פרשת "אחרי מות - קדושים"!

"קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם", "איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' אלוקכם"

ונקשה, הפסוק מתחיל: "קדושים תהיו", עניין קדושה, וממשיך: "איש אימו ואביו תיראו", עניין כיבוד אב ואם, וממשיך: שמירת שבת, מה הקשר בין קדושים תהיו לבין הדברים אשר התורה ממשיכה בהם?

ואפשר לבאר ולומר, המשנה באבות פרק ג' אומרת: "עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלושה דברים", "דע מאין באת ולאן אתה הולך", "מאין באת מטיפה סרוחה וכו'", וידוע המובא בספרים הקדושים, שדברי עקביא בן מהללאל אלו דברים לאנשים פשוטים אייך ללמוד ולהתנהג, מאין באת? מטיפה סרוחה, לאן אתה הולך? למקום רימה עפר ותולעה, לפני מי שעתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים.

אך לצדיקים ההסתכלות היא אחרת: "מאין באת? מהאבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב, והאמהות הקדושות וכל ההיסטוריה הקדושה של עם ישראל, ולכן חובה עלינו להתקדש ולהיטהר, "לאן אתה הולך"? לעולם הבא, מקום שכל הצדיקים והחסידים נמצאים בגן עדן, "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון"? להסתכל בגדולת הבורא, בקדושת הבורא, כך צריך בן עליה ללמוד את דברי חז"ל זאת.

וכך נבין את הפסוק: "קדושים תהיו", התורה רומזת לנו שלושה אמצעים אשר על ידם נוכל להינצל ונוכל להתקדש, ראשית, "איש אימו ואביו תיראו" פרוש: להסתכל על האבות והאמהות הקדושים, וזה מאין באנו, "ואת שבתותי תשמרו", שבת מנוחה מלשון סוף הימים, וזה לאן אתה הולך, "אני ה' אלוקיכם", זה לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.

וזה יסוד גדול בחיי האדם: אם רואים עצמנו בחולשה ובקטנות הדעת, להסתכל על השלושה דברים אלו, וכך יוקל בעיניו הנסיונות והזמנים עם התהפוכות של החיים אשר האדם עובר כל הימים!

(חזון יאשיהו על התורה - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

שבת שלום ומבורך!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=IZDc6372VAg יסוד שכל יהודי צריך ללכת איתו בחיים - הרב פינטו שליט"א

בלי "ואהבת לרעך כמוך" אי אפשר להגיע לכלום - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

בס"ד

מזמור שיר ליום השבת.
חושבים אנו בנפשנו ערב שבת קודש ומספר שעות אחרי השיעור הקדוש אשר היה בהיכל הישיבה הקדושה באשדוד, מה הלימוד שנלמד מהמיוחדות והאוירה הקדושה אשר הייתה היום בהיכל הישיבה. וחושבים אנו בנפשנו: ידוע המעשה בתלמיד שפנה לרבו ואמר לו: רבי הקדוש מספרים אנשים ואומרים שהרב נותן עצות וסגולות מיוחדות אשר מביאים לדברים גדולים ומיוחדים תתן לי רבי הקדוש סגולה להגיע להיות ירא אלוקים. ענה הרב ואמר לתלמידו: אני אינני מכיר סגולה או כל דבר אחר אשר מביא את האדם להיות ירא אלוקים אבל אם אתה רוצה סגולה אני יכול לתת לך סגולה להיות אוהב אלוקים. שמח התלמיד ואמר: אם אין סגולה ליראת אלוקים אני שמח מהסגולה של אהבת אלוקים. שאל וביקש התלמיד מהר לדעת מה הסגולה של אהבת אלוקים ענה הרב ואמר לו: כאשר תאהב את רעיך זה ההתחלה להגיע לאהבת אלוקים. כאשר האדם אוהב את חברו, את יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא זה תחילת הדרך להגיע לאהבת ה' אמיתית.
הנה בדור הזה אנו נמצאים בזמן שהקשר בין אדם לחברו נהיה קשר שטחי ביותר וכל אדם חי בעולמו והעולם רוצה להיות אוהב ה' ולדלג את האוהב חברו. וזה נמשל לאדם שרוצה להכנס לבית שיש לו שני דלתות ויש לו מפתח של דלת אחת ואת המפתח השני אין לו, דרך "ואהבת לרעיך כמוך" מגיעים לאהבת ה' אמיתית.
 וזה הניסיון הגדול של הדור הזה, גם בקרב אנשים אשר מבינים מה זה אהבת ה' מדלגים על הדלת של ואהבת לרעך כמוך וכך לעולם לא יגיעו לשלמות האמיתית של אהבת ה'.
וזה היה עומק הטעות של תלמידי רבי עקיבא אשר היו גדולים בתורה אך לא נהגו כבוד זה בזה, דילגו על הדלת של בן אדם לחברו לכן הגיעו להשגות גדולות אך בלי הבסיס של דרך ארץ קדמה לתורה ולכן לא יכלו לחיות ומתו משום מעלתם הגדולה והחיסרון בהבנת הדרישה מאיתנו לאהבת ה' על ידי הדרך של אהבת רעך.
והיום כאשר עמדנו בשיעור המרומם והמקודש וראינו כח של כאיש אחד בלב אחד הרגשנו שעל ידי אהבת רעך מגיעים לדרגה של אהבת ה' אמיתית ואפשר להגיע להשגות גדולות בעבודת ה'.
וזה היה עומק מה שקרה לשני בני אהרון נדב ואביהו שמתו, המדרש אומר אחד מן הדברים שעשו, היו רואים את משה ואהרון והיו אומרים מתי ימותו משה ואהרון ואנו ננהיג את בני ישראל בצורה יותר טובה ועל זה נענשו שמתו. והשורש של החטא הזה הוא שהיה פגם ואהבת לרעך כמוך, איך בן יכול לחשוב כך על אביו ועל דודו, אפילו שמחשבתם הייתה לשם שמים בכל אופן היה בזה פגם ולכן מתו במיתה משונה.
ולכן בערב שבת שזה זמן של חשבון נפש נראה איך בכל הכח נמצא לאהוב את חברינו ודרכו להגיע לאהבת ה' אמיתית.
ואפילו לאהוב את האדם שעושה לך רע ומזיק לך, ומובא בספרים הקדושים: "ואהבת לרעך כמוך", תאהב גם "לרע"ך, לאדם שעושה לך רע גם אותו תאהב כמוך וכך יכול האדם להגיע לאהבת ה' אמיתית .
נכנס לשבת קודש הזאת בשמחה ובאהבה, בבן אדם לחבירו ונזכה כולנו לשבת של שמחה, קדושה ונחת.
ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.

אין יאוש בעולם כלל!

לעולם לא יפול האדם ביאוש חס ושלום, משום שכמה שיותר ניסיונות והתמודדויות אשר עוברים על האדם, ידע שיש לו כח לעמוד איתן בכל הדברים!

מסופר על האחים הקדושים, רבי אלימלך ורבי זושא: אשר היו יוצאים לגליות ולסיגופים, ובאחד הימים אשר היו בצום ימים רבים ובעבודת ה', הגיעו לאפיסת כוחות ושניהם שכבו בשדה בלי כח לעמוד על רגליהם, והנה, עוברת לה עגלה מלאה בתבואה, ואחד מן השקים נפל מן העגלה, צעקו רוכבי העגלה לאחים הקדושים: בבקשה תרימו לנו את השק לעגלה, באפיסת כח ענו ואמרו להם: אין בנו כח לזוז ממקומינו, צעקו להם שוב: ודאי שאתם יכולים, אמרו האחים הקדושים: אין דבר סתם בעולם, וזה אות וסימן מהשמים שעייפות הגוף שלנו זה יצר הרע, וודאי יש לנו כח עם כל הרגשת החולשה, לקום ולהמשיך בעבודת ה', ואספו כוחות וקמו והמשיכו לעבוד את ה'.

יש בכוחו של כל אחד כוחות עצומים, ורק צריך לדעת אייך לאסוף אותם, וכאשר האדם אוסף אותם נכון מגיע למקומות נשגבים!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?v=OnQ1uYnO09o&feature=player_detailpage הכנה לקראת חג השבועות. מידות טובות, מוסר, והנהגות נכונות - הרב פינטו שליט"א

נטילת ידים סגולה לעשירות!

ידוע מעשה המובא בזוהר הקדוש: רבי אלעזר, בנו של רשב"י, היה מהלך בדרך, ופגש אדם בשם יועזר, שאל אותו מה מעשיך? אמר. אני הייתי מלמד תינוקות ופיטרו אותי והביאו רב אחר, ולא רצו לצערני, ורצו שאהיה עוזר של המלמד, אך לא רציתי להיות נטל ויצאתי לדרכי, והנה כעת, אני לא עושה מאומה ואין לי פרנסה, אך אין לי טענות על שום דבר, אמר לו רבי אלעזר: בוא איתי ואקח אותך לרשב"י אבי, ותשמע ממנו שיעור תורה, הלכו, ובאותו הזמן רשב"י נתן שיעור בעניין כוחה של נטילת הידים: נטילה בדקדוק וברווח מביאה לעשירות, ונטילה לא טובה מביאה לעניות, שמע יועזר את הדברים והתחזק מאוד, בסיום השיעור ישבו התלמידים לאכול, ראה רשב"י את יועזר נוטל ידיו כמו שאמר, ורשב"י ברכו לעשירות, ואותו אדם זכה לעשירות גדולה!

וידוע שאף מי שלא זכה להשתטח על ציונו של רשב"י, כאשר לומד את תורתו ואת מעשיו, זה כמו שהיה על ציונו, והנה "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", ובזמן קשה זה, אשר אנו עומדים בפני זמנים לא ברורים, וכל יום צרתו מרובה מחברו, צריך בוודאי גאולה לעולם, תורתו של רשב"י היא: לסלוח, ולא להעמיד את הדין, וגם אם פיטרו אותך ואתה לא אשם ואין לך מקום פרנסה, תקבל את הדין באהבה, ומה' יצא הטוב!

נתפלל להקב"ה בזכות רשב"י, נלמד לקבל הכל באהבה, ולדקדק במצוות קלה כבחמורה, ונזכה לגאולה שלמה בקרוב!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=B9jmUBsk8GQ הכתרת הרה"ג רבי חיים פינטו למרא דאתרא אשדוד -הרב פינטו שליט"א

1. לא לברוח מבעיות - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
   
   בס"ד
   
   דאגה בלב איש ישיחנה ויש אומרים דאגה בלב איש יקטיננה.
   כאשר האדם נמצא בבעיה או בצרה שעומדת לפתחו רוב העולם מתנהגים בשני צורות או נלחמים עם הבעיה או בורחים מהבעיה. והנה שני הדרכים האלו הם דרכים שלא פותרים את הבעיה, הבעיה נשארת. להלחם בבעיה פירוש שהבעיה נשארת איתו והוא נלחם בה, לברוח מבעיה פרוש שהבעיה נשארת והוא רק בורח מלהתמודד עם הבעיה.
   ולפני... שנים שמענו מעשה ברב גדול שבא לבקר את אחד מתלמידיו החשובים והרב ידע שאשתו של התלמיד עברה ניתוח לפני יותר משנה ובברכת נימוסים שאל הרב את תלמידו על שלום אשתו שעברה את הניתוח, ענה התלמיד ואמר: היא עוד לא החלימה, הרב שאל את התלמיד: מדוע, הניתוח אינו ניתוח קשה ועברה שנה, ענה התלמיד ואמר: אולי בגוף החלימה אבל כל יום וכל רגע של פנאי מדברת על הניתוח, סימן שעדיין לא החלימה.
   כאשר האדם לא יודע לעבור להמשך החיים ונשאר שקוע בדבר קודם, לעולם לא יתרפא מן הבעיה והצרה, גם צרה או בעיה הקטנה ביותר אם האדם לא יודע לעצור ולהתרפאות ממנה היא יכולה להיות חלק ממנו ימים שלמים.
   לכן המלחמה בבעיה היא גרירת הבעיה יחד איתך גם לשנים רבות, בריחה מהבעיה היא לא אמיתית זה רק דבר הנראה לעין שברחת מהבעיה.
   הסוד הוא "ישיחנה לחברו" ויוציא אותה מליבו ויקטיננה, לפתור את הבעיה בלי בריחה ובלי מלחמה, דרך הפשרה היא הדרך הנכונה והטובה ביותר.
   אך עד שדברים אלה מגיעים לעקרונות של יהדות של מוסריות, שם אין פשרות בחיים זה או שהאדם ישר או לא, או שהוא שומר תורה ומצוות או לא, או נאמן או לא, אין פשרות ביסודות של החיים, יש פשרות ביום יום, יש פשרות בכבוד יש פשרות בכסף, אך לא ביסודות של היהדות והמוסריות אין מושג של פשרות ועל האדם לעמוד איתן ולא להגרר ולהמשך למקומות שאסור בהם פשרות וכן לא להגרר למקומות של מחלוקות ולא למקומות של בריחה מהמציאות.
   ואחד מהבעיות של הדור הזה שהאדם נסתם ונגרר אחרי מה יאמרו העולם.
   וישנו מעשה באיש חשוב ומכובד בעיר אשר היה הולך בשוק על חמורו בקומה זקופה ובהוד והדר אחד מחבריו בא לקראתו ושאל אותו: אדון ידיד חשוב ונכבד לאן כבודו הולך ממהר, לא ענה הגביר החשוב, שוב שאל אותו, ענה ואמר לו: אני חייב לענות לך כי אתה ידידי שנים רבות אך האמת שגם אני לא יודע לאן אני הולך, עליתי על החמור החמור הזה חצוף הוא ובעל דעות עצמאיות ואם אני אכוון אותו לכל מקום הוא יתנגד וישתולל אני עליתי עליו ולהיכן שהוא יקח אותי אני הולך.
   במעשה זה יש מוסר גדול, האדם רוכב על הרצונות שלו בלי מצפן בלי מתוה דרך, להיכן שהיצרים שלו מושכים אותו הוא נמשך ואם ינסה להתנגד יהיה מתוך עצמו מלחמה גדולה, דכאון, עצבות, כעס, שמחה לא רצויה של הוללות ועוד ועוד מתחלואי הנפש.
   וכן בכל עניין בכל תחום בחיים יש את החמור שרוכבים עליו אם לא מחנכים אותו הוא מוביל את האדם והאדם נהיה שבוי לתאוותיו, לרצונותיו ופחדיו.
   לכן האדם מחוייב לחנך את החמור שלא הוא יוביל לאן שהוא רוצה, יש אנשים שחיים חיים שלמים בלי לדעת להיכן הם רוצים להגיע, חיים מיום ליום מרגע לרגע להיכן שהחמור יקח אותם הם הולכים אחריו.
   נבנה את נפשנו בצורה נכונה אמיתית להיות כלי קיבול לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.

שקט נפשי!

ישנם אנשים שחושבים, שלהשיג דברים צריכים להרעיש רעש גדול ביותר, וכמה שהרעש יותר גדול, הדברים יותר גדולים, וזו טעות גדולה, הרעש מורה על פחד, על חולשה, ועל רצון האדם לכסות על חולשות אשר קיימות בו, ופחד לא לעמוד בציפיות אשר רוצה להשיג ולהגיע אליהם!

צדיק גדול מן הדורות הקדומים לקח את בנו לעשות עימו ימים נוראים בבית האדמו"ר, והנה הבן רץ לאביו הצדיק ושאל אותו: אבא אייך יתכן שהאדמו"ר הגדול מתפלל בשקט ובפשות מבלי שיראה עליו שום סימן משונה, לא מתנדנד בצורה חזקה וכ"ו? ענה אביו הצדיק לבנו: אדם ששוחה במים, אם הוא לא יודע לשחות, מרעיש, מתיז מים לכל כיון, כדי להישאר על פני המים, אך מי שבאמת יודע, בשקט ובלי רעש ובלי שמרגישים, מגיע למרחק הרחוק ביותר בבטחה!

(חזון יאשיהו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)

בשורות טובות!

http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=PyLWggXGgDk סירטון מרגש מאוד של כבוד האדמו"ר בקברי האבות הקדושים במרוקו לפני שבוע!

1. הבוטח בה' חסד יסובבנו - האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

   
   

   יש זמנים שהאדם שואל את עצמו מדוע זה השם שלי והורי לא קראו לי שם אחר וכן האדם שואל מדוע אני יושב בכיסא הזה ולא בכיסא אחר של יותר מכובדים או מעמדי מדוע אינו יותר גדול וכן מדוע לחברי יש בית טוב משלו, עבודה טובה משלו ועל זה בן עזאי אומר: "בשימך יקראוך", השם שההורים שלך נתנו לך זה השם האמיתי שלך וז...ה המגיע והמיועד לך. וכן "בכסאך יושיבוך", הכיסא שלך הוא הראוי לך והחשבונות הם של הקב"ה. וכן "ואת שלך יתנו לך", לא יעזור לאדם כלום הוא יקבל את שלו ושום אדם לא יכול לקחת ממנו את שלו והוא לא יכול לקחת מאף אדם את שלו.
   והנה מצאנו ברבי שמעון בר יוחאי, שמתקרבים אנו ליום הילולתו, הפיוט הקדוש: "מושב טוב ישבת, יום נסת יום אשר ברחת, במערת צורים שעמדת, שם קנית הודך והדרך". וקשה איך אפשר לאמר על המערה אשר החיים בה היו קשים ביותר כדברי חז"ל: רשב"י ובנו היו נכנסים לאדמה כל היום ולומדים תורה וכל גופם היה מלא בפצעים ובצער גדול, לקרוא לזה מושב טוב ישבת?, הרי זה צער זה לא מושב טוב זה כואב רחוק מאשתו, רחוק מתלמידיו וחבריו התנאים, רדוף מהממשלה לזה קרא מושב טוב ישבת?.
   אלא רשב"י ידע שהקב"ה רוצה שהזמן הזה זה מה שהוא יעבור ועם זה מה שהוא יתמודד וזה גזרה מהקב"ה, מיד רשב"י הבין שזה בכיסאך יושיבוך ואת שלך יתנו לך, לכן מיד מהרגע הראשון שנכנס למערה זה היה בשבילו רצון ה' וזה היה בשבילו המושב הטוב שאפשר לשבת בו. כאשר האדם מבין שהמקום שהוא נמצא בו זה רצון ה' ושם הוא צריך לעמוד ולעשות שם את רצון ה', מיד רשב"י מסר את נפשו וזה ניהיה בשבילו הטוב ביותר והשמחה הגדולה שאפשר לשמוח במקום הזה, במערה ושם קנה הודו והדרו.
   ואם לא הייתה המערה לרשב"י לא היינו זוכים לרשב"י, הנסיונות האלו של רשב"י, של משה רבנו שנרדף על ידי פרעה, של דוד המלך שנרדף על ידי שאול, על ידי פלישטים, הם בונים בנפש האדם מעלה שאי אפשר להשיג אותה על ידי כל עמל ויגיעה שאדם יעמול ויהיה יגיע, רק על ידי שהאדם נרדף על לא עוול בכפיו יכול להשיג את ההשגה המיוחדת הזאת.
   ושמענו לפני שנים רבות מעשה מאדם נבון בבתו של טבח אשר הייתה כל היום מתלוננת לאביה שרע לה וקשה לה ולא נוח לה, אביה הכניס אותה למטבח ולקח גזר, ביצה וגרעיני קפה וחימם מים והכניס כל אחד לסיר אחר עם מים חמים, הגזר ניהיה רך, הביצה ניהיית קשה והקפה נתן ריח טוב, אמר לה אביה: בתי התמודדויות בחיים או מחלישים את האדם כמו הגזר שהיה חזק וניהיה חלש או מקשים את האדם ומחזקים אותו כמו הביצה שהייתה רכה וניהיית קשה או גורמים לאדם להשתבח ולתת ריח טוב כמו הקפה, כך את בתי ההתמודדויות או ישברו אותך ויחלישו אותך, או יחזקו אותך, או יתנו לך יכולת ליהיות משובחת וטובה יותר.
   ואנו נלמד לעצמנו ליהיות רכים במקומות שצריך, ליהיות קשים במקומות אחרים ולהשתבח היכן שצריך.
   ומה' יבוא הטוב והבוטח בה' חסד יסובבנו.