Thursday, July 11, 2013

התורה והמצוות הם החומה וההגנה של עם ישראל - דבר תורה מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

חטא חטאה ירושלים ולקו בכפליים.

ומובא במדרש איכה שהיה מבוזרדאן קץ בחייו בשעת המצור על ירושלים והיה רוצה לשוב לארצו אמרו לו עוזריו וחייליו: לא כדאי לך לעצור את המצור על ירושלים כי סופה של העיר הזו ליפול כי אף אלוקיהם נגדם והוא בעוכרם כי חטאו לו. וכששאל אותם נבוזרדאן: תנו לי סימן, אמרו לו: תמדוד את גובה החומה מה גובהה. כך עשה מדד, למחרת אמרו לו: מדוד שוב, מדד והיו חסרים כשני טפחים וגם ביום השלישי מדד ושוב חסרים שני טפחים וכך כל יום שמדד ראה ששני טפחים נבלעים בתוך האדמה מחומת ירושלים. ואז המשיך נבוזרדאן את המצור עד שהפיל את החומה, הכניע את ירושלים והחריב את בית המקדש.

וקשה מדוע שני טפחים נבלעו באדמה בכל יום?, מה בא לסמן לנו השני טפחים, מדוע לא שלושה מדוע לא טפח?.

אלא ידוע שעשר אצבעות של האדם הם כנגד עשרת הדיברות והשל"ה הקדוש ביאר ואמר כשרוצים לספור את עשרת הדיברות על פי אצבעות האדם מתחילים לספור מימין לשמאל דהיינו מזרת ימין עד זרת שמאל, זרת ימין היא כנגד הדיבור הראשון אנוכי ה אלוקיך וזרת שמאל כנגד הדיברה האחרונה לא תחמוד.

ועל פי זה יובן הגמרא במסכת כתובות דף ק"ד, בשעת פטירתו של רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, זקף עשר אצבעותיו לשמים ואמר רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהנתי אפילו באצבע קטנה. ואפשר לדקדק ולאמר שרבי מוסר מודעה ברגעיו האחרונים של החיים, שהנה עשר אצבעותיו כנגד עשר הדיברות הקפיד ושמר על כל מצוה ומצוה ואף אצבע קטנה שזה כנגד לא תחמוד, אפילו חמדה שבלב הקטנה ביותר רבי הקדוש העיד על עצמו שלא נכשל בזה.

ולכן יובן בשעת החורבן נבוזרדאן ראה שהחומה שהיא המגן על העיר שוקעת שני טפחים כנגד עשרה דיברות אשר לא שמרו והקפידו עם ישראל.

ולכן ידע האדם שמי שמקפיד בעשרת הדברות ומקיים אותם כפי שצריך לקיים אותם בשעת צרה הם החומה והמגן שלו ומי ששמר פעם והפסיק לשמור כל יום החומה של פעם שוקעת באדמה כשני טפחים. לכן כל אדם צריך את החומה והמבצרים בחייו, אף אדם לא יודע מה ילד יום, הניסיונות קשים, היצר העורב בכל מקום אף בליבות האנשים להזיק לאחרים ורק על ידי שמירת עשרת הדברות יש חומה ומבצר לשמור ולהנצל מזמנים ועיתות קשים.

נקפיד ונחזק עצמנו גם כשמקיימים את עשרת הדברות ישנם דברות שצריך לקיים אותם לשם שמים ביותר, לא תגנוב אדם יאמר אני לא גונב כי כך ציוה אותי הקב"ה ולא כי השכל ודרך העולם אומר וכן כל דיברה ודיברה לתקן עולם במלכות שדי, לשים את מלכות שדי על כל דבר ודבר וכך אמת מארץ תצמח ואף מה ששקע יצמח ויעלה ויתחזק.

ובכל יום בונה ירושלים נבנה את ירושלים של מעלה עד אשר תרד למטה בביאת משיח צדקנו.


Wednesday, July 10, 2013

התקשרות לצדיק - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לכל אדם, חייב להיות רב או צדיק שנשמתו קשורה עימו וכדברי דורשי רשומות: לכל אדם צריך 2 רבנים, רב אחד בארץ שחי, וזה "עשה לך רב", וצדיק שנפטר ונשמתו בגנזי מרומים, אשר נפשו קשורה עימו.
 
ויקפיד ויזהר בכבוד רבו, כי הוא הנותן לו כוח לעשות חיל!
 
ובכל עט וזמן, מול עינינו, מעשה אשר שמענו בקטנוטנו, ממו"ר זקננו רבנו ר' מאיר אבוחצירא: באדם, אשר לא זכה להיפקד בזרע בר קימא, והלך לרבו וביקש תפילה לזרע בר קימא, ורבו הפציר ועורר רחמי שמים עליו.
 
אחרי שנים של סבל ויגון נפקדו בזרע בר קימא, בכל שעה ובכל יום הששון והשמחה היו מנת חלקם, בהתקרב עת הלידה, הכיר עוד צדיק, אשר התקרב אליו מאוד, וביום הברית הזמין את הרב החדש אשר הכיר וכיבדו בסנדקאות וכולי, ואת רבו משכבר הימים, לא נהג בו כראוי.
 
כמה רגעים לפני הברית, כשהעבירו התינוק מיד ליד, אסון נורא אירע, התינוק נפל על הקרקע ונפטר, ורבי מאיר אבוחצירא, היה צועק ואומר: היזהרו בכבוד חכמים! היזהרו בכבוד רבנים! היזהרו בכבוד מי שלימדכם תורה והחזירכם למוטב!
 
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
 
בשורות טובות!
 
http://youtu.be/sFt2DWTmd14 מידות טובות -הרב פינטו שליט"א  
 

Tuesday, July 9, 2013

לב מלכים ושרים ביד הקב"ה - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לב מלכים ושרים ביד הקב"ה - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

"כל רדפיה היו לראש" (איכה).

וקשה, לא מספיק לעם ישראל ולצדיקים הרדיפה והצער אשר עוברים גם רודפיהם יעלו ויתמנו להיות לראש?.

אלא חז"ל אומרים לנו: לב מלכים ושרים בידי הקב"ה, פרוש הדברים: כשהאדם אדם רגיל הבחירה היא בחירה בידו אך כאשר האדם נהיה לראש הבחירה כבר לא בידו אלא כל אשר עולה על ליבו וכל אשר עושה בא מהקב"ה ולא על ידי בחירה. ולכן כאשר הקב"ה רואה שרשע הרדיפה אצלו אחרי הצדיק חזקה ביותר והיא חלק מחייו, מעלה אותו הקב"ה להיות לראש ואז ליבו בידי שמים וכח רדיפתו ורשעותו אינה עוד בידו אלא על פי קירבת עם ישראל להקב"ה משפיעים הם שליבו יתהפך וישתנה על פי מעשיהם. ולכן כל רודפיה היו לראש.

כאשר נתבונן ונתעמק על עוכרי ישראל אשר עשו, מעשה זמרי ודורשים שכר פינחס ונראה שהנה עולים לגדולה אך עלייתם וגדולתם היא מפלתם.

כפי שמצאנו אצל נבוכדנצר, מובא בספרים הקדושים: אותו רשע שהחריב את בית המקדש באחרית הימים חוזר בגלגול ויהיה למלך גדול ואחרי שיגיע למעלה הגדולה ביותר יפול מלכותו.

וקשה מדוע אותו רשע שהחריב את בית המקדש יזכה שוב לגדולה?, אלא עונשו כל כך גדול שהקב"ה מעלהו לגדולה בכדי להשפילו ולהורידו לבאר שחת.

וכפי שמצאנו אצל הנחש, מובא בחז"ל שבכל שבע שנים הנחש מפשיט את עורו וטועם טעם האמיתי שבכל דבר ודבר ואחרי כן שוב חוזר לטעום הכל בטעם חול ומדוע כך עושה הקב"ה?. אלא להזכירו את הטעם האמיתי של כל דבר ואחרי כן שוב להענישו, שיהיה הכל בטעם חול. וזה עונש לרשעים אשר הפליגו והרבו ברשעותם להעלותם ולהפילם שוב לבאר שחת.

וכך המצרים אשר הרעו מאוד לעם ישראל בארץ מצרים כשטבעו בים סוף היו יורדים למצולות הים ושוב עולים ושוב יורדים ומדוע?, כשהיו יורדים למצולות היו בטוחים הנה מתים וכשהיו עולים היו מרגישים הנה ניצלים, זה עונש הרשעים אשר הפליגו, הקב"ה מתעתע בהם ועונשם כפול ומכופל.

יחזקנו הקב"ה ויזכנו לראות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.

מזונותיו של אדם בדרך ישרה היא באה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

מזונותיו של אדם בדרך ישרה היא באה - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:
 
המדרש אומר: "ראה דרכה וחכם", ראה אייך הנמלה בורחת מן הגזל, אמר רבי שמעון בן חלפתא: מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא הייתה אחת מהן נוטלת אותה, עד שבאה אותה שהייתה שלה ונוטלת אותה, ראה חכמה שיש בה, כל השבח הזה שיש בה, לא למדה מבריאה, ולא שופט ושוטר יש לה, אתם שיש לכם שופטים ושוטרים על אחת כמה וכמה תשמעו להם, וידועה הגמר במסכת עירבין (ק): אמר רבי יוחנן: אלמלא לא ניתנה תורה היינו לומדים גזל מנמלה, ורש"י פירש: שאין אחת גוזלת מאכל חברתה.
 
והנה כשנתבונן את שאנו שומעים ורואים בימים אלו בעולם, "איש את רעהו חיים בלעו", והרבה חושבים שבדרך עקלקלה ישיגו את אשר שייך לחברם, אך צריך לדעת, בן עזאי אומר: "בשמך יקראוך", בכסאך יושיבוך, ואת שלך יתנו לך", אף אחד לא יכול לקחת לחברו מאומה ולא להחסיר לחברו דבר, ובמקום כל הזמן אשר מפסיד האדם על מחשבות זדון אייך להרע, להזיק ולהפריע, יתנו הזמן לתפילה, לבקשה ולתחינה לפני הקב"ה על הפרנסה ועל ההצלחה, ויראו אם היד ה' תקצר, נמלה מאמינה ומתפללת שחיה יתארכו, נמלה יודעת שהגזל לא יעשיר אותה, אנו עם החכמה והבינה וכל ההשכלה, צריכים להחדיר עמוק בתוכנו - שגזל לעולם אינו מעשיר!
 
ויותר מכך, רבי אליעזר פאפו אומר: ראינו הרבה אנשים שעבדו ביושר והרויחו את כל כספם בהגינות ופתאום הפסידו את כל כספם, ומדוע? ומתרץ ואומר: אולי עירבבו את כספם עם אדם לא הגון, אשר כספו לא בא לו ביושר, וכל הכסף שאינו בא ביושר סופו להפסידו, ואף כסף ישר שהתערבב עם כסף לא ישר - סופו לאבדם יחד!
 
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
 
בשורות טובות!
 
 כפרת עוונות -הרב פינטו שליט"א http://youtu.be/xZ90edaW3A8

Sunday, July 7, 2013

היזהר וישמר בימים אלו במצוות שאדם דש בעקביו - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

היזהר וישמר בימים אלו במצוות שאדם דש בעקביו - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

"גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה". (איכה).

אפשר לדקדק בפסוק דהנה יש אנשים אשר מקפידים ומדקדקים הקפדות וחומרות גדולות ביותר בדברים אשר לא צריך כל כך לדקדק ולהחמיר וכאשר מגיעים לעניינים אשר חייבים בהם לדקדק ולהקפיד מקלים ראש ומזלזלים בהם.

וזה מה שצועק הפסוק באיכה, אחד הסיבות לחורבן ולגלות, שהקפידו היכן שלא היה צריך להפקיד והקלו ראש היכן שכן היה צריך להקפיד וזהו "גלתה יהודה מרוב עוני", עניות במקום שצריכים להקפיד ולהרבות "ומרוב עבודה", במקום שלא צריכים להקפיד ולהרחיב.

ולכן בימים אלו אשר הם ימים של חשבון נפש ישתדל האדם להתבונן בהם ולדעת איפה הם המצוות אשר האדם דש בעקביו אשר הם המצוות אשר צריכים להרבות ולהקפיד בהם.

וכדברי חז"ל: עיקבתא דמשיחתא, מהו עיקבתא דמשיחתא?. ומובא בספרים הקדושים שמיום חורבן בית המקדש זמן הגלות נמשל לגוף האדם, תחילת הגלות גלות הדעת אחרי כן גלות הלב וכן עד גלות העקב, עיקבתא שזה סוף הגלות ומהו עיקבתא?, שהניסיון בזמן הגאולה יהיה ניסיון במצוות שהאדם דש בעקביו מצוות שהאדם מזלזל ומלשון דורך בעקביו ואין נותן בהם ממש.

ובעיקר המצוות האלו, המצוות בין אדם לחבירו אשר רואים בעוונות הרבים מיום ליום כלפי חוץ כולם חברים, כולם ידידים אך בלב רבים זוממים רע אחד לשני ואין ליבם ופיהם שוים ועל זה נחרב בית המקדש על שנאת חינם ובית המקדש יבנה על אהבת חינם על הקפדה באלו המצוות אשר האנשים דשים בהם.

הנה בשבוע החולף שמח ליבנו שמחה מרובה בהיותנו בונצואלה בעיר קרקאס, ניגש אלינו נער ושאל אותנו: רבי תתן לי עצה איך לעבוד את ה' ועוד בימים האלו ימי בין המצרים. שאלה זו כל יהודי שואל את עצמו חדשים לבקרים, איך לעבוד את ה', איך להתגבר על המכשולים, איך להתגבר על היצר הרע, איך להתגבר על הנסיונות. אך אותו נער בשאלה ששאל אותנו הרגשנו ששאלתו באה מעומק הנשמה, חדרה ונכנסה לעומק נשמתנו איך לעבוד את ה'.

והנה אחרי מחשבות רבות חשבנו בנפשנו שהתשובה לשאלה זו נמצאת במעשה המובא בשם הבעל שם טוב, אשר גם אותו שאלו תלמידיו: רבנו איך נעבוד את ה'. ענה להם הבעל שם טוב במשל ונמשל: מעשה במלך שהיו לו שני ידידים אהובים וחביבים אשר חטאו כנגד חוקי המדינה ויצא דינם למיתה ואף המלך עם אהבתו הרבה לא יכל למתק עליהם את הדין, חשב המלך דרכים איך להציל את אוהביו והגיע לעצה אשר הסכימו לה אנשי המשפט במדינתו: ימתחו חוט ארוך בין שני ערים ועל החוט יצטרכו ידידי המלך לעבור, מי שיפול אחת דתו למות ומי שיעבור חייו ניצלו. ידיד המלך הראשון עבר וניצל, חברו השני מהעבר השני היה צועק ושואל: חברי האהוב איך עברת וניצלת, מה עשית?, ענה לו החבר שניצל: אין לי עצה מיוחדת איך ניצלתי, אף פעם לא עמדתי במצב כזה אלא דבר אחד, כל רגע שעמדתי ליפול נטיתי לצד השני עד שעברתי מצד לצד.

וכך ענה הבעל שם טוב לתלמידיו: כאשר אתם רואים שהיצר בא מצד אחד תטו את עצמכם לצד שני וכך תינצלו לאט לאט לעבור את כל העולם כולו גשר צר מאוד.

והנה כשנתבונן במעשה של רבנו הבעל שם טוב נמצא מוסר עמוק וחזק: ישנם שני סוגים של אנשים ושני התמודדויות עם נסיונות, אדם אחד הראשון כאשר עומד לפני נסיונות לא חושב הרבה מוסר נפש וראשון כנחשון בן עמינדב רץ לעבור מקצה לקצה, סוג שני של אנשים שתמיד חוששים ומנסים להשען ולהתמך על אחרים על נסיונם, איך עברת, איך ניצלת וצריכים לשאול את האדם השני איך עברת ומה עמד איתך להנצל. ידע האדם לשים את עצמו במקום הראוי והנכון וידע כאשר ניסיונות והתמודדויות באים אליו איך לעבור בדרך ולהגיע לקצה השני.

יחזק האדם בליבו אהבת ה' מסירות נפש והקפדה רבה במצוות שאדם דש בעקביו.

העצה היעוצה בדור הזה להשען על דורות הקודמים כפי שאמרו לנו חז"ל: "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן". ודרשו חז"ל: אם יבוא דור שלא נדע איך לנהוג בו נצא ונבדוק בעקבי הצאן, בעקבות של דורות קודמים איך נהגו ואיך עשו.
בשורות טובות ישועות ונחמות.


אם דומה רבך למלאך יבקשו תורה מפיו - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:

אם דומה רבך למלאך יבקשו תורה מפיו - דברים מתוך ספריו של מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א:
 
כתוב (בראשית יח, ח): "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו".
 
אפשר לבאר על פסוק זה, על פי מאמר הגמרא במסכת מועד קטן (יז, א): אם הרב דומה למלאך ה' צבקות יבקשו תורה מפיו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו, וקשה מי זכה לראות מלאך ה' צבקות, אשר יוכל למדוד ולומר רב פלוני דומה למלאך, רב אחר אינו דומה למלאך, אם כן אייך אפשר לדעת אם הרב דומה למלאך או לא?
 
אלא, אפשר לפרש ולומר: מלאכים נבראים במעלה ובמעמד אחד, אינם עולים ויורדים, בבני אדם, אצלם יש עליה וירידה, אך מלאך עומד וניצב ונשאר במקומו, ועל ידי דבר זה יבדוק האדם את רבו שמלמדו תורה, אם רבו עושה רק בשביל עצמו ומשתדל למענו באופן אישי לעלות ולהתעלות, ואילו מבני קהל עדתו מונע וחוסך את יכולותיו, סימן שאינו דומה למלאך ה', אך אם משתדל הרב להשקיע את כוחותיו למען הכלל, ונותן מזמנו מכוחו וממרצו לתלמידיו, סימן הוא שדומה למלאך ה' צבקות.
 
על פי זה יובן, אברהם אבינו יכול היה לשבת בביתו לעבוד את ה' ולהשיג השגות עצומות וגדולות בעבודת ה', אך אברהם אבינו נהג בדרך אשר כל רב צריך לנהוג בה, להקריב מעצמו בשביל הכלל, ובמקום לישב בודד ולהידבק בארבע אמות של הלכה, הלך ממקום למקום וקרא בשם ה' אל עולם, כדברי חז"ל בר"ר לט, יד): אברהם היה מגייר את הגברים ושרה הייתה מגיירת את הנשים.
 
וזה עומק דברי הפסוק "והוא עומד עליהם", פרוש: עומד ממדרגתו ולא משקיע על רוחניותו ועל עצמו, אלא משקיע את כוחו ואת מרצו לקרב כל אדם לאמונה בה'!
 
(חזון יאשיהו - האדמו"ר רבנו יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)
 
בשורות טובות!
 
http://youtu.be/swAP4mY1zRE תקופת בין המצרים -הרב פינטו שליט"א
 

Friday, July 5, 2013

שבת היא מקור הברכה - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

שבת היא מקור הברכה - דבר תורה יומי מפי מורנו ורבנו הרה"ג הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
ערב שבת קודש, ימים המסוגלים לישועה ולהצלחה, ימים אשר עליהם נאמר: "ממעמקים קראתיך ה', ה' שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני".

אמרו חז"ל: כ"א יום מי"ז בתמוז עד תשעה באב וכן כ"א יום מראש השנה עד הושענא רבה, זה כנגד זה ימים מסוגלים וביותר ימי השבת בימים האלו הכח שבשבת, הכח שבהם גדול ביותר. נשתדל להקפיד ביותר בימים אלו בלהרבות בברכות ובעניית אמן

ומובא בגמרא (במסכת מנחות דף מ"ג): חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות ודוד המלך תיקן תקנה זו, שהייתה מגפה בעם ישאל ובכל יום מתו מאה נפשות מישראל והבין דוד המלך שמגפה זו מפני שאין מברכים מספיק ברכות לכן התקין שכל יהודי יברך בכל יום מאה ברכות. אך בשבתות יש פחות ברכות משום שאין תפילת שמונה עשרה עם שמונה עשרה ברכות ולכן צריך להקפיד על ברכת בשמים ועל ברכה על הפירות והירקות.

שבת היא מקור הברכה וכל ימות השבוע מתברכים וניזונים משבת קודש.
וידוע דברי הרקנטי: עצה למי שרוצה עשירות מופלגת שיקפיד בכל יום לברך מאה ברכות והוא משורש "ויזרע יצחק בשנה ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'".

וכן תקנה למי שהתראם והתלונן בעברו על התורה הקדושה ועל זה שקיים מצוות והלך בדרך טובה ועל פי דעתו ניזוק, המאה ברכות גורם לתקן עוון זה, כדברי האור החיים הקדוש: כי יקח איש אשה ושנאה ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע וכו' והענישו אותו מאה כסף. מפרש האור החיים הקדוש אשה, זו התורה הקדושה, מי שהוציא שם רע על התורה הקדושה תקנתו מאה כסף המאה כסף זה מאה ברכות בכל יום.

נשתדל ונתחזק בלהרבות ברכות להוריד ברכה לעולם ולחזק עצמנו בהכנעת הלב ושבת היא מלזעוק וישועה קרובה לבווא.

ימים אלו ימים מיוחדים עם עמקות גדולה עבורנו, ישתדלו והרבו תחינה
ובקשה לפני מלך קל רם ונישא עבורנו ועבור ישיבתנו הקדושה, ירבו בשבת קודש בתהילים ובקדושה יתירה ובע"ה נזכה השבוע הזו לבשורות טובות ישועות ונחמות.
שבת שלום.