הקב"ה משפיע עליו השפעה גדולה, וזה "דודי לי" - שפע גדול יורד משמים על האדם.

וישנה הרגשה חזקה מאוד, במקומות מסוימים, כשאר ימות השנה והרוח המיוחדת של חודש הרחמים וסליחות אינה מורגשת, וכאשר ישנם מצבים כאלו הקב"ה מעורר את העולם על ידי זעזועים על טבעיים ופתאום באים אסונות, צרות או שפיכות דמים כללית בעולם, ומי שחכם ומבין יזדרז לזרז ידיים רפות לתקן עולם במלכות שד-י, וידע שכל מצוה או מעשה טוב אשר עושה, יכול לשנות העולם כולו, וכדברי חז"ל: "נוצר חסד לאלפים", הקב"ה מחפש בתוך אלפים של עוונות ומעשים רעים מעשה חסד או מצוה אחת בכדי שנכריע את הכל לזכות!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!


Tuesday, August 6, 2013

"פתחו לי פתח כחודו של מחט" - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

חודש הרחמים והסליחות, וצריך האדם לדעת שבזמן זה מחויב הוא לעשות את הצעד הראשון להקב"ה ולא יחכה שהקב"ה ישלח לו שלוחים לקרבו.

וכך חז"ל לימדו אותנו: "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם",

האדם צריך לעשות את ההשתדלות הראשונה, כפתחו של מחט, ולאחר מכן הקב"ה שולח סיעתא דשמיא, ונפתחים לפניו שערי שמים, כפתחו של אולם.

האדם מחויב לעשות את ההשתדלות הראשונה, וזה עומק דברי הפסוק: "כי תצא למלחמה", אתה תתחיל ראשון תצא למלחמה ואחרי שתצא ראשון, "ונתנו ה' אלוקיך בידך", אחרי שפתחת פתח כחודו של מחט, הקב"ה נותן את היצר הרע בידך והוא כפתחו של אולם.

ואפשר לדקדק: הנביא מספר לנו על ירבעם בן נבט אשר אמר לו הקב"ה, לאחר שחטא והחטיא את הרבים אמר לו הקב"ה: חזור בך וני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן, ענה ואמר: מי בראש? אמר לו הקב"ה: בן ישי, אמר ירבעם: אם כך איני מסכים, ואפשר לבאר ולומר: ירבעם היה תלמיד חכם גדול, אך התדרדר וירד לדרגה נמוכה מאוד, הקב"ה אמר לו: תחזור בתשובה ואני אסלח לך, ענה ירבעם: רבונו של עולם, קשה לי אני לחזור בתשובה ראשון, אתה תעזור לי, תיתן לי את הפתח הראשון ואחרי שתתן לי אני אמשיך, והמשיך ירבעם ושאל את הקב"ה: מי בראש? אצל דוד המלך כשעשה תשובה מי היה בראש, האם התשובה שלו, שהוא פתח ראשון בתשובה או שאתה עזרת לו ראשון ונתת לו כוח ראשון? ענה הקב"ה ואמר לירבעם: בן ישי בראש, הוא פתח ראשון בתשובה ולא נתתי לו כוח ראשון, ענה ירבעם ואמר: אם כן איני יכול לחזור בתשובה, אני רוצה שהקב"ה יהיה ראשון לתת לי את הכוח ואני אמשיך לאחר מכן.

אך זה לא דרך התשובה, דרך התשובה - שהאדם יתקרב ראשון, ולאחר מכן הקב"ה משפיע על האדם שפע גדול מאוד!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

חודש טוב ומבורך!


לטפל בבעיה כשהיא עוד קטנה - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

תניא בפרקי רבי אליעזר: בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה: "עלה אלי ההרה" (שמות כ"ד. י"ב).

שאז עלה משה רבנו לקבל לוחות השניות והעבירו קול במחנה משה עלה להר להוריד את הלוחות שלא יטעו שוב ויעבדו עבודה זרה כפי שהיה בלוחות הראשונות והקב"ה נתעלה בתקיעות שופר שניתקעו באותו זמן וזה שנאמר (תהלים מ"ז): "עלה אלוקים בתרועה". ולכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעים בראש חודש אלול בכל שנה ושנה בכל החודש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר: "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו".

והנה צריך להקשות, אם צריך לעורר את בני ישראל בתקיעות השופר שלא יטעו בעבודה זרה מדוע להתחיל מהיום הראשון שמשה רבנו עולה לשמים, אז ודאי לא יחטאו ולא יטעו בעבודה זרה כי יום הראשון של עליית משה לשמים, זמן מרומם אחרי השבר הגדול שעברו בלוחות ראשונות והחורבן האיום והנורא שבני ישראל חוו ואשר אנו נענשים עד היום כמו שנאמר: "ביום פקדי ופקדתי", עד ביאת הגואל בכל צרה מצוקה ויגון שבאים בעולם יש בזה גם מחטא העגל, אם כן מדוע ביום הראשון של עלית משה רבנו לשמים צריכים לתקוע בשופר להזהירם ולהרחיקם מעבודה זרה?.

אלא לימוד גדול לומדים פה, כשמתחילה בעיה מתחילה בקטן ביותר ובדבר הנראה הפעוט ביותר. כמו שמסופר על רב גדול שהגיע להתגורר תקופה בעיר, כשהלך לחנות לקנות מלח ראה שהמוכר מפקיע את המחיר של המלח, כעס הרב והזדעזע וקרא לכל יושבי העיר לבוא לבית הכנסת ודרש דרשה חוצבת להבות ואמר: עיר שמפקיעים בה את המחיר על מלח סופה להחרב, שאלו אותו: מדוע?, ענה ואמר להם הרב: מפקיעים את המחיר במלח אז מי שקונה מלח צריך לשלם יותר אז גם הוא מה שמוכר ומה שמתעסק צריך הוא להעלות את המחיר וכך שרשרת שמתחילה ואין לה סוף עד שכל המחיה בעיר הזאת מתייקרת ועולה והמצב מחמיר ומתדרדר לחורבן גדול והכל מתחיל מהפקעה של מחיר של מלח. לכן צעק ואמר הרב: המוכר של המלח: תפסיק להפקיע את המחיר.

הצרה והבעיה מתחילה מהדבר הפעוט והקטן ביותר, כך גם יצר הרע אינו בא לאדם להכשילו בדברים הקשים ביותר אלא מתחיל הוא בדברים הפעוטים ביותר והקטנים ביותר אשר האדם דש בעקביו ולאט לאט מביא את האדם לעשות את הדברים החמורים והקשים ביותר.

לכן צריך האדם להתחיל מהרגע הראשון להקפיד לשמור ולהשמר מעברות אשר האדם דש בעקביו, מהדברים שנראים לאדם קטנים וזניחים ביותר, שמה השטן מתחיל להפיל ולהכשיל את האדם. ולכן מא' באלול, יום גדול ונורא שמשה רבנו עולה לשמים לתקן את חטא העגל, לתקן את שבירת הלוחות, לבקש מחילה וסליחה וכפרה על עם ישראל, מאותו יום צריך להתחיל להזהר ולהשמר בגרגיר מלח הקטן. ולכן מאותו יום מתחילים לתקוע בשופר משום שהמפלה של האדם מתחילה בהזנחה שמזניחים את הדברים הקטנים ביותר.

הנה ימים אלו הם ימים אשר האדם צריך למצוא את האמת שבתוכו והזמן הזה צריכים לפשפש ולמשש ולזכך ולנקות הנפש מכל קליפה והטעיות אשר נדבקו על הנשמה במשך השנה.
וצריכים לדעת שבמקרים רבים האדם חי בשקר ומטפח את השקר בנפשו עד אשר מאמין הוא בשקר שהשקר הוא אמת עד שהאדם עומד במבחן אמיתי שמבין שחי הוא בעולם הדימיון ואז כבר מאוחר, אין האדם יכול לעשות הרבה להשיב את האבוד.

וידוע המעשה על עיר במרוקו אשר היה שמה זקן ערבי אשר סיפר לכל יושבי הכפר וסביבותיו שמומחה הוא גדול לכל מי שנשכו נחש ויודע הוא להציל ולהוציא את הארס מגוף האדם, אותו זקן הלך ואילף כמה סוגים של נחשים והחזיקם בביתו וכאשר היו מביאים לביתו אדם שנשכו נחש והארס היה מסתובב בגופו, היה גובה מהר סכום של כסף ואחרי שהיה גובה סכום של כסף היה מבקש מהאדם שנשכו נחש לתאר לו את סוג הנחש שנשך אותו ואז היה הזקן הרמאי כביכול קורא ומתפלל והיה רומז לסוג הנחש שתיאר לו האדם שננשך, מהנחשים המאולפים שבביתו, שיבוא אליו ואז היה כביכול צועק על הנחש מדוע נשכת את האדם, מקלל אותו ואז הנחש המאולף היה מתחיל להכות את ראשו על הקרקע וכל זה היה מתוך אילוף שאילף את הנחש ואז כשהנינשך היה רואה את המחזה המפחיד הזה היה מתרפא. ומדוע ואיך?,

משום שיותר מתשעים אחוז מהנחשים בעולם הארס שלהם לא הורג, מה שהורג הוא הפחד מהארס ולא הארס וכך הזקן הערבי התעשר ושמו הלך לפניו. יום אחד בנו אהובו של הערבי הרמאי ננשך על ידי נחש אמיתי אשר הארס שלו ארס ממית, רץ הזקן הערבי לביתו של הרב ובכה לפניו: תציל את בני, אמר לו הרב: אתה מומחה לנחשים אתה תציל את בינך. אותו ערבי האמין בעצמו שנים שבאמת כוחות גדולים יש בו ובמבחן האמיתי הראשון הבין וראה שכוחו אינו כח ובסוף נענש שבנו מת.

כך החיים, האדם חי בשקר ובטעות ומתחיל להאמין בשקר ובטעות שלו, אך בסופו נופל על השקר שלו ומתבזה בזיון גדול.
חודש אלול זה חודש של עורו ישנים מתרדמתכם, להתעורר מהחלום שכל אחד חי בו, אחד חי בחלום אחד גדול, השני חי בכמה חלומות קטנים והחלומות נהיים נוחים וטובים לאדם עד שמתחיל להאמין בהם ממש.

הזמן הזה הוא זמן של התעוררות, זמן של הכנה גדולה "היכון לקראת אלוקיך ישראל".

הנה מבקשים אנו מכל בני קהילתנו הקדושה בכל אתר ואתר להכנס לימים אלו בהתעלות הנפש גדולה, בחיזוק גדול. עברנו שנים של זיכוך גדול אך בכל הצער והיגון ראינו את אהבת ה' ואת ההשגחה הפרטית ואיך לא תמו חסדיו ואומרים אנו לאחי ורעי שבעזרת ה' יתברך ניכנס לראש השנה בשמחה מרובה ובזיכוך הנפש גדול, עברנו בשנה זו יסורי הגוף ויסורי הנפש אך אמונתנו, נפשנו וכוחנו בקירבה ובאהבה גדולה להקב"ה.

ומעומקא דליבא מבקשים אנו מבורא עולם "ואהבתך לא תסיר ממנו לעולמים", בשנה זו בערב ראש השנה נתפלל בשמחה תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה וכאיש אחד בלב אחד נמחל ונסלח לכל בן ישראל אשר חטא כנגדנו בין בנפשנו בין בגופנו בין בממוננו ושלא ידח ממנו נידח ונפשי כעפר לכל תיהיה, המשפט לאלוקים הוא ואין אנו מבקשים דין על אף יהודי מעם ישראל.

ובעזרת ה' החודש הזה נחזק ונתחזק, נזכה את אחינו בית ישראל, נתקרב לאבינו שבשמים. וישתדלו אחי ורעי להקפיד בתיקון הנפש כי רפואה ומרפא הוא לנפש ופסוקים אלו מעוררים רחמי שמים גדולים.

ראש חודש לטובה ולברכה לישועה ולגאולה וזכנו אבינו לעבדך באמת בלבב שלם.



Monday, August 5, 2013

העבודה והבקשה בחודש אלול היא להגיע למושלמות - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

בס"ד

לפני שנים רבות, היה נגר פשוט בירושלים, אשר היה קשה מאוד להשיג רהיטים ממנו, ומי שזכה שהנגר הירא שמים הזה יבנה לו דבר מעץ, היה מעיד על יופי נדיר ומשהו מיוחד ברהיטים, ואותו נגר נהיה שם דבר בכל ירושלים וסביבותיה.

באחד הימים, שמע הפחה של ירושלים על הנגר המיוחד, וביקש ממנו שרוצה הוא שיבנה עבורו משרד שלם, אמר הנגר: בשמחה!, רק תחזור אליי בעוד שבוע, חזר הפחה אחרי שבוע, אך שוב דחהו הנגר, ואמר לו: עוד שבוע, וכך עברו שלושה חודשים, כאשר הנגר דוחה את הפחה בכל עת.

כעס הפחה כעס גדול, מי יכול לדחות אותו בזילזול גדול, ועוד לשמוע שמקבל הנגר עבודות חדשות, ולו, לפחה, אין עדין תשובה האם יואיל בטובו הנגר לבנות את מבוקשו או לא, בבוקר מוקדם הגיע הפחה לביתו של הנגר ובכעס גדול שאלו: האם רוצה אתה בכוונה להשפילני? מה ההתנהגות המבזה שלך נגר!!!

ענה הנגר בענווה גדולה: חס וחלילה, מכבד אני את הפחה בכל כוחי, אך כשבונה אני את הרהיטים אין אני הולך סתם לחנות של עצים וקונה עץ ובונה שולחן, אלא הולך אני אל היער, מדבר ומרגיש אני את העץ האם מוכן ורוצה הוא להיות כיסא או שולחן כבור פלוני או אלמוני, וכשמרגיש אני מחובר ומתחבר, חוטב אני את העץ ומכינו להיות כיסא או שולחן, והנה הפחה החשוב, כבר שלושה חודשים הלכתי מעץ לעץ, מיער ליער ודיברתי והרגשת את העצים, אך אף עץ, עדיין לא הסכים להיות השולחן ולא הכיסא, ולכן עדיין לא קיבלתי על עצמי לבנות לך את המשרד.

הנה אחד הדברים המיוחדים בחיינו זה כאשר הדבר שלם ומושלם, כל דבר אשר אינו מושלם או שלא מרגישים בו שמחה או שהשמחה מדומה, ובסופה עצב גדול, גם שולחן וגם כיסא צריך להיות מושלם, וכן כל דבר צריך שיהיה בו את השלמות.

הנה המיוחדות של חודש אלול היא להשלים את כל מה שלא הושלם במשך השנה, עשנו הרבה דברים אך מה שלא שלם, חסר מאוד, והחיסרון יכול להזיק ולהפריע, לכן נתן לנו הקב"ה את הימים המיוחדים האלו, ימי אלול, לעבוד על עצמנו להגיע למושלמות.

וזה בקשת דוד המלך "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי", עומק בקשת דוד המלך "אחת", הבקשה החשובה והמיוחדת היא השלמות "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", דוד מבקש מהקב"ה שלמות, להיות ולהגיע למושלמות.

(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

חודש טוב ומבורך!