Thursday, January 31, 2013

פרשת יתרו - קבלת התורה!

"אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים"

וקשה מדוע לא נאמר אנוכי ה' אלוקיך אשר בראתיך, מדוע אשר הוצאתיך מארץ מצרים זה הלשון אשר הקב"ה נותן בו את התורה הקדושה?

אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: הנה מסופר מעשה נורא, בליטא היה עוזר סנדלר, איש פשוט מאוד, אשר הקב"ה פתח לו שערי שמים והתעשר עושר גדול מאוד ונהיה מנכבדי וחשובי הקהל, וכך עלה והתעלה עד אשר שמו יצא בכל העולם היהודי כבעל חסד עצום, ושהגיעו בניו לפירקם זכו להתחתן עם המשפחות החשובות ביותר של התלמידי חכמים וצדיקי הדור.

והנה בעירו של אותו סנדלר אשר התעשר גר יהודי עם מידות קשות מאוד, אשר קנאתו הייתה גדולה ביותר בסנדלר העשיר, וחיכה לזמן אשר יוכל לפגוע בו ולהעציבו.

והנה בחתונת בנו של הסנדלר העשיר עם ביתו של הרב החשוב של העיר, בשעה שהרב והמחותן הסנדלר העשיר היו בדרך לחופה, וכל בני העיר היו עומדים ומצפים לרגע הגדול של החופה במעמד כל רבני ונכבדי עם ישראל, עמד אותו יהודי ונעל קרועה בידו והחל לצעוק לעבר הסנדלר: סנדלר לפני שנים תקנת לי את הנעל והנה שוב היא נקרעה לי, לא תיקנת אותה טוב, אם אני יוכל ליתן לך אותה שוב שתתקן לי אותה, וכך המשיך לביישו ולבזותו עד שמרוב צער ובושה נפל הסנדלר העשיר ואיבד את הכרתו, הזמינו מיד רופאים וכ'ו, ניסו להקימו ולהחיותו אך לא עלה בידם, הסנדלר העשיר נפטר מן העולם.

רעש גדול קם בקהילה היהודית ומחוצה לעיר החשובה הזאת על המעשה הנורא אשר קרה ואז עמדו החכמים והקימו את בית המוסר הראשון, מקום אשר רבנים וחכמים ישבו ונתנו שיעורי תורה ומוסר, ומשם התרחבה תנועת המוסר בעולם.

אחד מן החכמים פירש ואמר: שצריך לדעת שתנועת המוסר לא קמה בגלל האדם שקילל וגידף!, זה מעשה נורא ואיום אשר לא יעשה כזה מעשה, אבל על מעשה זה תנועת המוסר לא קמה, אלא קמה שגם אם יביישו וישפילו יהודי בצורה לא נכונה, על זה קמה תנועת המוסר,

ויובן, הקב"ה ברגע הגדול והחשוב - מתן תורה, מלמד אותנו "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", לא אמר אשר בראתיך ולא דבר אחר, אלא תזכור בכל פעם שהייתה עבד בארץ מצרים! ואין לך על מה לפגוע באחרים, וגם אין לך על מה להיפגע מאחרים, וזה "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" - דבר זה צריך להיות חקוק מול עינינו, שאין דבר בעולם אשר יכול לגרום לאדם נפילה בנפש!

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך ובשורות טובות!




"ילכו מחיל אל חיל"!

יהודי צריך לחזק את עצמו ולילך ממצוה למצוה, וממעשה טוב למעשה טוב שני וכן הלאה, והנה, יקשה האדם, מהיכן אני יודע שמעשה אשר עשיתי טוב הוא, אולי אינו מושלם, אולי אינו עושה נחת להקב"ה? אלא, כאשר האדם עושה מעשה טוב ומיד אחרי כן בא לפניו מעשה שני טוב, סימן שגם הראשון היה טוב וכן הלאה, נהיה שזור אחד לשני, ואם האדם עושה מעשה, אך אינו רואה המשך של עוד מעשים טובים הבאים לקראתו, סימן שהמעשה האחרון אשר עשה אינו מושלם, וזה "ילכו מחיל אל חיל", כאשר חיל ראשון טוב ואמיתי ומושלם, בא חיל שני טוב ממנו, וכך עולה האדם במעלות ומידות טובות ומצוות ומעשים טובים!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

Wednesday, January 30, 2013


הכעס זה חורבן החיים!

אחד מן הניסיונות הקשים בחיים, הוא ניסיון הכעס, וצריך האדם להיזהר ממדה קשה זאת, אשר כל חורבן בה נמצא והורסת את כל חיי האדם, ומי שלא עובד על מידה זאת הולכת איתו המידה עד המות.

שמענו בקטנותנו מעשה, אשר השאיר רושם עלינו עשרות שנים: על אדם אשר היה ידוע בתור כעסן גדול, כל דבר ואפילו הקטן ביותר היה כועס כעס גדול, וכל אנשי העיר היו נזהרים שלא להגיע איתו לשום עניין, אותו אדם חלה ומחלתו ניצחה אותו, ועת החזרת הנשמה לבורא עולם קרב ובא, היה אותו כעסן שוכב במיטה ואנשי חברה קדישא עמדו לידו לקרוא וידוי וקריאת שמע וכ'ו, והנה כמה נערים שובבים טיפסו על החלון להסתכל מה קורה בחדר, האדם הכעסן, אף שכבר היה ברגעיו האחרונים, קימץ את ידו ובשארית כוחותיו רצה לצעוק על הנערים האלו, אך כבר נפשו יצאה, ונשאר עם הכעס על פניו.

לכן יזהר האדם לעבוד על עצמו לא להיות מאנשי הכעס, אשר חייהם נהרסים מן הכעס, אנשים אשר לא חושבים ולא מתעמקים בדברים אלא נותנים לכעס לשלוט על חייהם, וכך מאבדים את כל חייהם, את קרוביהם, אהוביהם, ומחריבים כל חלקה טובה!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=1IQEXuQOxug שיתוף במצוות - הרב פינטו שליט"א!

Tuesday, January 29, 2013


מעלת התמימות!

התמימות אינה חולשה, התמימות היא כח גדול אשר אין כדוגמתו, וכך מצאנו אצל אברהם אבינו, אשר אמר לו הקב"ה:"התהלך לפני והיה תמים", "התהלך לפני" - אחרי שתלך דרך ארוכה, אז תגיע לתמימות, אנשים חושבים: שכמה שיש יותר ניסיון חיים, יש יותר עורמה, אבל זה לא האמת, אלא כמה שמתהלך האדם יותר בדרך אמיתית וישרה, זוכה להגיע לתמימות - ו"תמים תהיה עם ה' אלוקיך"! זהו מהכוחות החזקים ביותר!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות! 

Monday, January 28, 2013


עבודת המידות - המפתח לכל המעלות!

מובא באגדות חז"ל: מלך גדול שמע על האיש הגדול שבגדולים, אשר זכה לעלות לשמים ולהוריד את התורה ולדבר עם האלוקים, שלח המלך ציירים לצייר את דיוקן פניו של משה רבנו, באו הציירים למדבר עמדו רחוק וציירו את פני משה רבנו.

חזרו לממלכה, והמלך לא גילה לאף אחד מיהו דיוקנו של משה רבנו, אך קרא למומחים לחכמת הפרצוף וביקש מהם: בבקשה, אמרו לי מי האדם הזה? מה מידותיו? מה מעשיו? ישר, הגון או לאו?עמדו ובחנו ובסיום אמרו למלך: איש זה, גנב וגזלן, נואף ורוצח, כל המידות הרעות והקשות בו, כעס המלך כעס גדול עליהם, וציווה להכניסם לבית האסורים, תמהו מדוע? אמר להם המלך: זהו הגדול שבגדולים, ענק שבענקים, זהו משה רבנו!, אמרו לו המומחים: תביא מומחים אחרים לחכמת הפרצוף ותראה מה יאמרו, אנו בנאמנות אמרו את שלנו, הביאו מומחים אחרים לכחמת הפרצוף, אשר אף אמרו כדברי הראשונים: גזלן, רמאי, נואף, מידות קשות ביותר, לא הבין המלך, אמרו חכמי הפרצוף: אולי הציירים לא הגונים, ציווה המלך, לחבוש את הציירים ולשלוח ציירים אחרים לילך ולבדוק ולצייר שוב את פניו של משה, הלכו וציירו, כששבו, השוו את התמונות ומצאו, זהים הם, זה משה הראשון וזה אותו משה, ביקש המלך לחבוש את מרכבתו, ויצא למדבר לקראת משה רבנו, עמד ופגש את משה רבנו, הסתכל בתמונות, וראה שעבדיו עשו מלאכתם נאמנה, וזה משה האיש! עמד המלך ושאל את משה רבנו, אתה הוא משה הצדיק הגדול וכ"ו? ישמע מה אומרים חכמי הפרצוף על פניך, גזלן, רמאי, וכ'ו, ענה משה רבנו ואמר: אמת בדברים, יש בתוכי יצר גדול של גזל, של כל הדברים הקשים אשר דיברתם, אך נלחם אני עם עצמי, ומונע את עצמי מכל דבר.

כך צריך האדם לשים מול עיניו: אם מרגיש מידות קשות, אשר טמונים וחקוקים בנשמתו, מעלת האדם שעומד ונלחם בהם ומכניעם, איזהו גיבור? הכובש את יצרו! הקב"ה, ברא אותנו עם יצר הרע, בכדי שנשלוט בו ונכניעו, ונאסוף מעלות וזכויות ומדרגות גבוהות, לזכך את נפשנו, לעלות ולהתעלות, ניסיונות ומשברים הם כמו מדרגות, כל ניסיון עולים עוד מדרגה, כל משבר עוברים עוד משוכה, אדם אשר עומד במקום אחד, אינו יכול להשיג את המדרגות הגבוהות, אשר הקב"ה דורש מאיתנו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!
"ישועת ה' כהרף עין" - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו.
יש זמנים אשר צריך האדם למשוך את הגאולה ואת הישועה מזמן אחר. כך מצאנו, כשבני ישראל היו במצרים הישועה הייתה צריכה להיות בסוף ארבע מאות שנה אך בני ישראל קירבו את זמן הגאולה והקדימו אותה לסוף מאתים ועשר שנים ומשה רבנו בלילה האחרון ציווה על בני ישראל לשמוח ולנהוג כפי שהגאולה כבר הגיעה וכך משכו את הגאולה וקירבו אותה לזמן ההוא. וזה עומק דברי חז"ל: "משנה עתים ומחליף את הזמנים", יש זמנים שהישועה רחוקה אך אפשר לשנות את הזמנים ולהחליף את הזמנים.
ויודעים ומרגישים שהקב"ה משנה את העתים ומחליף את הזמנים ובזמן זה לכל אחינו ורעינו בני קהילתנו הקדושה שובה ישראל בכל מקום ומקום, להכניס בליבנו שמחה של גאולה, שמחה של ישועה. הארבעה שנים שחלפו היו קשים ומרים לנו ולבני משפחיתנו ולכל הקהילה הקדושה, אך אל לנו להתמהמה "ישועת ה' כהרף עין" "וקול דודי הנה זה בא מקפץ על ההרים מדלג על הגבעות".
יש זמנים שצריך לעבוד את ה' גם בהסתר פנים, אך "ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים". גם בשעות ורגעים קשים ראינו בחוש את אהבת ה' ואת ההשגחה הפרטית בכל רגע ורגע, "כי לא תמו חסדיו" ועם כל הקושי והצער הגדול ב"ה הבתי מדרש מלאים והתורה והחסד לא סרו ולא התמעטו אף לרגע אחד.

אין אנו רוצים בשום זמן להאשים שום אדם אך מבינים ויודעים שאלו ניסיונות אשר ממנם יצמח רק ישועה הצלחה ואור גדול.
בשנים אלו ראינו את הכאב והצער ולא רק הרגשנו, אלא ראיה בחוש ממש, אך "פרעה הקריב", דברים קשים אלו הקריבו אותנו יותר לאבינו שבשמים ו"הבוטח בה' חסד יסובבנו" ומחסד וצדקה לא יצא רע.
ויודעים אנו דברי רבותנו הקדושים, שכל מי שעושה מצוה בורא מלאך והמלאך אשר נברא מהצדקה אשר נתנו בעבר ובהווה לפלוני או לכל אדם עומד ונלחם וצועק: 'לתקן באו ולא לקלקל' ובטוח שאותו מלאך שנברא מהצדקה לשם שמים עומד עמנו והמלאכים ההם אשר נבראו מהצדקות המסוימות לפלוני עומדים לימיננו ולימין כל שובה ישראל ומליצים יושר והצער והביזיון והכאב הוא כפרת עוונות לכלל עם ישראל ולבני קהילת קודש שובה ישראל.
ראינו בחיינו חולאים, צער ויגון והשנה שחלפה ראינו איך ארבעה מבני קהילתנו החזירו את נפשם להקב"ה בקיצור ימים וראינו את מלאך המות בפתח ביתנו כמה פעמים, אך "צדקה תציל ממות" ומאמינים אנו בני מאמינים "והיא שעמדה לאבותינו ולנו" "וכל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי". עברנו חודשים קשים ביותר והתפילות שלכם וזכות האבות עמדו עמנו, ראינו מחזות בבתי חולים קשים אשר לא יסורו מליבנו לנצח וחקוקים הם בליבנו זכרון לנו ולבננו עד עולם.
וכשם שמו"ר זקני רבנו חיים פינטו זצוק"ל עמד בפני עם ועדה והצוררים עמדו עליו שיכפור בדתו ובאלוקיו ועמד ואמר, רגע לפני שחרב הורידה את ראשו: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ולעולם לא אהרהר אחרי אלוקי ויד הצוררים יבשה וכדבריו אשר אמר בקדושה: "ידו הניף ביד אכזר וכו' ידו יבשה ונעצרה". יודעים אנו שזה הניסיון שלנו ונעמוד גיבורים בפרץ ונרבה בחסד ובצדקה וזה ה"שמע ישראל" שלנו בימים אלו. ומלאך הצדקה אשר נברא במסירות נפש עומד ומליץ יושר ואוי לו לנחש שנשך את רבי חנינא בן דוסא שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בן דוסא, היתומים והאלמנות והתלמדי חכמים אשר סמוכים על שולחן שובה ישראל אשר זה עם רב והתורה הנלמדת רגע רגע בכל העולם כולו, עומדים המלאכים אשר נבראו חיילים חיילים להלחם מלחמת ה'.
יודעים אנו שהארבע שנים של ייסורי נפש מסתיימים ומרגישים שהקב"ה הפך אותם לייסורי הגוף ומבקשים אנו מכל אחי ורעי להעתיר בעדי על בריאות איתנה. וכשהרופאים דיברו איתנו בשבוע שעבר על עניין בריאות לא הבינו מדוע הפנים לא משתנים ואין דאגה בפנינו, אך בליבנו ידענו שזה המשך התיקון בצורה שונה, שכך גזרה חכמתו יתברך וכשם שקיבלנו את כל הייסורים של השנים האחרונות באהבה נמשיך לעבוד על עצמנו לקבל את כל גזרותיו יתברך באהבה מרובה.
יתחזקו אהובים וחביבים באמונה ובביטחון בהקב"ה ובעזרת ה' יתברך בקרוב ממש שובה ישראל תגיע לחוף מבטחים ומי שענה לאבותינו הוא יעננו בקרוב ממש.
הנה חשבנו לבאר ולחזק, אמרו חז"ל: "קשה זיווגו של האדם כקריעת ים סוף" וכן "קשה פרנסתו של האדם כקריעת ים סוף". וקשה מדוע, הרי דבר זה תמוה ביותר גם בעניין הזיווג וגם בעניין הפרנסה. ומדוע?.
בעניין הזיווג אמרו חז"ל: ארבעים יום לפני יצירת הולד יוצאת בת קול ומכרזת בת פלוני לפלוני, אם כן מדוע קשה זיווגו של האדם, הרי זה דבר שנכתב ארבעים יום קודם היצירה?.
וכן בעניין הפרנסה מדוע קשה, הרי מובא במדרש שלפני שנוצר האדם מלאך הולך לפני הקב"ה ושואל פלוני שעומד להיווצר חכם או עשיר יהיה והקב"ה מכריז על כל אחד מה יהיה. אם כן מדוע קשה, הרי זה דבר שהוכרז לפני היצירה?.
אלא בכדי שנבין דבר זה צריכים לבאר עניין קריעת ים סוף. אמרו חז"ל שבבריאת העולם היתנה הקב"ה עם ים סוף, שיקרע לבני ישראל בצאתם ממצרים. אם כן מדוע הים לא רצה להיקרע?.
אלא יסוד גדול, בשעת התנאי נשמות עם ישראל היו קדושות ובלי שום חטא ועוון ובאותה שעה הים הסכים להיקרע להם, משום שכל הבריאה מחויבת להיכנע לצדיק. ומדוע הים לא רצה להיכנע?. אלא בקריעת ים סוף בני ישראל היו במדרגה נמוכה ביותר וכפי שהמלאך של מצרים היה טוען: מה אלו עובדי עבודה זרה אף אלו עובדי עבודה זרה, אם כן הם לא אותם נשמות טהורות שהיו בשעת התנאי בין הקב"ה לים סוף להיקרע בפניהם ולכן הים התנגד להיקרע ולכן דבר זה היה קשה.
וכך בעניין השידוך והפרנסה, בשעה שהקב"ה אומר בת פלוני לפלוני הנשמות טהורות וקדושות וזה מתאים וקל וטוב, אך ברבות הימים, כפי שקרה לעם ישראל, האדם יורד ומתדרדר ואז נהיה קשה הזיווג וכן הפרנסה כי הנשמה אינה אותה נשמה טהורה כבשעת ההכרזה בשמים.
ולכן אם האדם רואה שדברים קשים לו הסוד למסור נפש וכשמוסרים נפש כפי שמסרו בני ישראל בים סוף שקפצו למים בלי שום תקוה להינצל ובלי שום ראיה של הצלה שכלית, הים נקרע לשנים וכל מה שנכתב ונחתם על האדם בגן עדן מקדם נפתח ומשפיע על האדם "וברכת ה' היא תעשיר ולא תוסיף עצב עימה".
ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

Sunday, January 27, 2013


להיזהר ממידת הכעס!

מידת הכעס קשה ביותר, וצריך האדם לידע: כאשר כעס בא לו, סימן שפרנסה גדולה עומדת לו מנגד, והכעס אשר כועס מרחיק את הפרנסה ממנו, אם כך, כל כעס אשר כעס הפסיד את פרנסתו, כעס גדול - פרנסה גדולה, כעס קטן - פרנסה קטנה, לכן ישתדל האדם בכל כוחו, לעבוד על מידת הכעס, ואמרו חז"ל: אדם נבחן בכיסו, כוסו, וכעסו!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!